בשיתוף אלי לילי
לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) היא הלוקמיה השכיחה בעולם המערבי. בישראל מאובחנים בכל שנה בין 450-500 חולים חדשים, רובם גברים בגיל השלישי. המחלה מתאפיינת בייצור מוגבר של תאי דם לבנים המכונים לימפוציטים מסוג B, שתפקידם להגן על הגוף מפני זיהומים. עם הזמן, הייצור המוגבר של התאים הללו גורם להם להצטבר במח העצם, בבלוטות הלימפה ובטחול.
אצל חלק מהחולים לא מופיעים תסמיני מחלה במשך שנים רבות, והיא מאובחנת בעקבות בדיקות דם שגרתיות שבהן מופיעים ערכים גבוהים של לימפוציטים. עם זאת, כאשר המחלה מתקדמת תיתכן הגדלה של בלוטות הלימפה, הגדלה של הטחול, פגיעה במח העצם שמובילה לירידה בייצור המוגלובין ובטסיות הדם, וכן נטייה מוגברת לזיהומים חוזרים, ירידה חדה במשקל והזעת לילה מוגברת.
מהלך המחלה משתנה בין החולים, ונע בין מקרים שדורשים מעקב בלבד במשך שנים ארוכות ועד צורות אגרסיביות יותר של המחלה, שמחייבות טיפול מיידי.
עידן הכימותרפיה כבר מאחורינו
בשנים האחרונות, עם הבנת הביולוגיה של המחלה, עבר הטיפול בה מהפכה של ממש. מטיפול מבוסס כימותרפיה עברנו לעידן חדש שמשפר מאוד את מצבם של החולים. את הכימותרפיה החליפו טיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה, שגורמים לחיסול של התאים הסרטניים בלי לפגוע בתאים הבריאים. הטיפולים הממוקדים יעילים יותר ובעלי תופעות לוואי פחותות בהשוואה לכימותרפיה. החולים זוכים להפוגות ארוכות יותר, והטיפול מאפשר להם לשמור על איכות חייהם ואורח חייהם לאורך זמן ארוך בהרבה.
אפשרויות הטיפול שהיו קיימות עד לאחרונה ללוקמיה לימפוציטית כרונית נחלקות לשני סוגים מרכזיים:
הקבוצה הראשונה: מעכבי האנזים BTK, הקשור להישרדות ולשגשוג תאי ה-CLL הסרטניים. התרופות הקיימות כיום נקשרות לאנזים זה בצורה בלתי הפיכה, אולם כאשר המחלה מתקדמת, כפי שקורה אצל רוב החולים, לרוב בעקבות התפתחות עמידות, הטיפול הופך ללא יעיל והמחלה מוסיפה להתקדם ולסכן את חיי החולים.
הקבוצה השנייה היא מעכבי BCL-2. עיכובו של חלבון זה מביא למוות של תאי ה-CLL הסרטניים. בחלק מהמקרים משלבים בטיפול גם נוגדנים שמצויים על גבי תאי ה־CLL, והשילוב בין השניים מגביר את יעילות הטיפול. כאשר מדובר בחולים שמחלתם התקדמה עם טיפול מסוג אחד, הם מקבלים טיפול מהסוג השני.
המטופל שהיה מרותק למיטה חזר לתפקד
עד לאחרונה לא עמדו לרשותנו טיפולים זמינים למען מי שמחלתם התקדמה לאחר שני קווי טיפול אלה ושהפרוגנוזה שלהם לא הייתה טובה – תוחלת חייהם הצפויה הייתה קצרה מחצי שנה. בפועל, לא היה לנו מה להציע לחולים האלה. אולם כיום המצב שונה.
את השינוי וההתפתחות בטיפול אפשר היה לראות במטופל שהגיע אליי לפני מספר חודשים. הגבר, אב לילד צעיר, הגיע עם לוקמיה עמידה, בלוטות לימפה מוגדלות וחולשה ניכרת. הטיפולים המתקדמים שקיבל הפסיקו להשפיע, הוא היה מרותק למיטתו רוב הזמן, תלוי במתן מנות דם וסבל מאוד.
לשמחתנו, באמצעות הביטוח הפרטי שלו ניתנה אפשרות להעניק לו טיפול המשך. התגובה לטיפול הייתה מהירה: תוך שלושה שבועות הוא התחיל להתאושש – מאדם במצב קשה שבקושי יוצא מהמיטה הוא הפך לגבר מתפקד: יצא מהבית, חזר לנהוג ואף התחיל לעשות הליכות. בבדיקות אפשר היה לראות איך כדוריות הדם הלבנות חזרו בהדרגה לרמתן הנורמלית, ההמוגלובין עלה ולא נדרשו לו יותר מנות דם.
מתגברים על העמידות לתרופות
בשנים האחרונות נעשו מחקרים קליניים מבטיחים על תרופות הפועלות על מנגנון עיכוב ה־BTK – וחלקן אושרו כבר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי. תרופות אלה נכנסו כאפשרויות טיפול חדשות המיועדות לחולים שמחלתם התקדמה לאחר שעברו את הטיפולים הקיימים. עבור מטופלים אלו, שתוחלת חייהם הצפויה, כאמור, הייתה קצרה מחצי שנה, ולא היה להם פתרון רפואי עד כה, מדובר בפריצת דרך משמעותית. התרופות החדשות הללו מתגברות על מוטציות שמתפתחות בעקבות הטיפולים הקיימים שהמטופלים פיתחו להם עמידות, תוך שיפור פרופיל תופעות הלוואי ושמירה על איכות חיים גבוהה למטופל.
התרופות החדשות המספקות מענה לחולי CLL עם מחלה מתקדמת נמצאות כעת בבחינת ועדת סל התרופות. עלינו לפעול להנגשת הטיפולים הללו לחולים שמחלתם התקדמה לאחר שקיבלו את הטיפולים הקיימים כדי לתת להם סיכוי להאריך את תוחלת חייהם ולצבור עוד חוויות עם משפחותיהם ועם היקרים להם, תוך שמירה על איכות חיים גבוהה.
בשיתוף אלי לילי
