"נראה לי שפוסט כזה עוד לא היה פה. מה זה להיות שמנה עם הפרעת אכילה? טריגר הפרעות אכילה ותיאורים. זה לפתוח את הבוקר עם כל האוכל שיש בבית. כשזה נגמר, להזמין וולט של פסטה גבינות, זיווה, רוטב צ'דר ואצבעות גבינה, אבל אז להיזכר שבא לך מתוק לקינוח אז להזמין גם עוגיות שוקולד וקינדר בואנו. בזמן שאת מחכה למשלוח את כמובן שותה ליטר מים, ואז בשביל שיהיה טעם בפה מכניסה משהו קטן לנשנש כמו ארבע פיתות עם חומוס".
כך נפתח הציוץ של מאיה לי לוי, שפרסמה בסוף השבוע. לוי, בת 23 מראשון לציון, היא פעילה חברתית שמתמודדת עם הפרעת אכילה. ורגע לפני שהיא מתאשפזת במחלקה סגורה לטיפול בהפרעות אכילה, היא החליטה להסביר מה קורה לה. "זה ציוץ מאוד חשוף שדרש ממני הרבה אומץ ואני חושבת שפרסמתי אותו כי זה נושא שהוא כל כך חשוב במיוחד במצב שלי, שאני יכולה לדבר עליו. זה נושא שהוא די מושתק והרגשתי ממש צורך לדבר על זה", היא אומרת בריאיון ל-ynet. צפו:
ריאיון אולפן מאיה לי לוי
(צילום: ליאור שרון)
"זו ממש הפרעת נפש, ככה היא מוגדרת וההתמודדות מאוד קשה ומורכבת. ודווקא בגלל שאני שמנה אז מאוד מאוד קשה לאנשים לקבל את זה. אני חושבת שדווקא מהמקום הזה היה חשוב לדבר על זה כי כשמדברים על הפרעות אכילה אנחנו חושבים על אנורקסיה או בולימיה, אבל יש הרבה סוגים של הפרעות אכילה וכולן מאוד מסוכנות.
"בינתיים השליח מגיע לכתובת וכבר מתחילות רגשות האשמה, השנאה, ההלקאה והגועל. אבל הוא מגיע עם כל האוכל הטעים אז מה… נזרוק את זה עכשיו??? לא.לסיים לאכול, לחכות שעה, ואז לקלוט שיש בפריזר עוד פלאפל מאתמול. להבין שהוא קפוא ואצטרך לחכות, אבל את לא יכולה, אז את אוכלת פלאפל קפוא ככה לקינוח. מן הסתם הגוף שלך לא יכול להכיל את כל זה, אז כאב הבטן מגיע, ואז גם הבחילה, עד שאת מקיאה שאריות של פלאפל, קינדר, פסטה גבינות וחומוס - תאמינו או לא, שילוב הטעמים די מגניב. והוא נשאר שעות אחר כך גם בגרעפסים.
"השעה כבר שתיים בלילה והבטן מרגישה ריקה כי… הקאת. אז למה לא להאביס עוד קצת מזון לנשמה, ולטשטש באמצעותו כל רגש רע שאת מרגישה? זה חוזר חלילה כמובן עד אין סוף".
קראו את הציוץ המלא:
לוי מסבירה כי הציוץ אמנם הומוריסטי, אבל הוא הכי רציני שאפשר. "זה פוסט שהוא חצי הומוריסטי. אני חושבת שזו גם דרך מאוד מאוד טובה להתמודד עם המצב שלי, שהוא באמת לא פשוט. אפשר להגיד עליי שאני עצלנית או שאני אוהבת מקדונלד'ס, אבל זו לא הסיבה שבגללה אני מרגישה כל כך נורא ובגללה אני חולה. כמו שאמרת, זו מחלת נפש שהיא נובעת מקשיים רגשיים עמוקים מאוד וזה לא סתם כאילו 'שמנה שאוהבת מקדונלד'ס'", היא מסבירה.
כמה פעמים עלית במשקל, ירדת במשקל בצורה קיצונית?
"עד לפני כמה שנים, הייתי בתת-משקל, ממש ממש רזה. בתוך כלום זמן בעצם הכפלתי את המשקל שלי ואפילו יותר והייתה עלייה מאוד דרסטית וקיצונית שנובעת בין היתר מהפרעות אכילה משני צידי הקיצון של הגרף".
את מסיימת את הציוץ עם המשפט: "אני כל כך מחכה לתאריך של הכניסה שלי לאשפוז".
"הגעתי למצב שבאמת מאוד קשה לי לתפקד. השגרה היומיומית שלי נפגעה מאוד. אני באי-תפקוד כללי לגמרי, שזה משפיע מאוד גם על הנפש וגם פיזית והחלטתי שקשה לי, אני כבר מרימה ידיים, אני לא בשליטה וזו לא בושה לבקש עזרה. אני הולכת להתאשפז, בתקווה לצאת בריאה בגוף ובנפש ולעשות דברים טובים עבור עצמי כי אם אני רוצה לעזור לעצמי באמת מכל הלב, יצליחו לעזור לי".
2 צפייה בגלריה
"זו לא בושה לבקש עזרה. אני הולכת להתאשפז, בתקווה לצאת בריאה בגוף ובנפש ". מאיה לי לוי נחשפת
(צילום: חנה קפלן)
כמה זמן לוקח התהליך הזה? את יודעת כבר מראש?
"חודשיים וחצי-שלושה לפחות, שזה מאוד קשה להתנתק ככה מהחיים. כבר אין לי עבודה, זוגיות שתישאר בשלט רחוק, זה מאוד קשה. מפחיד, מלחיץ, אבל אני עושה את זה עבור עצמי.
"חשוב לציין גם שאם הייתה יותר חמלה להפרעות נפש, המצב היה הרבה יותר קל להתמודדות. שכל אדם יחשוב רגע או אפילו יקרא וישכיל קצת אז יהיה יותר קל להתמודד לאנשים שמתמודדים עם הקשיים האלה".
"הפרעות אכילה עלולות להגיע עד סיכון החיים"
יואב לרון, פסיכולוג קליני ומנהל היחידה להפרעות אכילה של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, מסביר מהן הפרעות אכילה, למה כל כך חשוב להיות מודעים אליהן ומתי זה עלול להיות מסוכן לחיים שלכם.
מהן הפרעות אכילה?
"הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות, המתאפיינות בעיקר באכילה עודפת או צמצום/אי אכילה בשל הפרעה בדימוי עצמי, דימוי גוף לקוי ו/או פחד מהשמנה. הפרעות אלה צומחות על בסיס רגשי-מחשבתי, מתבטאות באכילה לקויה והתוצאה היא פגיעה גופנית לפעמים עד כדי סיכון חיים, בצד פגיעה משמעותית באיכות החיים".
מהי שכיחות ההפרעה באוכלוסייה?
"בגילים 24-15 השכיחות היא בטווח שבין 1% ל-3% ולפי הערכות מעודכנות יש בין 70 ל-95 אלף צעירים וצעירות שסובלים מהפרעת אכילה בישראל. באופן כללי שכיחות ההפרעה בקרב כלל האוכלוסייה מגיעה לפי הערכת משרד הבריאות עד ל-5%".
מדוע הפרעות אלה שכיחות בעיקר בגיל ההתבגרות?
"בגיל ההתבגרות נפשם של המתבגרים נמצאת גם כך בתקופה רגישה, תקופה שבה המשימה ההתפתחותית המרכזית שלהם היא גיבוש האישיות, תקופה שבה מתרחשים הרבה שינויים פנימיים וחיצוניים והם חווים חוסר יציבות ריגשית ונפשית. בשל כל אלה ועוד, מדובר בתקופה רגישה במיוחד להתמודדות עם לחצים סביבתיים ותרבותיים, וקשה במיוחד לעמידה מול מסרים חברתיים שמכתיבים איך לכאורה אמור להיראות גוף נשי או גברי".
מהי בולימיה?
"בולימיה מאופיינת בהתקפי זלילה חוזרים ובלתי נשלטים של כמות גדולה של מזון בפרק זמן מוגבל, שמסתיימת בהתנהגות מפצה, הכוללת הקאות יזומות ו/או שימוש במשלשלים, צום ופעילות גופנית אינטנסיבית. בשונה מהסובלות מאנורקסיה, רוב הבולימיות הן בעלות משקל תקין. רק כשליש מהן בעלות משקל-יתר. בשל העובדה שבניגוד לאנורקסיה אין לבולימיה מאפיין חיצוני בולט, איתור הסובלות מההפרעה מורכב יותר. זו מחלה שכדי להחלים ממנה צריך עזרה מאנשי מקצוע".
האם יש גברים שסובלים מבולימיה?
"יש, אבל הרבה פחות מנשים. פחות מעשרה אחוזים מכלל הסובלים מהפרעות אכילה הם גברים".
יואב לרון צילום: דוברות כלליתמה קורה במהלך התקף של בולימיה?
"במהלך התקף זלילה הבולימית אוכלת כמויות גדולות של אוכל בלי שיש לה שליטה בכך. כך למשל היא עשויה לאכול עוגה שלמה, לאכול כמה צלחות מלאות של אוכל, או אפילו לאכול מזון קפוא מהמקפיא. האכילה מתבצעת בפרק זמן קצר יחסית ולרוב לא נפסקת עד לתחושת מלאות כואבת. ההתנהגות הזו מובילה לתחושה של צורך ב'היטהרות וניקוי', על מנת להיפטר מהאוכל העודף שנכנס לגוף ולהקל על הכאב וחוסר הנחת".
אילו השפעות יש להפרעה על הגוף והנפש?
"מבחינה גופנית ההקאות גורמות בין השאר לנזקים לשיניים, בעיות לב והפרעות קצב, בעיות בעיכול, ולעיתים רחוקות אף פגיעה בדופן הקיבה בשל הכמויות הגדולות של האוכל.
"מבחינה נפשית ניכרת פגיעה בדימוי הגוף ובדימוי העצמי, פגיעה בתפקוד החברתי ובמערכות יחסים, קשיי ריכוז וקשיי למידה. יש 'רעש' בלתי פוסק בתוך הראש בתצורה של מחשבות אוכל חזרתיות וטורדניות. לעיתים קרובות הן חשות בושה עמוקה וגועל עצמי, ונדמה שהן לכודות במערכת יחסים הרסנית עם האוכל".
אילו סימנים עשויים להעיד על קיום הבעיה?
"ביצוע פעולות היטהרות אחרי האוכל (הקאה, ספורט אינטנסיבי, צום ממושך, שימוש במשלשלים), הליכה קבועה לשירותים אחרי הארוחות, אגירת מזון, אכילה בסתר, חשש מעלייה במשקל, עיסוק מוגבר במראה החיצוני ובמשקל הגוף תוך נטייה לביקורת עצמית ושיפוטיות".
כיצד נכון לטפל בבולימיה?
"אם מתעורר ספק בנוגע להתפתחות של הפרעת אכילה ונדמה שמזהים סימנים מחשידים לקיומה, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע שמתמחה בהפרעות אכילה ולקבל חוות דעת. במידת הצורך יש לפנות ללא דיחוי לאחת המרפאות להפרעות אכילה שפועלות ברחבי הארץ".
הפרעת אכילה התקפית
פרופ' יעל לצר, מייסדת המרפאה להפרעות אכילה בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם, המשמשת כיום כאחראית תחום מחקר במרפאה, מסבירה מהי הפרעת אכילה התקפית: "מדובר בהפרעת אכילה המכונה הפרעת אכילה התקפית, ומאופיינת באירועים חוזרים של התקפי אכילה בלתי נשלטים. בשונה מבולימיה, הפרעה זו באה לידי ביטוי ללא התנהגות היטהרותית או מפצה, משמע ללא הקאות יזומות. לכן, מרבית הלוקים בהפרעה מתמודדים גם עם השמנה.
"התקפי האכילה מתבטאים באכילה של כמות לא סבירה של מזון, גם ללא תחושת רעב, בצורה לא נשלטת ומהירה, עד לתחושת מלאות קיצונית. התקפי האכילה מלווים בתחושות קשות כמו: מצוקה נפשית, גועל, בושה ודיכאון. התקפים אלה מתרחשים בממוצע לפחות פעם אחת בשבוע, ברצף של שלושה חודשים לפחות. דרגת חומר של ההפרעה, נמדדת למעשה, על פי מספר ההתקפים לשבוע".
פרופ' יעל לצרצילום: הקריה הרפואית רמב"םהיא מוסיפה כי התסמונת שכיחה בקרב כ-30% מהאוכלוסייה הסובלת מהשמנת יתר. ביחס של שני גברים לשלוש נשים. קיימת שכיחות גבוהה של תחלואה פסיכיאטרית נלווית, ובעיקר הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות התמכרות ו-Attention Deficit Disorders. תמונה קלינית מלאה של הפרעת אכילה התקפית מתרחשת לרוב בסוף גיל ההתבגרות או בשנות העשרים המוקדמות, למרות שמרבית הפניות לטיפול הן של נשים בגילי 30 ומעלה.
"הטיפול בהפרעת אכילה התקפית הוא רב-מקצועי, בדומה למרבית הטיפולים בהפרעות אכילה. השילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או פסיכותרפיה בינאישית, ביחד עם טיפול תזונתי לשיקום היגיינת האכילה וטיפול תרופתי, הינם הטיפול המתאים והיעיל להפרעה זאת".
אתי קופלר, פסיכולוגית קלינית ורפואית, מרכזת הצוות לטיפול בהפרעות אכילה במחוז ירושלים במאוחדת, מוסיפה כי הפרעת אכילה נובעת מסיבות שונות. ביניהן, תרבות הרזון שפופולרית מאוד בעיקר בקרב בני נוער, סיבות נפשיות כמו הערכה עצמית נמוכה, נטייה לפרפקציוניזם, קשיים משפחתיים/חברתיים, קשיי למידה, דיכאון וחרדה, סיבות ביולוגיות וגנטיות, הרגלי אכילה משפחתיים שלא תמיד מקדשים אכילה בריאה, התמודדות עם שינויים פיזיים של ההתבגרות, כשבנות בגיל ההתבגרות, שבאופן טבעי חוות שינוים המעגלים את גופן מפרשות זאת לעיתים קרובות כהשמנה בלתי רצויה, ויעשו הכל כדי לרזות.
"באופן כללי, חשוב מאוד להיות ערניים ולשים לב בעיקר סביב גיל ההתבגרות, לסימני אזהרה: אמירות על רצון להרזות, בילוי מוגזם בחדר כושר, שקילה תכופה מדי, הימנעות ממפגשים משפחתיים הכרוכים בארוחות, אכילה בסתר ועוד. כאשר נדלקת נורת אזהרה חשוב לפנות לייעוץ ולהיעזר במכלול הגורמים המקצועיים: רופא, דיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה, פסיכולוג או פסיכיאטר".
