בשיתוף אסטרהזניקה
"כשמודיעים לך שאתה חולה בסרטן, זו לא הבשורה הכי משמחת בעולם, אבל גם לא העליתי על דעתי שיהיו אפשרויות טיפול שישמרו על איכות החיים", מספר איתן כהן (65) מבאר-יעקב שאובחן עם מחלת CLL (לוקמיה לימפטית כרונית). לפני כ-13 שנים במהלך בדיקת דם שגרתית התברר שהערכים של כדוריות הדם הלבנות היו גבוהים", משחזר איתן, "התוצאות עוררו את חשדם של הרופאים שהפנו אותי לבדיקה אצל המטולוג".
איתן התבקש לבצע מספר בדיקות הדמיה על מנת שניתן יהיה להעריך את הסיבה לחריגה בתוצאות של בדיקת הדם. "לרוב, כשיש עליה בערכים של כדוריות הדם הלבנות המשמעות היא שהגוף נלחם בדלקת ואת זה בדיוק רצו לבחון באמצעות צילומי הדמיה", הוא נזכר. כשהתוצאות הגיעו והדלקת לא אותרה, החליטו הרופאים להפנות אותו למספר בדיקות נוספות ובכללן גם בדיקת ניקור מח עצם. במסגרת הבדיקה מתבצעת שאיבת של דגימה מלשד העצם או שמבצעת נטילת רקמת עצם שנשלחת למעבדה על מנת לאתר בעיות המטולוגיות. "לא לקח יותר מדי זמן על מנת להגיע לאבחנה", מספר איתן, "מהרגע ששללו אפשרות של דלקת, חלפו שבועות בודדים עד שישבתי מול הרופא והוא בישר לי שאובחנתי כחולה CLL".
"הייתי בטוח שאקבל טיפול כימותרפי - הופתעתי כשזה לא הוצע"
לוקמיה לימפטית כרונית (CLL) היא הסוג השכיח ביותר של סרטן הדם והיא מתרחשת בתאים הנוצרים במח העצם וגורמת לצמיחה בלתי מבוקרת של תאים ממאירים. "הופתעתי מאוד", נזכר איתן, "זו לא בשורה שקל לעכל. הרגשתי שאני לא יודע מה לעשות ואיך להתמודד. בעיקר הרגשתי תלוי באוויר עם המון שאלות שאין עליהן תשובות". איתן מספר שלמרות שאובחן כחולה סרטן, הוא לא פחד אף לא לרגע. "הגישה שלי הייתה שאין סיבה לחשוש ממשהו שלא מכירים", הוא מספר, "מנגד, המשפחה שלי נבהלה מאוד ונכנסה לסוג של הלם. אבחנה של לוקמיה נשמעת כמו דבר מפחיד ומאיים. מצד אחד, לא דיברנו על הנושא הזה יותר מדי ומצד שני, הרגשתי תמיכה וחום".
לאחר האבחון הגיע איתן לפגישה עם הרופא על מנת להתאים תוכנית טיפולית. "הייתי בטוח שהרופא יציע לי כימותרפיה, ומאוד הופתעתי שהאופציה הזו בכלל לא הייתה על השולחן", נזכר איתן "הרופא הסביר לי שכל עוד אין הופעה של סימפטומים, אין שום צורך בטיפול וכל שעלי לעשות הוא להיות במעקב אחת לשלושה חודשים", הוא מוסיף. איתן מעיד שהופתע מהמלצת הרופא. "זה היה משמח מאוד. מבחינתי העובדה שניתן לעכב את הצורך בכימותרפיה אפשרה לי להמשיך ולהנות מהחיים מבלי תופעות הלוואי הקשות של הטיפול".
איתן המשיך בחייו והקפיד להגיע כל שלושה חודשים לביקורת, אולם כשנתיים לאחר האבחון נצפתה עליה חדה בכדוריות הדם הלבנות והוחלט להתחיל טיפול בכימותרפיה על מנת לעכב את התקדמות המחלה. "זו הייתה תקופה לא פשוטה. הטיפול לא היה לי קל בכלל ולא הייתי במיטבי", הוא נזכר. "באותם ימים לא הייתה אפשרות טיפול אחרת לחולים במצבי למעט בכימותרפיה, אולם כיום ישנם טיפולים חדשים ומתקדמים יותר עם יעילות גבוהה ומבלי צורך לסבול מתופעות לוואי קשות".
לאחר סדרת הטיפולים שקיבל, ולאחר שינוי במצב המחלה הומלץ לאיתן ליטול תרופה מסוג "מעכבי BTK". מדובר בטיפול שנקשר לחלבון אופייני ללימפוציטים מסוג B ובכך מעכב את התרבות התא. "משמח מאוד לדעת שישנם טיפולים חדשים שמיועדים לחולים עם לוקמיה לימפטית כרונית" מספר איתן, "כיום נותנים את הטיפול שאני קיבלתי לחולים כבר בתחילת הדרך ובכך חוסכים לחלקם את הצורך בכימותרפיה". לדבריו, הטיפול התרופתי כמעט ולא גרם לתופעות לוואי.
"איכות החיים היא ערך חשוב ומשמעותי מבחינתי", מספר איתן, "היה לי חשוב שהטיפול לא רק יאריך את החיים ויעצור את המחלה, אלא שהוא יאפשר לי לחיות בכבוד. לשמחתי הטיפול שאני מקבל משאיר אותי יציב והזכר היחיד שנותר מהמחלה זה הצורך היומיומי ליטול כדורים ואחת לחודש טיפול ביולוגי בעירוי. אילולא זה, בכלל לא הייתי זוכר שיש לי סרטן".
עוד הוסיף איתן: "אני לא נותן למחלה לנהל אותי אלא אני חי לצד המחלה. הודות לטיפולים חדשים ופריצות דרך מדעיות חלק מהחולים ב-CLL אינם מטופלים בכימותרפיה אלא בתרופות שאינן משבשות להם את החיים בצורה משמעותית ואינן גורמות לתופעות לוואי. אני מקווה שטיפול יהיה אפקטיבי לתקופה ארוכה ושיצליח לשמור על המחלה במצב יציב ושקט".
"קיבלתי את ההודעה שאני חולת סרטן - בפעם השנייה בחיי"
"אחרי שהחלמתי מסרטן השד לא האמנתי שעליי להתמודד פעם נוספת עם מחלת הסרטן, מספרת מירה (64) תושבת המרכז. "לאחר שחליתי בסרטן השד בשנת 2007 הוחלט שאהיה תחת מעקב רפואי קבוע" היא נזכרת, "ואז לפני כעשור במסגרת בדיקת דם תקופתית ראו ערכים גבוהים של תאי דם לבנים", היא מוסיפה, "קיבלתי הפניה להמטולוג שניסה להסביר ולהרגיע. בהתחלה לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר, ואז ברגע אחד קלטתי הוא מבשר לי בפעם השנייה בחיי – שחליתי בסרטן". מירה אובחנה עם סרטן מסוג לוקמיה לימפטית כרונית.
למודת ניסיון העבר מירה הכינה את עצמה לתקופת טיפולים לא פשוטה. "הייתי בטוחה שנתחיל סבבים של כימותרפיה עם תופעות לוואי קשות, אבל הופתעתי כשהרופא אמר שכל מה שעלי לעשות זה להימצא במעקב", נזכרת מירה, "פשוט להגיע לביקורת כל כמה חודשים ולא לעשות כלום מעבר לזה", היא מוסיפה, "מבחינתי לא היה כמעט שום שינוי מפני שגם ככה הייתי תחת מעקב כמחלימה מסרטן השד".
משפחתה של מירה קיבלה את הבשורה בבלבול. "מצד אחד התנהגתי כרגיל ולא הייתי זקוקה לטיפול – בצורה שונה בתכלית מהימים שלאחר האבחנה בסרטן השד, ומצד שני אובחנתי שוב כחולה בסרטן".
במשך שמונה שנים הייתה מירה במעקב תקופתי ולא נזקקה לטיפול, אך בשלב מסוימים חלה התקדמות במחלתה שהתבטאה באנמיה. "פתאום התחלתי לסבול מעייפות כרונית. זו תופעה שלא הייתה קודם לכן" היא מספרת, "הרופאים המליצו להתחיל טיפול בתרופה מסוג מעכבי BTK. זה טיפול שיש לו פחות תופעות לוואי והוא שונה באופן משמעותי מכימותרפיה. הטיפול נועד לפגוע בתאי הדם הלבנים שמתרבים ללא בקרה".
מירה מעידה שהטיפול אפשר לה להמשיך באורח החיים שהייתה רגילה אליו. "היה לי חשוב לשמור על תזונה בריאה ועל יכולות התנועה והפעילות הגופנית", היא נזכרת, "למרות שאני מוגדרת חולה, אני עדין מצליחה לשמור על איכות החיים. הייתי זקוקה לזמן על מנת להבין שזו מחלה כרונית שאין לה מרפא, אך יש טיפול שמייצב אותה ומסייע לי ולחולים רבים לנהל אותה ולא להפך".
מוגש לציבור בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 08:26, 05.12.21
