לאחר שפייזר קטפה את הבכורה, "מרק" מקבלת הערב (ה') את אישור ה-FDA לקפסולת הקורונה שלה - molnupiravir - בכפוף שורת אזהרות.
לפני כשלושה שבועות, המליץ פאנל מומחי ה-FDA לאשר את הקפסולות נגד הקורונה של ענקית התרופות מרק, ברוב דחוק של 13 תומכים לעומת עשרה מתנגדים, ותחת שורת אזהרות, לאור תוצאות מתונות יחסית של הפחתה בתחלואה קשה ומוות, וכן סיכון פוטנציאלי לעובר ולפגיעה בעצם. המומחים המליצו כי התרופה תינתן ללא-מחוסנים או לבעלי דיכוי חיסוני. כן הומלץ להימנע ממתן התרופה לנשים הרות.
קראו עוד:
דיון מומחי ה-FDA נמשך שעות ארוכות, במהלכו הוצגו נתוני המחקר של מרק. צוותי המומחים העלו שורה של שאלות קשות המעלות בעייתיות בנתונים של חברת התרופות. בין היתר, נטען כי המחקר של מרק היה קטן יחסית, וכלל אנשים לא-מחוסנים, בעוד שכיום כ-60% מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב מחוסנת. בנוסף טענו המומחים כי עדיין קיימת אי-ודאות לגבי פוטנציאל תופעות הלוואי, כאשר מהניסויים בבעלי חיים עלה חשש לפגיעה פוטנציאלית בעובר ובעצם.
עם זאת, לאור מגפת הקורונה שממשיכה לגבות קורבנות רבים ברחבי העולם, קבעו המומחים שבהיעדר טיפול יעיל אחר, ניתן להמליץ על אישור חירום לשימוש בתרופה, תחת שורת הגבלות. הטיפול לא יינתן לנשים בהיריון או מיניקות בשלב זה. נשים חולות קורונה בהיריון או מיניקות שבכל זאת יבקשו את הטיפול, לאור הסיכון המשמעותי במחלת הקורונה בהיריון, יקבלו הסבר על הסיכונים הפוטנציאליים וחוסר הוודאות לגבי השפעת התרופה על העובר.
בשל מיעוט המשתתפים במחקר והחשש מפני תופעות לוואי, חברת מרק תמשיך לבחון את השפעת התרופה ותדווח על ממצאיה ל-FDA.
כיצד פועלת התרופה החדשה?
מדובר בקפסולה אנטי ויראלית בשמה הרפואי molnupiravir (הסיומת vir מעידה כי מדובר בתרופה אנטי ויראלית), שתשווק תחת השם Mjölnir, שם פטיש הקרב (מקבת) ששימש את אל הרעם ת'ור במיתולוגיה הנורדית. התרופה מונעת מנגיף הקורונה COVID-19 להשתכפל באמצעות החדרת "טעויות" לתוך הקוד הגנטי של הנגיף.
איך נלקחת התרופה?
מדובר בטיפול קל שבו נלקחות ארבע קפסולות פעמיים ביום, כלומר כל 12 שעות, במשך חמישה ימים. סך הכל החולה יצטרך ליטול 40 קפסולות במהלך הטיפול שאותו צריך להתחיל בשלב מוקדם, תוך כחמישה ימים מתחילת המחלה. מדובר במינון המוכר מתרופות אנטי ויראליות אחרות כמו טמיפלו, שגם אותה יש ליטול בשלב מוקדם של המחלה, אחרת יעילותה הולכת ופוחתת.
מה הראו ממצאי הניסוי?
לאור התוצאות המובהקות במחקר לדעת החברה, הוחלט להקדים את מועד מועד סיום השלב השלישי והאחרון של המחקר: הוא כלל 775 חולי קורונה שחולקו לשתי קבוצות – האחת קיבלה את הטיפול התרופתי במולנופיראוויר והאחרת שימשה קבוצת בקרה שקיבלה קפסולה ללא חומר פעיל (פלצבו). מניתוח הביניים נמצא כי 7.3% מאלה שקיבלו מולנופיראוויר אושפזו או מתו 29 ימים לאחר הטיפול, לעומת 14.1% מחולי הקורונה בקבוצת הפלצבו. עם זאת, סיומו המוקדם של המחקר עמד בעוכריה של מרק, לאחר שפאנל המומחים ביקר בחריפות את גודל המחקר הקטן יחסית.
עיבוד הממצאים הראה כי הטיפול הביא להפחתת הסיכון לאשפוזים ותמותה אצל החולים ב-30%. ממצא זה היה נמוך יותר מהנתונים הראשוניים שהציגה החברה, לפיהם התרופה מגינה בפני מחלה קשה ותמותה ב-50%. בעיה נוספת שעמדה בפני מקבלי ההחלטות הייתה העובדה שהתרופה נבדקה בעידן הדלתא, וכי ככל הנראה מרבית הנבדקים היו מחוסנים, כך שלא ניתן היה לבדוק את מידת יעילות התרופה אצלם.
האם התרופה יעילה נגד כל זני הקורונה?
כן, חברת מרק מסרה כי התרופה נמצאה יעילה נגד כלל הווריאנטים, כולל נגיף הדלתא. בכיר בחברת מרק אמר מוקדם יותר היום כי בחברה צופים שהגלולה תשמור על יעילותה גם נגד וריאנטים חדשים, אך בחברה לא ציינו ספציפית את זן האומיקרון. על פי ההערכה, המנגנון האנטי ויראלי של הטיפול אינו תלוי במוטציות שעל המעטפת, ולכן אמור להיות יעיל גם נגד זן האומיקרון.
מה היו תופעות הלוואי?
בחברה טרם מסרו פרטים מלאים על המחקר שיוגש במלואו בקרוב ל-FDA ויפורסם גם לקהל הרחב. ממה שידוע, שיעור תופעות הלוואי היה נמוך מאוד וקל, ודומה בקרב מקבלי התרופה החדשה ובקרב חולי הפלצבו.
האם התרופה עלולה לגרום לשינויים גנטיים בגוף האדם?
לא. התרופה מעכבת את המטען הגנטי של נגיף הקורונה. היא אינה משפיעה על הגנטיקה של תאי האדם, ואינה מכוונת לפעול נגד המטופל.
למה התרופה חשובה כל כך?
כדי להביא קץ למגפת הקורונה, היה צורך בשני פיתוחים: חיסון יעיל, ותרופה לטיפול בחולים שכבר נדבקו ונמצאים בסכנת מוות. עם זאת, עדיין יהיה צורך בטיפול אנטי ויראלי לאלה שכן נדבקו, בין אם משום שמערכת החיסון שלהם לקויה מלכתחילה, משום שנדבקו בכמות עצומה של נגיפים, או בשל העובדה שהם נמצאים בסיכון גבוה למחלה קשה ותמותה.
התרופה כמובן שלא תינתן לכל אחד בשנים הקרובות משום שהחברה לא תצליח לייצר כמויות עצומות של התרופה לכל החולים, והיא גם אינה מבטיחה להציל את החולים באופן מוחלט. לפיכך, החיסונים יישארו הדרך העיקרית והחשובה ביותר למיגור הקורונה.
האם התרופה צפויה להגיע לישראל?
במשרד הבריאות טרם קיבלו פניה לרישום התרופה כאן, אולם סביר שלאחר אישור ה-FDA, המשרד ישקול בחיוב את אישורה של התרופה גם בישראל, לפחות עד לאישור המתחרה המוצלחת יותר לכאורה, של פייזר.
בחברת מרק אמרו כי הם נערכים לייצר כמות תרופות שתספיק ל-10 מיליון מחזורי טיפול עד סוף 2021. פירושו של דבר שעל החברה להיערך לייצור 400 מיליון גלולות, שכן כל מחזור טיפול כולל 40 גלולות.
במהלך שנת 2022 מתכוונת החברה לייצר כמות גדולה הרבה יותר. מרק אמרה עוד כי תסכים להעניק רישיון למספר יצרני תרופות גנריים בהודו, שיוכלו לייצר את התרופה ולספק אותה למדינות בעלות הכנסה נמוכה.
כמה עולה הטיפול?
עלות מחזור טיפול מוערכת בכ-700 דולר לחולה.
האם צפוי פיתוח של תרופות אנטי ויראליות נוספות?
פייזר כאמור קיבלה את אישור החירום אמש, וכבר החלה בפיזור מיליוני מנות ברחבי ארה"ב. הרכש של המנות לישראל ינחת כאן בעוד כשבוע. פייזר הצהירה על יעילות של כ-88% במניעת תחלואה קשה ומוות.
חברת רוש, מפתחת הטיפול האנטי ויראלי נגד שפעת "טמיפלו", בעלת נסיון רב בפיתוח טיפולים אנטי ויראליים, פיתחה יחד עם חברת הפארמה אטאה את התרופה הקלינית שלהן AT527, שבניסויים קליניים עד כה הובילה לירידה בריכוז הנגיפי בגופם של החולים. התרופה מעכבת את שכפול הנגיף באמצעות חסימת מרכיב מרכזי במטען הגנטי של נגיף הקורונה, הנקרא "רנ"א פולימראז", אשר נחוץ לשכפול הנגיף לאחר שחדר לגוף.
