מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם בית חולים מאונט סיני בארה"ב, מצא שרמות נמוכות של חומצה פולית (פולאט - הנגזרת הפעילה של חומצה פולית) בדם קשורות עם עלייה בסיכון לדמנציה ותמותה בקרב מבוגרים. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Evidence-Based Mental Health.
קראו עוד:
מבצעי המחקר אספו נתונים רפואיים של יותר מ-27 אלף גברים ונשים בגילים 75-60 שלא אובחנו כסובלים מדמנציה קודם לכן. מהמשתתפים נלקחו בדיקות דם לרמות פולאט והתבצע מעקב במשך ארבע שנים (2017-2013) לצורך אבחון דמנציה. אצל כ-13 אחוז ממשתתפי המחקר נמצא מחסור בפולאט, אשר הוגדר במחקר כרמה נמוכה מ-4 ננוגרם למיליליטר.
1 צפייה בגלריה
מהמחקר עולה כי כדאי לבצע מעקב שגרתי יזום אחר רמות חומצה פולית בדם בקרב האוכלוסייה המבוגרת
(צילום: shutterstock)
מניתוח תוצאות המחקר נמצא כי הסיכון לדמנציה בקרב מי שאובחן עם מחסור בחומצה פולית היה גבוה פי 1.68 לעומת מי שבדמו היו רמות תקינות של פולאט. ממצא נוסף שהתגלה - הסיכון לתמותה של מי שסבלו ממחסור בפולאט היה גדול פי שלושה.
בניתוח נתוני המחקר נוטרלו משתנים אשר היו עלולים להטות את התוצאות, כמו סוכרת ודיכאון, מחסור בוויטמין B12, עישון ושימוש בתוסף תזונה המכיל חומצה פולית. יצוין כי זהו מחקר תצפיתי, שאינו מציג את הסיבה לתוצאה אלא רק את הקשר האפשרי ביניהן.
אחד המנגנונים המוצעים להסבר של הקשר בין חומצה פולית ודמנציה, הוא שמחסור בפולאט בדם משפיע על עלייה ברמות הומוציסטאין בדם - חומצה אמינית שברמות גבוהות עלולה להזיק לשכבת תאי האֶנְדוֹתֵל שבדפנות כלי הדם ולפיכך מעלה את הסיכון לתחלואת לב וכלי דם וכן לשבץ מוחי ולהתקפי לב. מחקרים קודמים כבר זיהו קשר אפשרי בין מחסור בפולאט לבין עלייה בסיכון לדמנציה דרך המנגנון של עלייה ברמות הומוציסטאין.
מניתוח תוצאות המחקר נמצא כי הסיכון לדמנציה בקרב מי שאובחן עם מחסור בחומצה פולית היה גבוה פי 1.68 לעומת מי שבדמו היו רמות תקינות של פולאט. ממצא נוסף שהתגלה - הסיכון לתמותה של מי שסבלו ממחסור בפולאט היה גדול פי שלושה
החוקרים במחקר זה מסיקים שרמות הפולאט בדם עשויות להוות סמן שמאפשר להעריך את הסיכון של אותו אדם לדמנציה ותמותה בגיל המבוגר. לפיכך, כדאי לבצע מעקב שגרתי יזום אחר רמות חומצה פולית בדם בקרב אוכלוסייה זו.
גם הסיכון לאלצהיימר פחת בחצי
זהו אינו המחקר הראשון אשר מצביע על קשר אפשרי זה בין רמות חומצה פולית בדם לבין סיכון מוגבר לדמנציה, אך הוא מתבסס על מדגם גדול יותר של אנשים.
במחקר אשר התבצע בקליפורניה, ופורסם בשנת 2005 בכתב העת המקצועי ״אלצהיימר ודמנציה", החוקרים אספו נתונים בקרב מספר קטן יותר של גברים ונשים מעל גיל 60. 580 אנשים נתבקשו לתעד את הרגלי התזונה היומית שלהם לצורך הערכת כמות החומצה הפולית אשר הם צורכים במשך היום. איסוף הנתונים כלל גם מעקב אחר אבחון אלצהיימר ונמשך תשע שנים. 58 איש ממשתתפי המחקר חלו באלצהיימר וניתוח התוצאות הראה שמי שצרכו את כמויות החומצה הפולית היומית הגבוהה יותר, היו בסיכון מופחת ב-55 אחוז ללקות באלצהיימר.
עד שיערכו מחקרים נוספים ותצא המלצה גורפת לתיסוף חומצה פולית אצל מבוגרים, בהקשר של מניעת דמנציה ואלצהיימר, כדאי לצרוך תזונה עשירה בחומצה פולית, לבצע מעקב אחר רמות החומצה הפולית בדם ולהתייעץ עם רופא או דיאטן אם נמצא מחסור. רמת החומצה הפולית התקינה בדם היא 17-3 ננ"ג/מ"ל. קופות החולים בישראל מאפשרות בדיקה של רמת החומצה הפולית (הנקראת גם ויטמין 9B) בדם אך בדיקות הדם השגרתיות אינן כוללות בדיקה זו באופן אוטומטי ויש צורך לבקשה באופן יזום.
חומצה פולית במזון - מה צריך לאכול?
הגוף אינו יכול לייצר בעצמו חומצה פולית ולכן יש צורך להקפיד על צריכתה באמצעות המזון. תפריט יומי הכולל ירקות ופירות בכמות המומלצת על פי משרד הבריאות - חמש מנות פרי וחמש מנות ירק, עשוי להבטיח אספקה תקינה של הוויטמין ומניעת מחסור.
ישנן מדינות בעולם אשר יש בהן חובת העשרת מזונות יזומה בחומצה פולית. בישראל אין כיום חובה כזו אך יש יצרני מזון שבאופן עצמאי מעשירים מזונות מסוימים בחומצה פולית, כמו דגני בוקר למיניהם.
חשוב להתייעץ לפני נטילת תוסף חומצה פולית, מכיוון שעודף של הוויטמין בדם אינו רצוי ועלול במינונים גבוהים לגרום לתופעות כמו חולשה, עצבנות, נדודי שינה ופגיעה במערכת העיכול.
שירי נקש הינה דיאטנית קלינית
