אם חשבתם שנגיף הקורונה צפוי להיעלם מן העולם – זה לא יקרה בקרוב: מדובר באחד הווירוסים המוטנטיים ביותר, שיוצר ללא הרף וריאנטים (זנים) המדביקים מהר יותר וגורמים למחלות קשות יותר, ועכשיו גם בילדים. השבוע (ג') עדכן משרד הבריאות כי אותר וריאנט חדש בילד בן 11 בישראל, וריאנט שכבר התפשט באירופה, בדיוק בתקופה בה הגל הרביעי הולך ומצטמצם.
עוד חדשות על מגפת הקורנה:
אז למה נגיפים ממשיכים ליצור וריאנטים? בעיקר בשל מטרתם האבולוציונית – להתפשט בעולם, והדרך לעשות זאת היא באמצעות שונות גנטית שאמורה להתגבר על מערכת החיסון, על החיסונים ועל התרופות. כך עושה גם נגיף הקורונה, שפיתח, על פי ההערכות, כבר עשרות זנים ואלפי מוטציות שונות.
הווריאנטים החדשים, המכילים מוטציות רבות, מעוררים דאגה רבה בעולם. אבל נכון לעכשיו, פרט להדבקה מהירה יותר, גם באנשים בריאים ובהם ילדים ונשים הרות – מהלך המחלה אינו בהכרח סוער יותר מזנים אחרים. מרבית המוטציות שהתגלו, אותם שינויים גנטיים, כיווננו את הנגיף להיצמד מהר יותר לתא האדם. אולם אין עדיין עדויות לכך שהמחלה שונה מהקורונה שהכרנו עד כה.
3 צפייה בגלריה
kמה נגיפים ממשיכים ליצור וריאנטים? בעיקר בשל מטרתם האבולוציונית – להתפשט בעולם
(צילום: shutterstock)
וריאנטים המסווגים כ"זנים מעוררי דאגה", מהווים את הזנים העיקריים של הקורונה כיום, והם מתפשטים במהירות ומרכיבים את מרבית התחלואה. כיום, הזנים מעוררי הדאגה הם ביטא, גמא ודלתא. בקבוצת ה"זנים מעוררי עניין" מצויים הזנים מיו וקאפא, ו"זנים תחת מעקב" – הם וריאנטים שהתגלו בשיעור תפוצה נמוך יחסית או וריאנטים חדשים.
הווריאנט החדש: AY4.2
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
מתי התגלה: הווריאנט אותר בישראל לאחרונה בילד בן 11 שחזר מחו"ל ועבר בדיקה בנתב"ג. הדגימה עברה ריצוף גנטי במעבדה בתל השומר בזמן שהילד שהה בבידוד, ואתמול (ד') נתגלו חמישה מאומתים נוספים שנדבקו בווריאנט החדש.
המשמעות: מדובר בתת זן, אחד ממספר תתי זנים שכונו "דלתא פלוס" שבו קיימת מוטציה בחלבון "ספייק" של וירוס הקורונה (אותה מעטפת "קוצנית" המתקשרת לתא האדם) והיא נמצאה כבר ב-8% ממקרי הריצוף הגנטי של נגיפי הקורונה בבריטניה, שם התגלה הווריאנט לראשונה בחודש יולי האחרון. הווירוס עצמו התגלה לראשונה בהודו, ומאז כבר התפשט למספר מדינות באירופה.
עדיין לא ידוע הרבה על "מעלליו" של הווריאנט, אולם ברור שהוא "בן דוד" של שושלת נגיפי הדלתא AY.4, שנותרה הגרסא הדומיננטית במרבית מדינות העולם. על פי ההערכות של ארגוני בריאות בעולם, זן דלתא נחשב למידבק הרבה יותר מזנים אחרים, והוא נוטה לגרום למחלה חמורה במיוחד בילדים. אבל נימת הרגעה מגיעה מחברות החיסונים: לדברי פייזר ומודרנה, החיסונים יעילים נגד כל הווריאנטים הנפוצים כיום בעולם.
וריאנט אלפא
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
נקרא בעבר: הזן הבריטי B.1.1.7.
מתי התגלה: באוקטובר 2020 בבריטניה, מדגימות שנלקחו כחודש קודם לכן.
המוטציות: הזן הבריטי כולל 17 מוטציות מתוכן שמונה מוטציות בחלבון המעטפת S.
המשמעות: הזן הולך ומתפשט בעולם והופך לדומיננטי במדינות רבות. על פי ההערכות, הוא אינו גורם למחלה חמורה יותר, אך מידבק בקלות יותר בשל מוטציות בחלבוני המעטפת, שגורמים לו להיקשר במהירות לתאי הגוף. הזן שכיח מאוד בילדים, ככל הנראה משום שהתפשט במקביל לתחילת מבצעי החיסונים. על פי הודעת מודרנה ופייזר, החיסונים מתוצרתם מגנים בפני הזן הבריטי.
וריאנט ביטא
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן מעורר דאגה
נקרא בעבר: הזן הניגרי B.1.1.207.
מתי התגלה: במאי 2020 בניגריה.
המוטציות: הווריאנט כולל מוטציה בשם P681H שנמצאה גם בזן הבריטי.
המשמעות: נמצא בכאחוז מכלל מקרי הקורונה שעברו ריצוף גנטי בניגריה, וככל הנראה ממשיך להתפשט שם.
וריאנט גאמא
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן מעורר דאגה
נקרא בעבר: הזן הברזילאי P.1.
מתי התגלה: בינואר 2021 בטוקיו אצל ארבעה מטיילים שביקרו באמזונס. שבוע לאחר מכן נמצאו 13 מקרים נוספים בברזיל.
המוטציות: לנגיף 17 שינויים גנטיים בחומצות אמינו המרכיבות חלבונים, מתוכם עשרה בחלבוני המעטפת.
המשמעות: הנגיף אותר ביפן, ברזיל, דרום קוריאה, גרמניה, בריטניה, איטליה, ארה"ב ופרו. יחד עם זאת, הדיווחים על הידבקויות בזן הולכים ומתמעטים.
וריאנט דלתא
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן מעורר דאגה
נקרא בעבר: הזן ההודי B.1.617.2.
מתי התגלה: הזן אותר לראשונה באוקטובר 2020 בהודו, והתפשט במהירות לכל העולם, עד שהפך לזן הדומיננטי במרבית מדינות העולם.
המוטציות: לזן דלתא מספר מוטציות חשובות בחלבון המעטפת, שתיים מהן – L452R ו-D614G מאפשרות לווריאנט להיצמד בעוצמה רבה לקולטנים בשם ACE2 שבתאי גוף האדם. מוטציות אחרות כמו P681R מאפשרות לנגיף לחדור לתא הגוף בקלות רבה יותר.
מה המשמעות: על פי הידוע, זן הדלתא הוא המידבק ביותר בין כל הווריאנטים שנמצאים כיום בעולם, אך לא בהכרח הקטלני מכולם. החיסונים עדיין אפקטיביים נגדו במניעת תחלואה, אך פחות במניעת הדבקה: נתונים שהראתה ישראל גילו כי חיסוני פייזר מונעים רק 64% הדבקות בקרב המחוסנים. עם זאת החיסון נותר עוצמתי במניעת תחלואה קשה ותמותה.
וריאנט דלתא פלוס
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן מעורר דאגה
מתי התגלה: במרץ 2021.
המוטציות: זן הדלתא פלוס שונה מזן הדלתא המקורי במוטציה נוספת (עיוות גנטי) הנמצאת במעטפת החלבונית של וירוס הקורונה, ה"ספייק פרוטאין". מיקום הזה של מוטציות קיים גם בזנים קודמים על חלבון המעטפת, והוא בעל חשיבות רבה כיוון שהוא קובע את מידת ההיצמדות של הנגיף לקולטנים על גבי התא בגוף.
הקישור הזה בין הנגיף לבין תא הנדבק, מאפשר לנגיף לחדור בקלות רבה לתאי הריאות, הלב, הכליות והמעיים. מרגע שהנגיף נצמד לקולטן, הוא משנה אותו למצב של "פתוח" או "סגור". המוטציה K417N מסייעת לחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה להגביר את הסיכוי "לפתוח" את מעטפת תא הנדבק, וכך לחדור אל התא.
המשמעות: הנגיף הופיע בסמוך לזן הדלתא, ככל הנראה בבריטניה או בהודו. ב-22 ביוני הכריז ארגון הבריאות העולמי על זן הדלתא פלוס כ"זן מדאיג" וציין כי הוא מידבק יותר, מתקשר מהר יותר לקולטנים על התא ומערים על מערכת החיסון המנסה להשמידו ללא הצלחה.
זן זה התפשט כבר ברחבי העולם וגם בישראל. החיסונים נמצאו כמגינים מפני מחלה קשה מזן הדלתא והדלתא פלוס. בחברות החיסונים מעדכנים כי הגרסאות החדשות של התרכיבים שיופצו בשנה הבאה, יכללו עדכונים גם נגד זן הדלתא.
וריאנט אטא (IOTA)
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
נקרא בעבר: B.1.525.
מתי התגלה: זן זה זוהה לראשונה בבריטניה וניגריה בדצמבר 2020 וכיום התפשט כבר לכ-70 מדינות ברחבי העולם.
המוטציות: אטא נושא עימו מוטציות דומות לנגיף האלפא, כולל מוטציית E484K המסייעת לנגיף לחמוק מנוגדנים, ומוטציית H69-V70 deletion המשנה את מבנה חלבוני המעטפת כך שהנגיף מתחמק בקלות מהנוגדנים. עם זאת, עדיין לא ידוע האם נגיף האטא מידבק יותר מגרסאות קודמות של הנגיף.
המשמעות: חברת מודרנה פרסמה שהחיסון שלה מגן היטב נגד זן זה, אך ברמה מעט פחותה בהשוואה לזן המקורי הבריטי.
וריאנט קאפא
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
נקרא בעבר: B.1.617.1.
מתי התגלה: הנגיף זוהה לראשונה בהודו באוקטובר 2020 ומאז התפשט ל-52 מדינות בעולם ו-31 מדינות בארה"ב. כיום הנגיף מהווה 0.5% מכלל נגיפי הקורונה שרוצפו גנטית במעבדות בעולם.
המוטציות: לזן שמונה מוטציות בחלבוני המעטפת, שתיים מהן מאפשרות לו להיקשר בעוצמה רבה לקולטן ACE2 בגוף האדם. מוטציות אחרות מאפשרות לו לחדור בקלות רבה לגוף ולהתחמק מנוגדנים מנטרלים.
המשמעות: הנגיף מעט מידבק יותר מזנים אחרים, אולם חיסוני מודרנה ופייזר מגינים גם מפניו.
וריאנט למדא
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן מעורר עניין
נקרא בעבר: זן פרו C.37.
מתי התגלה: הנגיף זוהה לראשונה בפרו באוגוסט 2020 ומאז התפשט ל-29 מדינות, בעיקר בדרום אמריקה. בפרו זן זה מהווה 81% מכלל הריצופים הגנטיים, ובצ'ילה הוא מהווה 31% מהנגיפים שרוצפו גנטית.
המוטציות: לווריאנט שמונה מוטציות בחלבוני המעטפת בהשוואה לזן המקורי שזוהה בווהאן. חלק מהן מסייעות לו לחדור בקלות לגוף, אחרות מאפשרות לו להיקשר בעוצמה לתא או לחמוק ממתקפת מערכת החיסון.
המשמעות: אין הוכחה לכך שזן זה גורם למחלה חמורה יותר. בינתיים אין עוד נתונים על אפקט החיסונים מפני הזן.
הזן הדרום אפריקני 501.V2
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
מתי התגלה: בדצמבר 2020 בדרום אפריקה.
המוטציות: הזן בעל עשר מוטציות הממוקמות כולן במעטפת הנגיף S.
המשמעות: הזן החל להתפשט במקביל לזן הבריטי ועורר דאגה רבה בעולם, לאחר שגרם להדבקה של אנשים בריאים ללא גורמי סיכון, כולל ילדים. הזן הגיע גם לישראל, ועד כה אותרו כ-30 אנשים הנושאים אותו. על אף החששות הודיעו חברת פייזר ומודרנה כי החיסונים שלהן מגינים בפניו.
הווריאנט הניגרי B.1.1.207
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
מתי התגלה: באוגוסט 2020 בניגריה.
המוטציות: הווריאנט כולל מוטציה בשם P681H שנמצאה גם בזן הבריטי.
המשמעות: נמצא בכאחוז מכלל מקרי הקורונה שעברו ריצוף גנטי בניגריה, וככל הנראה ממשיך להתפשט שם. עם זאת, שיעור התחלואה בשאר העולם נמוך מאוד.
זן קליפורניה B/1/429
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
מתי התגלה: ביולי 2020 במיפוי גנטי של מאות דגימות שנאספו בלוס אנג'לס.
המשמעות: הנגיף הולך ומתפשט בקליפורניה, ומהווה כ-50 אחוז ממקרי הקורונה במדינה. הווריאנט עדיין נחקר ולא ידוע מה מידת רגישותו לחיסונים. שיעור התמותה הגבוה במדינה מעלה חשש שהזן אלים יותר.
הזן הדני Cluster 5
סיווג ארגון הבריאות העולמי: זן תחת מעקב
מתי התגלה: נובמבר 2020.
המשמעות: הזן התפשט על פי הידוע מחורפנים לבני אדם וממשלת דנמרק החליטה להשמיד כמיליון חורפנים. בעקבות סגר הדוק בדנמרק, הכריזה הממשלה כי ככל הנראה זן זה הוכחד ולא אותרו עוד חולים הנושאים אותו.
מה זו בעצם מוטציה?
בניגוד לחיידק, יצור חי בפני עצמו, לנגיף אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הנגיפים חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים. הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שאליו הוא פולש, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך גם מתנהג גם נגיף הקורונה. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – ה-DNA המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, המשמידים אותם תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד איתם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם ולגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
מה ההבדל בין זן חדש למוטציה?
קיים בלבול טרמינולוגי בין השניים. מוטציה היא שינוי גנטי. זן חדש של נגיף ("וריאנט"), הוא וירוס בו חל אותו שינוי גנטי אחד או יותר. בזני הקורונה החדשים נמצאו מספר מוטציות. כך למשל, בזן הקורונה הבריטי נמצאו 23 מוטציות חדשות.
מה ההבדל בין מחלה מזן שעבר מוטציה להידבקות בזני קורונה רגילים?
הזנים החדשים ככל הנראה מדביקים מהר יותר, בעיקר בני 20 ומטה, כנראה בשל מוטציות גם במעטפת הנגיף, המאפשרות לו להיקשר לתא האדם מהר יותר, לחדור אליו ולהשתכפל במהירות. עם זאת, מעבר למהירות ההדבקה, נראה שאין שינוי באופי המחלה עצמה המתרחשת עם אותם תסמינים וסיבוכים המוכרים מהזנים האחרים.
מה יקרה אם בכל זאת תצוץ מוטציה עמידה לחיסון?
במקרה כזה, ובזכות טכנולוגיית ה-mRNA החדשנית, הודיעו בחברת פייזר ומודרנה כי בתוך כשישה שבועות יוכלו לסיים שינוי בחיסון כך שיותאם לכל מוטציה אפשרית.
כיצד אפשר להתגונן בינתיים מהמוטציות?
אותן הנחיות קורונה תקפות גם לגבי המוטציות: עטיית מסכה, ריחוק חברתי, וחיסון. ככל שנגיע לחיסון עדר מהיר יותר, שבו מעל 80% מהאוכלוסיה מחוסנת - כך יקטן הסיכון להתפשטות המוטציות ולהתפתחות מוטציות נוספות.
