רק 12 אחוזים מרופאי ורופאות הילדים קיבלו הכשרה מסוג כלשהו לטיפול בטראומה נפשית לפני מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. כך עולה מנתוני סקר שערך איגוד רופאי הילדים ועמותת "גושן" שמוצגים בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות שמתקיים היום (ד') בתל אביב.
מאז תחילת המלחמה, קיבלו 71 אחוזים מהם הכשרה כלשהי, אך 80 אחוזים טוענים שזה לא מספיק והם זקוקים להכשרה נוספת בכל הנוגע לטיפול בטראומה, דיכאון וחרדה בקרב ילדים מאז הטבח ותחילת המלחמה. 17 אחוזים מהם הסבירו שהם זקוקים לתמיכה נפשית בעצמם.
כפי שפורסם ב-ynet, סקר קודם של האיגוד הצביע על שיעורים גבוהים של חרדה ודיכאון בקרב ילדים. זאת בהתבסס על דיווחי ההורים. על פי הנתונים, 83 אחוזים מהילדים סובלים ממצוקה רגשית כלשהי.
"רופאי הילדים נמצאים במקום הזמין ביותר הקיים להורים", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל. "כל הורה יודע שרופא הילדים הוא הכתובת לכל מצוקה של הילד. יחד עם זאת, במצוקות רגשיות בולטת ציפיית ההורים מחד, וחוסר ההכשרה של הרופאים מאידך. חובתנו להכשיר כבר מאתמול את כל רופאי הילדים בנושאים הללו. אולם גם אם נכשיר את כל הרופאים, נצטרך רפורמה יסודית באופן מתן השירות, כך שיינתן לרופאים יותר זמן על מנת לתת מענה הולם לבעיות הרגשיות. אנחנו תובעים ממשרד הבריאות ומקופות החולים להיות שותפים אסטרטגיים לצורך יישום השינויים הללו, זה בנפשם של ילדינו".
פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדיםצילום: שאול גולןעוד מוצגים בכנס נתונים מטרידים נוספים אודות המצוקה הנפשית ממנה סובלים אזרחי ותושבי ישראל. על פי נתונים שהציג ד"ר עידו לוריא, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה, הסיכון לאבחון של פוסט טראומה ודיכאון מאז 7 באוקטובר זינק פי שניים עד שלושה.
"אנו מעריכים שבין 80-60 אלף בני אדם עלולים לפתח הסתמנות נפשית. בהשוואה בין אוקטובר-נובמבר 2018 לאוקטובר-נובמבר 2023 ניתן לראות עלייה ב-50 אחוז בהפרעות חרדה ועלייה של 35 אחוז בהפרעות הסתגלות", אומר ד"ר לוריא.
מהנתונים עולה עוד כי יותר ערבים מיהודים לא מקבלים טיפול נפשי, אך מעוניינים לקבלו. 48 אחוזים מכלל מבוטחי הקופות בגילאים 75-20 דיווחו על שינוי לרעה במצבם הנפשי ו-63 אחוזים דיווחו על בעיות שינה. בין 36 ל-62 אחוזים דיווחו על עלייה במשקל, הפסקת ספורט וחזרה או עלייה בכמות עישון הסיגריות. עוד צוין כי בחודשים אוקטובר ונובמבר נרשמה עלייה של 25 אחוזים בפניות לטיפול במרפאת בריאות הנפש. מדובר על עלייה שהחלה בזמן ולאחר תקופת הקורונה, התמתנה ומאז המלחמה זינקה שוב.
"מחסור של 30% בפסיכולוגיים-חינוכיים"
בדיון משותף של ועדת החינוך וועדת הבריאות של הכנסת היום (ד') הצביעה מנהלת אגף פסיכולוגיה בשרות הפסיכולוגי במשרד החינוך חווה פרידמן, על עלייה גבוהה בחרדות ובדיכאון בקרב ילדים ולא רק בקרב ילדי העוטף.
"לא מדובר רק בילדים במעגלי הפגיעות הגבוהה ביותר ולא רק ילדים בעוטף, אלא גם ילדים שאחד ההורים במילואים, ילדים ששומעים אזעקות ועוד. אמנם העצימות של האזעקות ירדה אבל ילדים עדיין מחזיקים את העצימות".
פרידמן ציינה כי צוותי חינוך ומנהלים מדווחים על רגרסיה בשל המצב בקרב הילדים וציינה שלמשל בגני הילדים, ישנו אחוז שמחייב התייחסות, לילדים שחזרו להרטיב.
היא ציינה כי ישנם 3,433 פסיכולוגים המועסקים ב-2,458 משרות, נתון המעיד שהם עובדים במשרות חלקיות. מחצית מהמועסקים בשירות הפסיכולוגי חינוכי הם מתמחים. גורמי המקצוע דווחו על מחסור של 30% בפסיכולוגיים-חינוכיים וזאת בנוסף לאיוש חסר בתקנים.
יו"ר ועדת החינוך, יוסי טייב אמר, כי מצב הפסיכולוגים החינוכיים בכי-רע מזה שנים, ומפתח התקינה לא עודכן מזה עשרים שנה. "פתיחת הסכמי-שכר היא הזדמנות אמיתית לשינוי. מענקים הם טובים אך רק כפלסתר", אמר.
יו"ר ועדת הבריאות יוני משריקי הדגיש את חיוניות וחשיבות הליווי הנפשי, והצורך בהחזרת הפסיכולוגים לשירות הציבורי. "הממונה על השכר באוצר הודיע כי המענקים שיוענקו לכלל הפסיכולוגים – יוענקו לפי דרישתנו גם לפסיכולוגים במערכת החינוך, אך נמשיך ונוודא שבריאות-הנפש תהיה בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות" אמר.
חבר הכנסת מאיר כהן, הזהיר כי המערך הפסיכולוגי כבר שנים מוזנח ומופרט. "עתה לאחר הטבח הנורא והזעזוע ברחבי הארץ, אסור להמשיך עם המצב הקיים, והתריע כי מענקים מהאוצר תמיד נועדו להשקיט בעיות".
גאיה עופר, רכזת בריאות באגף התקציבים אמרה, כי המענקים נובעים מדחיפות הנושא וחשיבותו – ומתוך רצון שלא להמתין להסכם שכר. מאי שמואל, נציגת הממונה על השכר, הדגישה את הסכם המסגרת שנקבע לפני כחמישה חודשים, ואת העבודה הממושכת הנדרשת להסכם השכר החדש המתגבש.
ראש עיריית דימונה, בני ביטון, סיפר על פעילותו למימון לימודי הפסיכולוגיה של סטודנטים בני העיר – תמורת עבודתם בעיר כמה שנים, אחרי הסמכתם. כיום 35 פסיכולוגים עובדים בעיר, בכ- שקלים לשעה מול 48 שקלים שאר הארץ. הוא קרא לאוצר לקבוע העלאה זו בשכר הפסיכולוגים בבסיס התקציב.
ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת דיווחה כי ביולי 2023 היו רשומים בפנקס הפסיכולוגים 2,936 פסיכולוגים מומחים בפסיכולוגיה חינוכית. בחמש השנים האחרונות נוספו בכל שנה, בממוצע, 149 פסיכולוגים חינוכיים מומחים. לפיכך, היא מעריכה כי בכל שנה יש כמה מאות מתמחים בשירות הפסיכולוגי-חינוכי העובדים במשרה חלקית.
על פי פרסומי משרד החינוך, בשנת התקציב 2021 אישר המשרד תקצוב ל-2,319 משרות מלאות לפסיכולוגים חינוכיים, כאשר המשרד משתתף בכ-70% מעלות ההעסקה של פסיכולוג חינוכי, והיתרה מתוקצבת על ידי הרשות המקומית. על פי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, מועסקים במערכת החינוך כ-3,600 פסיכולוגים חינוכיים, רובם במשרה חלקית. מנתוני המשרד עולה כי נוסף על התקינה הנמוכה, יש תת-איוש בהיקף של כ-30% מהפסיכולוגים החינוכיים. כלומר, עוד לפני פרוץ המלחמה היו חסרים במערכת החינוך כ-30% מהפסיכולוגים הנדרשים על פי התקן הקיים.
