השינה לא רק חשובה לבריאות ולרווחה שלנו, ומחזקת את הזיכרונות ויכולת הלמידה. היא גם מאפשרת למידה של חומר חדש לגמרי, וחשיפה לגירויים במהלכה – של ריח או צלילים – יכולה לשנות התנהגויות והרגלים, כולל גמילה מסיגריות. כך קובעת אסופת מחקרים שנעשו בישראל בנושא. "ריח אינו מעיר משינה, אך הוא משנה את האופן שבו אנו נושמים", אומרת ד"ר ענת ארזי מהמחלקה לנוירוביולוגיה רפואית ומהחוג למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית. ארזי היא פוסט-דוקטורנטית לשעבר באוניברסיטת קיימברידג', המתמקדת בתכונות הייחודיות של מערכת הריח והקשר שלהן לשינה ולהכרה. דבריה נתמכים בשרשרת של מחקרים העוסקים באפקט ההרחה שהחלו במכון ויצמן בשנת 2010, ומהם עולה התועלת שיש בשינה על למידה וזיכרון.
המחקר הראשון הוביל למחקר שפורסם בשנת 2012, על הרחה ולמידה תוך כדי שינה. נמצא שכאשר הנבדקים נחשפו לריחות מסוימים אחרי צלילים במהלך השינה, הם התחילו לשנות את נשימתם לאחר שמיעת הצלילים בלבד, אפילו בהיעדר הריח. למידה אסוציאטיבית זו המתחוללת בשינה, מתבטאת בשינה ובערות שלאחריה כאחד. המשמעות היא שאנשים מסוגלים ללמוד מידע חדש בזמן שהם ישנים, מה שעשוי להשפיע באופן לא מודע על ההתנהגות גם בזמן ערות.
עוד על שינה ובריאות:
"זה המחקר הראשון שהראה שניתן ללמוד מידע חדש לחלוטין במהלך השינה. בחרנו להתמקד בלמידה מאוד בסיסית ופשוטה, אסוציאטיבית, על מנת לבחון אם אכן אפשרי ללמוד גם בשינה. מחקרים מראים שהמוח הישן יכול לעבד מידע מהסביבה, והדוגמה הכי פשוטה היא הצליל של השעון המעורר שמעיר אותנו. כשהוא מצלצל, גם תוך כדי שינה, אנחנו מגיבים לו. בנוסף, אנחנו יודעים שאם אנחנו לומדים משהו חדש כאשר אנחנו ערים ובסמוך לזה הולכים לישון, נשכח פחות את החומר, לעומת מצב שבו נשארנו ערים. השינה מחזקת את הזיכרונות ואת הלמידה שלנו".
"גילינו שהלמידה במהלך השינה והחיבור בין ריח סיגריות לריחות לא נעימים גרם לירידה בעישון. מפתיע היה לגלות שהירידה בעישון נצפתה רק אם הלמידה התרחשה במהלך השינה. לא הייתה כל השפעה על הרגלי העישון כאשר הצימוד בין הריחות נערך בזמן שאנשים היו ערים"
ומה היה החידוש שלך?
"המחקר שלנו הראה לראשונה, שכאשר אנחנו ישנים, מתרחשת למידה של מידע חדש. כלומר, נלמד מידע שנחשפנו אליו אך ורק במהלך השינה וניתן היה לשלוף אותו הן בשינה והן בערות. הגילוי הזה היה באמת חידוש. תראי, היו מחקרים משנות ה-70 מרוסיה, שבהם ניסו ללמד אנשים ישנים שפה חדשה אבל הם לא בדקו אם האנשים באמת ישנים, בצורה מתוקפת.
"מאוחר יותר, במחקרים מדעיים שרשמו את הפעילות המוחית בשינה, ניסו לבדוק אם אפשר ללמוד מידע מילולי חדש במהלך השינה. המסקנה הייתה שמידע מילולי המוצג לראשונה בשינה ניתן ללמידה רק אם התעוררת במהלך הלילה. זו הייתה הדעה הרווחת במשך הרבה זמן. אנחנו באנו לבחון מחדש האם המוח יכול ללמוד תוך כדי שינה חומר חדש. והתשובה שקיבלנו הייתה חד משמעית שכן".
איך עשיתם את זה?
"לקחנו צלילים וחיברנו ביניהם ולבין ריח נעים ולא נעים, וגילינו שהאנשים שינו את הנשימה שלהם בהתאם. למשל, כאשר היה ריח לא נעים, גם תוך כדי שינה, הם שינו את נשימתם בהתאם לצלילים. הם ידעו להבחין בין הצליל שמנבא ריח טוב לצליל שמנבא ריח לא טוב, וגם כשקמו בבוקר הם הגיבו בהתאם. במילים אחרות, הם למדו אסוציאציות חדשות לחלוטין במהלך השינה וישמו את הלמידה הזו גם כשישנו וגם כשקמו בבוקר. חשוב לציין שהלמידה התרחשה מבלי לדעת שהם למדו משהו חדש. וזו בעצם הייתה העדות הראשונה לכך שאנשים יכולים ללמוד מידע חדש לחלוטין תוך כדי השינה. מכאן גם הגענו למחקר השני בו שאלת המחקר הייתה, אם צימוד ריח סיגריות לריחות לא נעימים גרמו לאנשים לעשן פחות".
להיגמל מסיגריות תוך כדי שינה
המחקר השני, שהוא מחקר המשך שנערך בשנת 2014, עוסק בגמילה מסיגריות הודות להרחה תוך כדי שינה. מתנדבים מעשנים נחשפו לריח של סיגריות בשילוב ריח של ביצים מקולקלות או דגים רקובים - בזמן השינה. התוצאה: ירידה משמעותית בעישון. מתברר שריחות, ואפילו המסריחים ביותר, אינם מעירים אותנו, אך מאפשרים למידה והתניה מבוססת אסוציאציות.
"גילינו שהלמידה במהלך השינה והחיבור בין ריח סיגריות לריחות לא נעימים גרם לירידה בעישון. מפתיע היה לגלות שהירידה בעישון נצפתה רק כשהלמידה התרחשה במהלך השינה. לא הייתה כל השפעה על הרגלי העישון כאשר הצימוד בין הריחות נערך בזמן שאנשים היו ערים".
מה זה אומר?
"שהלמידה משפיעה יותר על ההתנהגות שלנו אם אנחנו לא מודעים לה, ובמקרה זה, זו התנהגות הקשורה להתמכרות. שני המחקרים הללו ביחד הביאו אותנו לחשוב מה קורה במצבי הכרה אחרים. כלומר, שינה היא של חוסר הכרה או הכרה שונה, והפרעות הכרה לאחר פגיעת ראש זה סוג אחר של חוסר הכרה. מכאן עלתה השאלה, מה קורה אצל אנשים הסובלים מפגיעות ראש קשות ונמצאים בחוסר הכרה או בהכרה מעורפלת".
מי שמריח - יחזור להכרה
מחקר ההמשך התקיים בשנת 2020 ובדק האם תגובה לריחות חזקים במצב של חוסר הכרה מלא עשוי לנבא שיפור במצב הרפואי. החוקרים מצאו כי המטופלים שהוגדרו במצב של חוסר הכרה מלא והגיבו לריחות – מצב ההכרה שלהם השתפר. בנוסף, חוש הריח סייע בלזהות אם המטופלים נמצאים בחוסר הכרה מלא, קרי "מצב צמח", או בהכרה מינימלית. על פי המחקר, אם מחוסרי הכרה לריח, יש ודאות מלאה כי הם יחזרו בעתיד להכרה, לפחות חלקית. בנוסף, פעולת הרחרוח מצביעה על סיכוים גבוהים מאוד של הישרדות ארוכת טווח בקרב מחוסרי ההכרה.
"מתן ריח בשינה יכול להיות טיפול חדשני, פשוט ונוח לשימוש שיכול לסייע לאוכלוסייה רחבה לשפר גם את איכות חייהם וגם את בריאותם. כיום, הטיפול בדום נשימה כולל שימוש במסכה המחוברת למשאבה, והיא מאוד לא נוחה"
"בעצם גילינו שתגובת הרחרוח של אנשים שעברו פגיעת ראש קשה המאובחנים כרגע בחוסר הכרה, ניבאה בצורה משמעותית אם הם יחזרו להכרה. החוזק של הכלי הזה הוא שהוא מאוד פשוט, וניתן להשתמש בו כשהמטופל נמצא במיטה שלו, לעומת כלים אחרים שקיימים כיום, כמו למשל הדמיה מוחית - שהיא גם יקרה וגם דורשת את שינוע המטופלים. ממצאי המחקר מעידים כי תגובת הרחרוח יכולה להוות גם כלי דיאגנוסטי וגם פרוגנוסטי זול ופשוט יחסית, ולכן יכולה להיות שימושית במיוחד במקומות שבהם אין אמצעים וגישה לשירותי בריאות מתקדמים. במדינות מתפתחות למשל.
טיפול בריח גם בדום נשימה בשינה
המחקר החדש ביותר מתבסס על המחקר מ-2010, שהראה שריחות מצד אחד לא מעירים אותנו, אבל מצד שני הם כן משנים את הדרך בה אנחנו נושמים כאשר אנחנו ישנים. "ממצאים אלו הובילו אותנו לשאלה האם מתן ריחות במהלך השינה יכול לעזור לאנשים עם דום נשימה בשינה ולהפחית את חומרת התסמונת". ד"ר ארזי מדגישה כי מדובר במחקר חדש שטרם פורסם, הנמצא כעת תחת ביקורת עמיתים לקראת פרסום בכתב עת יוקרתי.
תסמונת דום נשימה בשינה (OSA) כוללת הפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה, וטומנת בחובה סיכוי מוגבר לעלייה בלחץ הדם, התפתחות מחלות לב, סוכרת ואירועים מוחיים, ואף מעורבות בתאונות דרכים. המחקר החדש בחן אם גירוי ריח תוך כדי שינה מקל על חומרת התסמונת - ומצא ירידה של כ-30% באירועי דום נשימתי בקרב הסובלים מההפרעה, ובכך הוא עשוי להוות שיטת טיפול חדשנית לתסמונת הנפוצה.
"מתן ריח בשינה יכול להיות טיפול חדשני, פשוט ונוח לשימוש שיכול לסייע לאוכלוסייה רחבה לשפר גם את איכות חייהם וגם את בריאותם. כיום, הטיפול בדום נשימה כולל שימוש במסכה המחוברת למשאבה, והיא מאוד לא נוחה, דבר המשפיע על בריאותם. עם המחקר החדש אנחנו נותנים אלטרנטיבה לאותם אנשים במטרה לשפר את איכות חייהם ובריאותם".
מחקריה של ד"ר ארזי נתמכים על ידי המועצה הבריטית, במסגרת תכנית Blavatnik Cambridge Fellowship. המועצה הבריטית היא גוף רשמי ובינלאומי של ממשלת הממלכה המאוחדת, הפרושה על פני יותר מ-100 מדינות ומגיעה ליותר מ-650 מיליון איש בעולם. הסניף הישראלי מתמחה ביצירת הזדמנויות לפיתוח בתחומי המחקר וההשכלה הגבוהה. השבוע (23-21 במרץ) מתקיימים בלונדון "ימי המדע", Science Days, אירועי השיא התקופתיים, במעמד דיפלומטים, בכירי ממשל, חוקרים ותורמים, החוגגים את הקשרים המדעיים והאקדמיים בין שתי המדינות. במהלכם מוצגים מחקרים פורצי דרך נוספים שהם פרי שילוב הכישרונות והיכולות של ישראל ובריטניה.
הקשר בין שינה למחלות לב ולאריכות ימים
יום השינה הבינלאומי צוין בסוף השבוע האחרון (18 במרץ). פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה, סיפר השבוע בריאיון לאולפן ynet על מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת BMC Medicine, שבדק את ההשפעה של הפרעות שינה על תוחלת החיים גם ללא קשר למחלות לב ולאירועים מוחיים.
הקשר בין שינה למחלות לב פרופ' יהודה אדלר
(צילום: אסף חן)
המחקר בדק את נתוניהם של 308 אלף מבוגרים בגיל העמידה, ממאגר הנתונים של הביו-בנק הבריטי, והתוצאות הראו כי ככל שהפרעת השינה חמורה יותר, כך היא מקצרת את תוחלת החיים, והאפקט יכול להסתכם בעד ארבע שנים(!). "זה מוכיח שוב עד כמה השינה שלנו חשובה וכמה חשוב לישון שינה טובה ורציפה. שינה לא טובה גורמת גם למחלות לב, גם לטרשת עורקים, להתקפי לב ולאירועים מוחיים. ובלי קשר לכל זה - היא גורמת לכך שאנחנו חיים פחות".
