משלחת רופאים לצ'אד אפריקה
השבוע שבו שהה ד"ר מאיר עזרא אליה, יחד עם חבריו למשלחת הרפואית בצ'אד, היה מבחינתו השבוע השמח והעצוב בחייו. הרופא, שפרץ לתודעה הציבורית כשייסד את עמותת מחוסגן ומשמש היום גם כיו"ר שלה, הוא מומחה לרפואת ילדים. "אחד מכל עשרה ילדים שנולדים בצ׳אד מת כבר בשנתו הראשונה לחיים, רובם מתים בשבוע הראשון לחייהם", הוא מספר, ועם הנתון העצוב הזה, הוא יצא למדינה האפריקאית מוכת הטרור, כדי לסייע לרופאים שם לנסות ולשבור את הסטטיסטיקה העגומה הזו.
כשחזר, צייץ בטוויטר על הנסיעה והחליט לגייס תרומות למען רכישת ציוד, שהוא בסיסי לגמרי בבתי החולים בארץ. "למרות שפגשתי רופאים מקומיים מעולים ומסורים ברמה שלא ניתן לתאר – חסר שם ציוד בסיסי. הרי כשתינוק נולד בכל העולם יש לו שתי אפשריות: להיות בין בני המזל שלא צריכים שום עזרה או תמיכה רפואית, שזה המצב בקרב כ-90% מהיילודים, או להיות בין ה-10% האחרים שזקוקים כמעט כולם לעזרה מינימלית אך חשובה בדקה הראשונה ללידתם. העזרה אמנם מינימלית אך חייבת להתרחש בדקה הראשונה לחייהם, זה מה שאנחנו מכנים ה- Golden Minute", הוא אומר.
ד"ר עזרא אליה, רופא ילדים של מכבי, מסביר כי על מנת להגיש את העזרה הזאת יש צורך בשני דברים בסיסיים: "ידע בהחייאת ילודים, שזה מה שלימדתי את הצוותים הרפואיים וציוד בסיסי. מדובר במכשיר פשוט ולא יקר במושגים רפואיים, ששוויו 1,500 דולר. אם הציוד הזה היה קיים בבתי החולים שם, המוני ילדים יכלו לחיות חיים מלאים במקום להיות נידונים למוות, לעיתים מהיר ולעיתים אכזרי ואיטי, בימים הראשונים בימים שלאחר לידתם".
יחד איתו במשלחת, שאורגנה על ידי ארגון IFA - Israeli flying aid, היו ראש המשלחת הרפואית, ד"ר אלעד דנה, רופא מרדים, ד"ר גילי יגר ירום, קרדיולוגית ילדים - שניהם מבית חולים מאיר, אחות טיפול נמרץ ילדים לינוי וולברג, שהיא אחות אחראית מונשמי בית מכבי מחוז שרון, ד"ר רויטל ארבל מומחית באורוגינקולוגיה משערי צדק ואחות טיפול נמרץ ילדים ליסה חפר, ממדיקל סנטר הרצליה, הליצן הרפואי עמנואל (ללה) חנון מבית החולים רמב״ם וגם מיכה ריסלינג, יזם היי-טק ויזם חברתי, שבעזרת מקרן מחשבים ומכשיר מתוחכם וייעודי שמייצר פס רחב ממקבץ של כרטיסי סים מקומיים, יצר כיתה חכמה עבור ילדים בבית היתומים שם, שגל לוסקי ומאיה צוקרמן, שעומדות בראש הארגון, לקחו עליו חסות.
"חשוב להתנהל בצניעות ולהבין את המגבלות"
"בבית החולים בו עבדנו, מופקד רופא מרדים אחד על ארבעה חדרי ניתוח, טיפול נמרץ מבוגרים וילדים. ביום הראשון בו הגענו לבית החולים עשו לנו סיור היכרות. המציאות הייתה חזקה יותר, ומהר מאוד נמשכנו לטיפול אקוטי בקטסטרופות שלא מפסיקות להגיע", אומר ד"ר דנה ומספר על מקרים שנצרבים בתודעה.
כך למשל, הוא מספר על יולדת בת 18 שאיבדה כשני ליטרים דם לאחר הלידה, והובהלה לכריתת רחם בחדר ניתוח דל אמצעים, עם מכונת הרדמה שלעיתים מפסיקה לעבוד באמצע (ואז עוברים להנשמה ידנית). "הצלחנו לייצב את מצבה, בין היתר בעזרת תרופות שהבאנו מישראל. בסוף הניתוח נדהמנו לגלות שהמטופלת, על-פי נהלי בית החולים, חייבת לחזור לנשום בעצמה, ולא יכולה להיות תלויה במנשם, מהסיבה הפשוטה שאין מנשמים בטיפול נמרץ. המטופלת, על אף מצבה הקשה, חזרה לנשום בעצמה, ולאחר כמה דקות עברה הוצאה של צינורית ההנשמה, התייצבה ושוחררה לאחר יומיים. התינוק בריא".
הוא מספר גם על תינוק בן שישה חודשים שהתקבל במצוקה נשימתית. "בהערכה ראשונית ראינו שאם לא נעזור לו מיד - הוא ימות. בעזרת אולטרסאונד שהבאתי מהארץ, זיהינו מיד שהוא סובל מכמות נוזל סמיך עצומה באזור הריאה השמאלית. כמות כזו שדחקה את הלב לקצה הימני של בית החזה. תחת הנחיית האולטרסאונד ביצענו באופן מיידי החדרה של מחט לאזור הנוזל ושאבנו כמות גדולה שלו. תוך כדי הפעולה מצבו של התינוק השתפר מאוד. 10 דקות אחר-כך התינוק כבר ישן שנת ישרים, נינוח נשימתית וחמוד.
"והייתה גם ילדה בת 10, שהתקבלה בבהילות עם בטן תפוחה ונוקשה. האב סיפר שהביא אותה לבית החולים במסע שנמשך חמישה ימים מאזור אגם צ׳אד, לאחר שהרגישה ברע. מצבה היה קריטי. לחץ הדם שלה לא נמדד. התחלנו בפעולות חירום, הנשמנו אותה והעברנו אותה מיידית לחדר ניתוח. לצערי, על אף שעות של ניסיונות לייצובה במהלך הניתוח ואחריו, כ-24 שעות לאחר מכן היא נפטרה".
5 צפייה בגלריה
מתגברים על המכשולים יחד עם הצוותים המקומיים. ד"ר עזרא אליה מדריך את הצוות
(צילום: IFA)
"המעבר מעולם של רפואה מתקדמת, בה כל אפשרויות הטיפול קיימות, לעולם שבו מוות הוא חלק ונמצא בכל מקום, בסיטואציות הטרגיות ביותר, הוא חד מאוד", אומר ד"ר דנה. "עזרה רפואית היא אף פעם לא 'טיפה בים'. משפחות שמאבדות ילד או ילדה זה טרגדיה בכל מקום בעולם. היכולת שלנו למנוע תמותה מיותרת ממצבים ומחלות ברות טיפול היא עצומה, חשובה, ולעולם לא מייאשת".
הוא מסביר כי "לצד השאיפה האסטרטגית לחולל מהפכה של ממש וליצור רפואה הוגנת ומקובלת בכל מקום, חשוב לדעת להתנהל בצניעות. הצניעות היא קריטית. העזרה הגדולה ביותר ניתנת ומתקבלת כשמבינים את המגבלות, ומתגברים על המכשולים יחד עם הצוותים המקומיים, תוך הכשרה והכוונה שלהם לנצל בצורה טובה יותר את האמצעים הרפואיים הבסיסיים הקיימים".
"לא מבקשים רשות להציל חיים"
IFA - Israeli flying aid הוא ארגון סיוע אזרחי ישראלי, המציע סיוע הומניטרי לקהילות בעולם שנפגעו כתוצאה מאסונות טבע ומלחמות. הארגון פועל בין היתר במדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים בישראל.
הארגון, שהוקם בשנת 2005 על-ידי הפעילה החברתית גל לוסקי, המשמשת בו כמנכ"לית, סימן לעצמו למטרה להציל קורבנות המתקשים לקבל סיוע בינלאומי בשל פרק 7 במגילת האומות המאוחדות על פיו ניתן לסייע לאוכלוסייה במדינה ריבונית רק באישור המשטר המקומי, ונאסר עליו להעניק סיוע לצדדים שלישיים כלשהם (למעט במקרים בהם המשטר גונה על ידי האו"ם).
בארגון מותחים ביקורת על כך שמניעת סיוע מאוכלוסיות מסוימות, איננה נחשבת לפשע, וטוענים כי לא אחת המשטרים הרשמיים מונעים סיוע או מפלים בסיוע קבוצות מיעוט או קבוצות המזוהות עם האופוזיציה הפוליטית במדינה. לפיכך, פועל הארגון לעיתים במובהק בניגוד לתקנות אלו, ולעיתים אף בניגוד לחוק הבינלאומי במטרה לסייע באופן ישיר גם לקבוצות הנפגעות על ידי השלטונות בארצן.
״אף אחד לא מבקש רשות להרוג, אנחנו לא מבקשים רשות להציל חיים״, הינו העיקרון המנחה את הארגון המתמחה בהעברת סיוע מציל חיים לשני יעדים עיקריים ולרוב פועל הרחק מעיני הציבור והתקשורת, בעיקר בקרב אוכלוסיות במדינות האוסרות הכנסת סיוע מציל חיים לתחומן במהלך סכסוכים ואסונות טבע, ואוכלוסיות במדינות עימן לישראל אין קשרים דיפלומטיים", מסבירה מאיה צוקרמן שהגיעה לארגון כמתנדבת לפני 12 שנה והיום מובילה אותו יחד עם לוסקי.
"מתן כוח זה בידי הריבון יוצר פעמים רבות מצב מסוכן בו מסיבות אתניות, דתיות, לאומיות, מגדריות, פוליטיות ועוד, מונע הריבון סיוע הומניטרי מתושביו וכך גוזר עליהם גזר דין מוות", מוסיפה צוקרמן, ומציינת שהמראות מאוקראינה, מוכיחות בדיוק עד כמה יש צורך בארגון הזה.
המשלחת הנוכחית לצ'אד התמקדה בשתי משימות: הכשרות רפואיות ועבודה של ממש בחדרי הניתוח, וביקורים בבית היתומים, שם גם הקימו אנשי המשלחת את הכיתה החכמה עבור הילדים, וברגע אחד מפתיע - "קפצה" נציגתנו המכובדת בהוליווד, גל גדות, לבקר את הילדים מצ'אד על המסך.
גל גדות הגיעה לצ'אד?
צוקרמן: "אחרי שמיכה (ריסלינג) בעזרת מקרן מחשבים ומכשיר מתוחכם וייעודי שמייצר פס רחב ממקבץ של כרטיסי סים מקומיים יצר כיתה חכמה, החלטנו להקרין שם סרט. הילדים מעולם לא ביקשרו בבית קולנוע. הבאנו מהארץ דליים של פופקורן כדי שהחוויה תהיה מלאה. הקרנו את הסרט "וונדר וומן" שהילדים מעולם לא ראו כמובן. באמצע הסרט עצרנו לרגע, ואז גל גדות פנתה אישית לילדים ולצוות של בית היתומים. הייתה התרגשות גדולה".
אתם מסתובבים עם חולצות עם דגלי ישראל עליהן. לא מפחיד?
"בכלל לא, אנחנו עושים זאת בגאווה. יותר מזה, המנהלת של בית היתומים שאימצנו, סיפרה לנו שלפני שהגענו היא התפללה בכנסייה למען ישראל. היא אומרת שזה ידוע לכולם שאם מתפללים עבור ישראל, זה מביא מזל".
5 צפייה בגלריה
מימין: ליסה חפר, ד"ר גילי יגר ירום, מיכה ריסלינג, לינוי וולברג, מאיה צוקרמן, ד"ר רויטל ארבל, ד"ר מאיר עזרא אליה וד"ר אלעד דנה. "מסתובבים עם החולצות מישראל, בגאווה"
( צילום: IFA)
"ציוד בסיסי שיעזור להציל תינוקות"
צוקרמן מסבירה כי משלחות של רופאים למקומות כמו צ'אד יוצאות בגלל תחושת השליחות של הרופאים. "אמנם עבודה של רופא היא קשה, אבל הם עובדים בתנאים פריבילגיים, והאימפקט שם הוא גדול יותר".
וד"ר עזרא אליה לוקח את השליחות הזו צעד אחד קדימה. "אני רוצה לעשות שינוי אמיתי לטווח ארוך". לשם כך, צייץ בטוויטר בקשה לתרום כסף לרכישת ציוד רפואי, "בסיסי ביותר", לדבריו. הוא גם מבטיח שעל כל שקל שייתרם, הוא ישווה מכיסו.
מה בעצם תרכוש בתרומות שייאספו?
ד"ר עזרא אליה: "בשלב הראשוני אני רוצה לרכוש ציוד הנשמה, לפחות אחד לחדר לידה, משקפי חמצן מיוחדות שיודעות לתת במקום אוויר בזרימה, אוויר בלחץ. העלות היא 100 שקל למכשיר אחד ואני רוצה לרכוש בין 50-10 יחידות עבור מחלקת הטיפול נמרץ ליילוד. בנוסף ארצה לחזור לשם ליומיים נוספים כדי להתקין את המכשור ולהדריך את הצוותים. טיסה לצ׳אד עולה 1,000 דולר. על כל שקל שאנשים יתרמו, אני מבטיח לשים שקל משלי - עד שנגיע לסכום הנדרש שהוא עד 15,000 שקל.
"בנוסף, אם אתם רוצים לעזור לגל, מאיה ומיכה, ולתחזק אוכל וכיתה חכמה או אם תבחרו לעזור לגילי לרכוש תרופות לאזן אי ספיקת לב או לעזור לרויטל עם חוטים לדיאטרמיה או לאלעד עם סונר לצוותים המקומיים לחצו על הלינק - תרמו וכתבו לאן.
