האם העגבנייה או המלפפון שאנחנו אוכלים כיום זהים לירקות שאכלו בעולם לפני 70 שנה? במחקר אמריקאי שהשווה את הרכבם של 43 סוגי ירקות ופירות בשנת 1999 לעומת 1950, נמצאה ירידה במרכיבים מזינים כמו חלבון, ברזל, סידן וויטמינים שונים. מה השתנה בשנים הללו? אחד הגורמים החשובים הוא הירידה באיכות האדמה. כמעט 99 אחוז מצריכת הקלוריות בעולם מקורה באדמה. הירקות והפירות שאנחנו אוכלים זקוקים לאדמה, ובעלי החיים שאנחנו אוכלים ניזונים אף הם מצמחים.
קראו עוד:
האדמה חשובה ביותר לבריאותנו אך שיטות החקלאות המודרניות הורסות אותה במהירות. כמחצית משטח האדמה המשמשת לחקלאות בעולם סובלת מדלדול הקרקע בדרגה בינונית עד קשה. הדבר משפיע על כל אוכלוסיית העולם, ועבור 1.4 מיליארד אנשים - החיים באזורים חקלאיים עניים - הדבר משפיע ישירות על יכולתם להתקיים ולחיות.
שימו לב לנתונים המדאיגים הבאים:
- תכולת החלבון בתירס ירדה ב-30 עד 50 אחוז משנת 1920 עד שנת 2001 בעוד שתכולת העמילן בתירס עלתה.
- תכולת המגנזיום בירקות ובחיטה ירדה בעד 50 אחוז כשמשווים חיטה מודרנית לחיטה מהמאה שעברה, ובהשוואת נתוני התכולה בירקות ובפירות מתחילת המאה לעומת היום.
- מינרלים חיוניים בירקות כמו מנגן, אבץ ונחושת ירדו בעשרות השנים האחרונות. לעומת זאת, שיעור המינרלים הרעילים במזון כמו אלומיניום, עופרת וקדמיום - עלה.
מה קורה בישראל?
בסקרי קרקעות שבוצעו בישראל בהפרש של 50 שנה נמצאו קצבי אובדן קרקע קיצוניים הן לפי המדד האירופי והן לפי הקצב שמשרד החקלאות האמריקאי הגדיר כנסבל. כיום כ-70 אחוז משטח העיבוד בישראל מצוי בסכנת הידלדלות וסחיפה בינונית עד חמורה.
מלבד ההידלדלות הפיזית של הקרקע יש גם ירידה באיכותה. כתוצאה משיטות חקלאות שאינן מנוהלות נכון, ישנה ירידה בכמות הרכיבים המזינים שנמצאים בקרקע. כך למשל, חלה ירידה של בין 27 ל-42 אחוז בתכולת החנקן, הזרחן והגופרית באדמה. רכיבים אלה חיוניים לגדילה מיטבית של הצמחים, והדבר יכול להסביר את הירידה בחומרים המזינים שאנו מוצאים כיום בירקות ובפירות.
6 צפייה בגלריה
תכולת החלבון בתירס ירדה ב-30 עד 50 אחוז משנת 1920 עד שנת 2001 בעוד שתכולת העמילן בתירס עלתה
(צילום: shutterstock)
האשם: החקלאות המודרנית
אין ספק שהחקלאות המודרנית הובילה להגדלת היבולים החקלאיים. אך הדבר נעשה על חשבון הביטחון התזונתי בעתיד.
מחקרים מראים שהחקלאות המודרנית גורמת להרס הקרקע בקצב שהוא גבוה פי מאה עד אלף מהקצב בו ניתן לשקם את הקרקע. לפי הערכת האו״ם, נותרו לנו רק 60 שנה של יבולים באזורים מרובים בעולם. ומה הלאה?
מינרלים חיוניים בירקות כמו מנגן, אבץ ונחושת ירדו בעשרות השנים האחרונות. לעומת זאת, שיעור המינרלים הרעילים במזון כמו אלומיניום, עופרת, וקדמיום - עלה
שיטות החקלאות המודרנית שתורמות לדלדול הקרקע:
חומרי דשן סינתטיים: במקום להשתמש בחומרי דשן אורגניים, החקלאות המודרנית משתמשת בכמויות הולכות וגדלות של חומרי דשן סינתטיים. אחד החומרים המשמשים לתעשייה זו הוא החנקן שהצריכה שלו עלתה פי 9.5 מאז 1960. חומרי הדשן הסינתטיים פוגעים באוכלוסיית החיידקים באדמה שאחראית ל-90 אחוז מתפקוד המערכת האקולוגית באדמה.
החנקן בעייתי מאחר שחומרים כמו אמוניה וניטרט שמתקבלים מפירוקו חודרים למי התהום ולנחלים ומגיעים בסופו של דבר לים, שם הם פוגעים בבעלי החיים הימיים. החנקן הוא גם מסוכן, ובאחסונו בכמויות גדולות, גם בסמוך למרכזי אוכלוסייה, קיימת סכנת פיצוץ ופגיעה קשה, כפי שקרה לפני שנתיים בביירות.
חקלאות המבוססת על גידול אחד: הרבה חקלאים מגדלים רק סוג גידול אחד שנה אחר שנה. שיטה זו גורמת לאיבוד המרכיבים המזינים בקרקע, תורמת לאיבוד של פחמן מהאדמה, ומובילה לדלדול האדמה. בנוסף, הדבר יכול לאיים על הביטחון התזונתי: כאשר מערכת המזון מושתתת על גידול אחד בלבד, אם הגידול ייפגע בעקבות מחלה - זה עלול למחוק את התזונה של אוכלוסייה שלמה.
חקלאות המבוססת על עיבוד האדמה: החקלאות המודרנית מבוססת על עיבוד האדמה, באמצעות סילוק שאריות יבולים, שיטוח האדמה וערבוב שכבת הקרקע העליונה. הבעיה בשיטות העיבוד הללו, שבשימוש ב-90 אחוז מהשטחים החקלאיים בעולם כיום, היא שהן מפחיתות את אוכלוסיית החיידקים באדמה, מעודדות הידלדלות של הקרקע ומשחררות גזי חממה.
קוטלי עשבים, קוטלי מזיקים וקוטלי פטריות: חומרים אלה נועדו להגדיל את היבול אך יש להם מחיר כבד: קוטלי המזיקים משמידים חיידקים מחוללי מחלות וחרקים מזיקים, אבל הם גם פוגעים בחיידקים החיוניים לאדמה ובחרקים חיוניים להאבקה כמו הדבורים והפרפרים. בנוסף, מחקרים בעולם מהעשור האחרון מראים ששאריות של חומרים אלו יכולות לחדור למערכת המים ולמזון, ולגרום למחלות שונות, כולל אסטמה, פגיעות נוירולוגיות וסרטן.
קוטל העשבים הידוע ביותר הוא גלייפוסט (ראונדאפ). חומר זה מפוזר בכמויות עצומות ברחבי העולם והשימוש בו רק הולך וגובר. גלייפוסט מזהם את מקורות המים והאוויר, ואספקת מוצרי הסויה העולמית ברובה מזוהמת על ידו. גם הוא מסווג כחומר שככל הנראה גורם לסרטן.
מרעה שאינו מנוהל היטב: פרות וחיות מרעה אחרות הן בעלות יכולות מופלאה להפוך עשבים וצמחים שאינם אכילים לבני אדם למוצרים מהחי שיכולים להזין אותנו. שיטות המרעה הטובות ביותר הן אלה שבהן החיות רועות בכל פעם בשדה אחר, כך שהצמחייה יכולה להתאושש. הבעיה מתרחשת כשהפרות רועות על אותו שטח אדמה. במצב כזה יש דלדול של האדמה והדבר תרם לאיבוד של חמישית משטחי העשב בעולם.
6 צפייה בגלריה
מוגבלות באזורי המרעה וניזונות משאריות של דגנים שמגיעים מאזורים חקלאיים מרוחקים
(צילום: shutterstock)
בשל גידולי הבקר התעשייתיים, שכחנו כי ישנה דרך ידידותית לסביבה. מרבית השטחים ברחבי העולם אינם מתאימים לחקלאות בהיותם הרריים, סלעיים ובעלי אקלים לא ידידותי. בשטחים אלה פרות וחיות מרעה אחרות יכולות לשגשג. במקום לנצל זאת, אנחנו מרכזים את הפרות ברפתות תעשייתיות, שם הן מוגבלות באזורי המרעה וניזונות משאריות של דגנים שמגיעים מאזורים חקלאיים מרוחקים.
כל שיטות החקלאות המודרניות הללו: חומרי דשן סינתטיים, חקלאות המבוססת על גידול אחד, חקלאות המבוססת על עיבוד האדמה, שימוש בחומרי הדברה, וניהול לא נכון של שטחי המרעה - תורמות לדלדול הקרקע, שמגבירה את כמות גזי החממה ומעלה את הדרישה להשקיית הקרקע כתוצאה מאובדן יכולת הקרקע לאצור בתוכה מים.
רוב האדמות החקלאיות מאבדות חצי מכמות הפחמן האגורה באדמה כבר אחרי 50-25 שנות יבולים. כמות הפחמן באדמה מעידה על כמות החומר האורגני בה. החומר האורגני באדמה משפר את איכותה, מגביר את יכולתה לאגור מים ורכיבים מזינים ומוביל לעלייה באיכות היבולים ובכמותם. חשיבות נוספת של אצירת הפחמן בקרקע היא בהפחתה של אפקט גזי החממה והשפעות ההתחממות הגלובלית.
איך ניתן לתקן את המערכת החקלאית?
יש לעודד חקלאות שמבוססת על שיטות גידול אורגניות, יבולים מגוונים, וחיות מרעה.
ניהול נכון של חיות המרעה
חיות המרעה, כמו פרות, הופכות את העשב למוצרים מהחי שעשירים ברכיבים תזונתיים. על ידי רוטציה של העדרים בין אזורי מרעה שונים, ניתן לעודד מערכות שורשים טובות שאוצרות את הפחמן ומגבירות את יכולת אגירת המים של האדמה. הזבל האורגני שמייצרות הפרות יכול להיאסף ולשמש לדישון אדמות סמוכות ובכך להפחית שימוש בחומרי דישון סינתטיים.
מעבר מגידול בודד לרוטציה של גידולים
רוטציה של גידולים שונים באותו שטח מגבירה את פוריות הקרקע, מפחיתה את הידלדלות הקרקע, ומגבירה את יכולת אצירת הפחמן שלה.
שימוש בחומר דישון ביולוגי
שימוש בדשן ביולוגי כמו פרש פרות מעלה את תכולת החומר האורגני בקרקע ומייצב את המבנה שלה. בנוסף, על ידי החזרת שאריות מהיבולים אל הקרקע ניתן לספק לקרקע רכיבים מזינים. החזרת הפחמן לקרקע מורידה את כמות גזי החממה, זאת בניגוד לתהליכי ייצור הדשנים הסינתטיים, שתורמים לשחרור גזי החממה לאטמוספרה.
מעבר לחקלאות אורגנית
שיטות החקלאות האורגנית מובילות לתוצרת בעלת תכולה גבוהה יותר של רכיבים מזינים ותכולה נמוכה יותר של חומרי הדברה. בנוסף, שיטות החקלאות האורגנית ידידותיות יותר לסביבה: הן אינן משחררות חומרים רעילים למים, לאדמה, ולאוויר.
מה קורה בארץ?
כאמור, כ-70 אחוז מכלל השטח המעובד בארץ מצוי בסכנה בינונית עד חמורה של הידלדלות הקרקע וסחיפה. כדי להתמודד עם בעיה חמורה זו, האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות מעודד שיטות של עיבוד משמר של קרקע ומים. שיטות אלה כוללות בין היתר: מינימום עיבוד של הקרקע, תוספת זבל אורגני לקרקע והקמת מתקנים הנדסיים בשדות כמו שיחים ותעלות ניקוז למניעת סחיפה.
6 צפייה בגלריה
שדה חיטה. כ-70 אחוז מכלל השטח המעובד בארץ מצוי בסכנה בינונית עד חמורה של הידלדלות הקרקע וסחיפה
(צילום: AP)
בשנים האחרונות, משרד החקלאות מעודד את החקלאים לנקוט אמצעים לשימור הקרקע על ידי הענקת עזרה כספית חלקית לחקלאים. האמצעים לשימור הקרקע והמים הם חלק מגישה חקלאית נרחבת יותר הנקראת ״חקלאות משמרת״ הכוללת גם כיסוי צמחי קבוע של הקרקע, גיוון מיני הצמחים על ידי מחזור גידולים, ושילוב של גידולי שירות (גידולי כיסוי).
מה הקשר בין החקלאות המודרנית לבריאות?
מחצית מהשטח החקלאי בישראל משמש לגידולי השדה. וגידולי החורף העיקריים הינם חיטה ושעורה. בישראל ישנו סבסוד של מוצרי חלב, ביצים ולחם. הלחם מהווה מרכיב מרכזי בתזונה למרות ערכו התזונתי הנמוך.
בסקר הלאומי השני בנושא מצב הבריאות והתזונה (מב״ת) בבני 64-18 בישראל, נמצא שמחצית מהנבדקים הוגדרו כבעלי עודף משקל או השמנה ו-17 אחוז מתוכם סבלו מהשמנה. עוד נמצא בסקר שצריכת הסוכר הממוצעת ליום היא שוות ערך ל-18 כפיות סוכר, ורק 17 אחוז מהנבדקים צורכים את כמות הסיבים המומלצת ליום.
כאשר בדקו את כמות המינרלים (כמו סידן, מגנזיום, ואבץ), והוויטמינים (כמו ויטמין A, ויטמין E ויטמין C) שהאוכלוסייה בישראל צורכת ליום, התברר כי מרבית האוכלוסייה צורכת כמויות נמוכות בהרבה מהמומלץ. כלומר: מצד אחד האוכלוסייה סובלת מעודף משקל ומהשמנה ומצד שני היא סובלת מחוסר במרכיבים תזונתיים חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים.
איך קשורה לזה החקלאות המודרנית? הבעיה היא שהדגנים, הגידול העיקרי בשטחים החקלאיים, דלים במרכיבים מזינים לעומת בשר, מוצרי חלב, ביצים וירקות.
הדעה הרווחת היא שתעשיית הבשר, מכל סוג, תורמת להתחממות הגלובלית, אולם מתעלמים מכך שהחקלאות המודרנית, שמתבססת על גידולים מסוג אחד בלבד, גורמת להרס האדמה ולפליטת פחמן לאטמוספרה
אנחנו צריכים לשנות את החקלאות שלנו והתזונה שלנו ולעבור ממזון מתועש ועני ברכיבים תזונתיים חיוניים אשר גורם לנו להשמנה ולמחלות כרוניות, לחקלאות אורגנית, ידידותית לסביבה ולמזונות אמיתיים ועשירים ברכיבים מזינים.
האם להיות צמחוני או אוכל בשר?
האם יש היגיון בהימנעות מבשר בשל משבר האקלים? לפי סקר התזונה הלאומי בשנים 2016-2014, 4.5 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ נמנעים מאכילת עוף או בשר.
הדעה הרווחת היא שתעשיית הבשר, על כל סוג, תורמת להתחממות הגלובלית, אולם מתעלמים מכך שהחקלאות המודרנית, שמתבססת על גידולים מסוג אחד בלבד, גורמת להרס האדמה ולפליטת פחמן לאטמוספרה.
נכון שפרות שגדלות ברפתות תעשייתיות וניזונות משאריות של גידולים שגודלו בשיטות החקלאות המודרנית הן הרסניות לסביבה, אך ישנה כמות עצומה של גזי חממה שמשתחררת הן מאדמות החקלאות המודרנית והן מתהליכי הייצור של חומרי הדישון וההדברה המודרניים.
אז מה הפתרון? הפתרון הוא חקלאות משמרת ושילוב בין חיות המרעה והחקלאות. כאשר משלבים את חיות המרעה והחקלאות ניתן להשתמש בפרש שלהן לייצור דשן אורגני שמחזיר את החומר האורגני לאדמה, תורם לבריאות האדמה ומונע את שחרור הפחמן לאוויר. בשיטות חקלאות אלה אנו משיגים רווח כפול: גם שיפור בריאות האדמה וגם הפחתת ההתחממות הגלובלית.
מכאן שהתשובה להתחממות הגלובלית אינה טבעונות או בשר המגודל במעבדה. במקום זאת יש לעודד חקלאות משמרת שבה משלבים את הגידולים, החיות והאדמה ומקדמים את בריאות האדמה, בריאות האקלים, ובריאות האדם.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתמוך במגמה זו?
- להימנע מצריכת מזון תעשייתי.
- לאכול מזון אמיתי שכולל שילוב של ירקות, פירות, בשר, עוף, דגים ושמנים בריאים.
- לעודד חקלאות משמרת על ידי קניית תוצרת חקלאית מהחקלאים המשתמשים בשיטות אלה.
ד״ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה, רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
