רונן כהן, תושב פרדס חנה-כרכור, הגיע לפני כשבועיים למיון ילדים בבית החולים הלל יפה בחדרה לאחר שבתו אורי (8 וחצי), חשה ברע. הרופאה ביקשה לערוך לה בדיקת דם, וכמו ילדים רבים אחרים, גם אורי חששה מהמחט. מה שהעצים אצלה את החרדה היה בדיקת דם קודמת, שהפכה לחוויה מאוד לא נעימה לאחר שהאחות התקשתה למצוא את הווריד. הפעם, החוויה של אורי כבר הייתה שונה לחלוטין.
קראו עוד:
"הצוות היה מקסים. עשו שם כמה דברים שאני לא זוכר בתור ילד, כמו שימוש במשחת אמלה לשיכוך הכאבים", אומר כהן ומספר שלאורי הוצעו דרכים נוספות כדי להפיג את החרדה והחשש, כמו גז צחוק ומשקפי מציאות מדומה. "ברגע שעלתה האפשרות של משקפי מציאות מדומה, אמרתי לאורי שזו בטוח חוויה ועודדתי אותה לנסות", אומר האב ומוסיף, "היא לא הרגישה את הבדיקה, היא הייתה בעולם דמיוני לחלוטין, ראתה דינוזאורים. בהתחלה היא עדיין הסתכלה מה עושים לה אבל אחרי כמה שניות היא כבר הייתה בעולם אחר לגמרי ובכלל לא הרגישה שלקחו לה דם.
"רק אחרי שאתה חווה את זה אתה מבין שזה כל כך הגיוני ליצור הסחת דעת באמצעים טכנולוגיים אצל ילד או אפילו מבוגר שחושש. זה היה ממש טוב. מבחינתי, עצם זה שלא היה עניין סביב בדיקת הדם לאחר מכן זה היה הישג - וזה הפך את הכול למשהו טבעי ורגיל, כמו מדידת חום, שלא עושים מזה עניין גדול. אני חושב שזה צריך להיות בכל מקום וגם למבוגרים".
מרכז רפואי הלל יפה: משקפי מציאות מדומה להפגת חרדות
לפני מספר חודשים החלו במרכז הרפואי הלל יפה להשתמש במשקפי מציאות מדומה לילדים המגיעים לחדר המיון. השימוש במשקפי VR גורם להסחת הדעת של הילדים מהפרוצדורה הרפואית ועוזר להרגיע את תחושות הפחד והחרדה שלהם. ד"ר עדי קליין, מנהלת אגף ילדים בהלל יפה, מסבירה: "לא מעט ילדים המגיעים לחדר המיון חוששים ומפחדים מהטיפול או הבדיקה. אמצעי זה מאפשר לנו להסיח את דעתם ולטפל בהם בצורה מהירה ויעילה יותר, ללא התנגדות מצדם, בין היתר בזמן לקיחת בדיקות דם, תפירות של חתכים, קיבוע שברים. לרוב הילדים מופתעים מהעובדה שהפרוצדורה נגמרה בלי שהם שמו לב בכלל".
13 צפייה בגלריה
"הילד מטייל בפארק עם דינוזאורים ובזמן הזה אנחנו תופרים את הרגל". משקפי מציאות מדומה
(צילום: המרכז הרפואי הלל יפה)
"להיות במיון ילדים זו חוויה מאוד מלחיצה. זו סביבה לא מוכרת, אנשים לא מוכרים, מגיעים לשם כשמרגישים לא טוב וכאובים והחרדה מכילה כאב. זה מעגל: כשאתה יותר חרד אתה יותר כאוב, וכשאתה יותר כאוב אתה עוד יותר חרד", מסבירה ד"ר נעמה קוצ'ינסקי, אחראית מיון ילדים, את הצורך בהסחת דעת. היא מספרת על מקרים רבים שכבר נעשה בהם שימוש במשקפי מציאות מדומה כדי לסייע לילדים לעבור את החוויה במיון: "הייתה לי ילדה בת 15 חרדה מאוד מבדיקות דם. אם בעבר היינו מסבירים ואז מבצעים את הבדיקה, היום אנחנו מורחים משחת אמלה שמאלחשת את האזור של הדקירה ונותנים לה לצפות במשקפי מציאות מדומה. זה מאוד מרגיע. היה לנו ילד שהגיע עם כאבי בטן ואחרי בירור ראשוני עלתה ההשערה שכאבי הבטן שלו לאו דווקא נובעים מבעיה גופנית, ונתנו לו להירגע עם המשקפיים. אחרי זמן מה הוא הרגיש הרבה יותר טוב.
"אם אני תופרת לילד חתך ברגל, צריך לטפל בחרדה שלו. הילד בינתיים רואה סרט או מטייל בפארק עם דינוזאורים וזו חוויה כיפית, ובזמן הזה אנחנו תופרים את הרגל".
ד"ר נעמה קוצ'ינסקי: "להיות במיון ילדים זו חוויה מאוד מלחיצה. זו סביבה לא מוכרת, אנשים לא מוכרים, מגיעים לשם כשמרגישים לא טוב וכאובים והחרדה מכילה כאב. זה מעגל: כשאתה יותר חרד אתה יותר כאוב, וכשאתה יותר כאוב אתה עוד יותר חרד"
ד"ר נעמה קוצ'ינסקי מסבירה כי מניעת החרדה אצל מטופלים צעירים ויצירת חוויה טובה מהביקור במיון ילדים, יכולה לתרום רבות גם להמשך החיים. "גם בפעם הבאה, אם הם ייאלצו להגיע למיון, הם יהיו הרבה יותר רגועים. אנחנו רוצים למנוע מהם גם את הכאב וגם את החרדה. מבחינתי כשילד הגיע עם חתך במצח למשל, תפרתי אותו ולא כאב לו, והוא אומר לי שהיה לו כיף ושואל אם הוא יכול לחזור - אני את שלי עשיתי. חרדה של ילד זה דבר שנמשך הרבה זמן לאחר מכן".
ישנם ילדים שחוששים מהרכבת המשקפיים ולכן בבית החולים יש אופציות נוספות כמו שימוש בגז צחוק או צפייה בסרטוני יוטיוב. "משתמשים בטכנולוגיה באופן שעוזר לילד לטובת הפעולה הרפואית הספציפית, לצורך הטיפול בלבד", אומרת ד"ר קוצ'ינסקי. "יש לנו מחשבה להקרין סרטים בעתיד על התקרה כדי שההורה לא יצטרך להחזיק את הטלפון עבור ילדים קטנים שהמשקפיים מפחידים אותם. אנחנו מוכנים לכל מחשבה יצירתית שתעזור להעביר את החוויה של הילד בצורה נעימה יותר במיון".
בית החולים רפאל: פרס "גיבור" - צעצועים ופיג'מות ייחודיים
משקפיי מציאות מדומה ושלל חידושים נוספים קיימים בעוד בתי חולים ומלר"ד ילדים. מיטל ודניאל תמיר מהוד השרון הגיעו עם בנם אריאל לבית החולים הפרטי רפאל שבתל אביב, לניתוח הקטנת שקדים והסרת שקד שלישי בפברואר האחרון, כשהוא רק בן שלוש וחצי. "אריאל סבל מנזלת כרונית ונטייה לאסטמה. ניסינו להימנע מניתוח אבל בסופו של דבר נאלצנו לגשת לניתוח", מספרת אימו מיטל, עד לא מזמן מנהלת השירות בבית החולים ומי שלקחה חלק ביישום חווית הילדים.
13 צפייה בגלריה
אריאל ואימו מיטל תמיר. "זה מעמד מלא בחרדה וזה מציף את הפחדים הכי נוראיים שלנו כהורים"
(צילום: בית חולים רפאל)
"ניהלנו את הסיטואציה עם הרבה ידע כי הגדולים שלי עברו ניתוחים דומים וידענו לקראת מה אנחנו הולכים. ידענו שזה ניתוח קצר וההרדמה קלה אבל נדרשת הכנה מקדימה אחרת היום הזה יכול להפוך לסיוט. ארבעה ימים לפני סיפרנו לו מה הוא הולך לעבור. הסברנו מה הולך לקרות ועל הצום. כשהגענו לבית החולים היה לי תיק מלא עם הפתעות קטנות שקניתי לו ובכל פעם ששיעמם לו, הוצאתי הפתעה וזה העביר לו את הזמן עד הניתוח", היא מספרת.
בבית החולים רפאל, שהוקם במהלך הקורונה, אריאל קיבל עם הגעתו מדבקות ובובה של רפאל שאותה בית החולים יצר בהזמנה מיוחדת לילדים המטופלים. "נכנסנו למתחם ההכנה לניתוח ואריאל החליף לפיג'מה שנתנו לו. בדרך לחדר הניתוח הוא בחר את השיר שהוא אוהב ושמו לו אותו בחדר הניתוח".
ד"ר רות גויכמן: "ידוע ממחקרים שנערכו בעולם שהבעיה הכי נפוצה אצל ילדים לאחר השהייה בבית חולים זה הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית. היא קשורה לפחדים ומתחים במהלך אשפוז בבית החולים, אפילו אשפוז מאוד קצר"
המפגש של הילדים עם בית החולים לעיתים קרובות מפחיד ואף יכול להיות טראומטי, אומרים בבית החולים. החל מבדיקות העלולות להיות כואבות ומפחידות, דרך אשפוז, ועד ניתוחים אשר מלווים בסטרס חמור. היום, המודעות של הרופאים לכך גבוהה, ורופאים רבים פיתחו אסטרטגיות לטיפול מרגיע בילדים במהלך הטיפול בבית החולים. לא מדובר רק בשיפור "שירות הלקוחות", אלא בשיפור הטיפול. הורדת הלחץ והפחדים של הילדים מונעת פיתוח טראומה עתידית ומשפרת את תהליך ההחלמה.
"ידוע ממחקרים שנערכו בעולם שהבעיה הכי נפוצה אצל ילדים לאחר השהייה בבית חולים זה הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית. היא קשורה לפחדים ומתחים במהלך אשפוז בבית החולים, אפילו אשפוז מאוד קצר, אשפוז יום בן כמה שעות", אומרת ד"ר רות גויכמן, רופאה מרדימה בביה"ח רפאל, המתמחה בהפחתת הסטרס לפני, במהלך ולאחר ניתוחים. "מתוך עשרה ילדים, שבעה יחוו תופעות לוואי של פחד ומתח בגלל האשפוז וזה יכול להשפיע בטווח של שנה ואף יותר. מדובר מפחד מנטישה, פחד מרופאים, חוסר רצון לשיתוף פעולה, חלומות רעים ועד להפרעות קשב וריכוז והרטבות לילה, וירידה ביכולת הלמידה. זה יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות או להתנהגות אלימה. אפילו אם הכול עבר בשלום עם הניתוח, ההורה שחווה את התסמינים האלו לא יכול להיות מרוצה מהטיפול".
בית החולים יצר צעצועים ופיג'מות ייחודיים, שאי אפשר לקנות בחנות. זה פרס ה"גיבור" לילדים. בחדר הניתוח מותקנת מערכת מולטימדיה והילדים בוחרים מה הם רוצים לראות מבעוד מועד. אם המרדים מזהה סטרס גבוה יותר וההורים מסכימים – ניתנים גם חומרי הרגעה בסירופ או טיפות אף.
מיטל תמיר: "זה מעמד מלא בחרדה וזה מציף את הפחדים הכי נוראיים שלנו כהורים. בדרך כלל המחסור הכי חמור בבתי החולים הוא שאין עם מי לדבר. וכאן תמיד היה עם מי לדבר. כשחיכינו שהניתוח יסתיים, הביאו לנו קפה ועוגיות. זה עשה את כל ההבדל"
ההורים נמצאים ברציפות לצד הילד עד לרגע שבו הוא נרדם, כדי שהילד לא ירגיש לרגע שהם לא היו לצידו. "אם מסיבה רפואית הניתוח מתעכב והילדים ממתינים מעבר לשעה אנחנו מחלקים להם ארטיקים כדי להעלות את רמת הסוכר בדם וזה מרגיע אותם. אני חושבת שאנחנו מצליחים ליצור אווירה של בית ורוגע בבית החולים וזה מוסיף לחוויה החיובית של המטופל. אנחנו מרשים להורים להתלוות לילד ומסבירים להם את כל מה שהולך להיות אבל זה לא תמיד מספיק. ההורים בלחץ ולא מבינים כל כך בדקות שלפני הניתוח, וזה מעמד קשה". ד"ר רות גויכמן מוסיפה: "המנתחים מסבירים להורים בכל שלב מה קורה, יש לנו סרטונים שבהם אנחנו מציגים להורים את כל התהליך. אנחנו גם ממליצים להורים לקרוא לילדים ספרים כמו "נסיכת ההרדמה" שיעזרו להם להבין את תהליך ההרדמה".
"היו חששות, בכיתי את חיי במהלך הניתוח", אומרת מיטל תמיר. "זה מעמד מלא בחרדה וזה מציף את הפחדים הכי נוראיים שלנו כהורים. בדרך כלל המחסור הכי חמור בבתי החולים הוא שאין עם מי לדבר. וכאן תמיד היה עם מי לדבר, היה גורם פרואקטיבי שמעדכן כל הזמן - צוות שהתפקיד שלו הוא לקבל את המטופל, להפיג מתחים וחששות, לספר על התהליך ולהיות שם כדי לתת מענה לכל התהליך. כשחיכינו שהניתוח יסתיים, הביאו לנו קפה ועוגיות. זה עשה את כל ההבדל. בעיקר החיוך והליטוף. כשמוציאים ילד מהשגרה שלו והוא עובר ניתוח, ויש גם כאב ותחושות שהוא לא מכיר, אז החיבוק והמגע זה הכי חשוב. הטכנולוגיה ואמצעים האלו - הכול מאוד עוזר אבל בסוף החיבוק והמגע האנושי זה מה שמשנה. זה הדבר היחיד שמחפשים בשלב כזה".
מרפאת מכבי שירותי בריאות: "קופסת האומץ"
לא רק בבתי חולים הבינו שכדאי לשפר את חווית הילד. במרפאת מכבי באשדוד מחזירים בימים אלו את פרויקט ״קופסת האומץ״ שהחל לפני תקופת הקורונה, להפחתת לחץ וחרדה בקרב ילדים בבדיקות מעבדה. פיילוט ראשון יוצא לדרך במעבדת המרכז הרפואי של מכבי באשדוד י״א, לאחר שנבנה תהליך בליווי פסיכולוגית קלינית, הכולל חשיבה על הכנת הנבדק לפני ההגעה למעבדה ועד לביצוע הבדיקה, כך שכל חווית לקיחת הדמים במעבדה השתנתה מקצה לקצה.
13 צפייה בגלריה
משחקי קיר וצעצועים מאפשרים לילד להתמקד בפעילות חווייתית בחדר ההמתנה לבדיקה
(צילום: מרפאות מכבי אשדוד)
חדר המעבדה קושט בציורי ילדים צבעוניים בצורה שמושכת את העין, לצד פריסת משחקי קיר וצעצועים שמאפשרים לילד להתמקד בפעילות חווייתית בחדר ההמתנה. בעת ביצוע הבדיקה, הילד מכניס את היד לתוך ״קופסת האומץ״ אשר ממותגת בצבעים ומדבקות מזמינות, כאשר ברקע מתנגן שיר לבחירת הילד או סרטון שיסיח את דעתו. כאשר היד בתוך הקופסה, הילד למעשה אינו רואה את דקירת המחט ואת תהליך מילוי המבחנה בדם.
13 צפייה בגלריה
קופסת האומץ. הילד למעשה אינו רואה את דקירת המחט ואת תהליך מילוי המבחנה בדם
(צילום: מרפאות מכבי אשדוד)
בית החולים זיו: החדר הלבן
בבית החולים זיו בצפת, מעבר לליצנים רפואיים שמלווים את הילדים המאושפזים, החליטו להקים את החדר הלבן כחלק אינטגרלי ממחלקת אשפוז הילדים החדשה במקום. תפקידו של החדר הלבן הוא לאפשר סביבה נעימה וניטרלית עבור הילדים המאושפזים, ולהתנתק לרגע ממציאות הטיפולים. הריהוט והחפצים בחדר צבועים כולם בלבן, מרופדים ומעוצבים ברכות.
13 צפייה בגלריה
מוזיקה מרגיעה ושקופיות צבעוניות שמוקרנות על גבי הקירות. החדר הלבן, בי"ח זיו
(צילום: בית חולים זיו)
בחדר יש מוזיקה מרגיעה, שקופיות צבעוניות שמוקרנות על גבי הקירות, גופי תאורה מגוונים ומנורת בועות צבעונית אשר מייצרים תחושת ניתוק וריחוף מרגיעה. את הילד מלוות כחלק מתהליך התמיכה מטפלות רגשיות.
מיון ילדים סורוקה: סימולטור MRI ודובים להתמודדות עם תקיפה מינית
מיון ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע הוא מהגדולים והפעילים בארץ, ומעניק שירותי רפואת ילדים דחופה לכ-180,000 ילדים בנגב. בבית החולים החליטו להפוך את ההמתנה לטיפול במיון לחוויה ידידותית יותר ובמקום נבנה מתחם המתנה חדשני וייחודי, המשלב משחק ולמידה. זהו מתחם אינטראקטיבי המאפשר לילדים להעביר את זמן השהייה והטיפול במשחקים חווייתיים הכוללים פלטפורמות דיגיטליות ואפליקציות משחק שונות. טאבלטים ומסך ענק הוצבו במתחם ובו פלטפורמת משחקים רחבה ומעניינת שמייצרת חוויה שונה ומיוחדת ומתאימה למגוון רחב של ילדים בכל הגילים.
בשיתוף פעולה עם פארק קרסו למדע בבאר שבע, הוקמו עמדות משחק חווייתיות המקנות גם העשרה וידע תוך כדי המשחק. החלל מעוצב באלמנטים מעולם המים - ים, ספינה ומגדלור - כשהמטרה לצור תחושת רוגע ושלווה תוך מתן מענה לתרבות המשחק העכשווית. בחדרי פעולות וסדציה (הרגעה או טשטוש בעזרת תרופות) המשמשים לביצוע בדיקות רפואיות, ממוקמים מסכי ענק על התקרות, שבהם מוקרנים סרטים מצוירים. כך הילדים מתמקדים בסרט ומשתפים פעולה עם ההליכים הרפואיים.
גם בחדר המיועד לבדיקת ילדים שחוו תקיפה מינית הושקעה מחשבה רבה. בחדר מוקמו מדפים עם בובות של דובים, תרומת בית הספר "מבואות הנגב". לילד הנבדק ניתנת אפשרות לבחור דובי במתנה. בחירת הבובה כמתנה עוזרת להפיג חששות, לבנות אמון ולייצר שיתוף פעולה של הילד במהלך הבדיקה. לעיתים באמצעות הבובה גם מדגימים ומסבירים לילד את מהלך הבדיקה.
חלק מההכנה לבדיקת ה-MRI, צולם סרט המדמה את צינור ה-MRI לחללית, ומעביר את הילדים בכל תחנות הבדיקה, כולל הקלטה של רעשי המכשיר החזקים. בנוסף, נכתב ספרון ידידותי המסביר על הבדיקה וחשיבותה
בסורוקה גם נערך פרויקט ייחודי וראשון בארץ שעוזר לילדים לעבור בדיקת MRI בעזרת הכנה ידידותית וללא צורך בהרדמה, בעזרת סימולטור. פרויקט הסימולטור משותף ל-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון וסורוקה והוא חוסך זמן מכונה יקר שיכול להיות מנוצל לטובת חולים אחרים, למנוע סיבוכים רפואיים ולהפחית את דאגות ההורים.
על מנת לקבל תוצרים יעילים בבדיקת ה-MRI, הנבדק צריך לשהות בסורק המגנטי ללא תזוזה במשך עשר עד 20 דקות, דבר לא פשוט למבוגרים, קל וחומר לילדים. תזוזת הילד במהלך הבדיקה מביאה לתוצר לא איכותי ולפעמים נדרשת בדיקה חוזרת. לכן בדיקות MRI של ילדים נעשות לא אחת בהרדמה. מחקרים הראו כי הכנה מוקדמת הכוללת הדמיה, עשויה להפחית במידה ניכרת את החרדה מפני הבדיקה, להגביר את שיתוף הפעולה של הילד עם הצוות הרפואי במהלך הסריקה, ומאפשרת להימנע מהרדמה כללית של המטופל.
כחלק מההכנה לבדיקת ה-MRI, צוותים מחטיבת הילדים ומבית הספר למאושפזים במרכז סבן לילדים בסורוקה צילמו סרט המדמה את צינור ה-MRI לחללית, ומעביר את הילדים בכל תחנות הבדיקה, כולל הקלטה של רעשי המכשיר החזקים. בנוסף, נכתב ספרון ידידותי המסביר על הבדיקה וחשיבותה. ההכנה המוקדמת, שבאמצעותה החדר, המכשיר והקולות הופכים למוכרים לנבדק, מצמצמת את החרדה ומאפשרת לבצע את הבדיקה ללא הרדמה.
גן החלומות: סימולטור MRI בשליטת הילד ורכבת אוטונומית
מכשיר ה-MRI מככב גם בפרויקט ב"גן החלומות", מסגרת חינוכית עבור ילדים ופעוטות המתמודדים עם מחלת הסרטן, אשר עקב מצבם הבריאותי אינם מבקרים במסגרות חינוכיות רגילות. גן החלומות, הנמצא בכפר אז"ר, הוא מקום אופטימי וצבעוני מאוד, הנותן להם הזדמנות ליהנות מחברת ילדים אחרים בסביבה שהיא סטרילית ומותאמת לצרכים הרפואיים והחינוכיים שלהם.
13 צפייה בגלריה
גן החלומות. הסטודנטים תכננו גם רכבת אוטונומית הנוסעת בחצר הגן וכוללת מסכים המדמים שהייה בחוף הים, ביקור בספארי וחוויות אחרות
(צילום: סתיו חיון נויברג)
הגן הוקם ומנוהל על ידי עמותת "גדולים מהחיים". השנה, בפרויקט הדגל של תוכנית המצטיינים Smart Up במכללה האקדמית להנדסה אפקה, ביקשו הסטודנטים להנגיש לילדי הגן חוויות שעבור רובנו הן יומיומיות. אחד מהפרויקטים שיזמו הסטודנטים הוא סימולטור MRI לילדים, הנמצא בשליטת הילד. הילד בוחר את צבע האורות הפנימיים ואת המוזיקה המתנגנת במכונה ואמורה להקל על המפגש עם מכונת MRI אמיתית.
13 צפייה בגלריה
להנגיש לילדי הגן חוויות שעבור רובנו הן יומיומיות. גן החלומות
(צילום: סתיו חיון נויברג)
פרויקט נוסף הוא פרח מכני מחליף צבעים, המאפשר לילדי הגן לגדל פרחים בעצמם. הסטודנטים תכננו גם רכבת אוטונומית הנוסעת בחצר הגן וכוללת מסכים המדמים שהייה בחוף הים, ביקור בספארי וחוויות אחרות.
ד״ר אפרת פרל, ראש תוכנית Smart Up באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מוסיפה: ״בתוכנית המצטיינים של אפקה משתתפים רק המצטיינים ביותר והפרויקטים נוגעים בתחומים שונים בהנדסה, כגון פיזיקה, הנדסת מכונות והנדסת תוכנה. בכל שנה אנו מחפשים לבנות פרויקט לאוכלוסייה שבאמת נזקקת לה - ושהסטודנטים יתחברו אליו ברמה הערכית והרגשית".
