לפני עשור לערך נערך פיקניק גדול של אימהות לסביות וילדיהן, שרובם הגדול הגיעו לעולם באמצעות תרומות זרע. עשרות אימהות, שרובן היו חברות בקהילת הלהט"ב באזור מגוריהן, הגיעו לאירוע. תוך זמן קצר – חשכו עיניהן: התברר כי בין רבים מאוד מילדיהן יש דימיון פיזי מאוד מחשיד.
במקום משחקי חברה ושיחות היכרות נעימות, החלו כולן לדבר על הפריות. לחרדתן התברר להן שהן כנראה לא מדמיינות. הילדים הדומים הגיעו מתרומות זרע שמקורן באותו בית חולים. עד היום לא ידוע כמה מהן ניסו לברר לעומק את הסוגייה, אך מפה לאוזן עברה בקהילה אזהרה: עדיף להשתמש בתרומות זרע מחו"ל כדי להימנע מסכנה שבעתיד ילד שכזה יתחתן עם חצי אחות שלו, בלי שישער בכלל שעלול להיות קשר משפחתי.
השנים חלפו, וגם במשרד הבריאות הבינו את חומרת הבעיה והחליטו להוביל מהלך משמעותי להסדרת נוהלי תרומות הזרע בישראל. הפעם הקודמת שבה זה קרה הייתה לפני 15 שנים, אז נקבעה שורה של נהלים שמשאירים הרבה פרצות בתחום: בראש ובראשונה, אין הגבלה על מספר הנשים שיכולות לקבל תרומה מאותו אדם; לתורם צריכה להיות ספירת זרע גבוהה; הוא צריך לעבור בדיקות שיוכיחו כי אינו סובל מעגבת, HIV, רמות סוכר גבוהות וצהבת; לכל תורם מותר לתרום בבנק אחד בלבד מתוך 17 שקיימים בישראל; עליו למלא טופס בנוגע להיסטוריה של מחלות רקע אצלו ובמשפחתו – כשאיש לא מאמת את הנתונים.
איש לא יודע כמה ילדים יש לכל תורם
הנהלים האלה יצרו שורה של בעיות. בישראל רשומים כ-400 תורמי זרע, אולם איש לא יודע כמה ילדים יש לכל אחד מהם. ההערכה היא כי יכול להיות שיש ביניהם כמה תורמים לעשרות ילדים, אם לא יותר. ומה אם התורמים האלה סובלים ממחלות גנטיות כלשהן? זה אומר שתוך כמה דורות יסבלו מהן המונים.
לכל אלו מצטרף החשש מפני ערבוב תרומות זרע, כפי שאולי אירע בפרשת אסותא החדשה, בה נולד ילד בהפריה חוץ-גופית שאינו תואם גנטית לתורם. באסותא אמרו כי "ייתכן שהיה עירוב של תרומת זרע".
חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות, שאמור להתפרסם בקרוב לאחר חודשים של עבודה מאומצת, אמור לשים סוף לג'ונגל הזה. לדבריה של ד"ר אתי סממה, ראש האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, "אחת המטרות היא להגדיר מספר מוגבל של משפחות לכל תורם. כיום יש למעשה שיקול דעת של מנהלי הבנקים באשר לכמות המנות שבהן ישתמשו מכל תורם. החוזר החדש יגביל את הכמות". באיזה מספר מדובר? ככל הנראה עשר מנות, אולי מעט יותר. ואם זו ההגבלה – תחשבו מה הלך פה עד עכשיו.
"כיום יש למעשה שיקול דעת של מנהלי הבנקים באשר לכמות המנות שבהן ישתמשו מכל תורם. החוזר החדש יגביל את הכמות"
סממה מוסיפה כי "במטרה למנוע העברה של מחלות גנטיות, ניישר קו בנושא הבדיקות הגנטיות ומחלות הרקע עבור כל תורם, בדומה לסל הבדיקות הציבורי שקיים היום עבור כל אישה הרה. כמו כן, תהיה הנחיה ליידע את הנשים באפשרות להרחיב בדיקות גנטיות לתורם. שינוי נוסף שאנו בוחנים כעת הוא דרישה לקבל פירוט אודות מחלות רקע של התורמים מהרופא המטפל בקופה, אך הנושא נמצא בבחינה משפטית". המשמעות: אם הצעד יאושר, מעכשיו רופא יצטרך לדווח שהתורם נקי ממחלות גנטיות, ולא יסתפקו בהצהרתו – שעלולה להיות מוטעית כמובן מאחר שהוא מקבל תשלום עבור התרומה ולכן עלול להעלים נתונים שימנעו ממנו לתת אותה.
יש לציין כי השינויים בנוהל המתגבש נוגעים רק לתרומות של ישראלים ולא לתרומות שמגיעות ארצה מתורמים שחיים בחו"ל.
נושא נוסף שהועלה, אך הוחלט שלא לקדמו בשלב זה, הוא מנגנון "תורמים אנונימיים למחצה". מדובר בתורמים שנותנים את הסכמתם לכך שבגיל 16 או 18 הילדים יוכלו לברר את זהותם. בחו"ל הדבר קיים, בישראל לא, ובשלב זה משרד הבריאות בחר להתמקד בנושאים הבוערים יותר.
