מיכל אוחנה, בת 27 המתגוררת בפורטוגל, הגיעה לפני מספר ימים לישראל על מנת לבקר את אחותה, שילדה בן במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים, אבל מצאה את עצמה מאושפזת בעצמה באותו בית החולים לאחר שנפצעה מירי במהלך מסיבת הטבע סמוך לקיבוץ בארי בשבת.
קראו עוד:
ממיטתה במחלקה הכירורגית, כשהיא נושאת את אחיינה בידיה, היא משחזרת את רגעי התופת במסיבת הטבע שנהפכה לטבח.
1 צפייה בגלריה
מיכל אוחנה עם אחיינה. "אני סובלת מפצעי ירי, ואחותי מאושפזת קומה מעליי כשהיא מתאוששת מהלידה"
״אחייני נולד לפני מספר ימים, ואחותי נשארה בבית החולים לצורך השגחה לאחר ניתוח קיסרי", סיפרה. "למסיבה בדרום נסעתי עם חברים. הגענו לשם בסביבות שלוש בלילה, והכול היה בסדר עד שש בבוקר, אז הייתה אזעקה, כיבו את המוזיקה ואמרו לכולם לשכב על הרצפה. חשבנו שזה יסתיים ביירוטים, אבל בתוך כמה דקות התחלנו לשמוע יריות.
"עליתי עם ידיד לרכב ונסענו לכיוון היציאה. לא עברנו יותר משני מטרים, ומחבלים התחילו לירות לעברנו. יצאנו מהרכב והתחלנו לרוץ עד שראינו קרוואן של מד״א שהיו בו אנשים פצועים. הסתתרנו שם, ניסינו לשמור על שקט במשך רבע שעה, ואז מחבלים התחילו לירות לתוך הרכב. שוטרת שהייתה איתנו התחילה לצעוק, 'רוצו מהר החוצה, אחרת נמות'. רצתי עם חבר שלי החוצה. בשלב מסוים אמרתי לו שאין לי יותר כוחות, כואבות לי הרגליים, ואז עבר רכב שבא לקחת אנשים. חבר שלי הכניס אותי מהחלון לרכב ונמלטנו מהמקום.
"התחלנו להשתלב בכביש, שחשבנו שהוא המקום הבטוח ביותר, ואז הגיעו מולנו ארבעה טנדרים של מחבלים שפשוט לא הפסיקו לירות לעברנו. לאורך הדרך היו אנשים פצועים וגופות. יצאנו מהרכב שוב והתחלנו לרוץ אל הלא נודע. ראיתי מולי טנק של צה״ל. הוא היה מופעל אבל לא היו בו חיילים. הסתתרנו מתחתיו שש שעות כשאני פצועה מהירי. לאחר מכן התברר שהחיילים שהיו בטנק נפגעו או נחטפו. אני מתפללת לשלומם של החברים שלי שנפצעו ונחטפו. ראיתי בתמונות ובסרטונים ברשתות החברתיות פנים שמוכרות לי, אנשים שברחתי איתם ביחד.
"עכשיו אני בהדסה עין כרם כשאני סובלת מפצעי ירי, ואחותי מאושפזת קומה מעליי כשהיא מתאוששת מהלידה".
