את גבריאל (גבי) גידור אפשר להגדיר כצעיר בן 91. הוא פעיל, חד כתער, נשוי, אב לארבעה וסבא ל־12 נכדים. הוא נחשב לאחד האנשים הכי משמעותיים בתהליכי הקידום והפיתוח בחיל האוויר הישראלי, ושימש גם כמנכ"ל התעשייה האווירית. עכשיו הוא יכול להוסיף לרזומה שלו עוד "הישג": הוא נמנה עם שלושת הישראלים הראשונים אי פעם שבמהלך ניתוח אחד, בגישה זעיר־פולשנית, עבר שתי פעולות מורכבות ומצילות חיים: החלפת מסתם באבי העורקים ותיקון מפרצת בטנית.
קראו עוד:
"מאחר שכל ניתוח כרוך בסיכון, והוא גדול יותר בקרב מטופלים מבוגרים מאוד, הוחלט לבצע את שני ההליכים האלה בו זמנית, תחת אותה הרדמה, וכך להימנע מחשיפת החולה לסיכון כפול של שני ניתוחים", אומר ד"ר בשיר שיך־יוסף, מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי איכילוב, שהשתתף בניתוח.
הכול התחיל כשגידור, איש בריא יחסית לשנתון שלו, נתקף לפני כשנה בקוצר נשימה. "זה התחיל קל ולכן לא הבהיל אותי, אבל בהחלט הדליק לי נורה אדומה כי לפני 33 שנים עברתי ניתוח לב פתוח", הוא מספר, ומודה במקביל ש"הניתוח הזה נשכח ממני לגמרי עקב צורת החיים הפעילה והדינמית שניהלתי מאז".
ככל שחלף הזמן, קוצר הנשימה רק הלך והכביד עליו יותר ויותר. "הגעתי למצב שאפילו הליכה בין החדרים, מחדר העבודה שלי למטבח, מרחק של עשרה מטרים בלבד, גרמה לי להתנשף וחייבה אותי לעצור ולהסדיר את קצב הנשימה", הוא מספר.
גידור נשלח לקרדיולוג, שאבחן היצרות באחד ממסתמי הלב והמליץ לו לעבור ניתוח להחלפתו. במקביל חלה החמרה במפרצת בטנית שהתגלתה אצלו תשע שנים מוקדם יותר. "גילוי המפרצת התרחש באקראי, במהלך סריקה אחרת", הוא מסביר, "נאמר לי שהיא קטנה עדיין ואינה מסוכנת, אבל יחד עם זאת, הרופאים הדגישו שעליי לעבור ביקורות בקביעות, וכך עשיתי. לא הרגשתי אותה והיא לא הסבה לי כל מגבלה".
2 צפייה בגלריה
גבריאל גידור. "הגעתי למצב שאפילו הליכה בין החדרים, מחדר העבודה שלי למטבח, גרמה לי להתנשף וחייבה אותי לעצור"
(צילום: אביגיל עוזי)
סיכון להתפוצצות
אולם לאחרונה, במקביל לגילוי בעיית המסתם, ראו הרופאים שהמפרצת כבר גדלה לקוטר של חמישה ס"מ, גודל שנחשב מסכן חיים. הבעיה: "היה סיכון להתפוצצות המפרצת במהלך הצנתור שבו היו אמורים להחליף את המסתם", מסביר גידור, "התפוצצות שכזאת עלולה לגרום לדימום בלתי נשלט, שמוביל למוות. לכן, אי־אפשר היה לבצע פעולה מצילת חיים אחת, החלפת המסתם, עד השלמת השנייה, הטיפול במפרצת".
מצבו היווה אתגר עבור רופאיו. אחרי סיעור מוחות, כשהזמן כבר הולך ואוזל והמצב הופך יותר ויותר מסוכן, הם החליטו על מהלך היברידי נדיר: ניתוח כפול במהלך הרדמה אחת. "גבריאל הגיע אלינו במצב מורכב ומאוד מאתגר מקצועית", מסביר ד"ר שיך־יוסף, "מסתם אבי העורקים סבל כבר מהיצרות קשה, אך ההליך להחלפתו היה מסכן את המפרצת הבטנית כי הוא עלול היה לגרום לפקיעתה. לכן, החלטנו לערוך צנתור עם הליך כפול, שבו ננקוט באסטרטגיית מהכבד אל הקל. כלומר, החלטנו לנקוט במקדם זהירות סופר גבוה, כך שאם פעולה אחת תשתבש היא לא תמנע את ביצוע השנייה. הנחנו על המאזניים את משקל הסיכון של כל אחת מהבעיות, מסתם חולה מול מפרצת גדולה, והחלטנו להתחיל בהחלפת המסתם".
זה היה הליך מסובך בהרבה מצנתור רגיל. פרופ' אריאל פינקלשטיין, מנהל היחידה לצנתורי לב במרכז הרפואי איכילוב, שהיה הצלע השנייה במהלך הכפול הזה, מסביר: "עורק המפשעה שדרכו עובר הצנתר אשר נושא את המסתם החדש שמיועד להחליף את הפגום, סבל מהיצרות קשה, שחסמה את הדרך. לכן, את ההליך המקדמי התחיל המומחה לכלי דם, ד"ר שיך־יוסף, שפתח לנו 'ציר'.
פרופ' אריאל פינקלשטיין: "ייחודו של המסתם הביולוגי הינו שהוא דוחק את המסתם המקורי. על גבי צג שנמצא מולי ראיתי את הלב ויכולתי להניח במדויק את המסתם החדש. למסתם יש גמישות, ובזמן הולכתו יכול המצנתר לכווץ ולמזער אותו בלי לפגוע ביעילותו"
"כדי לתקן את עורק המפשעה החסום, היה צורך בפתיחת חריר שגדול מחמישה מ"מ, הגודל שמשמש בדרך כלל להכנסת צנתר. ד"ר שיך־יוסף ביצע חתכים אלכסוניים, שבאמצעותם הוא חשף את עורק הרגל הראשי – שהוא המשכו של אבי העורקים, תיקן אותו והכשיר את המסלול. כאן הגיע תורי. באמצעות שרוול החדרתי את הצנתר, שבראשו מסתם משוכלל שנחשב למילה האחרונה – tava שמו, והוא פיתוח ישראלי – והשתלתי אותו על גבי המסתם החולה".
פרופ' פינקלשטיין מסביר כי "ייחודו של המסתם הביולוגי הזה הינו שהוא דוחק את המסתם המקורי. על גבי צג שנמצא מולי במהלך הפעולה ראיתי את הלב ויכולתי להניח במדויק את המסתם החדש. חשוב לציין שלמסתם יש גמישות, ובזמן הולכתו יכול המצנתר לכווץ ולמזער אותו בלי לפגוע ביעילותו ההמשכית".
כשהקרדיולוג סיים את חלקו שוב נכנס לזירת הצנתור כירורג כלי הדם. "הדרמה בחדר הצנתורים בהחלט ניכרה על כל מי שנכח שם, כי המטופל שלנו, איש מבוגר, נחשב לפצצה מתקתקת, בעיקר בשל הסיכון מפקיעת המפרצת הבטנית", מסביר ד"ר שיך־יוסף, "וכך, בעודנו צועדים בזהירות מרבית, עקב בצד אגודל, התחלתי לתקן את המפרצת, למעשה לבטל אותה. דרך הנקב שהרחבתי בתחילת ההליך, החדרתי לתוך המפרצת תומכון (סטנט) ייחודי, החדיש ביותר שיש, evar שמו, שצורתו כצורת מכנסיים. באותו רגע התבטל הסיכון לפקיעתה. היא למעשה נוטרלה".
שתי הפעולות ארכו כשעתיים, ובסיומן הועבר גידור להתאוששות ביחידה לטיפול נמרץ. שלושה שבועות אחרי המהלך הכפול שעבר, כשהוא כבר בביתו, מדווח גידור על שיפור ניכר. "אולי קלקלתי את הסטטיסטיקה", הוא מתבדח על חשבונו, "אבל אני מרגיש כמו נער בן 14. אני נמרץ יותר וחוזר בהדרגה לפעילות".
בתקופתו של גידור הפכה התעשייה האווירית הישראלית לחברה התעשייתית המובילה והגדולה במדינה. גידור חתום גם על עסקאות נשק חשאיות עם הרפובליקה הסינית. גולת הכותרת של הקריירה שלו היא חלקו בקידום פרויקט הלביא ופיתוחו בתעשייה האווירית
גידור, יליד הונגריה, עלה לישראל כמעפיל בשנת 1947 באונייה גאולה, שנתפסה על ידי שלטונות המנדט הבריטי וגורשה לקפריסין. עם הקמת המדינה הגיע לישראל, התגייס לצה"ל והוצב בחיל האוויר. במהלך שירותו הצבאי הוא ייסד את בתי המלאכה הראשונים למכשור ואביזרים תעופתיים. הוא התקדם לדרגת סגן־אלוף, ושימש בין יתר תפקידיו כראש ענף תחזוקה של החיל. גם בגלל שליטתו בצרפתית, הוא נשלח לצרפת כנציג חיל האוויר וכראש המשלחת של משרד הביטחון. באופן טבעי הוא למד אווירונאוטיקה, ובהמשך כיהן במספר תפקידי מפתח בתעשייה האווירית עד שהגיע לראש הפירמידה והתמנה למנכ"ל הארגון. בתקופתו הפכה התעשייה האווירית הישראלית לחברה התעשייתית המובילה והגדולה במדינה. גידור חתום גם על עסקאות נשק חשאיות עם הרפובליקה הסינית. גולת הכותרת של הקריירה שלו, הוא מספר למי ששואל אותו, היא חלקו בקידום פרויקט הלביא ופיתוחו בתעשייה האווירית.
"כל העשייה הזאת הביאה לי סיפוק מקצועי ונחת רוח רבה, אבל כנראה שזה מה שבסופו של דבר אכל לי את הלב", הוא אומר, ספק מתלוצץ, ספק רציני, ומספר כי "לאחר שסיימתי עם עסקי האוויר עברתי להיות דירקטור בהקמת הטלוויזיה בכבלים".
הרוצחת הפתאומית
בכל שנה נפטרים בישראל יותר מ־500 אנשים כתוצאה מפקיעת מפרצת עורקים. מדובר במצב רפואי מסכן חיים, שבמרבית מהמקרים מתגלה באקראי, או לא מתגלה עד שקורה אסון, ואין לו סימנים מקדימים. מפרצת בטנית היא שהביאה למותם של נשיא צרפת שארל דה־גול, אלברט איינשטיין והזמר אריק איינשטיין.
מדובר למעשה בהרחבה חולנית ומסוכנת של אבי העורקים הבטני, אאורטה. המפרצת נראית כמו בליטה בעורק, מעין בלון, וככל שמתרחבים ממדיה גדל הסיכון לפקיעתה. מפרצת נוצרת כשדופן העורק נחלש ומתרופף. זה יכול לקרות בגלל שלל סיבות: טרשת עורקים, יתר לחץ דם, עודף כולסטרול, עישון, מחלות שונות, דלקות, זיהומים ועוד. תיקון מפרצת נעשה במרבית מהמקרים בניתוח פתוח, שבמהלכו היא מתוקנת באמצעות שתל סינטטי שמונח עליה ומבטל אותה.
המהפכה הקרדיאלית
בשני העשורים האחרונים התרחשה בעולם מהפכה בטיפול בבעיות לב וכלי דם. כיום ניתן להחליף ניתוח לב פתוח לצורך פתיחת עורקי לב חסומים בהליך זעיר־פולשני, צנתור, שבמהלכו מחדירים הקרדיולוגים דרך עורק במפשעה של המטופל סטנט שפותח את העורק החסום ומחזיר את אספקת הדם התקינה. כיום מבוצעים בישראל מעל 40,000 צנתורים בשנה.
עם הזמן המוצר השתפר. חלק מהסטנטים החלו להכיל תרופה שעוזרת למנוע קרישה וסתימה חוזרת, אחרים הפכו למוצר מתכלה. משם, בשנים האחרונות, טכניקת הצנתור הורחבה גם לפעולות אחרות כמו החדרת מסתם ללא צורך בפתיחת בית החזה. בהתחלה נוצרה מחאה בקרב מנתחי הלב, ש"פרנסתם" נלקחה מהם, אבל ככל שטיפולי הצנתורים התקדמו והוכחו כבטוחים, ירדה מידת ההסתייגות שלהם. החלפת מסתם בצנתור לא רק מונעת את הסיכון הכרוך בפתיחת בית החזה, אלא גם מקצרת משמעותית את ההחלמה. עם זאת, היא נעשית רק בחלק מהחולים, בשעה שאצל אחרים הוא עדיין מוחלף בניתוח.
חלק מהסטנטים החלו להכיל תרופה שעוזרת למנוע קרישה וסתימה חוזרת, אחרים הפכו למוצר מתכלה. בשנים האחרונות טכניקת הצנתור הורחבה גם לפעולות אחרות כמו החדרת מסתם ללא צורך בפתיחת בית החזה
בלב האנושי יש ארבעה מסתמים, שניים מכל צד, שנפתחים ונסגרים לסירוגין עם כל פעימה. תפקידם הוא לסייע ללב לשמור על זרימת הדם בכיוון הנכון. המסתם האאורטלי ממוקם בצד שמאל של הלב. הוא מתחבר לאבי העורקים, האאורטה. כשהמסתם מסתייד, תנועת פתיחתו הופכת מוגבלת, דבר שעלול להביא לאי ספיקת לב ואף למוות.
