סרטן צוואר הרחם היא מחלה התוקפת נשים צעירות יחסית, אבל לא רק. היא נגרמת בשל הידבקות בנגיפי הפפילומה האנושי וניתנת למניעה.
מהו נגיף הפפילומה?
נגיפי הפפילומה האנושי (HPV - Human Papilloma virus) הם קבוצה של נגיפים המונה מעל 100 זנים. הנגיפים מדביקים את העור, ריריות הפה, הלוע ופי הטבעת הן בגברים והן בנשים, וכן את צוואר הרחם בנשים והפין בגברים. ההדבקה עלולה לגרום להתפתחות של סרטן באיברים אלו החל ממספר שנים לאחר ההדבקה, ולהופעת יבלות (קונדילומות) בעור, בלוע ובמיתרי הקול.
איך נדבקים בנגיף הפפילומה?
נגיפי הפפילומה מאוד מידבקים, ארבעה מכל חמישה אנשים יידבקו בהם במהלך חייהם. הנגיף מועבר במגע ישיר עם עור נגוע, במיוחד במגע אינטימי ויחסי מין. מכיוון שהוא עובר בחיכוך דרך העור ניתן להידבק גם ביחסי מין לא מלאים.
שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין יכול לסייע במניעת הידבקות במחלות מין שונות, אך אינו מבטיח מניעה מוחלטת של הדבקות בנגיף הפפילומה, כיוון שאינו מכסה את כל איזור איברי המין ובמקרים רבים מולבש לאחר שהמגע המיני כבר החל.
האם ההדבקה מלווה בתסמינים?
ההדבקה היא לרוב ללא תסמינים חיצוניים. האדם שנדבק לא מודע לכך ועלול להעביר את הנגיף לאדם אחר.
עד כמה הנגיף שכיח?
- כ-80% מהאוכלוסייה הבוגרת נחשפה לפחות לאחד מזני הנגיף במהלך החיים.
- ב-85% עד 90% מהמקרים הנגיף נעלם מהגוף מבלי לגרום נזק, אך ב-10%-15% מהאנשים שנדבקו, הנגיפים יישארו בגופם לנצח. חלקם יתפתחו מחלות בשל כך.
- על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מאובחנות כל שנה כ-270 נשים עם סרטן צוואר הרחם, כמחציתן ימותו עקב גילוי מאוחר של המחלה.
- כל שנה מאובחנות כ-3,000-2,000 נשים עם מצב טרום סרטני של צוואר הרחם, וכ-20,000 גברים ונשים עם יבלות של דרכי המין.
האם ניתן למנוע את ההדבקה על ידי חיסון?
החיסון מכיל 9 זנים של וירוס הפפילומה, ביניהם 7 זנים אלימים הגורמים למחלת הסרטן ושני זנים הגורמים להופעת יבלות. החיסון עשוי למנוע כ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם וכ-99% ממקרי היבלות.
החיסון נגד נגיף הפפילומה הוכנס לשגרת החיסונים במדינות רבות כדוגמת אוסטרליה, בלגיה, קנדה, גרמניה, יפן, ברזיל, ניו זילנד, נורבגיה, שבדיה, ספרד, שוויץ, בריטניה וארצות הברית. מדינות שהוסיפו חיסונים נגד נגיף הפפילומה לתוכנית החיסונים שלהן בבתי הספר, כמו ארה"ב ואוסטרליה, דיווחו על ירידה של מעל 50% בנגעים טרום-סרטניים ויבלות באברי המין. לאחרונה פורסמו דיווחים ראשונים על ירידה בתחלואה בסרטן צוואר הרחם בנשים מחוסנות.
אם נדבקתי כבר בנגיף, החיסון יעזור לי להבריא?
החיסון מונע הדבקה עתידית של המחוסן בזני הנגיף הכלולים בחיסון, אך אינו מטפל או מרפא בעיות בריאותיות (כמו נגעים ממאירים, טרום ממאירים או יבלות), שנגרמו על ידי זיהום בנגיף אשר התרחש לפני מתן החיסון. מסיבה זו מומלץ להתחסן לפני תחילת הפעילות המינית והחשיפה לנגיף הפפילומה כדי להפיק תועלת מיטבית מהחיסון.
ניתן לחסן גם בנים ובנות שכבר פעילים מינית, כולל נשים שעברו משטח פאפ פתולוגי או שאובחנו אצלן יבלות באיברי המין, שכן החיסון עשוי למנוע מחלות הנגרמות מזנים של נגיף הפפילומה שאליהם עדיין לא נחשפו.
לכמה זמן החיסון יעיל?
החיסונים יעילים לפחות ל-15 שנים. וכנראה שלכל החיים.
למי מיועד החיסון?
בשנים האחרונות התחילו לחסן בעולם, גם בגילים מאוחרים, אחרי 45, גם בישראל זה מיושם, אם כי ההמלצה היא להתחסן כמה שיותר מוקדם ורצוי לפני החשיפה הראשונה (יחסי מין). בבתי הספר מחסנים בכיתה ח'.
החיסון חינם לגמרי עד גיל 18 כולל במימון משרד הבריאות. מי שלא התחסן בבית ספר, יכול לפנות לתחנות טיפת חלב שמבצעות חיסונים אלו, ולקבל. מעבר לגיל 18, יש מחיר סל מופחת לקבוצת הגיל של עד 26 וזאת על מנת לאפשר להם להשלים התחסנות.. בנוסף – גברים הומוסקסואלים זכאים למחיר סל.
האם החיסון בטוח?
בטיחות החיסון נבדקה ומוסיפה להיבדק כל הזמן. עד כה ניתנו בעולם 175 מיליון מנות של החיסון הזה, ללא עלייה משמעותית בתחלואה כלשהי. במחקרים גדולים שכללו סביב 600,000 בנות שחוסנו לא נמצא כל קשר בין חיסונים נגד פפילומה לבין מחלות של מערכת החיסון, של מערכת העצבים המרכזית או של מערכת הקרישה.
האם לחיסון יש תופעות הלוואי?
התופעות אחר חיסון זה, דומות לתופעות לאחר כל חיסון – כאב, אדמומיות ונפיחות במקום ההזרקה. לעיתים רחוקות יותר כאבי ראש, סחרחורות, הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים, כאבי פרקים וייתכנו כאבי בטן, בחילות שלשולים והקאות, ותחושת חולשה.
תופעות הלוואי הן בדרך כלל קלות וחולפות תוך זמן קצר. לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית מהירה וחריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). תסמיניה כוללים אחת או יותר מהתופעות הבאות: קוצר נשימה, גרד, פריחה נרחבת, ירידה בלחץ הדם, דופק מהיר, סחרחורת, כאבי בטן חזקים, הקאה, שלשול. מסיבה זו יש להמתין במרפאה 15 דקות לאחר מתן החיסון.
אילו בדיקות מומלץ לנשים לבצע לצורך גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם?
סרטן צוואר הרחם היא מחלה המתפתחת באיטיות. ממועד ההדבקה ועד היווצרות מחלה יחלפו בממוצע כ-20-15 שנה. בשלב הראשון שאף הוא אורך מספר שנים, יתחילו שינויים ברקמת צוואר הרחם, בהמשך יווצר מצב טרום סרטני ואם הוא לא יטופל, חלק מהנשים יפתחו בהמשך גם סרטן.
חשוב להדגיש שמחלה טרום סרטנית ואפילו סרטן בשלבים הראשוני, אינם גורמים לכאב, וברבות מהחולות לא יהיו תלונות גופניות ולכן מומלץ לכל אישה מגיל 25 ועד גיל 65 להיות במעקב מסודר של רופא נשים, ולבצע בדיקת סקר לאיתור.
בדיקה זו מתבצעת תוך כדי הבדיקה השגרתית, ואינה כואבת. הרופאים נוטלים בעזרת מברשת קטנה מפלסטיק, דגימת תאים מצוואר הרחם, אשר נבדקת לנוכחות של אחד מתוך 14 זנים, שכלולים בקבוצת נגיפי הפפילומה שבסיכון גבוה. חשוב לציין שדרגת הסיכון מהידבקות בכל אחד מ-14 הזנים שונה. יש מסוכנים יותר, ויש פחות.
ישנן שתי טכנולוגיות שונות לעיבוד הדגימה, ובהתאם לכך גם דרגת הפירוט בתוצאה. בשיטה אחת מאותרים פרטנית רק שני זנים, ולגבי ה-12 האחרים מתקבלת רק תוצאה שלילית או חיובית.
כיום טכנולוגיה חדשנית ומתקדמת יותר מאפשרות גם זיהוי פרטני של הזנים השונים, כבר בשלב הסקר הראשוני. השיטה הזו מאפשרת לנו, לנהל בצורה שונה את הטיפול בנשים שנושאות את הזנים המסוכנים יותר, ובכך להעלות את יכולת הזיהוי והאבחון המוקדם של המחלה. בטכנולוגיה זו ניתן לגלות האם מטפלת הבריאה מזן מסוים שהיה לה, ונדבקה בהמשך בזן אחר, או האם קיימים מספר זנים מסוכנים בו זמנית. זהו מידע רב ערך למטופלת ולרופא המטפל.
מה עליי לעשות כדי לדעת אם נדבקתי?
מומלץ לבצע בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם החל מגיל 25 ועד גיל 65 (כל 5 שנים או לפי המלצת הרופא המטפל). כמו כן מומלץ לבצע את הבדיקה שמאפשרת זיהוי פרטני של הזנים השונים, וקיימת כיום בישראל. בדיקה זו מדויקת יותר, ומאפשרת מעקב מותאם, והימנעות מבדיקות מיותרות.
ביצעתי בדיקת סקר לנגיף הפפילומה, ומתברר שנדבקתי. מה עכשיו?
המעבדה מבצעת בכל דגימה חיובית לאחד או יותר מנגיפי הפפילומה שבסיכון גבוה, גם בדיקה ציטולוגית (PAP) במטרה לגלות האם חל כבר שינוי לרעה בתאים מצוואר הרחם.
אם הבדיקה הציטולוגית שלילית (תקינה), ואין הדבקה בזנים 16 או 18 , תודרכי לבצע בדיקת סקר חוזרת אחרי שנה.
אם בדיקה זו תימצא חיובית ובכל מקרה אם נדבקת בזנים 16 ו- 18, הרופאים יפנו לביצוע בדיקה נוספת שנקראת קולפוסקופיה. באמצעותה הרופאים יכולים לזהות נגעים בצוואר הרחם שנגרמו על ידי נגיפי הפפילומה. באם זוהו נגעים כאילו, תילקח ממך ביופסיה (דגימת רקמה) מאותם נגעים, ותישלח למעבדה פתולוגית.
ד"ר יעל ברקן, מנהלת תחום בריאות האישה בכלליתצילום: סיון נצחאותר אצלי שינוי טרום סרטני בצוואר הרחם, איזה טיפול יוצע לי?
ישנן שיטות שונות לטפל בשינויים טרום סרטניים. צריבה, כריתה של הנגעים או כריתה של כל הרחם. חשוב לזכור שמרגע שהתפתח כבר סרטן, הטיפול הופך מורכב וקשה יותר. הטיפול בסרטן צוואר הרחם מצריך ניתוח או הקרנות ובחלק מהמקרים גם טיפול משלים כגון, כימותרפיה לאחר מכן. סיכויי ההחלמה בשלבים הראשונים של המחלה טובים, אבל יורדים ככל שהמחלה מאותרת בשלב מתקדם יותר.
ד"ר יעל ברקן היא מנהלת תחום בריאות האישה בכללית
