שני גבאי־רוטשטיין בת ה־10 היא, ככל הנראה, הראשונה בישראל שעברה ניתוח לתיקון עקמת ללא קיבוע (שנקרא Vbt). "מדובר בניתוח מהפכני הן מבחינת החשיבה שהביאה לפיתוחו והן מבחינת אופן הביצוע שלו", אומר ד"ר יורם אנקשטיין, מנהל מחלקה אורתופדית במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, שניתח את הילדה בשיתוף ד"ר עודד רבאו מהמחלקה.
קראו עוד:
לדבריו, ייחודו של הניתוח בכך שהוא מאפשר לעמוד השדרה לגדול, זאת ועוד - הוא גם משתמש בגדילה הזאת כדי ליישרו באופן טבעי. "למה הדבר דומה? דמיינו עץ עקום שנקשר לעמוד ישר ועם הזמן נוטה לכיוון העמוד, עד שהוא מתיישר", הוא מסביר. אצל שני הכל התחיל לפני כשנה. קרן, אמה, הבחינה פתאום בבליטה שהתפתחה אצל הילדה בצד השמאלי של הגב. "ניגשתי אליה כשהיא ישבה, הרמתי לה את החולצה, וראיתי שמזדקרת אצלה בליטה בשכמה", היא משחזרת.
האב חגי, מוסיף: "קרן מיהרה לשתף אותי בממצא החריג הזה, ולמרות שהוא כלל לא הפריע לילדה והיא אף פעם לא התלוננה על זה, החלטנו שלא להזניח את העניין והלכנו איתה לרופא הילדים בקופת החולים".
האבחון של הרופא היה מיידי. "איך שהוא הרים לה את החולצה, הוא אמר לנו: 'אתם לא רואים שיש לה עקמת בצורת האות S, שכתף אחת וצד אחד של המותן גבוהים מהצד השני?' האמת שלא שמנו לב לזה קודם, ודי הופתענו", מתארת האם.
בשבועות הבאים הם התייעצו עם מומחי עמוד שדרה נוספים, שכולם הסכימו לאבחנה: מדובר בעקמת קשה, מעל 50 מעלות וכבר קרוב יותר ל־60, והטיפול היעיל לתיקונה יהיה ניתוח כיוון שהיא בסיכון להחמרה. "אבל לפי שעה", מתארת האם, "הם המליצו להתחיל בפיזיותרפיה שלא תתקן את הנזק, אלא רק תמנע את המשך ההידרדרות".
ד"ר אנקשטין: "הדרישה לניתוח הזה הגיעה 'מהשטח', מהורים שנחשפו אליו והביעו רצון שהילדים שלהם ינותחו בטכניקה הזו. כשזה עוד לא התאפשר בארץ, לא מעט משפחות טסו על חשבון ביטוחי הבריאות לארה"ב לביצוע הניתוח"
ניתוחים לתיקון עקמת מתבצעים, ברוב המקרים, רק בגיל 13־14 מאחר שקיבוע עמוד השדרה עלול לפגוע בצמיחה. מצד שני, העקמת שהתפתחה אצל שני הייתה כה אגרסיבית, שחלק מהמומחים הזהירו כי לא ניתן להמתין כל כך הרבה זמן. בצר להם, הוריה של הילדה החלו לחפש מידע באתרי בריאות בינלאומיים שנמצאים ברשת. "שם למעשה נחשפנו לניתוח ללא קיבוע, שמתבצע במרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, והחלטנו שבדיוק כזה אנחנו רוצים לבת שלנו", מספרים ההורים, "כתחנה ראשונה, בעיקר לצבירת מידע נוסף, פנינו למחלקה האורתופדית באסף הרופא כי שמענו שהרופאים בה יצירתיים, מעיזים וחושבים מחוץ לקופסה".
ד"ר אנקשטיין לא הופתע מהפנייה. "למזלנו, בדיוק קיבלנו את אישור משרד הבריאות לביצוע הניתוח הזה, שאמנם חדש בישראל, אבל רווח כבר עשור במרכזים רפואיים מובילים בעולם", הוא מספר, "ככלל, אני יכול להגיד בדיעבד שהדרישה לניתוח הזה הגיעה 'מהשטח', מהורים שנחשפו אליו והביעו רצון שהילדים שלהם ינותחו בטכניקה הזו. כשזה עוד לא התאפשר בארץ, לא מעט משפחות טסו על חשבון ביטוחי הבריאות לארה"ב לביצוע הניתוח. זה איתגר אותנו כי אני והצוות שלי פריקים לחידושים, אז התחלתי להניע הילוך להביא אותו לישראל. ד"ר רבאו בדיוק חזר מקנדה, שם התמקצע בשיטה, ואני הודרכתי בצרפת".
כשנראה שהכל כבר בשל לייבוא הגישה הניתוחית הזו לארץ, פרצה הקורונה, ועיכבה את יישומה בשנתיים. "אבל כשההורים של שני הגיעו, בדיוק בשלו התנאים, ולמיטב ידיעתנו היא היחידה שעברה ניתוח כזה בארץ", הוא אומר.
להורים הייתה תקופה של דפיקות לב, כשנאמר להם כי כלל לא בטוח ששני מתאימה להליך, ולכן היא תצטרך לעבור בדיקות ומדידות שונות. לשמחתם נמצאה מתאימה, וביולי 2022 עברה את הניתוח החדשני.
ההליך מתבצע תחת הרדמה כללית, תחת שיקוף רנטגן, כשהמנותחת הושכבה על הצד. "בשלב ראשון מבצעים חתך של 5 סנטימטר בבית החזה, לאורך הצלעות. דרך חתך מינימלי נוסף, בגודל של 5 מילימטר, בחלק הקדמי־צדדי של בית החזה, מחדירים סיב אופטי, שמוציאים רק בסיום ההליך", מסביר ד"ר אנקשטיין.
בשלב הבא המנתח מחדיר ברגים בשלוש חוליות, מתחת לקו החתך הקטן. "בפועל אנחנו אמורים להגיע לשמונה עד תשע חוליות, ולכן מיד אחר כך אני יוצר נקבים זעירים נוספים בגודל 1.2 ס"מ מתחת קו החתך, אחד לכיוון הגפיים התחתונות והשני גבוה יותר, לכיוון בית השחי", הוא מספר, "דרך החתכים היזומים האלה אני מחדיר שרוול עבודה, שבתוכו כלי הניתוח שישמשו אותי, ובאמצעותם אני מחדיר ברגים לשאר החוליות. בעזרת מכשיר השיקוף אני רואה שהבורג אכן חדר באופן מלא ותקין לחוליה. כך אני עובר בורג־בורג, שמונה־תשע פעמים".
"בניתוח הקיבוע המקובל לתיקון עקמת, מיישרים אותה ב־70% והתיקון ניכר מיד לעין. בניתוח הזה, לעומת זאת, מושג יישור מיידי של רק 30־40 אחוזים, תוצאה שעלולה להיראות בהתחלה מאכזבת, אבל בגלל גמישות הכבל – עם הזמן הגוף יתקן את עצמו"
אחרי שמוודאים שהברגים במקום הנכון, מגיע השלב הבא. "אני מחדיר כבל פולימרי גמיש ומחבר אותו לאורך הברגים, ברצף. ואז מותחים את הכבל באמצעות מותחן, חוליה אחר חוליה. המתיחה למעשה מקצרת את הצד הקמור של העקמת וכך גורמת ליישורה", מסביר הרופא. הכבל הגמיש לא נוגע בדיסקים שבין החוליות, כך שהגדילה והתנועתיות נשמרים במלואם.
"בניתוח הקיבוע המקובל לתיקון עקמת, מיישרים אותה ב־70% והתיקון ניכר מיד לעין. בניתוח הזה, לעומת זאת, מושג יישור מיידי של רק 30־40 אחוזים, תוצאה שעלולה להיראות בהתחלה מאכזבת, אבל בגלל גמישות הכבל – עם הזמן הגוף יתקן את עצמו", הוא מסביר, "מה שהניתוח עושה זה לשנות איזונים ולתת לילדה לגדול באופן טבעי. בעקמת, צד אחד גדל ומתפתח יותר מהצד השני. אז אנחנו משנים את מאזן הכוחות כדי שהצד ה'מקופח' יצמח מהר יותר, ובמהלך השנתיים הבאות, כפי שעלה מניתוחים שבוצעו בארה"ב, הגוף יתקן את העקמת".
כהורים, לא חששתם שהבת שלכם תהיה שפן־ניסיונות? בכל זאת, ניתוח עמוד שדרה בילדה בת עשר?
"לא חששנו בכלל. סמכנו מאוד על הרופאים, שבכל תחנת בדיקה היו סופר־זהירים, חזרו ומדדו ובדקו והתייעצו עם מומחים מחו"ל. הם ממש לא היו להוטים, 'יאללה, מיד לנתח'. מה גם שאמרו לנו שאם הניתוח לא מצליח באחוזים הרצויים, ניתן לחזור עליו, או שתמיד אפשר לחזור לאופציה של ניתוח קיבוע".
בסיום הניתוח הארוך הובהלה שני ליחידה לטיפול נמרץ, ואחר כך הועברה למחלקה אורתופדית. למחרת הניתוח, כשהיא עדיין סובלת מכאבים, היא הורדה לישיבה בסיוע פיזיותרפיסטית. למחרת כבר הרשו לה ללכת בכוחות עצמה לשירותים, ובהמשך גדל טווח ההליכה. "היא בבית כבר, תחת הגבלות כמו איסור לרוץ, לקפוץ, לשחות ועוד - עדיין עם משככי כאבים, אבל מגמת ההשתפרות כבר ניכרת", מתארת האם.
עקמת: 3% מהאוכלוסייה ופי 10 בבנות
אז מהי עקמת, או סקוליוזיס? מדובר בעיקום של עמוד השדרה, שיכול להופיע בחלק העליון, המרכזי או התחתון. התופעה מתרחשת במרבית מהמקרים במהלך תקופת הגדילה. הסיבה להווצרותה לא ברורה. עם הזמן, עמוד השדרה צורה של האות S, בהטיה ימינה או שמאלה. כשהעקמת מחמירה, רואים בבירור פער בין גובה הכתפיים ומבחינים בחוסר איזון בעצמות האגן. חוסר הסימטריה הזה צפוי להחמיר עם הזמן.
2 צפייה בגלריה
כשהעקמת בנטייה גבוהה, למעלה מ־45 או 50 מעלות, אין מנוס מניתוח. עקמת לפני ואחרי ניתוח
(צילום: shutterstock)
עקמת בשיעור של 20 מעלות קיימת באוכלוסייה בשיעור של 3%. אחד מכל 2,500 בני אדם סובל מעקמת גדולה יותר. הבשורה הרעה: ככל שהתופעה מתגלית בגיל צעיר יותר, יגדלו הסיכויים להחמרתה. עקמת נפוצה בשיעור של פי 10 בבנות לעומת בנים. הטיפול בעקמת נגזר מחומרתה. עד נטייה של 25 מעלות מתבצעים פיזיותרפיה ומעקב רפואי שוטף. אצל ילדים ובני נוער שנמצאים בגיל הגדילה וסובלים מעקמת בינונית ההמלצה היא להשתמש במחוך גב, שמפעיל לחץ חיצוני קבוע על עמוד השדרה. הוא אינו מתקן את העקמת, אלא מונע את המשך התדרדרותה. כשהעקמת בנטייה גבוהה, למעלה מ־45 או 50 מעלות, אין מנוס מניתוח שבו משתילים לאורך עמוד השדרה מוטות, מחזקים אותם עם ברגים, מיישרים את הגב ומתקנים את העקמת. מדובר בניתוח רווח עם תוצאות מעולות, "אך מכיוון שעקמת מתגלה ברוב מהמקרים אצל בנות, רבות מהן חוששות מהצלקת על גבן. בניתוח החדש זה נמנע מהן", מסביר ד"ר אנקשטיין.
ניתוח לקיבוע עקמת בילדים שטרם השלימו את פוטנציאל הצמיחה עלול לעצור אותה וליצור חוסר פרופורציה בין הגוף לגפיים. "לכן", מסביר ד"ר אנקשטיין, "כשזה רק מתאפשר מחכים עם ההליך לגיל 14".
כאמור, בעוד שתוצאות ניתוח הקיבוע ניכרות מיידית, תוצאות הניתוח החדש אינן צפויות. "זה מותנה ב'התנהגות' עמוד השדרה, דבר שמשתנה בכל מנותח", מציין ד"ר אנקשטיין, "אולי חלילה ניישר מקום אחד והוא יתעקם במקום אחר? אבל מתוצאות הניתוחים עולה תמונה אופטימית של הצלחה בשיעור גבוה. בנוסף, מדובר בניתוח ידידותי, המאפשר את מימוש הגדילה ושימור התנועתיות. הוא פחות פולשני, הצלקות מזעריות, הוא מתאים לכ־10 אחוז מהמנותחים, וקיבל את אישור ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) ואת אישור משרד הבריאות הישראלי".
400 ניתוחי עקמת בשנה
בכל שנה מנותחים בישראל כ־400 אנשים שסובלים מעקמת חמורה. חלקם מנותחים בגישה האחורית – כשהמנותח שוכב על בטנו והחתך הכירורגי נעשה בשרירי הגב; אצל אחרים זה נעשה בגישה הקדמית – כשהמנותח שוכב על גבו והחתך נעשה בבית החזה, מתחת לבית השחי או במותן. ישנה גם הגישה המשולבת, שמכלילה את שתי הטכניקות, אך היא אינה נפוצה.
על אף אי־הנוחות בהליך וההחלמה הממושכת, מרבית ניתוחי הקיבוע מניבים תוצאות משביעות רצון.
הניתוח החדש זמין ללא תשלום עם טופס 17.
