כמעט עשור לאחר החלטת הממשלה המקורית, מקדם משרד הבריאות את הקמת בית החולים החדש בנגב על ידי בית חולים ממשלתי - המרכז הרפואי שיבא. כך עולה מטיוטת ההצעה שתוגש להחלטת הממשלה שהגיעה היום (ה') לידי ynet. בכך תבוטל החלטת הממשלה הקודמת, שלפיה הקמת בית החולים החדש בנגב לא תוטל על בית חולים ממשלתי אלא על אחת מקופות החולים. כך זאת בהמשך להחלטת הממשלה הראשונה בעניין שנסחבת מ-2014. במשרד האוצר הדעות חלוקות, ולפחות באגף התקציבים צפויים להתנגד בתוקף למהלך.
3 צפייה בגלריה
המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. האם ייבחר להקים את בית החולים הנוסף בנגב?
(צילום: דוברות שיבא)
את ההצעה גיבש מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שקיים לפני כארבעה חודשים סדרת פגישות עם כל המועמדים לניהול והקמת בית החולים, ובהם שיבא, ארבע קופות החולים ובתי החולים הדסה ואיכילוב – שלא צפויים להתמודד על הקמת הפרויקט לבדם.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טובצילום: שלומי אמסלם, לע"מעמדתו של בר סימן טוב ותמיכתו בשיבא הייתה מוכרת וידועה לאורך החודשים האחרונים. מנגד, בכירים במשרד האוצר מתנגדים להצעה להטיל את הקמת בית החולים על בית חולים ממשלתי, בין היתר בשל ניגוד האינטרסים של שתי קופות החולים הגדולות: מכבי, שעתידה להרחיב משמעותית את פעילות המרכז הרפואי אסותא בבאר שבע בבעלותה וכללית, שחלק ניכר מתושבי הדרום הם מבוטחיה ומכאן שהקופה תעדיף לשלוח אותם לבית החולים סורוקה שבבעלותה.
מנגד, בהצעה עצמה צוין כי "בתי החולים הממשלתיים הוכיחו יכולת ביצוע מרשימה למשימות לאומיות באירועי חירום, התפרצות מגפות, מלחמות ואסונות והם משמשים זרוע ביצוע איכותית של הממשלה. יכולתם של בתי החולים הממשלתיים למשוך כח אדם איכותי לבית החולים העתידי ולתמוך בהליך ההכשרה הנדרש במהלך שנות ההקמה, מהווים גם הם שיקול משמעותי להחלטה".
על פי ההחלטה החדשה שאמורה לעלות בישיבת הממשלה הקרובה, יש "להטיל על משרד הבריאות, באמצעות אחד מבתי החולים הממשלתיים לתכנן, להקים, להפעיל ולתחזק את בית חולים בבאר שבע". בנוסף, צוין כי "הממשלה רושמת את הודעת משרד הבריאות כי בכוונתו להמשיך ולבחון אפשרות של שותפות בהקמת בית החולים החדש בבאר שבע עם אחת מקופות החולים, וזאת מבלי שהעניין יביא לעיכוב בהקמת בית החולים".
600 מיטות אשפוז נוספות עד 2030
על פי ההצעה, הקמת בית החולים בנגב תתבצע בארבעה שלבים. "השלב הראשון, שיושלם עד לתום שנת 2024, יכלול הקמת מרכז אמבולטורי קהילתי שישרת את קופות החולים, לרבות מרכזי ייעוץ, מרפאות, מרכז להתפתחות הילד, שירותי בריאות הנפש, שירותי טיפול וייעוץ מרחוק, ניידת MRI ו-CT ושירותי פיענוח", צוין בהחלטה.
בשלב השני, שיושלם עד תום שנת 2028, "יכלול הקמת מחלקת אשפוז יום אונקולוגי, חמישה חדרי ניתוח, מחלקת אשפוז כירורגי ומיטות אשפוז המשכי ופסיכיאטרי.
ד"ר רוני גמזו מתנגדצילום: יאיר שגיאהשלב השלישי, שיושלם עד תום שנת 2029, יכלול תוספת של חדרי ניתוח, מרכז דיאליזה והרחבת מחלקות האשפוז.
השלב הרביעי, שיושלם עד שנת 2030 יכלול את הרחבת המחלקות שכבר הוקמו, הקמת מחלקת רפואה דחופה, מחלקות אשפוז אונקולוגי, מחלקות פנימיות וילדים, וכן הקמת שירותים שונים הנדרשים על מנת שבית החולים יכיל 600 מיטות כלליות ומיון".
יש לציין כי בקרב הדרג המקצועי של משרד האוצר אין תמימות דעים ורמז לכך ניתן למצוא בהצעה עצמה, שבה מצוין כי היא נעשתה "בהמשך לתהליך ההתייעצות שביצעו מנכ"לי משרדי האוצר והבריאות".
מהיכן יגייסו כוח אדם?
בית החולים החדש בנגב צפוי להתמודד עם קושי עצום בגיוס כוח אדם. אחת הסיבות לכך שמשרד הבריאות בהרכבו הנוכחי תומך בהקמה של שיבא היא היכולת של בית החולים למשוך מתמחים לבית החולים החדש במתכונת של פיצול ההתמחות כך שחלק משנות ההתמחות יהיו בשיבא וחלק שני יהיו בבית החולים החדש בנגב. בנוסף, על פי התוכנית הנוכחית, 30 אחוזים מהמתמחים בבית החולים יהיו מיועדים לעבודה בקהילה ובמרפאות קופות החולים.
לא כולם תומכים בהחלטה להטיל את הקמת בית החולים הבא בנגב על שיבא. בין המתנגדים הבולטים: מנכ"ל בית החולים איכילוב פרופ' רוני גמזו, שבשיחות סגורות טוען כי ההתעצמות של שיבא תבוא במידה רבה על חשבון איכילוב.
3 צפייה בגלריה
בית החולים סורוקה. האם בקרוב תיפתח תחרות בשירותי הבריאות בנגב?
(צילום: חיים הורנשטיין)
לתוכנית התנגדויות נוספות. "על המחסור החריף במיטות אשפוז במחוז הדרום דומה שאין ויכוח", נכתב בנייר העמדה של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שחיברו פרופ' נדב דוידוביץ', ניר קידר ופרופ' גבי בן נון. "שיעור מיטות האשפוז בדרום הוא השיעור הנמוך ביותר בישראל כיום, ובנפת באר שבע הוא ירד בשנים האחרונות מ-1.6 ל-1.52 מיטות לאלף נפש. שילוב העובדות הללו עם הגידול הצפוי באוכלוסייה הופך את הצורך בהקמת בית החולים החדש בבאר שבע לנושא בוער שבעתיים".
השלושה מונים מספר בעיות בכל הנוגע לניהול בית החולים על ידי מוסד ממשלתי ובהן ניגוד עניינים מובנה של משרד הבריאות, חוסר גמישות תפעולית וניהולית וכאמור ניגודי העניינים מול הקופות. "לדעתנו ישנה העדפה ברורה למסור את הקמתו והפעלתו של בית החולים החדש לידי קופת חולים שאינה שירותי בריאות כללית. מתכונת בעלות כזאת יכולה להגביר את התחרות בין הקופות, הן בגזרת בתי החולים והן בגזרת השירותים שיינתנו בקהילה, ומי שירוויחו מכך הם ציבור המטופלים".
מנגד, בהצעה של משרד הבריאות צוין כי "בתי החולים הממשלתיים הוכיחו יכולת ביצוע מרשימה למשימות לאומיות באירועי חירום, התפרצות מגיפות, מלחמות ואסונות והם משמשים הלכה למעשה זרוע ביצוע איכותית של הממשלה. יכולתם של בתי החולים הממשלתיים למשוך כח אדם איכותי לבית החולים העתידי ולתמוך בהליך ההכשרה הנדרש במהלך שנות ההקמה, מהווים גם הם שיקול משמעותי להחלטה". בדרג המקצועי של משרד האוצר אין תמימות דעים ורמז לכך ניתן למצוא בהצעה עצמה, שבה מצוין כי היא נעשתה "בהמשך לתהליך ההתייעצות שביצעו מנכ"לי משרדי האוצר והבריאות".
