בשיתוף אסטרהזניקה
1. הכליות הן איבר חיוני ומשמעותי לחיינו בדומה ללב, לריאות, ולכבד. הכליות הן בגודל של אגרוף והן ממוקמות בחלקה האחורי של הבטן ומתחת לצלעות. הכליות אחראיות לנקות את הדם מרעלים ולווסת את לחץ הדם. בנוסף, הכליות משפיעות על ייצור תאי הדם האדומים במח העצם, והן שומרות על בריאות העצמות בגוף.
2. מחלת כליה כרונית היא מחלה שכיחה. כ-10% מאוכלוסיית העולם סובלים ממחלת כליות ובפועל מדובר בלמעלה מ-800 מיליון בני אדם שסובלים ממנה. על פי הערכות, בישראל אחד מכל שמונה בני אדם סובל ממחלת כליה כרונית ובפועל ישנם כמיליון בני אדם בארץ עם המחלה.
3. נהוג לכנות את מחלת כליה כרונית גם בשם "הרוצח השקט". הסיבה לכך היא שהתסמינים של המחלה אינם באים לידי ביטוי עד לשלבים המאוחרים שלה. למעשה, תשעה מתוך עשרה חולים כלל לא מודעים למחלתם. רבים מהם חיים את שגרת חייהם מבלי לדעת שהתפקוד הכלייתי שלהם נפגע.
4. מחלת כליה כרונית היא אחד הגורמים המובילים לתמותה בעולם המערבי. שיעורי התמותה של המחלה הזו הם גבוהים משיעור התמותה מסרטן שד או מסרטן הערמונית. כמו כן, בניגוד למחלות רבות בהם שיעורי התחלואה הולכים ופוחתים עם השנים, במחלת כליה כרונית – שיעור החולים לצערנו הלך וגדל בעשרים השנים האחרונות.
5. מחלת כליה כרונית עלולה לגרום לבעיות רפואיות רבות. מחלה זו מעלה את הסיכון להתקפי לב ולמחלת לב איסכמית, להתפתחות אי ספיקת לב ולשבץ מוחי. בנוסף מחלת כליה כרונית יכולה לגרום גם לכשל כלייתי עם צורך בטיפולי דיאליזה או השתלת כליה ואפילו למוות.
6. ניתן לעיתים למנוע את התפתחות מחלת הכליה, ומעת שהיא מתפתחת ניתן להאט באופן משמעותי את התקדמותה באמצעות טיפול מתאים. אומנם במקרים בהם הכליות נפגעו, לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, אולם קיימת אפשרות למנוע נזק נוסף לכליות באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, איזון רמות סוכר ולחץ דם ומתן טיפול תרופתי מתאים.
7. ישנן כמה קבוצות שנמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת כליה כרונית בהשוואה לשאר האוכלוסייה. בקבוצה זו ניתן לכלול בין השאר אנשים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם או השמנת יתר, מעשנים, אנשים הסובלים ממחלת לב, אנשים מעל גיל 60, או במקרים בהם קיים רקע של מחלות כליה במשפחה.
8. למרות העדר תסמינים קליניים, בדיקת דם ושתן פשוטות יכולות לקבוע את דרגת התפקוד של הכליות ולאפשר אבחון וטיפול מוקדם. בדיקות אלו זמינות בקופות החולים. על קבוצות הסיכון להתפתחות מחלת כליה להקפיד לבצע בדיקות אלו באופן תקופתי על מנת לאבחן מוקדם ככל הניתן את המחלה.
9. גילוי מוקדם של מחלת כליה יכול להציל חיים. חשוב לזכור שאומנם מחלת כליה כרונית היא בלתי הפיכה אך ברת טיפול. כשהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם ניתן להאט באופן משמעותי את התקדמותה, ולמנוע את הסיבוכים הרבים לרבות התקפי לב, שבץ מוחי, כשל כלייתי ומוות.
10. פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, משקל תקין, שתיה נאותה, הימנעות מעישון ותרופות שעלולות להזיק לכליות כמו מששככי כאבים נוגדי דלקת (NSAIDS), לצד שמירה על ערכי סוכר ולחץ דם תקינים יכולים להגן ולשמור על הכליות לאורך שנים.
קיימים טיפולים תרופתיים שונים בארגז הכלים לטיפול במחלת הכליה ובסיבוכיה:
- תרופות המיועדות לאיזון ערכי לחץ הדם ואשר מפחיתות את רמות החלבון בשתן.
- תרופות המיועדות לאיזון רמות הסוכר בדם אצל הסובלים מסוכרת.
- טיפול בתרופות ממשפחת הסטטינים שתפקידם להפחית ערכי כולסטרול ולהגן על כלי הדם מפני טרשת עורקים.
- בשנים האחרונות נוספה קבוצת טיפול חדשה – תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2. תרופות אלו ניתנות למטופלים עם מחלת כליה כרונית בין אם יש להם סוכרת ובין אם לאו. השימוש בתרופות אלו עשוי להפחית את קצב ההידרדרות בתפקוד הכליות ולדחות ההגעה לכשל כלייתי עם צורך בדיאליזה או השתלת כליה. חלקן הוכיחו יעילות בהורדת שיעור התמותה בקרב הסובלים ממחלת כליה כרונית.
אבחון מוקדם ככל הניתן של מחלת הכליה, שינוי אורחות חיים, איזון סכרת ויתר לחץ דם, ומתן טיפול תרופתי נכון עשויים לחולל השפעה משמעותית על בריאות הכליות ובריאות המטופל.
אם אתם בקבוצת סיכון לפתח מחלת כליה בקשו בהקדם מרופא המשפחה לעשות בדיקת דם או שתן על מנת לבדוק האם אתם סובלים ממחלת כליות כרונית.
הכותב הינו מומחה בנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהל המרפאה הנפרולוגית במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב
שירות לציבור. בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 07:10, 07.06.23
