בשיתוף המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מקבוצת כללית
ביחידה לאשפוז יום שבמרכז הרפואי גריאטרי-שיקומי הרצפלד שבגדרה, מאמינים שאין דבר העומד בפני הרצון. סמוך לדלת הכניסה, מעל לצילום של פרחי לבנדר סגולים, שכמעט אפשר להריח, מופיע המשפט האייקוני של וולט דיסני: "אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה".
ואכן, נראה שזו המנטרה שמובילה את צוות היחידה לאשפוז יום, שכולל מערך שלם של מומחים – רופאים ורופאות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, דיאטניות, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגית ועובדות סוציאליות. כולם נמצאים שם ועובדים בשיתוף פעולה, ועוסקים הלכה למעשה בהחזרת היכולת של מטופלים עם פגיעות שונות לתפקוד מיטבי ואיכות חיים. אין זה פלא, אם כך, שהיחידה זכתה להכרה כמוקד מצוינות של הכללית.
"לאשפוז יום שיקומי מגיעים מטופלים ובני משפחותיהם בנקודת זמן מאוד מורכבת בחייהם", מספרת ד"ר טטיאנה ונדר, סגנית מנהל המרכז הרפואי הרצפלד. "בדרך כלל מדובר במשבר בריאותי על רקע מחלה או תאונה, מה שאומר שלרוב החיים של המטופל ושל בני המשפחה שלו מתהפכים ביום אחד".
"הטיפול אצלנו מתבסס למעשה על ההבנה שכשמטופל עובר משבר בריאותי כלשהו, הוא משפיע על כל התחומים בחיים: החברתי, הקוגניטיבי, הרגשי, הנפשי, הפיזי, התעסוקתי וכמובן המשפחתי. אנחנו, באשפוז יום שיקומי, מאפשרים להם מסגרת טיפול שיקומי הוליסטי ללא אשפוז. לכן, כדי לאפשר לאדם לחזור לתפקוד, אנו עוסקים בכל תחומי החיים באמצעות צוות רב מקצועי שעובד בשיתוף פעולה ובונה תוכנית מותאמת אישית לכל מטופל. היתרון בטיפול במסגרת אשפוז יום, בו המטופל חוזר כל יום הביתה, מאפשר לנו לייצר רצף של טיפולים בכל מקצועות הבריאות, ויכולת מעקב איך הטיפול משפיע על המטופל בבית. בנוסף, מתאפשר לנו קשר הרבה יותר הדוק עם המשפחה, כי המטופלים בד"כ מגיעים עם המשפחה".
הדס לבקוביץ, מנהלת שירות הריפוי בעיסוק: "יש לנו במחלקה דירה טיפולית שמדמה בית. יש בה מטבח, סלון, חדר מקלחת ושירותים, וחדר שינה. בדירה אנחנו מתרגלים את התפקוד העצמאי והבטיחותי של כל מטופלת ומטופל. איך אני עומד בצורה בטיחותית ליד הגז ומבשל? איך אני חותך סלט כשיש לי רק יד אחת שעובדת?"
"מטרת העל שלנו היא להחזיר את המטופל להשתתפות בעיסוק משמעותי ולשגרת חיים מיטבית"
אחרי אירוע בריאותי, ניצב המטופל מול התמודדות מחודשת עם תפקוד בחיי היומיום ועם אתגרים רבים חדשים. הדס לבקוביץ, מנהלת השירות לריפוי בעיסוק במרכז הרפואי הרצפלד, מסבירה כי פעולות שהיו עד כה יומיומיות עבור אדם מן השורה, יכולות להוות פתאום אתגר גדול.
"מדובר באנשים שהיו רגילים לתפקוד מסוים, ופתאום כל עולמם התהפך והשתנה. כל המטופלים שמגיעים לאשפוז יום מקבלים הערכה וטיפול של מרפאה בעיסוק", היא מסבירה. הדוגמאות למקרי השיקום שמעלה לבקוביץ הן מרשימות ומעוררות השראה. "יש מטופלים שיגיעו לאשפוז יום אחרי אירוע מוחי קל, וכאלה שחווים הידרדרות תפקודית ומגיעים ישירות מהקהילה. גננת שצריכה לחזור לעבוד בגן, מתקין מזגנים שאיבד יכולות מוטוריות, או פרופסור באוניברסיטה שאמור להעביר מצגות אך נפגע לו הזיכרון. בין שמדובר בתהליך שיקום מוטורי לגפיים ובין שמדובר בשיקום קוגניטיבי לתפקודי חשיבה – תפקידנו להתאים תוכנית טיפול למטופל ולשקם את תפקודו היומי".
ההערכה שנעשית לכל מטופל כוללת התייחסות מקיפה לכל תחומי החיים, החל מתפקודים בסיסיים כמו לבוש, רחצה ואכילה, ועד לתפקודים מורחבים יותר, כגון קניות, בישול, עבודה, התנהלות כספית ונהיגה. "מטרת העל שלנו, תמיד, היא להחזיר את המטופל לעיסוק משמעותי ולשגרת חיים מיטבית", אומרת לבקוביץ.
"יש לנו במחלקה דירה טיפולית שמדמה בית, יש בה מטבח, סלון, חדר מקלחת ושירותים, וחדר שינה. אנחנו ממש מתרגלים את התפקוד העצמאי והבטיחות של כל מטופלת ומטופל. איך אני עומד בצורה בטיחותית ליד הגז ומבשל? או איך אני חותך סלט כשיש לי רק יד אחת שעובדת? בהתאם לצרכים האישיים של כל מטופל, אנחנו לומדים איך להשתמש באביזרי עזר ובאסטרטגיות מקלות במטרה שישתמשו בהם בבית".
קראו עוד:
טל פלג, מנהלת שירות הפיזיותרפיה: "שיקום זו עבודה מרתקת ומספקת מאוד. לקבל מטופל שמתחיל הרבה פעמים ממקום תפקודי מאוד נמוך ולהגיע איתו למצב בו הוא מצליח לעשות דברים שלא עשה קודם זה סיפוק אדיר, הן עם מטופלים עם פגיעה קלה ובוודאי אצל מטופלים מורכבים יותר"
"מגיעים אלינו מטופלים בכל גיל - גם צעירים"
ביחידה לפיזיותרפיה המלווה את היחידה לאשפוז יום שיקומי פועלים במטרה לאפשר לאדם לתפקד מבחינת מערכת השלד והשרירים, לאפשר טווחים מלאים בכל המפרקים, לחזק שרירים ולשפר סיבולת וכל זאת על מנת לשפר את התפקוד היומיומי של המטופל. "מנעד הגילאים של המטופלים שמגיעים אלינו לשיקום יום הוא רחב. כמובן שיכולים להגיע אלינו מטופלים מבוגרים, אבל גם צעירים. אני רוצה שהמטופל, בכל גיל, יוכל להרים את היד ולהוריד משהו מהארון בבית, ללכת או לעלות מדרגות ולתפקד באופן עצמאי עד כמה שניתן מספרת טל פלג, מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז הרפואי הרצפלד. "הכל תלוי בצרכים הספציפיים של כל אחד. החל במטופל שרוצה לחזור להרים את הילדה שלו ודרך מטופלת שרוצה להצליח לשבת עם הילד שלה על הרצפה ולשחק ביחד".
גם כאן, מכשור מתקדם וצוות מיומן הם חלק בלתי נפרד מהשיקום. "אצלנו בפיזיותרפיה מבקשים להביא את המכשור הכי מתקדם, הכי מותאם לשיקום, וכזה שבאמצעותו נוכל להגיע למקסימום תוצאות. לכן אנחנו מחזיקים בבית החולים אמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים ביותר בתחום השיקום, דוגמת מכשיר "אפס כבידה", אמצעי מציאות מדומה, ועוד.
"כל מי שמגיע לתחום השיקום חייב לאהוב את זה, ובגלל זה יש אצלי את הפיזיותרפיסטים הכי טובים בארץ", פלג מסכמת בחיוך. "שיקום זו עבודה מרתקת ומספקת מאוד. לקבל מטופל שמתחיל הרבה פעמים ממקום תפקודי מאוד נמוך ולהגיע איתו להישגים זה סיפוק אדיר, בטח ובטח אצל מטופלים מורכבים יותר. אנחנו כאן במאה אחוז כדי שבסופו של יום, לא יזדקקו לנו יותר".
"התקשורת היא הבסיס לכל"
הקושי הפיזי של המטופלים, פוגש פעמים רבות גם קושי תקשורתי. יוליה קוגן, קלינאית תקשורת במרכז הרפואי הרצפלד מסבירה: "אחרי אירוע בריאותי משמעותי כמו אירוע מוחי, תאונת דרכים, או תאונות קשות, וגם בשל מחלות כרוניות כאלו ואחרות (ניוון שרירים או פרקינסון), אנשים עלולים להתמודד עם קושי בדיבור ובליעה או לחילופין קושי תקשורתי – לתקשר עם הסובבים ועם הסביבה".
היא מוסיפה ואומרת: "התקשורת היא הבסיס לכל. בין היתר, היא גם היכולת של המטופל להסביר על מה הוא רוצה לעבוד עם המטפלים וגם היכולת שלו לנהל אינטראקציות חברתיות מוצלחות. לכן, תהליך שיקום מוצלח חייב להיות כזה הנותן מענה גם לקשיים בתחום שפה, דיבור, קול ובליעה, ופה נכנסות לפעולה קלינאיות התקשורת. אנחנו עושות אבחון למטופלים ובוחנות אילו מטופלים זקוקים לקלינאי תקשורת, ואם כן באיזו תדירות".
לפי קוגן, חשוב מאוד להבין, שתקשורת אינה מתבססת על דיבור בלבד. "אנחנו מסתכלות על היכולות שנשמרו אצל כל מטופל, ומתאימות את הטיפול בהתאם. אם אפשר לשפר או לשמר את יכולות הדיבור, נעבוד על זה יחד, אבל אם מדובר במטופל שיכולת הדיבור שלו נפגעה באופן משמעותי, נסייע לו ללמוד לתקשר בדרכים אחרות, למשל איך להשתמש באפליקציות ותוכנות מיוחדות במחשב בהתאמה אישית למטופל".
"בנוסף, מחלות רבות גורמות לקושי בבליעה. בישראל, התרבות שלנו סובבת במובנים רבים סביב האוכל, ולכן אנחנו מייחסים לקושי הזה חשיבות פיזית כמו גם רגשית חברתית. אנשים שלא יכולים לאכול מתמודדים עם קושי גדול מאוד. התפקיד שלנו בראש ובראשונה זה להתאים למטופל אוכל בטיחותי בהתאם ליכולותיו, ובמקביל לעבוד איתו על שיפור יכולות הבליעה".
"השיקום תלוי לא רק במה שאתה עושה, אלא גם במה שאתה אוכל"
לצד הקושי האפשרי בבליעה, דגש על תזונה נכונה הוא חשוב לתהליך שיקום מוצלח ואפקטיבי. "אנשים נוטים לעיתים לחשוב שתהליך השיקום כולל רק את הפעילות הפיזית שהם מבצעים ואינם מודעים מספיק לחשיבות המצב התזונתי בו הם נמצאים ולהשפעת התזונה על התהליך השיקומי". מספרת ד"ר הילה זהרוני, מנהלת יחידת התזונה במרכז הרפואי קפלן ובבית החולים הרצפלד. "לכן, כאן בהרצפלד אנחנו משלבים את הטיפול התזונתי כבר מתחילת השיקום, ולכל מטופל מתבצעת הערכה תזונתית עם היכנסו לתהליך, במהלכה מותאמות עבורו המלצות תזונתיות ונערך מעקב תזונתי, מותאמות המלצות התזונתיות רלוונטיות ע"י דיאטנית, לכל שלבי השיקום.
ד"ר זהרוני מסבירה שרבים מהמטופלים המגיעים לאשפוז יום שיקומי, מגיעים אחרי תקופת אשפוז ארוכה, ולכן סובלים מתת תזונה או סרקופניה, ירידה במסת שריר. "מחקרים נמצא שכ49-67% מהמטופלים המגיעים לשיקום סובלים מתת תזונה וכ-40-46.5%, סובלים מסרקופניה. שני המצבים הללו עלולים לגרום לירידה במצב התפקודי ולמוגבלות, ולכן גם לתוצאות שיקום פחות טובות".
היא מסכמת ואומרת: "השיקום תלוי לא רק במה שאתה עושה, אלא גם במה שאתה אוכל. היום ברורה המשמעות הגדולה והחשיבות של שילוב תזונה מתאימה בכל התהליך השיקומי, הן כתרומה לשיפור מצבו הפיזי של המטופל ושיפור היכולת שלו לעבור את התהליך הפיזי של השיקום והן מההיבט של איכות חייו של המטופל".
"הטראומה היא לא רק פיזית, היא גם רגשית"
לצד החשיבות לטפל ולדאוג לתהליכים הפיזיים במסגרת השיקום, חלק נכבד מהיכולת של המטופל להשתקם, תלוי דווקא בנפש. נטלי פרקש, פסיכולוגית שיקומית מומחית, מדריכה ונוירופסיכולוגית, במרכז הרפואי הרצפלד מסבירה שכאשר מטופל מגיע לאשפוז יום שיקום, "ההסתכלות שלנו היא לא רק על השיקום של איבר או תפקוד, אלא על השיקום של האדם, וחלק מהאדם זו ההתמודדות הנפשית שלו. בהרצפלד השיקום ההוליסטי הוא מטרה חשובה, ולכן יש התייחסות ודגש על שיקום הנפש ואישיותו של האדם. לכן, אנחנו מקדמים פיתוח של שירות פסיכולוגי שיקומי, שכעת עיקר עבודתו באשפוז יום, עם תקווה להתרחב בהמשך".
פרקש מסבירה למה חשוב שתהליך שיקום יתקיים בליווי של פסיכולוג עבור חלק מהמטופלים: "הטראומה היא לא רק פיזית, היא גם רגשית. מאוד תלוי מי האדם שעומד מאחורי הפגיעה, ועבור כל אדם ההתמודדות היא אחרת. התפקיד של הפסיכולוג הוא לזהות מרכיבי אישיות קודמים, וגם איך המטופל מתמודד עם המצב הרפואי הנוכחי שהוא כמובן משבר מאוד גדול". "התהליך הנפשי תומך את תהליכי השיקום הפיזיים, והתפקיד שלי הוא לסייע למטופל למצות את פוטנציאל השיקום שלו. פעמים רבות אנחנו רואים שיש פוטנציאל לשיקום, אבל הוא מתעכב בשל מרכיבים שקשורים באישיות, מחשבות כאלה ואחרות ועוד. במהלך הטיפול אני מנסה לעזור למטופל למצוא את כוחות ההתמודדות והמשאבים שעומדים לרשותו".
פרקש אומרת שעל אף שעבדה עם לא מעט צוותים במוסדות רפואיים, היא מרגישה שהצוות בהרצפלד מצליח לראות את המטופל בצורה יוצאת דופן. "אני חייבת להגיד שהצוות בהרצפלד הוא צוות מאוד רגיש, ויודע בצורה טובה מאוד לזהות את הצרכים של המטופלים, וכך להפנות אליי את האנשים הרלוונטיים. הם משכילים לזהות לאילו אנשים יש ברקע גורמי סיכון כמו אדם שעבר תאונת דרכים, אדם שאין לו גורמי תמך, אדם עם רקע פסיכיאטרי, או אדם שהמשפחה מספרת שזורק משפטים מדאיגים, ואז אני יכולה לתת מענה לצורך הנפשי, ולקדם יחד את תהליך השיקום על מנת שיהיה מיטבי ככל הניתן".
"ליווי המטופל מרגע הקבלה למרכז ועד להשתלבות בחזרה בקהילה"
מנאל מסארווה, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית כבר למעלה משנתיים וחצי, מוסיפה שבנוסף לטיפול הפסיכולוגי, המטופלים זוכים לקבל גם טיפול של עובדת סוציאלית, שנותן גם הוא מענה לצרכים הרגשיים של המטופל. " בהתאם לחוות הדעת של העובדת הסוציאלית שפוגשת את המטופלים בהגיעם ליחידה, אנחנו מגבשות תוכנית טיפול מותאמת. אנחנו מספקים טיפול רגשי לצד עזרה וסיוע במיצוי זכויות, יצירת קשר עם גורמים בקהילה כמו קופות החולים, משרד הבריאות, יחידות להמשך טיפול, רווחה וביטוח לאומי".
היא מוסיפה ואומרת כי ניתנת תשומת לב לא מעטה גם לבני המשפחה. "חשוב לנו במיוחד לראות את המטופל כחלק ממערכת משפחתית, ומה שקורה לאדם אחד במערכת הזאת משפיע מטבע הדברים על כולם. פעמים רבות בני המשפחה הם המטפלים העיקריים שמלווים את המטופל בכל יום, והם גם צריכים להתמודד עם בירוקרטיה רבה סביב ההתארגנות מחדש לקליטת המטופל הביתה - ולכן אנחנו שם, מציעים עזרה רגשית ואינסטרומנטלית".
"בעבודה מול המטופל, העובדים הסוציאליים שמים דגש על קשיים רגשיים שהוא פוגש בבית, בחיים האישיים, מול המשפחה וגם מול עצמו. אנחנו מתגייסים בעצם לסייע לו לעכל את האובדן שבפגיעה שלו ולהכיל את הכעס שמגיע איתו. ההסתגלות למצב החדש, הקבלה, ההשלמה, או אי-הקבלה ואי-ההשלמה, כולם חלק מההתמודדות עם המצב החדש".
גם כאן, לא מדובר רק בהתמודדות הפרקטית והפיזית. "תהליך השיקום הוא תהליך לא פשוט, והרבה פעמים אנחנו צריכים להחזיק את התקווה הזו בשבילם, כדי שבהמשך, הם יוכלו לקבל אותה בעצמם. לצד זאת, כשאנחנו רואים שמטופל, צעד אחרי צעד, מתקדם קדימה וחוזר לעצמאות, מצליח לעשות דברים שהוא רוצה או מוצא יחד איתנו דרך יצירתית לעשות זאת - זה נותן גם לנו כוח אדיר. החיוך הזה של 'הצלחתי' שווה הכל".
"כוח האדם המרכיב את הצוותים שלנו בהרצפלד בכלל ובאשפוז יום שיקומי בפרט הוא מסור ומקצועי, ונלחם על כל מטופל ומטופל, ולכן מצליח להתגבר על כל מכשול בעבודת צוות רבה". מסכמת ד"ר ונדר.
לעוד מידע על היחידה לאשפוז יום שיקומי בהרצפלד - לחצו כאן
בשיתוף המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מקבוצת כללית
