בבוקר יום שני האחרון קיבלה ד"ר ליאור הכט הודעה בווטסאפ. עוד היה חשוך בחוץ, אך ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כבר הספיקה לכתוב לה. זה קרה לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות" שלפיו הכט, ממובילות מסע ההסברה לחיסון הילדים, מתמודדת עם איומים והכפשות, כולל איומים מפורשים ברצח שהועברו לבדיקת המשטרה. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, ומנכ"לית מכבי שירותי בריאות שבה עובדת הכט, סיגל דדון־לוי, הביעו בה תמיכה פומבית. אבל ההודעה מאלרעי פרייס, שאת תוכנה מסרבת הכט לחשוף, ריגשה אותה במיוחד. בעוד שעבור הכט זו מציאות חדשה, אלרעי פרייס מתמודדת כבר כמה חודשים עם איומים שאילצו את משרד הבריאות להצמיד לה אבטחה. "ההודעה של שרון העירה אותי בחמש וחצי בבוקר", מספרת הכט. "זה מאוד חיזק אותי. המצב שלי הדאיג אותה עוד הרבה לפני הכתבה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
מבצע חיסון הילדים בגילי חמש עד 11, שהכט עומדת בפרונט שלו, מתקדם בינתיים בעצלתיים: רק כארבעה אחוזים מהילדים בקבוצת הגילים הזאת כבר התחסנו. יתר הילדים, ובעיקר ההורים, יושבים על הגדר וממתינים. אבל ההיענות הנמוכה מצד הציבור, כמו גם האיומים שמופנים כלפיה, לא ירתיעו את הכט. מבצע החיסונים הזה הוא כרגע משימת חייה. ראינו את זה כשליווינו אותה השבוע. במרפאה, במכונית, במסעדה ובבית – כל רגע פנוי שלה מוקדש כדי לשכנע את המתלבטים ולגרום לכך שהילדים יגדשו את מוקדי החיסונים. לא תמיד זה מצליח.
שיטוט קצר ברשתות החברתיות מבהיר עם מה מתמודדת הכט. מאשימים אותה בשיתוף פעולה עם חברות התרופות ועם משרד הבריאות תמורת בצע כסף (בפועל היא כלל אינה מקבלת שכר תמורת השתתפותה בקמפיין), מטיחים בה שיש לה "דם על הידיים" וכמובן – משווים אותה לנאצים. לא פחות. חלק מהתגובות מתייחסות לגילה הצעיר (34) ויש אף מי שמטילים ספק בהיותה רופאה בכירה, למרות שסיימה את התמחותה ברפואת ילדים. "כשמתעסקים בגיל שלי זה נובע מכך שמבחינה מקצועית אין להם מה להגיד", היא אומרת. "הם לא עומדים מול הטיעונים, אז הם מתחילים לפשפש ולחפש דברים שהם לא רפואה. צריך לשפוט אותי לפי התוצאות והמקצועיות ולא לפי הגיל".
הכט מבהירה שוב ושוב שאינה מתכוונת לעצור, אבל לעיתים מתגלים אצלה סדקים ותהיות האם המטרה מצדיקה את המחיר. זה קרה בשבת האחרונה, כשישבה בגינה בזכרון יעקב עם ילדיה ובעלה. אז, בפעם הראשונה, הרגישה באמת בסכנה. הכט מדגישה שלא פנו אליה ישירות, אך היא חשה במבטים מאיימים מצד עוברים ושבים ודאגה ברגע הזה בעיקר לילדיה. סדק נוסף מתגלה לאורך היום שבו ליווינו אותה, כשביקשה יותר מפעם אחת שלא לחשוף את מקום מגוריה או שום פרט מזהה על אודות הילדים שלה. "לא שמות, לא פנים ולא כלום. זה בגלל האיומים".
הכט גדלה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד ומתגוררת כיום ביישוב קטן בצפון. היא נשואה לרופא ילדים ואם לשלושה ילדים – בני שבע, ארבע ושבעה חודשים. הנוף הפסטורלי שנשקף ממרפסת הבית והשקט המוחלט לא מרמזים על הסערה שאליה נקלעה.
"האלימות מופנית כלפיי כי אני בחזית, אבל כבר ספגתי אותה בבתי החולים ובקופות. לא משנה אם זה מצד מתנגדי החיסונים או מצד מטופלים"
בניגוד לרבים מעמיתיה למקצוע, הכט כלל לא חלמה להיות רופאה. היה לה חלום שונה לחלוטין: לכבוש את צמרת כדורסל הנשים בישראל. היא שיחקה במכבי רמת חן מליגת העל, שהעפילה לגמר גביע המדינה בעונת 2005־2006, והייתה בנבחרת ישראל לנערות. אבל פציעה באימון של הנבחרת שינתה את מסלול חייה. "קרעתי רצועה צולבת בברך", היא מספרת. "זו פציעה רצינית והבנתי טוב מאוד מה קרה. ידעתי מיד שהסיפור של הכדורסל נגמר. אני זוכרת ששכבתי שם על הפרקט והבנתי שאני קמה מזה ולוקחת את זה למקום הכי טוב שאני יכולה, וזה מה שעשיתי".
המקום הזה היה מקצוע הרפואה.
בעקבות הפציעה נזקקה הכט לשיקום של כחצי שנה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "כך נחשפתי לעולם הרפואה. היכולת לטפל באנשים, להעניק להם ולהיות שם בשבילם, זה מה שעשה לי את זה. לפני כן הראש שלי היה רק בכדורסל".
ימי התיכון שלה הוקדשו בעיקר לספורט, וכדי להגשים את החלום החדש היא שיפרה בגרויות ועברה את הפסיכומטרי שלוש פעמים, עד שהשיגה את הציונים הדרושים. לאחר שסיימה את לימודיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בהדסה, עשתה הכט את הסטאז' וההתמחות בבית החולים לילדים ברמב"ם בחיפה. בשנת 2019 סיימה את התמחותה ומזה כשנה וחצי משמשת רופאת ילדים ומנהלת רפואית מרחבית של מכבי שירותי בריאות באזור טבריה, עפולה ובית־שאן.
אנחנו פוגשים אותה במרפאת מכבי לילדים במגדל־העמק. מדי בוקר, לאחר הריצה ופיזור הילדים במסגרות החינוך, מגיעה ד"ר הכט למרפאה שלה בטבריה, שבה היא משמשת כרופאת ילדים. כשהיא לא שם היא מסתובבת בין הסניפים השונים ומתעדכנת על כל האירועים החריגים בגזרתה. והם רבים, כפי שיתברר בהמשך היום.
לחדר שבו עובדת היום הכט במגדל־העמק נכנס צחי אבן מהמושב אלוני אבא עם ילדיו ליאן בת ה־11 ואילאי בן התשע, שבאו להתחסן. "קורונה זה נגיף שתוקף אנשים. אם לא נתחסן התחלואה תעלה", מסבירה ליאן, ואילאי מקשה ודורש לדעת מהי הטמפרטורה של החיסון לפני ואחרי שמפשירים אותו. אחר כך הוא שואל מדוע להתחסן עכשיו, כשיש וריאנט חדש, ולא להמתין.
10 צפייה בגלריה
''אתמול היו כאן 21 ילדים". ד"ר ליאור הכט מביטה באילאי מתחסן אצל האחות נואר
(צילום: אלעד גרשגורן)
זו אחת השאלות היותר פופולריות שהכט נתקלת בהן בימים האחרונים, מאז התגלה וריאנט האומיקרון שמידת יעילותו של החיסון נגדו טרם ידועה. "אנחנו עדיין לא יודעים בצורה חד־משמעית האם הווריאנט הזה חומק מהחיסון או לא", היא אומרת. "אנחנו משערים שהוא חומק במידה מסוימת, אבל כנראה במידה מועטה בלבד. גם אם החיסון לא יהיה אפקטיבי ב־95 אחוזים אלא קצת פחות, הוא עדיין יהיה אפקטיבי מאוד מול הווריאנט הדרום־אפריקאי ובוודאי שאנחנו מעדיפים ילדים מוגנים ומחוסנים על פני לא מוגנים בכלל".
אנחנו עוברים לחדר האחיות. שעות הפעילות בסניף היו מצומצמות השבוע בגלל חנוכה, אבל גם כמות הילדים שבאו להתחסן הייתה מצומצמת במיוחד. למעט האחים אילאי וליאן, וילדה נוספת שקיבלה חיסון ונשארה להמתין רבע שעה לצורך השגחה כמתחייב על פי הנהלים, רחבת ההמתנה לאחות המחסנת ריקה לחלוטין. אולי חלק מההורים עם הילדים בפסטיגל, אבל סביר יותר שגם כאן, בדומה לשאר חלקי הארץ, לא ממהרים להתחסן, אם כי שיעורי ההתחסנות במכבי הם גבוהים יותר מבשאר הקופות.
השעה 11:30, ועד עכשיו היו כאן רק שבעה ילדים. "אתמול היו כאן 21 ילדים", אומרת נואר, האחות המחסנת. כשהכט נכנסת, היא מזהה אותה. "אני מכירה אותך", אומרת האחות, שזיהתה את הכט מהקמפיין. אילאי מתיישב על הכיסא ונראה מודאג. הכט שואלת אותו באיזו תוכנית טלוויזיה הוא אוהב לצפות. "בובספוג", משיב לה אילאי בזמן שהוא מקבל את הזריקה. זהו. תם הטקס. צחי וילדיו יחזרו לפה בעוד שלושה שבועות כדי לקבל את מנת החיסון השנייה.
לחדרה של הכט נכנסת ברברה בת החמש ממגדל־העמק, מלווה באביה מיכאל מכליס. כרגע היא היחידה בכיתת הגן שלה שמתחסנת. יתר ההורים לא מעוניינים לחסן כרגע את ילדיהם. "לא התלבטתי אם לחסן את ברברה", אומר מיכאל. "כל יום אני מקבל פייק ניוז בווטסאפ. כשהודיעו על תחילת החיסונים קראתי את התגובות של מתנגדי החיסונים, אבל מיד קבעתי תור. ניסיתי להסביר שאין צ'יפים בחיסון ושזה חיסון שמבוסס על טכנולוגיה שפותחה מזמן, אבל זה לא עוזר".
אנחנו מסיימים את הביקור במרפאה ונוסעים לשתות קפה. ד"ר הכט עוברת על ההודעות בווטסאפ. יש גם הרבה שיחות שלא נענו. היא תחזור אל המתקשרים בהמשך. הכט נמצאת בקשר יומיומי עם
בכירי מערכת הבריאות וחוץ מאלרעי פרייס, היא מתכתבת גם עם פרופ' אש ועם מנהלי מסע ההסברה. בניגוד לרופאות ורופאים אחרים שהופיעו בתשדירים השונים אך אינם מעורבים בפרטי הקמפיינים, הכט משתתפת לא פעם בישיבות של תכנון ההסברה. הכט, שרק לפני מספר חודשים חזרה לעבוד אחרי חופשת לידה, סירבה בהתחלה להשתתף בקמפיין. "אני לא אוהבת את התקשורת ואת החשיפה, זו האמת. אני לא רוצה את זה".
אז למה הסכמת בסוף?
"כי ראיתי שהמידע שמגיע להורים פייק והבנתי שחייבים לתת מידע אמין ומתוקף ולעשות את זה עם יכולת הסברה של מישהו שעובד עם הורים – וזו העבודה שלי. ההורים מפקידים בידיי את היקר להם מכל וסומכים עליי. ראיתי בעיניים שלי ילדים שנפגעו קשה מקורונה, והחלטתי לגייס את הניסיון שלי לטובת ההסברה".
את הניסיון בלשכנע הורים לחסן את ילדיהם כבר יש לה, שכן היא מתנדבת בעמותת "מחוסגן" שמטרתה להפיג את החשש ולהעלות את המודעות לחיסוני ילדים בגנים. "יש לה את הרקע המתאים", אומר גורם במשרד הבריאות. "היא גם רופאת ילדים, והיא עסקה בהסברה של הנושא עוד לפני הקמפיין. ליאור עוסקת בזה נון־סטופ ועונה על שאלות בטוויטר וגם ברחוב. זה ממש בדמה. יכול להיות שיש רופאים שאין להם סבלנות לזה, אבל היא כל כך מחויבת לנושא. זה חלק מהאופי שלה כבן אדם. יש לה אישיות סוחפת, היא בן אדם שאוהבים, והיא משכנעת משום שהיא אמינה. אפשר להתחבר אליה בשניות".
בתגובה לאחת הטענות שהועלו נגדה ברשתות החבריות מבהירה הכט כי אינה מקבלת תשלום מחברת פייזר, ממשרד הבריאות או ממכבי עבור השתתפותה במסע ההסברה. גם על פגישות הזום שמקיימת הכט עם הורים שמתלבטים לגבי החיסון היא אינה מקבלת שכר.
"ליאור הייתה מהמתנדבות היותר פעילות שלנו בתחום ההסברה, כשהיא מתרכזת בהסברה בין־אישית", מספר ד"ר מאיר עזרא אליה, ממייסדי "מחוסגן". "לחם חוקנו זה לדבר באופן אישי עם ההורים, והיא הייתה מאוד יעילה מהבחינה הזו. תמיד ביקשתי ממנה, ומרופאים נוספים, לעמוד בפרונט, והיא תמיד אמרה שזה לא בשבילה. היא רצתה לעשות את העבודה שלה בשקט.
"לפני שהתחילו חיסוני הילדים התבקשתי להציע שורה של רופאים שיכולים להיות חלק מהקמפיין. המלצתי עליה כי ידעתי שהיא תעשה את זה מצוין. היא גם חזקה בטוויטר. הציוצים שלה מאוד מקצועיים. היא לוקחת מאמר מקצועי ומנגישה אותו לקהל הרחב בגובה העיניים, בלי פופוליזם או התנשאות, וזה קשה. היא באמת לא רצתה את זה והיא מאוד חששה מזה כי היא בן אדם חסר אגו, אך היא הבינה את גודל המשימה. על ההשתתפות שלה בקמפיין היא מפסידה כסף, משום שהיא יכולה להיות במרפאה בזמן הזה. היא בטח לא מרוויחה כסף מהסיפור הזה. כואב לי לראות את מה שהיא עוברת. למרות הניסיונות להראות שזה לא פוגע בה, בסוף היא בן אדם".
בזמן הנסיעה לבית הקפה חוזרת הכט לאחת האמהות שהתקשרו אליה. "יש לי שלוש בנות", אומרת האמא, והכט שואלת לגילן. "אחת בת 11 וחצי, אחת בת שמונה וחצי והשלישית תהיה בת חמש בינואר", משיבה האם וממשיכה: "חשוב לי לקבל מידע מגורם מקצועי. לי באופן אישי אין תהיות לגבי היעילות של החיסון והתחסנתי בעצמי, אבל כואבת לי הבטן כשאני צריכה לקבל החלטה לגבי הבנות שלי".
"כאמא אני מבינה את החששות שלך", עונה הכט לאחת המתקשרות, "אבל אענה לך כרופאה. בעניין הפוריות, הרשת מפוצצת בפייק ניוז"
היא שואלת על פגיעה אפשרית בפוריות. זו אחת השאלות הנפוצות ביותר מצד הורים, בעיקר לבנות. הסיבה לכך היא דיווחים של נשים ברחבי העולם על הפרעות, שיבושים ואיחורים במחזור החודשי אחרי החיסון. משרד הבריאות, שנמנע במשך חודשים מלהתייחס לנושא, ישיק בימים הקרובים טופס מעודכן להצהרה על תופעות לוואי, ולראשונה תהיה בו אופציה לדיווח על התופעה.
"בתור אמא, אני מאוד מבינה את החששות שלך והם טבעיים והגיוניים", עונה ד"ר הכט, "אבל עכשיו אענה לך בתור רופאה. בעניין הפוריות, הרשת מפוצצת בפייק ניוז, ולמה? כי זה נושא מאוד רגיש אצל הורים. בתחילת הקורונה הייתי בהיריון וידעתי שאני מאוד חשופה כי עבדתי אז בבית החולים. אז לא היו נתונים על נשים בהיריון וידעתי שאני צריכה לקבל החלטה שלא על בסיס מחקר קליני. בסופו של דבר החלטתי להתחסן, מתוך אמונה במדע וברפואה. העדפתי להיות מוגנת על ידי החיסון מאשר לא מוגנת.
"בשנה שחלפה מאז התפרסמו בכתבי עת מובילים הרבה מאמרים טובים שבדקו את השפעות החיסון על נשים לפני כניסה להיריון ובמהלכו, והראו שהחיסון לא פוגע בשום מרכיב בפוריות. מנגד, אנחנו יודעים שהקורונה נכנסת לרקמות שונות בגוף שכן משפיעות על פוריות, כולל לנוזל הזרע. ואנחנו יודעים שהיא עלולה להשפיע קשה על נשים בהיריון ולגרום לסיבוכי מיילדות וללידות מוקדמות. כשאנחנו שמים את זה אחד מול השני, אין כאן באמת שאלה".
השיחה נמשכת דקות ארוכות, בסופה האם מחליטה לחסן את בנותיה.
אנחנו מגיעים לבית הקפה. הכט מחנה את הרכב ובודקת שוב את הווטסאפ רק כדי לגלות שבזמן הנסיעה הקצרה שלנו הצטברו שם עוד עשרות הודעות חדשות. כשאנחנו מתיישבים, אנשים ניגשים אליה להגיד לה שלום ומספרים לה שבזכותה החליטו לחסן את ילדיהם. נשמעות אפילו קריאות בסגנון "כולנו מאחורייך", כאילו אנחנו בעיצומו של מסע בחירות. מי שלא מכיר את הכט, עלול היה לחשוב שמדובר בניצבים שהובאו במיוחד.
אבל לא כולם שותפים למפגן התמיכה בפרזנטורית החיסונים המקומית. בשולחן הצמוד אלינו יושב זוג הורים בשנות ה־40 לחייהם. לאחר שהם מזהים את הכט, מתפתחת שיחה שמייצגת במידה רבה את ההתמודדות שלה מול הטיעונים הנפוצים לא רק בקרב מתנגדי החיסונים אלא גם בקרב קבוצה גדולה הרבה יותר, אך רעשנית הרבה פחות: הססני החיסונים.
אורלי, תושבת האזור ואמא לשלושה ילדים, החליטה שלא לחסן את שני הצעירים שבהם בני 16 ו־13. "הקורונה לא פוגעת בילדים והם מקבלים את זה מאוד קל. בנוסף, החיסון הזה הוא ניסוי. אין מחקר. כלומר, אנחנו המחקר. למה הילדים שלנו צריכים להשתתף בניסוי? זה לא נראה לי, ואני בכלל לא פוחדת מהקורונה. היינו חולים והחלמנו. הילדים שאלו אותי האם להתחסן או לא, ואמרתי להם את דעתי".
כולם במסעדה יושבים, ורק שלושתנו עומדים במרכזה. הכט נכנסת לפעולה, אבל לפני זה היא מבררת אם אורלי בכלל מעוניינת לשמוע מאת דעתה. "כן", משיבה אורלי, אך הבעות הפנים ושפת הגוף שלה מקרינים ספקנות רבה כלפי טיעון שרופאת הילדים מעלה בפגישה המקרית. בינתיים הקפה מגיע, אבל המפגש המרתק הזה בין שתי הנשים הללו, שמייצגות כרגע קיטוב מורכב ודומיננטי יותר מזה הקלאסי של ימין ושמאל, גורם לו להתקרר.
"הדעה שלך נמצאת בכל מקום", אומרת לה אורלי, "לדעה שלי אין לגיטימציה, הדעה שלי נרמסת ואף אחד לא שואל אותי האם יש כאן כפייה". גם את הטענה הזו הכט מכירה. "הנה, אני שואלת", היא אומרת לה, ומיד שואלת אותה איך היא מרגישה את הכפייה. "התו הירוק לא קשור לבריאות אלא להשתייכות חברתית", אומרת אורלי. הכט מקשיבה, מתבוננת ומהנהנת. "מותר לי לענות?" היא שואלת.
"אני חושבת שאני יודעת מה תגידי", אומרת לה אורלי.
"עם יד על הלב", משיבה לה הכט. "אני לא רואה בתו הירוק כפייה כי הוא כן מאפשר למי שלא רוצה להתחסן לעשות בדיוק את אותם הדברים אם ייבדק, כדי לוודא שהוא לא מעמיד אחרים בסכנה. אז אני שואלת מהלב, למה התו הירוק הוא כפייה?"
"איך אפשר להאמין למחקרים?" שואלת אורלי. "הם הרי ממומנים על ידי חברות הפארמה". הכט משיבה שהמחקרים עוברים ביקורת עמיתים על ידי גורמים חיצוניים שאינם תלויים
בשלב זה השיחה בין השתיים הופכת לוויכוח על עובדות. "מי שמתחסן מדביק לפחות באותה מידה", אומרת אורלי. הכט לא נשארת חייבת. "המחקר המדעי חד־משמעית מראה שיש הפחתה מהותית בלמעלה מ־60 אחוזים בהידבקות", משיבה הרופאה, ומיד נתקלת בטענה אחרת, שגם היא מוכרת לה היטב. "אני יודעת שאנשים, אחרי שהם מתחסנים – הם מאוד מידבקים", אומרת אורלי, וד"ר הכט משיבה: "המחקרים מוכיחים בצורה חד־משמעית שהטענה הזו אינה נכונה. החיסון לא מכיל את וירוס הקורונה אלא פיסה קטנה מה־RNA שלו ולכן הוא לא יכול להדביק. זה פשוט חוסר הבנה של מנגנון החיסון ופייק ניוז".
הכט שבה וחוזרת למחקר המדעי. זה מה שמוביל אותה ולמרות משבר האמון בין משרד הבריאות לבין חלק מן הציבור על רקע החיסונים, היא סבורה שאנשים עדיין מאמינים במדע ובמחקרים מהימנים ומתוקפים. אבל אורלי, כך נראה, אינה אחת מהם. "איך אפשר להאמין למחקרים הללו?" היא שואלת. "הם הרי ממומנים על ידי חברות הפארמה". הכט מסבירה לה שאותם מחקרים עוברים ביקורת עמיתים על ידי גורמים חיצוניים שאינם תלויים. גם שמה של פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון לשעבר, רופאת ילדים וחברת "מועצת החירום הציבורית למאבק בקורונה", גוף אופוזיציוני למשרד הבריאות שמתנגד לחיסונים של כלל הילדים, עולה בשיחה.
ככל שנוקפות הדקות, הקרב נראה אבוד. במסע לשכנוע הורי ישראל שגזרה על עצמה הכט יש לא מעט ניצחונות. אורלי לא תהיה אחת מהם.
אנחנו משלמים, לוגמים את הקפה בזריזות ונוסעים לביתה, לא לפני שהיא מקבלת דיווח טלפוני היישר מהמציאות הקשה שעימה מתמודדים עובדי מערכת הבריאות. מהצד השני של הקו אחת העובדות בסניף שעליו הכט אחראית. מתברר כי מטופל, ככל הנראה עם רקע פסיכיאטרי, ניסה לתקוף את אחת מעובדות המינהל במרפאה. "אני מקבלת שיחות כאלה כמעט כל יום", מספרת הכט לאחר שהיא מבררת האם יש צורך להזמין משטרה למקום. "אנחנו מותקפים לא מעט. רק לפני שבוע מטופלת באחד הסניפים שפכה כוס קפה רותח על אחת העובדות. זו התמודדות יומיומית".
10 צפייה בגלריה
הודעות התמיכה מקולגות ובכירים מחכות בווטסאפ. ד"ר הכט בריצת הבוקר
(צילום: אלעד גרשגורן)
היישוב שבו היא מתגוררת נמצא בחיק הטבע. עצים ירוקים מקיפים את הבית, והכלב היפהפה משלים את התמונה האידילית. לאורך היום מקפידה הכט להגיד שוב ושוב שהיא ממשיכה קדימה בכל הכוח, אך מיד נוחתת על השולחן תזכורת לכך שגם הרופאה שעומדת בקדמת הבמה אולי קצת מפחדת. היא מבקשת לא לצלם את הכלב וכל פרט שעלול לזהות את הבית. זה הקו האדום שלה. זכר לקריירה המפוארת בכדורסל שנקטעה באחת ניתן לראות בסלון ביתה, שם הותקן סל שבו מתאמן בנה הבכור.
"מבחינתי, להפוך לפנים מוכרות זו לא המטרה והייתי מוותרת על זה אם הייתי יכולה", היא אומרת בגילוי לב בשיחה במרפסת ביתה. "אבל אני מבינה את החשיבות. המטרה היא להביא את ההורים אלינו, רופאי הילדים. זה אמיתי. אני לא משחקת אותה".
אני באמת מנסה להבין למה שמישהו ירצה את כאב הראש הזה.
"כי אני רופאת ילדים וראיתי ילדים שנפגעים ממחלה שאפשר למנוע אותה. לא יכולתי לעמוד מנגד. הרגשתי שאני חייבת לנקוט עמדה, וזה מה שקרה. הופתעתי מעוצמת האש, אך לא מזה שהופנתה כלפיי אש. כתבו לי באופן אישי שירצחו אותי".
"בעלי מאוד דואג בגלל האיומים כלפיי, אבל הוא מבין למה אני עושה את זה ולכן הוא תומך בי תמיכה מלאה. הוא באמת מבין את החשיבות. הרי הוא רופא בעצמו"
לדבריה, עד כה קיבלה בין חמש לעשר הודעות עם איומים מפורשים על חייה. "כתבו לי באופן אישי שירצחו אותי. זה מפחיד ומכניס ללחץ, אבל אני נושמת, מעבירה את זה לטיפול של מי שצריך לטפל בזה, ומטפלים בזה. אני ממשיכה קדימה, כי מה אני אעשה? אתן לזה לעצור אותי?"
ומה בעלך אומר על זה? הוא לא ניסה לשכנע אותך להפסיק?
"הוא מאוד דואג והוא לא שמח מזה, אבל הוא מבין למה אני עושה את זה ולכן הוא תומך בי תמיכה מלאה. הוא באמת מבין את החשיבות. הוא רופא בעצמו".
אם הקמפיין ימשיך להצטלם, תהיי חלק ממנו?
"אמשיך להיות חלק ממטה ההסברה. חד־משמעית. אני כן מפחדת שהם יעשו משהו, אבל אני מאמינה שאני עושה את הדבר הנכון. אני חיה במערכת הבריאות ואת האלימות הזו ספגתי גם בבית החולים וגם בקופות. כרגע היא מופנית כלפיי באופן אישי כי אני בחזית, אבל ספגתי אותה כבר בעבר. זה לא משנה אם זו אלימות מצד מתנגדי החיסונים או מצד מאושפזים ומטופלים".
אבל הטענה, כפי ששמעת אותה, היא שיש השתקה של קולות אחרים. למשל, שהקורונה פחות מסוכנת לילדים.
"זה נכון. המחלה היא פחות קשה אצל ילדים לעומת מבוגרים. אבל עדיין יש מחלה קשה גם בילדים ויש סיבוכים כמו פימס ולונג־קוביד וסיבוכים לטווח ארוך שאנחנו לא מכירים, ויש לנו דרך למנוע את זה. כמו שאנחנו מונעים מילדים חצבת ואבעבועות רוח, אנחנו רוצים גם למנוע מהם קורונה".
בין הקולות שטוענים להשתקה עומדת מועצת החירום הציבורית למאבק בקורונה, שעמדה במרכזו של תחקיר משותף שפירסמנו נדב איל ואני לפני כשבועיים. בקרב אנשי הממסד הרפואי ומשרד הבריאות, שעימם נמנית הכט, חברי המועצה הם סדין אדום. כשהכט נשאלת עליהם – היא בוררת בתחילה את מילותיה. "קראתי את המחקרים שעליהם מסתמכת פרופ' כרמי", היא אומרת. "בעיניי, הנתונים לא מצדיקים את הדעה שלה. אני לא רוצה שייצא כאילו הדעות שלה שוות לדעות של משרד הבריאות. כל המומחים בגופים הכי מחמירים בעולם קבעו שהחיסון יעיל ובטוח והמליצו עליו".
מועצת החירום הציבורית מורכבת מאנשי מדע ורפואה מובילים. את חושבת שהיא גורמת נזק?
"חשוב מאוד שכל הדעות יישמעו, אך בסופו של דבר הדעה של משרד הבריאות הישראלי היא שקובעת".
זו תשובה של פוליטיקאית.
"אז כן, אני חושבת שהמועצה גורמת נזק. זו קבוצת מיעוט אל מול הגופים הרגולטורים המחמירים בעולם. לא מדובר על עמדות שוות. לא בגודל שלהן ולא באיכות הנתונים שהן מציגות".
איפה את רואה את עצמך במערכת הבריאות בעתיד?
"למי אני נושאת את עיניי? ד"ר אלרעי פרייס".
תרצי להחליף אותה ביום מן הימים?
"היא המודל לחיקוי שלי".
