101 - זה המספר הזה שאנחנו מצלצלים אליו כשאנחנו במצב חירום, כשאנחנו זקוקים לעזרה ראשונה דחופה, לפעמים כדי להציל חיים. לרגל הפרק ה-101 בפודקאסט שלי, ולרגל מצבנו הנפשי בימים הקשים האלה, מצב החירום שאנחנו שרויים בו והדאגה העמוקה שאי אפשר שלא להרגיש אותה, החלטתי לשתף אתכם במה שעוזר לי במיוחד בימים קשים.
צללתי פנימה למחשבות שלי, לאופן שבו אני יודעת לעזור לעצמי, ועשיתי רשימה של מוטות אחיזה, שעוזרים לי לעגן לעצמי שיווי משקל כשהאדמה והנפש רועדות. ערכתי רשימה של ההרגלים הכי טובים שיש לי, כאלה ששומרים על הבריאות הנפשית והפיזית שלי, חלקם הרגלים קטנים שאני מקפידה לחזור עליהם כל יום, ושעוזרים לי למצוא את הכוחות כדי לשנות מציאות רעה וכדי לרפא חולי, ועוזרים לי למלא את החיים שלי גם בשמחה והנאה.
לעוד טורים של שירלי יובל-יאיר:
לכל הטורים של שירלי יובל-יאיר - לחצו כאן
הכלל הכי חשוב - הוא לפעול
כל אחד מההרגלים שאספר עליהם, כולם מבוססי מחקר מדעי, ויעילותם מוכחת, אבל ברמה הכי אישית - אני משתמשת ומקפידה על כל אחד מהם. אני מעצבת את החיים שלי ואת הלו"ז ביומן, סביב ההרגלים האלה, שתומכים בי כל כך.
לפני הכל, מוט שיווי המשקל העיקרי שלי הוא - לבחור בפעולה. בתקופות קשות - מה שאני לוחשת לעצמי זה - "תפעלי! חפשי איך לפעול. תשאלי את עצמך - מה את יכולה לעשות במציאות הנוכחית", וזה "טריקי", כי בתקופות של אי ודאות, מתח ודאגה - כשהמציאות משתנה לנו ואנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים שליטה, לא תמיד ברור בכלל איך לפעול.
ועוד דבר מתרחש בתקופות של משבר, מצב רוחנו הרע מכווץ ומשבלל אותנו, המתח מדלדל את הכוחות שלנו ואז אנחנו מתקשים לפעול. המחשבה שאנחנו צריכים לחכות שהכוחות יגיעו היא שגויה. למעשה, זה עובד הפוך: הפעולה היא זו שתטעין את המצברים שלכם בכוחות.
"תתחילי בלהזיז אצבע, אחר כך את כל היד", כתב פעם אריאל הורוביץ בשיר. אל תחכו שהכוחות יחזרו כדי לפעול. תפעלו. כדי לראות איך מצבר הכוחות מתמלא. תנו לפעולה להוביל אתכם החוצה מהחדר החשוך.
מבחינה פסיכולוגית, נקיטת פעולה עוזרת לנו לבסס תחושה של שליטה, היא מוציאה אותנו מאזור הקורבנות. אחד הדברים שאנחנו יודעים למשל על השאלה, האם אירוע קשה שעברנו יהפוך לחוויה פוסט טראומטית - קשור לשאלה האם יכולנו לפעול במהלכו.
ככל שהאירוע הקשה שמתרחש הוא כזה שבמסגרתו אנשים חווים שיתוק, לפעמים פיזי של ממש, לכודים בתוך מכונית שהתהפכה, או כנועים על הרצפה במהלך שוד - ככל שיכולת התנועה שלנו בסיטואציה הקשה מוגבלת, ואנחנו לכודים במצב שבו אין לנו ברירה אלא להיות פסיביים, כך גובר הסיכוי שהחוויה הזו תירשם בנפש שלנו כחוויה פוסט טראומטית להמשך חיינו.
פעולה היא תנועה נפשית ופיזית. ואני רוצה להציע לכם כאן שני כיווני פעולה: הראשון, לפעול בתוך המציאות החיצונית - כדי לנסות ולתקן אותה, והכיוון השני של הפעולות שאני נוקטת, קשור לאופן שבו אני מטפלת בעצמי, לפעולת השיקום ההרגעה והוויסות העצמי שלי - באמצעות שימוש בהרגלים הכי טובים שיש לי.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
