בשיתוף קבוצת בזלת
השפעת מוזיקה על חולי אלצהיימר: בשבוע שעבר צוין יום האלצהיימר הבינלאומי בעולם, כחלק מחודש המודעות העולמי למחלת האלצהיימר. בישראל, בחרו לציין יום חשוב זה במסגרת אירוע מוזיקלי מיוחד לקהילת המתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם. במסגרת האירוע, שהתקיים באוניברסיטת בר אילן, ביוזמת עמותת עמדא לחולי אלצהיימר בישראל ובית הספר לתרפיה במוזיקה באוניברסיטת בר אילן, סטודנטים לתרפיה במוזיקה העבירו מופע מוזיקלי ל-25 זוגות של אנשים הסובלים מדמנציה ובני זוגם.
ד"ר איילת דסה, מרצה בכירה במגמה לתרפיה במוזיקה באוניברסיטת בר אילן אשר הייתה אמונה על הנחיית הערב, מספרת: "מוזיקה היא כלי דומיננטי ומשמעותי בעבודה עם אנשים עם דמנציה. היכולת שלהם להגיב למוזיקה ולהשתתף בעשייה מוזיקלית נשמרת גם בשלבים מתקדמים של המחלה. אדם עם פגיעה בשפה מתקשה אומנם לענות לשאלות, אך הוא עדיין עשוי לזכור את כל המילים של 'ירושלים של זהב' מההתחלה עד הסוף. בעקבות השירים עולים זיכרונות. זה מאוד משמעותי, גם לבני משפחה אשר בשלב מתקדם של המחלה מתקשים לתקשר עם האהובים שלהם. דרך השירה אפשר ליהנות יחד".
ד"ר דסה מוסיפה: "רצינו לתת לאנשים עם דמנציה ובני זוגם לצאת עם בני המשפחה. במצב של דמנציה יותר קשה לצאת לבלות – ללכת לקונצרט או להופעות. לרוב החולים קשה לשבת בלי תגובה, בלי לקום ולצאת. למעשה, רקחנו עבורם אירוע ורפטואר מוזיקלי המותאם במיוחד עבורם, כך שיוכלו ליהנות ממרחב של תרבות ומוזיקה. הנגנים והזמרים הם סטודנטים לתואר שני בתרפיה במוזיקה. גם ברמה הפיזית המקום הותאם להם: לפעמים החולים סובלים מחוסר שקט ויש צורך לקום באמצע האירוע אז סידרנו שהישיבה תעשה סביב שולחנות המאפשרים להם נגישות נוחה, ויכולת לקום ולהסתובב".
אז למה מוזיקה כל כך יעילה?
"הצטבר מחקר רב על היכולת של טיפול במוזיקה להשפיע על המורכבויות של התנהגויות מאתגרות. אנשים שנמצאים בחוסר שקט מתקשים או מסרבים לקבל טיפול. אנחנו משתמשים במוזיקה כדי להרגיע, להפחית חרדה ולעזור בהתמודדות הזו.
"מבחינה נוירולוגית, האזור ששומר זיכרונות מוזיקליים במוח נשמר למרות הפגיעה. מבחינה רגשית, מוזיקה היא חלק מהזהות שלנו. בטיפול באדם עם דמנציה, אני קודם כל בודקת איפה הוא היה כשהיה נער, איפה הוא חי ומה שמע. לזיכרונות האלה יש עוצמה רגשית.
"אדם יכול להיזכר פתאום בגיל 15, על העלייה שלו ארצה באונייה, ופתאום כל סיפור החיים חי ונושם בגלל ששרת עכשיו את 'שיר הנמל'. השירים מהווים טריגר חזק לזיכרונות. יש לנו כלים נרחבים לאפשר דיבור דרך כלי נגינה. לבטא ללא מילים את מה שהוא מרגיש. לאחרונה ניתן לראות יותר ויותר חולי דמנציה ובני משפחה שפונים לטיפול באמצעות מוזיקה".
3 צפייה בגלריה
תרפיה במוזיקה. "יותר ויותר חולי דמנציה ובני משפחה שפונים לטיפול באמצעות מוזיקה"
(צילום: אייל ורשבסקי)
"האזור ששומר זיכרונות מוזיקליים נשמר למרות המחלה"
דמנציה מאופיינת בליקויים בתפקודים האינטלקטואליים, ירידה בזיכרון וכשל בתפקוד יומיומי. זו תסמונת המאפיינת קשת של מחלות חשוכות מרפא וסופניות. בישראל, מספרם של החולים באלצהיימר, השכיחה ביותר מבין מחלות הדמנציה, מוערך בכ-180 אלף.
העלאת המודעות לדמנציה חשובה להפחתת הסטיגמות והבושה שעדיין סובבות את המחלה, וכדי לסייע למשפחות, הנושאות בנטל הטיפול ומתמודדות עם השינויים ביכולת הקוגניטיבית של בן משפחתם הקרוב. לרשותם עומדת, כבר למעלה מ-30 שנה, עמותת עמדא לחולי דמנציה ואלצהיימר בישראל. "העמותה הוקמה במטרה לתת איכות חיים לאנשים עם דמנציה ולמשפחות מטפלות. קבוצות התמיכה שלנו לבני משפחה פועלות בכ-50 אתרים ברחבי הארץ. אנחנו פועלים במלוא המרץ כדי להוריד את הסטיגמה ולהעלות את המודעות למחלה", אומרת ד"ר נתי בלום מנכ"לית העמותה. "המטרה היא שאנשים יכירו את גורמי הסיכון ומה אפשר לעשות כדי להקטין אותם. אם יפנו לאבחון מוקדם יותר, ידעו גם לתכנן את העתיד שלהם.
מהם גורמי הסיכון?
"גורמי הסיכון מתחלקים לשניים: גורמים רפואיים, כמו סוכרת ויתר לחץ דם שיכולים לפגוע בכלי הדם במוח, וגורמים פסיכוסוציאליים: בידוד חברתי, חוסר משמעות לחיים, דיכאון מג'ורי. כמובן שעם העלייה בגיל, עולה גם הסיכון לדמנציה. אני ממליצה ללכת להיבדק בכל מקרה מעורר חשד. יש גם מצבים שמתחפשים לדמנציה, למשל חסר בוויטמין B12 ותת פעילות של בלוטת התריס. בדיקות כלליות חשובות כדי לשלול מצבים אחרים. אם בדיקות הדם תקינות, עוברים לשלב הבא – בדיקות קוגנטיביות או בדיקות הדמיה אצל רופא עם התמחרות בנוירולוגיה או גריאטריה".
אבל עם העלייה בגיל מתרחשת ירידה קוגנטיבית טבעית, לא?
"זה לא נכון. אמנם הסיכון לפתח דמנציה עולה עם הגיל, אך לא אצל רוב האוכלוסייה. לא כל אדם מבוגר הוא סנילי. נורא חשוב להדגיש את זה".
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
ד"ר בלום: "לא מעט. לרפא אנחנו לא יכולים אבל לעכב או לתת איכות חיים, אנחנו בהחלט יכולים, וזה הרבה. אפשר להקטין את הסיכוי ללקות במחלה, יש הרבה דברים שאפשר לעשות. ספורט, תזונה נכונה, פעילות גופנית ושינה - מה שטוב ללב טוב למוח. גם פחות סטרס זה דבר שמאוד עוזר".
יתרונות הקנאביס הרפואי בטיפול באלצהיימר
בדומה לתרפיה באמצעות מוזיקה, בשנים האחרונות נמצא כלי טיפול נוסף לשיפור והקלת החיים של החולים באלצהיימר ודמנציה – קנאביס רפואי. מפתיע ככל שיישמע, בראשית השנה משרד הבריאות הוסיף מצבים המשלבים דמנציה עם הפרעות התנהגות לרשימת ההתוויות לרישום קנאביס רפואי.
"הפרעות התנהגות והפרעות מצב רוח נפוצות אצל המתמודדים עם אלצהיימר ודמנציות אחרות. אלימות פיזית ופגיעה של החולה בעצמו ובסובבים אותו הם מצבים נלווים, ולצערנו אינם נדירים", מסביר אלון איזנברג, מנהל התקשורת הרפואית-שיווקית ושיתופי הפעולה בקבוצת בזלת. איזנברג, בהכשרתו הרבליסט קליני ובוגר הפקולטה לרפואה דברצן - הונגריה, מוסיף: "קנאביס עשיר ב-CBD הוכח מחקרית כמשפר הפרעות התנהגות אצל חולים המתמודדים עם דמנציה.
"הטיפול בהפרעות התנהגות מפחית סבל ומשפר איכות החיים. הוויסות הרגשי אצל המטופל מקל את הטיפול בו. משפחות וצוותים מטפלים מדווחים על יתרונות נוספים של הקנאביס, בהם שיפור התיאבון, השינה והתקשורת עם הסביבה. כל אלה משמעותיים מאוד למצבו של המטופל וליכולת התפקוד שלו".
התועלת הרפואית של הקנאביס נגזרת מהחומרים שהוא מכיל. בייחוד משתי משפחות של חומרים פעילים – קנבינואידים וטרפנים. "הרכב הצמח אינו יציב. לכן, התמדה בטיפול בזן מסוים אינה מספקת רצף טיפול במונחים של חומרים פעילים", מסביר איזנברג, "שמן קנאביס מאפשר לדייק את ההרכב ולהבטיח שיישאר קבוע".
מה עושה את הקנאביס הרפואי לרפואי?
איזנברג: "מוצר מדויק והדיר הוא הבסיס לטיפול רפואי בקנאביס, אך כדי להשיג יעילות צריך להתאים אותו למטופל ולהשתמש בו בצורה נכונה. אנחנו מעמידים לרשות המשפחות והצוותים המטפלים, מרכז הדרכה וליווי טלפוני (072-22-11-500). השירות ניתן ללא עלות ואינו כולל סיוע בהוצאת רישיון".
עמדא פועלת בשיתוף פעולה עם עיריות, בתי חולים ומרפאות.- הקו החם שלנו *8889.
בשיתוף קבוצת בזלת
פורסם לראשונה: 08:54, 22.09.22
