לאחר שנתיים שבהן תעשיית הפייק ניוז נגד חיסונים פעלה בעוצמה חסרת תקדים, כעת מתחילים להרגיש את תוצאותיה ההרסניות הרבה מעבר לקורונה. תעשייה מאורגנת וחצי ממוסדת של 'פייק ניוז' שבמקרה הפחות חמור התבססה על חצאי אמיתות, ובמקרים אחרים פשוט ייצרה והפיצה שקרים מובהקים.
כעת, תחלואה קשה ומסוכנת שכבר שנים ארוכות לא זוהתה בישראל מתחילה להרים את ראשה, בין היתר בחסות ירידה שנצפתה בשנתיים האחרונות בשיעור הילדים שקיבלו חיסוני שגרה. אז רגע לפני שאנחנו נאלצים להתמודד עם התפרצויות של מחלות מידבקות, אל תהפכו את ילדיכם קורבנות לפייק ניוז – גשו להשלים את חיסוני השגרה.
קראו עוד:
לאורך השנים גיבש משרד הבריאות תוכנית חיסונים מומלצת ליילודים, תינוקות וילדים. חיסוני שגרה הניתנים לתינוקות (טיפות חלב) ולילדים (בתי ספר) במטרה להגן עליהם מפני מחלות מדבקות שיכולות לפגוע קשה בבריאותם, ובמקרים מסוימים גם יכולות להוביל למוות. החל מדיפתריה - טטנוס - שעלת ושיתוק ילדים (חיסון DTaP-Hib-IPV) דרך חצבת – חזרת – אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) ועד דלקות כבד נגיפיות (צהבת A ו-B) ווירוס הפפילומה (HPV). כאמור, סדרה ארוכה של מחלות שניתן להימנע מהן באמצעות חיסונים ותיקים, יעילים ובטוחים.
בנוסף, ובזכות מערך משוכלל שמנגיש את החיסונים לכולם ובחינם הצליחה ישראל למצב את עצמה כאחת מהמדיניות שבהן שיעור כיסוי חיסוני השגרה הוא מהגבוהים בעולם. כך לדוגמה, טרם פרצה הקורונה לחיינו, הגיעו שירותי בריאות התלמיד לכיסוי חיסון של 96% בקרב תלמידי כיתות א' (MMRV), 95.2% בקרב תלמידי כיתות ב' (Tdap-IPV) ו-93.7% לתלמידי כיתות ח' (HPV). אלו שיעורי כיסוי גבוהים מאוד שמצליחים לייצר הגנה נרחבת לציבור בישראל. מהגנה זו נהנים גם מי שלא יכול להתחסן משיקולים רפואיים וגם מי שהוריהם בחרו שלא לחסנם משיקולים אידיאולוגים ואחרים.
עם זאת, ערפל סמיך ורעיל של פייק ניוז סביב חיסוני הקורונה התפשט גם לחיסוני השגרה. יותר ויותר הורים שהחלו להתנגד לחיסוני השגרה תוך הגברת הסיכון של ילדיהם להיחשף למגוון רחב של מחלות ילדות קשות. ירידה מובהקת בכיסוי החיסונים לצד עלייה ברורה בסירובי הורים לחיסונים. זו בדיוק הקרקע שעליה יכולות לחזור לחיינו מחלות שאותם אנו זוכרים בעיקר מסיפורי ההיסטוריה על ראשית ימיה של מדינת ישראל.
חשוב להדגיש, התופעה של התנגדות לחיסונים איננה חדשה, ולמעשה היא מתקיימת מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת בעוצמות משתנות ובנימוקים מגוונים. אך לאורך השנים היא אפיינה קבוצות קטנות, מזוהות ומגודרות באוכלוסייה כך שניתן היה באמצעים שונים להכיל ולהתמודד עם מתנגדי החיסונים מבלי להסתכן בחשש מהתפרצות נרחבת של מחלות מידבקות.
"אל תחשפו את ילדכם לתחלואה וסיכונים שניתן להימנע מהם, וגשו להשלים את חיסוני השגרה בהתאם לתוכנית החיסונים המומלצת על ידי משרד הבריאות"
אלא שבשל תעשיית הפייק ניוז, נפרצו הגבולות וכיום ניתן למצוא התנגדות לחיסונים (קורונה ושגרה) גם בקרב קהלים שעד הקורונה חיסנו את ילדיהם בצורה סדירה ומלאה. לצד המסרים יש גם את אותם הורים שלא מתנגדים אידיאולוגית, אך בשל שיבוש שגרת החיים, הם פשוט פספסו את מועד החיסון. אלא שמאז הם לא דאגו לתאם מועד חדש להשלמת חיסוני השגרה.
עדי ניב יגודהצילום: מקס מורוןהורים יקרים, אל תחשפו את ילדכם לתחלואה וסיכונים שניתן להימנע מהם, וגשו להשלים את חיסוני השגרה בהתאם לתוכנית החיסונים המומלצת על ידי משרד הבריאות. במקביל, האתגר והמשימה של המשרד הם להשיב ולחזק את אמון הציבור במנגנוני בריאות הציבור בכלל ובחיסוני השגרה בפרט. רק כך נחזור לכיסוי חיסוני שגרה, כפי שהיינו ערב פרוץ מגפת הקורונה.
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה
