דיון בתחלואת נגיף קדחת מערב הנילוס, שהתקיים הבוקר (יום ב') בוועדת הבריאות של הכנסת, הפך גם מוקד לשאלות פרובוקטיביות של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) שתהתה: "האם במקרים החמורים לקדחת הנילוס הם היו מחוסנים לקורונה? והאם יש קשר?". ד"ר יעל פארן, רופאה בכירה מאיכילוב, העמידה אותה במקום והשיבה שהשאלה לא רלוונטית.
ח"כ סון הר מלך שאלה: "איך בודקים, מה הליך הבדיקה והזיהוי. איך הצוות הרפואי מאשר שזו אכן קדחת הנילוס. ראיתי כתבות שעדיין אין אישור סופי שמדובר במחלה הזאת. דיברו על שבעה נפטרים מהמחלה, אז אשמח לשמוע איך בודקים ואם יש אישור ודאי שזה קשור למחלה. יודעים שגיל הפגיעה הוא מעל ל-60. איך יכולים לוודא שלא נפטרו ממחלות רקע אחרות. יש לי שאלה קצת פרובוקטיבית: האם במקרים החמורים שהגיבו בצורה קשה למחלה, האם היו מחוסנים ואם בדקתם את זה בכלל". צפו בדבריה:
הנתונים הם "רק קצה הקרחון". הדיון על קדחת מערב הנילוס
(צילום: ערוץ כנסת)
ד"ר יעל פארן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות וסגנית מנהל מערך זיהומיות מאיכילוב, השיבה לחברת הכנסת: "אנחנו בית החולים הראשון שזיהינו ודיווחנו למשרד הבריאות. לא היה דבר כזה מעולם ואני באיכילוב יותר מ-20 שנים. לא בדקנו אם הם היו מחוסנים לקורונה וזה לא רלוונטי. יש לנו שישה מונשמים במצב קשה שזה חד וחלק המחלה שגרמה להם להידרדרות במצב".
התחלואה בנגיף קדחת מערב הנילוס ממשיכה לעלות ומתחילת השנה אובחנו קרוב ל-100 מקרים, לעומת פחות מ-50 מקרים בין 2019 ל-2022. כך עולה מנתונים שהוצגו בפני ועדת הבריאות של הכנסת. בשנה שעברה היו קצת יותר מ-50 מקרים מאומתים. שבעה נפטרו מהמחלה השנה לעומת שמונה שנפטרו בסך הכל בין השנים 2019 ל-2023.
1 צפייה בגלריה
ח"כ לימור סון הר מלך העלתה תהיות אם יש קשר בין קדחת הנילוס לחיסון נגד קורונה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, אמר בדיון: "קדחת מערב הנילוס היא מחלה ניתנת למניעה. אנחנו יכולים למגר אותה ועצם העובדה שיש לנו התפרצות כזו השנה מראה שכולנו ביחד - לא עושים את זה מספיק טוב. התחלואה והתמותה השנה הן קצה הקרחון, לא רק של המקרים בארץ השנה אלא בכלל של סכנות השינויים האקלימיים. ההתפרצות הזו לא מפתיעה אחרי החודש החם במדידות ולא עושים עבודה מספיק טובה בייבוש מאגרי מים. במקום זאת אנחנו עדים לייבוש מקצועות בריאות הציבור. המקצועות היחידים שבהם חלה ירידה אבסולוטית במספר המומחים הם בריאות הציבור ופסיכיאטריה".
בתוך כך, כמה ציפורים מתות מאזור המרכז הובאו למכון הווטרינרי לבדיקה ונמצאו חיוביות לקדחת הנילוס המערבי. חשוב לציין כי המחלה עוברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתושות נגועות. ציפורים אינן מעבירות את המחלה לאדם אך יכולות להעביר את הנגיף ליתושה כשהן נעקצות. ציפורים נדבקות וחולות כמו בני אדם. רק יתושות יכולות להדביק בני אדם בקדחת. המחלה גם אינה מועברת מאדם לאדם. משרד החקלאות ביקש מהציבור לא לגעת בפגרי ציפורים ולדווח לרשויות המקומיות. משרד החקלאות קורא לרשויות המקומיות לאסוף פגרי ציפורים ולהביא למכון הווטרינרי בבית דגן, לבדיקה.
הנתונים: תחלואה חריגה בהיקפה
בעדכון האחרון של מערך מודיעין בריאות של חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, נכתב כי נמשכת תחלואה חריגה בהיקפה בישראל בקדחת מערב הנילוס הממוקדת במרכז הארץ. "בחודשים מאי-יוני מדווח על צבר מקרי תחלואה בישראל. נכון לכתיבת דוח זה, על פי הנתונים הנאספים באגף לאפידמיולוגיה דווח בחודשים מאי יוני על 81 חולים, מתוכם 64 אושפזו ושבעה נפטרו. רוב החולים שדווחו הם מגוש דן, אך תחלואה החלה להיות מדווחת גם באזורים נוספים (קיסריה, מודיעין, מעלה אדומים, בית אריה). רוב החולים הם מבוגרים, אך מוכרים מעט מקרים גם בילדים. התפרצות התחלואה החלה השנה מוקדם מהרגיל. כמו כן, היקף המקרים, ובפרט היקף האשפוזים המדווחים בחודש יוני, מסתמנים כגבוהים באופן משמעותי מהממוצע הרב-שנתי לחודש זה ולתקופה זו של השנה.
"ברקע, בנוסף לתחלואה החריגה המתוארת בבני אדם, מזוהה בימים אלה גם תחלואה חריגה בעופות בר בישראל שמסתמנת אף היא כבעלת מאפיינים חריגים לעונה. חרף נתונים חריגים אלו, לעת עתה, קשה לקבוע אם התפרצות זו תישא מאפיינים חריגים גם במונחים שנתיים. כך, לפי שעה, היקפי התחלואה, לרבות היקפי התחלואה הקשה מתחילת השנה, אינם חריגים באופן משמעותי ביחס לנתוני תחלואה כלל שנתיים היסטוריים. בהקשר זה, יוזכר כי נתוני תחלואה משנים קודמות מראים שנים עם תחלואה גבוהה יותר של קדחת מערב הנילוס בישראל (לדוגמה בשנים 2000, 2015, 2018)".
עוד נמסר כי "אירועי תחלואה בהם התקיים ריבוי יחסי של מקרים בתא שטח נתון בפרק זמן קצר יחסית מוכרים מהעבר, ולפיכך אירוע התחלואה הנוכחי איננו חסר תקדים גם בהיבט זה. בעולם, לא מוכרים דיווחים על תחלואה חריגה לעונה. לצד זאת, אותרו כמה דיווחים מקומיים בארה"ב ובקנדה על מציאת יתושים ועופות נגועים בנגיף בהיקף ובעיתוי חריג (מוקדם לעונה שמתחילה לרוב באוגוסט). גורמי בריאות במדינות אלו מייחסים שינוי זה, בחלקו, לשינויי אקלים, וקונקרטית למזג אוויר חם יותר".
