בני נוער רבים הסובלים מאסתמה מתלוננים בדרך כלל על קשיי נשימה בעת פעילות גופנית מאומצת, וחלקם מקבלים פטור משיעורי חינוך גופני. מחקר חדש שנערך בבית חולים לילדים רות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה על בני נוער עם אסתמה, הראה שבעזרת אבחון נכון וטיפול ממוקד ניתן להגיע להפחתה משמעותית בתלונות על מאמץ. אצל חלק מהמשתתפים התלונות פסקו לחלוטין.
קראו עוד:
את המחקר הובילו פרופ' לאה בנטור וד"ר רונן בר-יוסף. הוא פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Basic & Clinical Pharmacology & Toxicology ומוכיח שטיפול תרופתי חדשני יכול לסייע לבני נוער אסתמתים לבצע פעילות גופנית באופן מלא.
במחקר השתתפו 93 נערות ונערים בני 12-18 שהתלוננו על קוצר נשימה במהלך פעילות גופנית והופנו לרמב"ם למבחן מאמץ נשימתי כדי לבחון אם יש להם אסתמה במאמץ. "בזמן שהם היו במכון, הצענו להם להשתתף במחקר שנועד לבדוק יעילות של משאף משולב שמכיל גם מרחיבי סימפונות וגם סטרואידים בטווח הקצר ובטווח הארוך", מסביר ד"ר בר-יוסף. "אלו שהיה להם מבחן מאמץ חיובי - כלומר, התברר שיש להם אסתמה במאמץ - קיבלו את התרופה למשך חודש עד חודשיים.
"התברר שלכמחצית מהמתלוננים לא נמצאה כל בעיה רפואית. מבחן המאמץ היה תקין, כך שייתכן שהתלונות נבעו מכושר גופני ירוד. אצל 44 משתתפים אובחנה אסתמה במאמץ. בשלב הראשון נבדקה השפעת משאף משולב של מרחיב סימפונות וסטרואידים שניתן פעם ביום, והחוקרים ביקשו לבדוק את תוצאת הטיפול - בטווח קצר לאחר 15 דקות, ולטווח ארוך, שבו ניתן הטיפול בכל יום למשך 30-60 ימים".
"התברר שניתן להציע פתרון לרוב בני הנוער שמתלוננים על קושי במאמץ", אומר ד"ר בר-יוסף. "אצל חלק גדול מהילדים יכלול הפתרון שיפור הכושר הגופני, מכיוון שאין להם כל בעיה רפואית. לאלו שסובלים מאסתמה ניתן להציע טיפול יעיל"
בביקור החוזר, שאליו חזרו 35 ממשתתפי המחקר, לרוב מוחלט של הנבדקים (94%) לא היו תלונות על קושי בעת פעילות גופנית, ומבחן המאמץ החוזר היה תקין. רק אצל שניים מהמשתתפים מבחן המאמץ לא היה תקין למרות הטיפול.
"התברר שניתן להציע פתרון לרוב בני הנוער שמתלוננים על קושי במאמץ", אומר ד"ר בר-יוסף. "אצל חלק גדול מהילדים יכלול הפתרון שיפור הכושר הגופני, מכיוון שאין להם כל בעיה רפואית. לאלו שסובלים מאסתמה ניתן להציע טיפול יעיל".
ד"ר בר-יוסף הדגיש כי לצד הטיפול התרופתי יש גם פתרונות לא תרופתיים להפחתת התופעה של קוצר נשימה במאמץ, ובהם חימום ממושך לפני הפעילות הגופנית, נשימה דרך האף או דרך בד המכסה את הפה ואת האף כדי להפחית את גירוי דרכי האוויר, והקפדה על תזונה מאוזנת ומשקל תקין.