יכול להיות שמחסור ביוד בזמן הלידה גורם להשמנת יתר בגיל הילדות? גם עודף משקל בילדים וגם מחסור ביוד בתזונה הן תופעות נפוצות במדינות מפותחות, ומחקר ישראלי חדש מצא כי יש קשר בין השתיים. המחקר בוצע במערך לנשים ומיילדוּת במרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון, בשילוב עם בית הספר למדעי תזונה באוניברסיטה העברית, ובא לבחון את הקשר בין כמות היוד שצורכת האם ההרה לבין עודף משקל בינקות, כולל הסיכון להיוולד באחוזון נמוך או גבוה מדי.
קראו עוד:
תוצאות המחקר מראות סימנים לקשר אפשרי בין כמות יוד נמוכה בתזונת האישה ההרה וסיכון להולדת תינוק באחוזון משקל גבוה מדי ביחס למין ולגיל העובר והוא אחד הניסיונות הראשונים לחקור את הקשר המעניין הזה. המחקר ותוצאותיו יפורסמו בגיליון הבא של כתב העת הרפואי הבינלאומי Archives of Gynecology and Obstetrics.
המחקר בחן את צריכת היוד של נשים הרות ונתוני משקל בלידה של מעל 100 יילודים בקרב עשרות זוגות של אם-תינוק מנפת אשקלון. צוות החוקרים כלל את ד"ר סימון שנהב, פרופ' אייל ענתבי וד"ר יניב עובדיה ממערך נשים ב"ברזילי", את ד"ר שמואל צנגן מהמחלקה לטיפול מיוחד בילוד ובפג, את פרופ' קרלוס בן בסט מהמכון לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי שמיר וכן את הדיאטנית שני רוזן וד"ר דב גפל מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית.
עודף משקל בקרב ילודים - למה זה מסוכן?
אחוזון משקל גבוה של העובר קשור בסיכון מוּגבר ללידה ממושכת, שטפי דם אצל האם, קרעים בנרתיק לאחר הלידה וכן ניתוחים קיסריים. בשנים האחרונות התברר שעודף משקל של תינוקות בלידה יכול לשמש כמנבא עצמאי לעודף משקל שלהם בגיל ארבע שנים.
איך קשור המחסור ביוד?
המנגנון דרכו חוסר יוד בתזונת האישה ההרה משפיע על גודל התינוקות בלידה, אינו מובן במלואו למדע והוא עשוי להיות מורכב. ייתכן שהמחסור ביוד מוביל למשקל גבוה מדי של העובר דרך חוסר איזון קל בבלוטת התריס, העלול לגרום לאספקת גלוקוז גבוהה מדי לעובר, וזו מאיצה את העלייה במשק.
ד"ר סימון שנהב, מנהל המחלקה להיריון בסיכון ב"ברזילי" וממובילי המחקר: "שינוי קל בתפקוד בלוטת התריס בהיריון אינו מצריך טיפול תרופתי בדרך כלל, אך ייתכן שהוא גורם לעמידות גבוהה יותר לאינסולין. עמידות זו אינה כרוכה בהכרח בסוכרת, אך היא עלולה להוביל לעלייה ברמת הגלוקוז במחזור הדם, המגדילה את אספקת הסוכר לעובר דרך השלייה ועלולה לגרום לו למשקל עודף".
"המחקר מדגיש את הצורך במחקרים נוספים הבוחנים את הקשר בין מחסור ביוד אימהי ומדדי משקל חריגים של היילוד", מוסיף ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה ואחד מהחוקרים העיקריים. "מכיוון שמחקרים קודמים גילו שמדדי משקל של היילוד קשורים בעודף משקל בגיל ארבע, המחקר שלנו תומך בבירור ההשפעה של מחסור ביוד על השמנת ילדים בגיל הרך בישראל ובמקומות אחרים".
לחוקרים עדיין לא ברור בוודאות האם מחסור ביוד בהיריון גורם לעודף משקל אצל היילוד וכיצד בדיוק זה קורה, "אך נשים רבות עם חוסר יוד חוות סיבוכי היריון", מציין ד"ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן רפואי ואחד מיוזמי המחקר. "אין ספק שצריך להיות ערים לקשר האפשרי הזה וחשוב להתאים את תזונת היוד לפני שנקלטים להיריון. תזונה מתאימה של יוד אצל האישה ההרה יכולה לסייע לגדילה נורמלית של העובר".
יוד: כמה צריך ואיך משיגים?
יוד נמצא באופן טבעי בעיקר באצות ים, דגים מסוימים, מוצרי חלב ממקור חי (בעיקר בחלב ויוגורט) וביצים. הוא נמצא גם במלח מועשר ביוד ובתוספי תזונה.
משרד הבריאות ממליץ לנשים שמתכננות להרות להתחיל בנטילת תוסף המכיל 250-150 מק"ג ליום לפחות חודש לפני ההיקלטות להיריון (בדומה להמלצה לנטול חומצה פולית). ד"ר יניב עובדיה ממליץ לנשים הרות, מניקות, אנשים עם הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, טבעונים או כאלה הנמנעים באופן גורף מדגים ומוצרי חלב, להיוועץ בתזונאי/ת-דיאטן/ית באשר לצריכת היוד המומלצת עבורם. זאת משום שעלולה להיווצר הפרעה בתפקוד בלוטת התריס וחילוף החומרים שלנו גם לאחר צריכת יוד מופרזת של ימים בודדים. ייעוץ יאפשר לקבל החלטה האם לצרוך תוסף יוד, באיזה מינון, מאיזה מקור והאם יש צורך לבצע זאת באופן מדורג ומותאם אישית.
פורסם לראשונה: 10:32, 25.10.21