הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל, אך הישראלים אינם מקפידים על הבדיקות הנדרשות: מנתוני האגודה למלחמה בסרטן עולה כי כשליש מהנבדקים שקיבלו תשובה חיובית לבדיקת דם סמוי בצואה אינם ממשיכים ומבצעים בדיקת קולונוסקופיה, ומעלים את הסיכון שלהם לסרטן המעי הגס ולתמותה בעשרות אחוזים.
קראו עוד:
בשנת 2005 הופעלה בישראל תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. התוכנית מתבססת על בדיקות דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד גיל 74 באנשים בעלי סיכון למחלה, ועל קולונוסקופיה למי שנמצאים בסיכון מוגבר למחלה.
שיעור בני 74-50 בישראל שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה אחת לפחות בשנה האחרונה או קולונוסקופיה ב-10 השנים האחרונות, הוא כ-65%. מספר זה מעיד על עלייה בביצוע הבדיקות עם השנים, אך עדיין כשליש מהנבדקים שקיבלו תשובה חיובית לדם סמוי בצואה - אינם ממשיכים בבירור הנדרש הכולל בדיקת קולונוסקופיה.
דחייה בביצוע קולונוסקופיה לאחר ממצא לא תקין בבדיקת דם סמוי בצואה, מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה מהמחלה: דחייה של חודשיים העלתה את הסיכון ב-33%, דחייה של שנה העלתה הסיכון ב-66%.
מגמת עלייה בסרטן המעי הגס בצעירים
על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2022, בקרב גברים יהודים וערבים, ונשים יהודיות בני ובנות 20-44 נצפתה מגמת עלייה בהיארעות בסרטן המעי הגס והחלחולת. בקרב נשים ערביות ההיארעות לסרטן המעי הגס נשארה יציבה.
יחד עם זאת מזכירים באגודה למלחמה בסרטן, כי סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת הוא מחלה שאופיינית בעיקר בגיל המבוגר. שיעורי המחלה עולים מאוד מגיל 50, ומגיל 75 ומעלה - המספרים אף עולים. על פי מחקרים, העלייה העולמית בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת בקרב צעירים קשורה ככל הנראה במגפת ההשמנה והיעדר הפעילות הגופנית.
"תוכנית הסריקה הלאומית מצליחה להעלות בצורה משמעותית את הגילוי המוקדם של המחלה, ובשל כך משפרת את סיכויי ההחלמה והריפוי", אומר ל-ynet משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, "אנו עוקבים בדאגה אחר מגמת העלייה בהיארעות סרטן המעי הגס בקרב גברים ונשים בגילאים 20-44, ופועלים להעלאת המודעות לתזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והקפדה על הבדיקות הנדרשות לגילוי מוקדם".
סרטן המעי הגס: שאלות ותשובות
מהם סימני המחלה הראשונים?
מרבית החולים בסרטן המעי הגס לא יסבלו כלל מתסמינים בשלבי המחלה הראשונים. חלק גדול מאובחנים לאחר שביצעו דם סמוי בצואה בקופת החולים. במקרים מסוימים עלולים להופיע הסימנים הבאים, שדורשים כמובן פנייה לרופא:
- דם טרי בצואה.
- שינויים בהרגלי יציאות במיוחד מעל גיל 50 הנמשכים מספר שבועות (שלשול ממושך, עצירות או שלשול ועצירות לסירוגין).
- כאבי בטן תחתונה שנמשכים מספר שבועות.
אילו בדיקות ראשוניות מתבצעות לאבחון?
במסגרת התוכנית לאבחון מוקדם מבצעות קופות החולים בדיקת דם סמוי בצואה לכל המטופלים מעל גיל 50. במידה שהופיעה תשובה חיובית (כלומר דם סמוי בצואה) או במידה שעולה חשד על פי התסמינים הממושכים שהוזכרו, מתבצעת בדיקת דם לאיתור אנמיה שעלולה להצביע על איבוד דם, והפניה לבדיקת מומחה לגסטרואנטרולוגיה שמחליט על הפניה לקולונוסקופיה. אם אובחן סרטן המעי הגס, מתבצעות בהמשך גם בדיקות סי. טי כדי לקבוע את שלב המחלה.
כיצד מתבצע הטיפול?
במרבית החולים יבוצע ניתוח כריתה של חלק המעי בו נמצא הגידול הסרטני, מה שמוביל להחלמה מלאה. בסרטן הרקטום, עשויים לבצע תחילה הקרנות כדי להקטין את הגידול, ורק אחר כך לפי הצורך ניתוח.
השלב הסופי של המחלה נקבע לאחר כריתת חלק המעי הגס כולל הבלוטות. רק אז מתקבלת החלטה אם יש צורך בטיפול כימותרפי. אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם, ישנם טיפולים כימותרפיים וביולוגיים. חלק קטן מהחולים סובלים ממחלה מתקדמת או חסימתית, אצלם מתבצעים רק טיפולים פליאטיביים לשיכוך כאב והקלה על איכות החיים.
מי צריך לבצע קולונוסקופיה?
בדיקת הקולונוסקופיה מתבצעת באמצעות צינור המוחדר בהרדמה מלאה לפי הטבעת. בקצה הצינור ישנה מצלמת וידאו וכלי ניתוח המאפשרים איתור של גידולים חשודים, כריתתם ושליחתם לביופסיה. אם מדובר בפוליפים, גידולים מקדימים של סרטן המעי הגס – הם מוסרים ומביאים להחלמה מיידית. הקולונוסקופיה מומלצת לכל אדם מעל גיל 50, אולם איננה כלולה בסל הבריאות בישראל ומתבצעת כאשר מתגלה דם סמוי בצואה, תסמינים מחשידים, או כאשר קיים סיכון מוגבר – סיפור משפחתי של המחלה – אז מתבצעת קולונוסקופיה מגיל 40 אחת לחמש שנים, או כאשר יש מחלות בסיכון גבוה כמו תסמונות גנטיות שונות או פוליפים מרובים, אז מתבצע המעקב בקולונוסקופיה כל שנה.
למי מבצעים קולונוסקופיה וירטואליות?
מדובר בסריקת סי.טי. המבצעת הדמיה של המעי ומאתרת גידולים. עדיין אין הוכחות מובהקות שהבדיקה משפרת את התחלואה ומפחיתה תמותה, וממילא גם אם מאותר גידול – הוא דורש ביצוע של קולונוסקופיה רגילה, שכן קולונוסקופיה וירטואלית אינה כוללת הסרת גידולים. חיסרון נוסף לבדיקה הוא הקרינה הגבוהה שנפלטת ממכשיר הסי.טי.
האם יש טעם לבצע בדיקה בגלולת הווידאו?
גלולת הווידאו, פיתוח כחול-לבן של חברת גיוון אימג'ינג, נועדה תחילה לאבחון של מחלות המעי הדק, אולם לאחרונה החל ניסיון גם לביצוע אבחון פוליפים במעי הגס. מדובר בגלולה ובה מצלמת וידאו זעירה המצלמת את המעי לאחר בליעתה. עם זאת, עדיין אין המלצות באיגודים המקצועיים בעולם להשתמש בגלולה ככלי אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס.
