בשיתוף עמותת "אחת מתשע"
מחלת הסרטן מטלטלת את עולמו של כל מי שהיא הופכת לחלק מחייו, אבל לא כולם מבינים את התועלת שיש בעיבוד ה"חוויה" באמצעות טיפול רגשי. הדבר נכון כמובן גם לנשים שמתמודדות עם סרטן השד ונאלצות לעבור טיפולים קשים ולעיתים גם כריתה.
"מדובר במצב מאוד מורכב שיש בו מכלול של רגשות ואירועים", אומרת מאיה קורן וידר, עובדת סוציאלית ומנהלת מערך הטיפול בעמותת "אחת מתשע". "ומה שבטוח הוא שאף אשה לא צריכה לעבור את זה לבד. גם אם יש תמיכה בבית, והיא יכולה להיות הכי מחבקת שיש, אם אשה עדיין מרגישה שהיא צריכה טיפול רגשי, זה לגיטימי ואפילו נדרש".
"צריך להבין שלהתמודדות עם סרטן השד, כמו למחלה עצמה, יש שלבים: יש את השלב שמתחיל ברגע הגילוי וממשיך עד לקבלת תוכנית הטיפול. בשלב הזה בדרך כלל קשה להתחייב לתהליכים כמו טיפול רגשי כי הראש עוד לא פנוי. זו תקופה שמאופיינת בהלך-רוח מאוד הישרדותי."
"התקופה השנייה היא זו של מהלך המחלה. גם בשלב הזה לא כל אחת פנויה למהלכים של עיבוד ודיבור על המחלה. האשה עדיין מנסה להבין מה קורה סביבה. יחד עם זאת, יש נשים שבשלב הזה דווקא כן פונות בבקשה לקבל טיפול רגשי וגם זה בסדר גמור. מנסיוננו, רוב הנשים מרגישות צורך לעבד את החוויה רק לאחר שהן עוברות את תקופת המחלה, כשאז הן פנויות יותר ומסוגלות יותר לשבת בחדר מול מטפלת ולדבר על רגשות".
"למועד ההתחלה של הטיפול אין חוקים" מדגישה מאיה קורן וידר. "אנחנו רואות שהצורך נולד כשהתפקוד נפגע, כשעל אף התמיכה הרבה, וכשהמטופלת מרגישה שהיא צריכה לדבר ולפרוק".
ביחד או לחוד?
איזה סוג של טיפול עדיף, האם אישי או קבוצתי, הן גם שאלות מאד אינדיבידואליות" היא אומרת. "תלוי למה הן מתחברות. לפעמים הן עצמן לא יודעות עד שלא מתחילות את התהליך. אנחנו מסבסדות טיפול רגשי אישי, ויש לנו גם קבוצות תמיכה שכשמן כן הן – מתנהלות בקבוצה. למי שמתחברת לטיפולים שמחברים לגוף, זו יכולה להיות תרפיה בתנועה. יש מי שצריכה טיפול דינמי, שזה יותר שיח".
"בעמותת 'אחת מתשע', יש רכזות טיפול שיחד עם המטופלות מבררות מתי מגיע השלב המתאים לטיפול הרגשי, והאם טיפול כזה יכול להועיל למטופלת או באותה נקודת זמן להוות מעמסה".
"חשוב להבין את ההבדל בין תמיכה לטיפול. רכזות הטיפול שלנו מעניקות תמיכה. מדובר בהתערבות בשעת משבר - שיחות שעיקרן לסדר, לארגן, לאוורר, לתת מקום לפרוק ולשתף. בתהליך הליווי והתמיכה בשעת משבר אנחנו ממוקדות בלעזור לאשה לצלוח את המשבר, את ההתמודדות עם המחלה כאן ועכשיו.
"בשונה מכך, בטיפול הרגשי, אנחנו מאפשרות הסתכלות רחבה יותר על חיי האשה, וגם זה תלוי בסוג הטיפול. מה שבטוח הוא שבכל סוג של טיפול רגשי יש ניסיון להקל על ההתמודדות שלה בהסתכלות יותר עמוקה, יסודית ורחבה שלוקחת בחשבון את הפרספקטיבה של ציר הזמן של האשה: עבר, הווה, עתיד. אנחנו מביטות ביחד על החיים כמכלול ועל מחלת הסרטן כחלק מחייה, ומבינות מה עובד יותר ומה פחות, וגם מה עשוי להקל על חייה. היקף המפגשים שונה מאחת לשנייה, אבל לרוב נדרשים 20 מפגשים ממוקדים".
מאיה קורן וידרצילום: גל חרמוני"אף פעם לא מאוחר לפנות לטיפול רגשי"
קורן וידר מסבירה כי הצרכים משתנים לא רק בין אשה לאשה אלא גם אצל אותה אשה בשלבים השונים: "לפעמים צריך קבוצת תמיכה ולפעמים ליווי פרטני, ויש שלבים שבהם מקבלים את שניהם. אין ספק שבטיפול הפרטני האשה יודעת שזה המקום שלה, ההתייחסות היא ספציפית למצבה, ותמיד יש מה לשנות או איך לשפר את איכות החיים. לקבוצת התמיכה יש יתרונות רבים אחרים כמו חיבוק, הישענות, הבנה והכלה. מאוד חשוב לזכור: אם יש ספק - אין ספק. אני תמיד אומרת לנשים אצלנו - אם יש לך תחושה שאולי צריך את זה, תפני, אפילו רק כדי לקבל ייעוץ ראשוני, לדבר עם רכזת טיפול של העמותה ולשמוע.
ועוד משהו חשוב: אף פעם לא מאוחר. תמיד אפשר לפנות. לא תמיד מזהים את הצורך בזמן אמת ולא תמיד חשים את הצורך בתקופת הטיפולים עצמם. בהרבה מאד מקרים, הגוף והרגש עסוקים בלצלוח את התקופה הראשונה, ואלה ממש רגעי הטראומה. כשהאשה מרגישה ירידה בתפקוד, או עצב שמשתלט עליה, או שהיא קצת מנותקת מהחיים, מהחברים מהמשפחה, או פשוט כשהיא רוצה לדבר עם מישהו, לא חייבים להגיע למצב קיצוני. כל מצב כזה יכול להשתפר בעזרת טיפול רגשי".
רוזי מילר מינסטר"הדבר הכי חשוב הוא לתת לגיטימציה לתחושות"
גם רוזי מילר מינסטר, עובדת סוציאלית קלינית, המטפלת בעמותת "אחת מתשע" במסגרת "קו ליטל" מתייחסת לשלבים השונים של המחלה. "קו ליטל" הוקם על ידי הוריה של ליטל בוקסנבאום, ולזכרה, ונועד לאפשר טיפול רגשי מרחוק למתמודדות המתקשות ביציאה מביתן או נעדרות שירות בקהילה.
"יש את שלב האבחון - כשהאשה באמצע החיים ונופל עליה אבחון של סרטן השד, וזה אף פעם לא נופל על מישהי פנויה. לאשה בכל גיל יש הרבה תפקידים - עבודה, חברים, זוגיות, ילדים, רווקות או דייטים, ופתאום מתחיל מסע קשה ומלא במתחים, באי ודאות ובסטרס: המתנות מורטות עצבים לתשובות של בדיקות ועוד. גם הגוף וגם הרגש מתמודדים עם משהו מאד מורכב.
"אחרי האבחון, יש טיפולים שהם סאגה בפני עצמה. הם משפיעים על מצב הרוח, על היחסים, על התפקוד, מביאים למחשבות כמו 'האם לספר לילדים?' ובכלל, איך מחזיקים את כל הדבר הזה? והאשה מתחילה להבין שיש כאן התמודדות לא רק פיסית עובדתית אלא גם סערת רגשות, ולצערנו רגשות מאד שליליים.
"יש את הפחד מהלא נודע, ממה שעלול לקרות, יש עייפות מטורפת, ומורכבות במערכות היחסים. וזאת בנוסף לעובדה שגם הסביבה מאוד מודאגת, מבוהלת ומתמודדת. מדובר במסע פיזי ונפשי, וכל זה גורם למצב רוח ירוד ולחרדה שמציפה. זה גם מעין מעגל אכזרי: ככל שמרגישים כך, כך גוברת החרדה וזה משפיע על כל תפקודי החיים, על השינה, על האכילה ועוד".
מילר מינסטר מוסיפה ומספרת על נדבך נוסף בהתמודדות: "מדובר באובדן מאד לא פשוט, בעיקר במצב של כריתה. אבדן של נשיות, של איבר שבאמצעותו מניקים, איבר שמעורבת בו תחושה נשית ואישית, שקשור ביופי ובהרבה רגשות. הפחד הזה מאובדן של איבר משמעותי הוא עצום".
האם כל אחת צריכה טיפול רגשי?
"לגישתי, כל אחד צריך טיפול רגשי באיזשהו שלב בחייו" אומרת רוזי מילר מינסטר. "ההתמודדות עם סרטן השד היא תקופה שבה צריך עצות טובות על איך להתנהל בחיים. איך להבין שיש ימים שאי אפשר בהם לקום מהמיטה, ויש ימים טובים. צריך לדעת לקבל את זה שאין כוח, ואין אנרגיות וזה בסדר לא להיות אקטיבית. ומנגד, איך לנצל את הימים שבהם מרגישים טוב לזמן משפחה, הליכה, קצת בילויים. באופן אישי, כמטפלת, אני שומרת על כך שהיא תהיה סלחנית, שתשמור על עצמה ושתמצא את הכוחות.
"והנה יש את היום שאחרי: היה כאן הוריקן. איך בונים את החיים שאחרי? ברגעים הללו האשה בדרך כלל מגלה צמיחה פוסט טראומטית. אנחנו לא מנסים לבנות שוב את החיים שהיו, הרי הייתה כאן טראומה, אבל מתוכה צומחת לה הזדמנות לבנות חיים עם משמעות חדשה".
בכל מה שקשור לבחירת שיטת הטיפול, מילר מינסטר ממליצה על הגישה ההוליסטית: "אני סומכת על אשה שתדע מה נכון לה. מה שחשוב זה שהמטפל ייתן לה את המקום שלה. השיחות הן רק חלק. זה לא שטיפול מסוג אחד מגיע במקום השני. אפשר לעשות כל מיני דברים - טיפול רגשי וקבוצת תמיכה, וכל דבר שנותן מענה.
"הדבר הכי חשוב הוא לתת לגיטימציה לתחושות. שאף אחד לא יגיד לאשה: 'על מה את בוכה? תגידי תודה שיש לך חיים'. כן, היא בהודיה על כך שהבריאה ועם זאת היא כואבת את האובדן. התהליך הטיפולי הוא ההתמודדות למרות האובדן, ומתן היכולת לחיות חיים שלמים למרות שהיא כבר לא שלמה".
לתמיכה רגשית של עמותת אחת מתשע ניתן ליצור קשר במייל callus@onein9.org.il או בטלפון 1-800-363-400
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי החברות: אסטרהזניקה, גיליאד, מדיסון, MSD, נוברטיס, פייזר, רוש
בשיתוף עמותת "אחת מתשע"
