בשיתוף אונקוטסט
סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי – אחת מכל שמונה נשים תחלה בסרטן השד במהלך חייה. "מדי שנה מאובחנות בישראל למעלה מ- 5,400 נשים עם סרטן שד. למרות שיעורי התחלואה הגבוהים, החדשות הטובות הן שגילוי מוקדם מעלה את סיכויי ההחלמה", אומר פרופ' אמיר זוננבליק מנהל יחידת סרטן השד במערך האונקולוגי, בית החולים איכילוב.
"לרוב המחלה מתגלה במישוש על ידי האישה או רופא כירורג ובבדיקת ממוגרפיה שגרתית. כ-50% מכלל מקרי סרטן השד בנשים בישראל מתגלים במסגרת בדיקות סקר. במרבית המקרים לא ידוע מה גרם לסרטן השד אצל אישה מסוימת", מציין פרופ' זוננבליק. "גורמי סיכון המוכרים לנו שמעלים את הסיכון כוללים היסטוריה משפחתית של סרטן שד; טיפול בקרינה בגיל צעיר בשל מחלה ממארת אחרת; נשאיות של מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2– מוטציות שנפוצות אצל נשים ממוצא אשכנזי יהודי (1 ל- 40 נשים) אך הן עלולות להופיע גם בקרב אוכלוסיות ממוצא אחר; חשיפה ממושכת לאסטרוגן כגון גיל צעיר של התחלת המחזור, לידה ראשונה בגיל מבוגר וטיפול הורמונאלי חלופי מעלים במקצת את הסיכון לסרטן שד", מסביר פרופ' זוננבליק.
אפשרות הטיפול בחולות סרטן השד
"במקרים של גילוי סרטן השד בשלב מוקדם, ניתן באמצעות ניתוח להסיר את הגידול מהשד ובלוטות הלימפה המנקזות", אומר פרופ' זוננבליק. "הניתוחים הנפוצים הם כריתת הגידול מהשד (למפקטומי) או כריתת כל השד (מסטקטומי). ניתוחים אלו פותרים את הבעיה המקומית אך לא יכולים למנוע מתאי סרטן בודדים להתפשט כגרורות .לפיכך נדרש גם טיפול אונקולוגי סיסטמי ( לכל הגוף) לצורך מניעת הישנות המחלה ולכן משמעותו קריטית בהעלאת אחוזי הריפוי ומניעת תחלואה ותמותה מהסרטן".
טיפול אונקולוגי סיסטמי יכול להיות מורכב מכימותרפיה, טיפולים ביולוגיים, טיפולים הורמונליים. "בחירת הטיפול תלויה בסוג הגידול ומאפייניו", מסביר פרופ' זוננבליק, "לדוגמא אם הגידול מבטא את הקולטנים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ניתן לשלב טיפולים אנדוקריניים (הורמונליים). כאשר הגידול מבטא ביתר את הקולטן HER2 עושים שימוש בתרופות ביולוגיות מיוחדות הנקשרות לקולטן זה. כימותרפיה גם עשויה לסייע במקרים מסוימים במניעת התפשטות תאי הסרטן בגוף אך כרוכה בתופעות לוואי רבות כגון – נשירת שיער, חולשה קשה, ירידה בספירות דם ופגיעות מערכתיות שונות".
בדיקת אונקוטייפ שד
נשים עם גידולים רגישים להורמונים וללא ביטוי של הקולטן HER2 המתגלים בשלב מוקדם עוברות ניתוח להסרת הגידול. אולם במשך שנים רבות עלתה השאלה האם קיים צורך בהוספת טיפול מניעתי סיסטמי של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי שהן מקבלות לאחר הניתוח או שתוספת הכימותרפיה לא תשנה את סיכויי ההחלמה שלהן לאורך שנים ולכן היא מיותרת. כיום, ישנן בדיקות אשר מסייעות לחזות באופן מדויק על פי ניתוח מולקולרי של הגידול מי מבין הנשים שמאובחנת עם סרטן שד "הורמונלי" אינה זקוקה טיפול כימותרפי בנוסף לטיפול ההורמונלי ועבור מי מהנשים הכימותרפיה היא הכרחית ויכולה להיות מצילת חיים.
הוותיקה מבין בדיקות אלה היא בדיקת אונקוטייפ שד של חברת Exact Sciences ומשווקת בישראל על יד חברת אונקוטסט. "בבדיקה המתבצעת על רקמת הגידול מהניתוח או על רקמת גידול שנדגמה בביופסיה טרם הניתוח, נבדקים ביטויים של 21 גנים שונים", מסביר פרופ' זוננבליק, "תוצאת הבדיקה מנבאת בדיוק רב וברמת מהימנות גבוהה עבור מי המהמטופלות כימותרפיה תועיל ומי יכולה להימנע מהטיפול הזה". תוצאות הבדיקה ניתנות באמצעות מדד הקרוי – Recurrence Score (RS) מדד הישנות המחלה. הבדיקה מסווגת את התוצאות לשתי קבוצות סיכון: (1) מדד הישנות מחלה בטווח 0-25 – סיכון נמוך לחזרת מחלה (2) מדד הישנות מחלה גבוה מ-26-100 – סיכון גבוה להישנות המחלה. ככל שערך המדד של הישנות המחלה (RS) נמוך יותר כך הסיכון להישנות מקומית או מרוחקת של המחלה קטן יותר, וחשוב מזה, התועלת בתוספת טיפול כימי משלים קטנה יותר עד זניחה. יש לציין שעבור חלק מהנשים בשלב טרום גיל הבלות קיימת תועלת מכימותרפיה גם במדדים נמוכים מ 26. במצב שבו מדד הישנות המחלה (RS) נמוך- במרבית המקרים הרופא המטפל נוטה לוותר על תוספת הטיפול הכימותרפי. ככל שהמדד הישנות המחלה (RS) גבוה יותר – ייטו הרופאים להוסיף טיפול כימי משלים כדי להפחית את הסיכוי להישנות של הסרטן והוכח שלתוספת זו יכולת משמעותית בהפחתת הישנות והתפשטות המחלה.
בדיקת HER2DX
כ-15% מהמטופלות עם סרטן השד מאובחנות עם גידול המבטא ביתר את הקולטן HER2 (חיובי ל- (HER2. חולות אלה מטופלות כיום בכימותרפיה וגם בטיפול ביולוגי ממוקד כנגד הקולטן HER2. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מחלה 1, הגידול לא גדול ואין מעורבות של המחלה בבלוטות לימפה - המטופלות בד"כ עוברות ניתוח ואח"כ מטופלות בכימותרפיה וטיפול ביולוגי. כאשר האבחנה בשלבי מחלה 2-3 נהוג לטפל במשלב תרופתי רחב יותר (שתי כימותרפיות ושני טיפולים ביולוגים), טרם הניתוח במטרה להקטין את הגידול לפני הניתוח. במידה ובניתוח ,לאחר הטיפול הזה, לא מוצאים עדות לתאי סרטן בשד ובבלוטות - מצב זה נקרא "תגובה פתולוגית מלאה".
"באחרונה פותחה שיטה חדשה על אותן עקרונות של בדיקת אונקוטייפ שד, הבודקת גידולים מסוג HER2. הבדיקה פותחה ע"י חברת Reveal Genomics והיא נקראת HER2DX, והיא מסוגלת לנבא באחוזי מהימנות גבוהים הן את הסיכויים להגיע לתגובה פתולוגית מלאה בעקבות מתן טיפולים כימותרפיים וביולוגיים והן את רמת הסיכון להישנות המחלה בעתיד" מסביר פרופ' זוננבליק.
HER2DX היא בדיקה גנומית המבוצעת על רקמת הגידול כפי שנדגמה בביופסיה טרום הניתוח. בבדיקה נבדקים ביטויים של 27 גנים שיחד עם מדדים פתולוגים (גודל הגידול ומעורבות המחלה בבלוטות) משוכללים באלגוריתם המספק 3 מדדים: מדד המנבא השגת תגובה פתולוגית מלאה בטיפול לפני הניתוח, מדד המנבא הישנות מחלה בעתיד ומדד המבטא את רמת הביטוי של הגן ל-HER2.
• מדד תגובה פתולוגית מלאה בטיפול טרום ניתוחי - ניתן כערך מספרי מ-0-100 מדד זה מבטא את הסיכוי להשיג תגובה פתולוגית מלאה בעקבות טיפולים טרום ניתוחיים. מדד גבוה מעיד על סיכוי גבוה לתגובה פתולוגית מלאה ועל מידת תגובתיות גבוהה של הגידול לטיפולים ממוקדיHER2 , מדד נמוך מעיד על סיכוי נמוך לתגובה פתולוגית מלאה ומידת תגובתיות נמוכה לשני סוגי הטיפולים.
• מדד הישנות המחלה – מבטא את מידת הסיכון להישנות המחלה בעתיד. מספר מחקרים הראו קורלציה משמעותית בין מדד ההישנות לסיכון להתפתחות גרורות מרוחקות ותמותה.
• מדד לרמת הביטוי של HER2 - מספק את רמת ביטוי הגן המקודד לחלבון HER2, מידע שיכול לסייע בהערכת מידת התגובה לטיפולים ממוקדי מטרה כנגד HER2 ונמצא בקורלציה משמעותית עם תגובה פתולוגית מלאה ככל שמדד הזה גבוה יותר.
בדיקות גנומיות כדוגמת בדיקת אונקוטייפ שד ו-HER2DX מספקות מידע מולקולרי על הגידול הנבדק ובכך מסייעות לקבלת החלטות מותאמות אישית עבור חולות סרטן שד בשלב מוקדם. החלטות אלו בכוחן לשפר את איכות חיי המטופלות על ידי ויתור על טיפול מיותר ללא סיכון ופגיעה סיכויי ההישרדות שלהן.
בשיתוף אונקוטסט
