הפסקת האש השברירית נכנסה לתוקפה וכבר כמה ימים שאין אזעקות ברחבי הארץ, וכולנו יכולים לנשום, לפחות באופן חלקי, לרווחה. אבל יש מי שממשיכים לשמוע אזעקות, גם כשבפועל זה לא קורה. מדובר בתופעה שנקראת "פסאודו-הלוצינציות" (הזיות שאינן נגרמות על ידי גירוי חיצוני). מחקר ישראלי חדש מצא שהאנשים הללו נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לתסמיני פוסט-טראומה בעקבות חשיפה לאירועים מלחמתיים.
לדברי החוקרים מאוניברסיטת אריאל, חשוב לאבחן את הזיות השמיעה, כמה שיותר מוקדם, שכן זיהוי מוקדם של תסמינים כאלה יכול להוות שלב קריטי בהכוונת טיפול מתאים, ומניעת החמרה במצב הנפשי.
המחקר שנערך באוניברסיטת אריאל והתפרסם לאחרונה בכתב בעת Journal of Psychiatric Research מצביע, כאמור, על קשר מובהק בין הזיות שמיעת אזעקות שלא התרחשו – לבין סיכון מוגבר להפרעה פוסט-טראומטית ופוסט-טראומטית מורכבת, בעקבות חשיפה מתמשכת למלחמה בעיקר, מאז 7 באוקטובר. החוקרים מדגישים כי אמנם לא ניתן להסיק סיבתיות בין השניים, עם זאת, ניתן להניח כי מדובר באות אזהרה למצב נפשי הדורש התייחסות מקצועית.
מדובר בתופעה שידועה בספרות, והנתונים מצביעים על כך שבין 6%-15% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מהתופעה הזו. חשוב לציין שבניגוד למצבים פסיכוטיים, האנשים שחווים הלוצינציות שמיעה מבינים בתוך זמן קצר שמדובר בהזיה שאין לה בסיס במציאות והיא לא אמיתית.
זיהוי מוקדם קריטי לקבלת טיפול מתאים
המחקר שנערך בתחילת נובמבר 2023, על ידי פרופ' מנחם בן-עזרא, פרופ' יאירה חממה-רז, פרופ' אלי לשם וד"ר יפית לוין מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל, כלל סקר אינטרנטי שבוצע באמצעות חברת אייפנל (Ipanel) שבו נדגמו 2,028 נבדקים על בסיס נתוני למ"ס (גיל ומין) של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (גיל 85-18). השאלה המרכזית שנשאלה בסקר עסקה בחוויית הזיות שמיעה מאז אירועי 7 באוקטובר.
הנתונים שהתקבלו מצביעים על כך שכמעט 60% מהמשתתפים דיווחו על שמיעת אזעקות או רעשים דמויי אזעקות, גם כאשר לא הייתה אזעקה כלל. יתרה מזאת, כ-13.2% מכלל המדגם תיארו את הזיות השמיעה כמופיעות לעיתים קרובות (9.2%) או כמעט תמיד (4%). עוד נמצא כי משתתפים עם הלוצינציות שמיעה היו בעלי סיכוי גבוה פי 1.9 להיות בקבוצת תסמיני הפוסט-טראומה ופי 2.2 להיות בקבוצת תסמיני הטראומה המורכבת בהשוואה לאלו שנמצאו בקבוצת הביקורת.
כאשר בוצעה חלוקה נוספת של המשתתפים לפי חשיפה ישירה לאירועים של 7 באוקטובר (כמו מוות של אחר משמעותי, פציעה של אחר משמעותי, היכרות עם חטוף), נמצא כי בקבוצת החשיפה הישירה, הסיכוי לדווח על הזיות שמיעה היה גבוה פי 1.88 בקבוצת האנשים שהראו תסמיני פוסט-טראומה ופי 1.96 בקבוצת האנשים שהראו תסמיני פוסט-טראומה מורכבת, כל אלו בהשוואה לאלו שלא הראו תסמינים אלו כלל.
גם אלו שנחשפו בצורה ישירה (כלומר ממש הושפעו מהאירוע בגופם או דרך אחרים משמעותיים) וגם אלו שנחשפו רק באופן עקיף – רובם ככולם נמצאים בסיכון משמעותי להפרעות הפוסט-טראומה והפוסט-טראומה המורכבת.
"המחקר משמעותי מאוד לא רק עבור ישראל, אלא גם מספק תובנות שיכולות להיות רלוונטיות לאוכלוסיות הנמצאות במצבי קונפליקט ומלחמה מתמשכים ברחבי העולם. החוקרים מציינים את מלחמת אוקראינה כדוגמה למציאות שבה אזרחים רבים חשופים למלחמה מתמשכת, וייתכן שהם גם מפתחים הזיות שמיעה דומות"
החוקרים, שמחזקים ממצאי מחקרים קודמים המדגישים כי זיהוי אותות אזהרה במצבי משבר מאפשרים להטמיע גישות טיפול העשויות לצמצם החמרה במצב נפשי, מסבירים שניתן לזהות את האזעקות הדמיוניות כ"סימן אזהרה", ולספק טיפול ממוקד יותר לאנשים אלו, דבר שיכול למנוע החמרה של מצבם הנפשי.
המחקר משמעותי מאוד לא רק עבור ישראל, אלא גם מספק תובנות שיכולות להיות רלוונטיות לאוכלוסיות הנמצאות במצבי קונפליקט ומלחמה מתמשכים ברחבי העולם. החוקרים מציינים את מלחמת אוקראינה כדוגמה למציאות שבה אזרחים רבים חשופים למלחמה מתמשכת, וייתכן שהם גם מפתחים הזיות שמיעה דומות.
עם זאת, חשוב לזכור שאזעקות אלו מצילות חיים ומאפשרות ללכת למרחבים מוגנים. בשל כך, אנשים שחווים את תחושת האיום על החיים ואת הרצון לשמור עליהם, עשויים ממקום חרד "לחפש" את קולות האזעקה ולהיות מאוד דרוכים. על רקע היקף תופעת הזיות השמיעה שנמצאה במחקר, עולה הצורך בהיערכות טיפולית רחבה לכלל הציבור, כדי להתמודד עם ההשלכות הנפשיות של מלחמה ממושכת.
