באמצעות שילוב יכולות קיימות וטכנולוגיה מתקדמת, ולאחר למידה של השיטה בהודו, בוצע באיכילוב ניתוח ייחודי לטיפול באפילפסיה - צריבת גלי רדיו לניתוק בין ההמיספרות במוח. את הניתוח, שבוצע על בן 12 שחווה התקפים משני צידי המוח, הובילו פרופ' עידו שטראוס ופרופ' יונתן רוט. "יש לנו תקווה ומזור להציע לחולים ולמשפחותיהם", אמרו
פרופ' יונתן רוט, מנהל המערך הנוירוכירורגי ומנהל המחלקה לנוירוכירורגית ילדים, הוסיף: "זו מחלה מאיימת שפוגעת באיכות החיים של החולים ומשפחותיהם, ויש לנו תקווה ומזור להציע להם".
תיעוד הניתוח החדשני באיכילוב
(ליאור צור דוברות איכילוב)
בן ה-12 שנותח באיכילוב סובל מאוטיזם וחולה באפילפסיה מפושטת עם מוקדים דו-צדדיים, והוא עבר ניתוח פליאטיבי שנועד לשפר את איכות חייו. התקפי האפילפסיה שלו התבטאו בעיקר בנפילות, לצד הפרכוסים, אשר מנעו ממנו לנהל אורח חיים נורמלי, והילד נאלץ לשבת בכיסא גלגלים. הנפילות שהוא חווה היו בתדירות יומיומית, ולעיתים אפילו כמה פעמים ביום.
הניתוח שעבר הילד באיכילוב היה בגישה מינימליסטית, שמעולם לא בוצע כך בישראל - צריבת גלי רדיו לניתוק בין ההמיספרות. רק מרכז אחד בעולם ביצע את הניתוח המדובר עד כה, בהודו, ורופאי איכילוב, בהם פרופ' רוט ופרופ' שטראוס, נסעו לשם במיוחד על מנת ללמוד אותו.
פרופ' יונתן רוטצילום: ליאור צור דוברות איכילוב"יש בעולם בן אדם אחד בלבד שעושה את הניתוח בטכנולוגיה הזאת", סיפר פרופ' רוט. "הטיפול הזה מחבר למעשה בין שני עולמות שנמצאים אצלנו. פרופ' שטראוס עושה את הטיפול של צריבת גלי רדיו באינדיקציות שונות, ואני עושה את הניתוחים האלה בגישה פתוחה, והחיבור של שנינו - הוא חדשני. זה בעל ערך עצום לחולים". לדבריו, "הטכנולוגיה של צריבת גלי רדיו קיימת, אבל היכולת שלנו לשלב את זה בטיפולים אחרים - זה מה שייחודי".
הניתוח שבוצע באיכילוב עבר בהצלחה, וכבר ביום למחרת התאושש ממנו הילד וניכר שיפור משמעותי באיכות חייו. גם בימים אלה, יותר מחודש מאז עבר הניתוח, מעידים בני משפחתו של הילד על שיפור בשגרת החיים.
פרופ' שטראוס הסביר כי הרעיון הבסיסי של ניתוחי אפילפסיה הוא להתמקד באזור שממנו מתחילים ההתקפים. "יש מוקד אחד שממנו מתחילים ההתקפים ומשם מתפשטים לשאר המוח. אם נצליח לנתק את המוקד הזה, אנחנו ממש יכולים אולי אפילו לרפא את החולה", אמר. "הגישה הרגילה היא גישה פתוחה, ממש לנתק את אותו אזור חולה. בניתוח המדובר שילבנו טכנולוגיה קיימת עם יכולות מתקדמות, בסיוע רובוטי, וזה מאפשר לנו באמצעות חור קטן להכניס אלקטרודה ולבצע ניתוק למוקד הבעייתי".
פרופ' עידו שטראוסצילום: ליאור צור דוברות איכילובאך במקרה הנוכחי סבל הילד מהתקפים בשני צידי המוח, כלומר לא היה מוקד אחד בעייתי שממנו מתפשטים ההתקפים. לכן, רופאי איכילוב פעלו לנתק את הקשרים בין שני חלקי המוח. "בגלל שיש לו מוקדים בשני הצדדים אי-אפשר לרפא אותו, אבל ניתן לנתק את הקשרים בין שני צידי המוח", הסביר פרופ' שטראוס. "מדובר על מעין גשרים, ורצינו לנתק אותם כדי שהפרכוסים לא יתפשטו מצד אחד לצד השני, כך שתמיד חצי גוף שלו יישאר בשליטה וימנע ממנו נפילות ופגיעות נוספות. למעשה, מנענו את התפשטות הפרכוסים. היום, יותר מחודש מאז הניתוח, הוא לא חווה את התקפי הנפילה האלה".
פרופ' רוט ציין כי "יש פה עליית מדרגה מאוד משמעותית בחלק הטכני ובהקלה מבחינת ההשפעה על החולים, תוך השגת משמעויות רבות בהיקפן בדומה למה שהיינו עושים בניתוחים גדולים עד כה". לדבריו, "זו קפיצת מדרגה עולמית לחולי אפילפסיה. היום יש שני מרכזים שעושים את זה, באיכילוב ובהודו, וזה ייחודי מאוד".
הוא הסביר כי במחלת האפילפסיה סובלים החולים מפרכוסים בתדירויות גבוהות, לעיתים אפילו עשרות או מאות ביום, מה שפוגע באופן משמעותי באיכות החיים ובהתפתחות הנוירולוגית והקוגניטיבית של הילדים. "היום יש טיפולים רבים ומצילי חיים לאפילפסיה. יש מגוון רחב של ניתוחים בתחום הכירורגי, חלקם גדולים ומשמעותיים ואחרים מנימליסטיים", אמר. "למשל יש ניתוח שנקרא צריבת לייזר שנעשה באיכילוב, שבו בגישה מאוד מנימליסטית אנחנו מבצעים ניתוחים שונים, על ידי צריבה של מוקדים בעומק המוח".
באמצעות שילוב יכולות קיימות וטכנולוגיה מתקדמת, ולאחר למידה של השיטה בהודו, בוצע באיכילוב ניתוח ייחודי לטיפול באפילפסיה - צריבת גלי רדיו לניתוק בין ההמיספרות במוח. את הניתוח, שבוצע על בן 12 שחווה התקפים משני צידי המוח, הובילו פרופ' עידו שטראוס ופרופ' יונתן רוט. "יש לנו תקווה ומזור להציע לחולים ולמשפחותיהם", אמרו
בניגוד לאותו ניתוח, הניתוח הנוכחי בוצע כאמור באמצעות שימוש בטכנולוגיה שנקראת צריבה באמצעות גלי רדיו. פרופ' רוט הסביר כי בניתוח זה מכניסים אלקטרודה בעובי 2-3 מ"מ לאזורים שונים רלוונטיים. "בניגוד ללייזר שאפשר לעשות צריבה של מוקד או שניים, גלי הרדיו מאפשרים להכניס את אותה אלקטרודה בכיוונים שונים. אנחנו בעצם משתמשים באלקטרודה קטנה מאוד ומכניסים אותה לנקודה מאוד מסוימת, מבצעים צריבה, שזו פעולה של פחות מדקה, ולאחר מכן ממקמים אותה במיקום סמוך אחר ועושים צריבה נוספת", הסביר.
לדבריו, "אנחנו עושים זאת במספר אזורים, כאשר לכולם אנחנו מגיעים דרך אותו חתך מצומצם מאוד בגולגולת. בניגוד למה שהיה עד כה, שהיינו נזקקים לחתוך הרבה יותר גדול, אנחנו יכולים באמצעות חתך אחד או מספר חתכים קטנים מאוד להגיע לאזורים שונים". בנוגע להשפעות על המטופל ציין כי בגישה המינימליסטית אין אובדן דם רב, ההתאוששות מהירה והחולה סובל מפחות כאבים. בנוסף, הדגיש, "אנחנו מרוויחים את הערך מבחינת העשייה הטכנית - כמו שהיינו עושים גם בניתוחים משמעותית גדולים יותר".
2 צפייה בגלריה
חולי אפילפסיה סובלים מפרכוסים בתדירות גבוהה, לעיתים אף עשרות או מאות ביום. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"יש ניתוחים שבהם למשל אנחנו מנתקים חצי מוח, זה קורה במקרי קצה. זה ניתוח גדול ומשמעותי, ובטכנולוגיה הזו אנחנו משיגים את אותו אפקט, אבל בלי כל הניתוח המורכב והסבוך הזה", הוסיף פרופ' רוט. "זה עולם אחר מבחינה טכנולוגית וגם במשמעויות על החולים".
הוא ציין כי בעבר היו מקומות ספציפיים שבהם עסקו באופן מרכזי בנושא הכירורגי עבור חולי אפילפסיה, אך בשנים האחרונות נכנסו לכך מרכזים רבים נוספים. "גם החולים והמשפחות שלהם מבינים את המשמעות של הכירורגיה, הם מבינים שזו לא מילה גסה ושזה בעל ערך עצום לחולים", הוסיף. "מדובר על מחלה מאיימת שפוגעת באיכות החיים של החולים ומשפחותיהם. יש לכירורגיה כלים להציע להם מזור. החלק הטכנולוגי הוא כלי, אבל יש לנו תקווה להציע למשפחות האלה וזה מסר חשוב. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להביא כל טכנולוגיה וכל דבר שאפשר כדי לקדם את הטיפול בחולים האלה", סיכם.
