גיל המעבר הוא ללא ספק תקופה מאתגרת עבור כל אישה. נשים תחווינה את גיל המעבר באופן שונה אחת מהשנייה ועם תסמינים שונים. ניכר כי נשים מוטרדות יותר ויותר מהתופעות השונות שהן חוות ומהתקופה שאליה הן נכנסות. ולשמחתנו, בשנים האחרונות עלה הנושא לכותרות וכך גם המודעות של הנשים ושל העולם הטיפולי לתחום.

איך אני יודעת שהגעתי לגיל - מהם סימני הזמן?

ככלל, כבר משנות ה-40 לחייה של האישה, היא נכנסת לתקופת גיל המעבר. מדובר בתהליך הדרגתי בו אישה עוברת מחיי פוריות אל החיים אחרי היכולת להרות, ואין בדיקה אחת או סימן מסוים המצביע על תחילת התהליך.
עוד בנושא:
בדרך כלל יוכל הרופא לזהות ולאבחן כי את נמצאת בגיל המעבר על פי התסמינים שאת חווה, תוך שקלול גילך והיסטוריית מחזורי הווסת שלך. ההמלצה היא כמובן לפנות לגורם בעל ידע. זה יכול להיות מטפל או מטפלת מכל מקצוע שבו יש יכולת וסמכות לאבחן האם התסמינים מתאימים לתקופה, כמו למשל פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת נשים ותחומי טיפול רגשיים עם הכשרה בנושא.
2 צפייה בגלריה
תסמיני גיל המעבר. לא חייבים לסבול
תסמיני גיל המעבר. לא חייבים לסבול
תסמיני גיל המעבר. לא חייבים לסבול
(צילום: shutterstock)
התסמינים הקלאסיים הם גלי חום, גלי קור, דופק גבוה, הזעה מרובה, יקיצה לילית, עצבנות ומצב רוח ירוד. אך תתפלאו, ישנם תסמינים נוספים שלאו דווקא נקשרים מיד לתופעות בגיל המעבר, אך גם הם ברשימה. ביניהם: כאבי פרקים, יובש בעיניים, תסמונת הפה השורף ועוד. לכן, חשוב מאוד לפנות לגורם מוסמך ולוודא האם מדובר בתסמין הקשור לגיל המעבר או תחלואה אחרת. בנוסף, גיל המעבר יכול להשתרע על פני שנים ולהקצין תופעות שונות כמו תסמונת קדם-וסתית ומצבים רגשיים רבים.

מה אפשר לעשות?

כיום ישנה מניפה גדולה ומגוונת של טיפולים לתסמיני גיל המעבר והמנופאוזה, החל מטיפולים תרופתיים והורמונליים ועד לטיפולים צמחיים, תוספי תזונה, טיפולים התנהגותיים כגון CBT, יוגה נשית ועוד. בנוסף, תרופות ממשפחת מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין – משפחת ה-SSRI או- SNRI שמיועדות לטיפול בהפרעות במצב הרוח, חרדה ודכאון, משמשות גם לטפל בתסמינים הקשורים להפרעות בוויסות החום ובמיוחד גלי החום והזעות הלילה.
אם פעם המשפט הנפוץ היה: "לא בטוח ש.." ו"אני לא יודעת, אומרים ש.." אז כעת יש לעולם הרפואי-טיפולי חדשות טובות והמטופלות יכולות להתנחם בכך, שכן יש קונצנזוס לגבי הטיפול בתסמיני גיל המעבר, וכלל האיגודים המקצועיים של תחומי טיפול רבים מסכימים על קווים מנחים לטיפול, דבר המאפשר קו אחיד ושפה אחת אל מול המטופלות.
טיפול הורמונלי חליפי מוכר כיום כאחד הטיפולים היעילים למניעת אוסטיאופורוזיס ושברים בגוף האישה, ולהקלה על תסמיני גיל המעבר. בנוסף, הוכח כי נטילת ההורמונים סמוך להפסקת המחזור ועם הופעת התסמינים, מונעים תחלואה לבבית עתידית, תמותה מכל גורם, מגנים על הקוגניציה בתחילת גיל המעבר, ועונים על רבים מהמרכיבים בשמירה על איכות חיי האישה.

יש מיתוסים, אבל חייבים לדעת את העובדות

ישנו מידע שגוי, שלצערי הוא עדיין נפוץ, כי הטיפול ההורמונלי מגביר את הסיכון לחלות בסרטן ובעיקר סרטן שד, אך המידע הזה אינו מבוסס כלל. כל הנתונים היום מצביעים על כך שחמשת השנים הראשונות של הטיפול אינן כרוכות באף תוספת סיכון להיארעות של סרטן שד חדש או לאירועי קרישה, אם הוא ניתן בזמן הנכון - עד גיל 60 או עד עשר שנים מהפסקת מחזור הווסת - ולפרק הזמן הנכון.
2 צפייה בגלריה
גיל המעבר
גיל המעבר
כל אחת תחווה את זה אחרת וזקוקה לטיפול שונה
(צילום: shutterstock)
צריך להבין כי הסיכון המשמעותי למחלת סרטן הוא הסיכון האישי של האישה, כגון סיפור משפחתי של סרטן שד, עודף משקל, עישון וכדומה, ולאו דווקא נטילת הורמונים. לכל טיפול יש תופעות לוואי וכל אישה חווה אותו אחרת. לכן חשוב לתפור טיפול לפי מידה. כמובן שתפקידם של הרופא/ה המטפל/ה לבחון גורמי סיכון, התווית נגד, תחלואה נלווית והעדפת האישה, וכך להתאים לה את הטיפול הנכון.

הטיפול המוקדם הוא קריטי, והוא לאו דווקא טיפול הורמונלי

המסר שלי הוא שחשוב לטפל וכמה שיותר מוקדם, וחשוב להבין כי לא כל אישה תקבל את אותו הטיפול.
לכל אישה מצב בריאותי שונה, צרכים שונים והעדפות שונות. תפקידנו, כגורמים המטפלים, הוא להתאים את הטיפול הנכון לאישה מכל האספקטים שצוינו. יש מחיר בריאותי כבד להתעלמות מתסמיני גיל המעבר ובמיוחד מגלי החום, הגורמים לשרשרת אירועים המזינים האחד את השני - הפרעות שינה, פגיעה במצב רוח ובתפקוד, פגיעה בחילוף החומרים ותרומה להשמנה, פגיעה בתפקודים קוגניטיביים וחוזר חלילה. יש לשבור מעגל זה.
 מרב פרייברגד"ר מרב פרייברגצילום: רונית ולפר מגדים
לחכות שהתסמינים יעברו - זה עלול להיות מסוכן, ויש משמעות בבחירה לא לקחת טיפול, מכל סוג שהוא. מה שתעשי עכשיו ישפיע על העתיד שלך ולכן חשוב לסייע לגוף לעבור את התקופה הזו בצורה הבריאה ביותר. בנוסף, חשוב ביותר לערוך הסתכלות רחבה על אורח החיים ובמיוחד על הפעילות הגופנית והתזונה. שינוי בתזונה ובהרגלים אחרים יכול למנוע החמרה של התסמינים.
מובן שישנן נשים שתעדפנה לקבל טיפול אחר, וחשוב לי להגיד כי דלתנו פתוחה לכולן. ישנו מגוון של טיפולים ייעודיים ולא הורמונליים לגיל המעבר, כמו תרופות ללא מרשם המופקות מצמחי מרפא, אשר נמצאו כיעילות בהקלה מתמשכת ומשמעותית בתסמינים כמו גלי חום, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה וכדומה, ואף טיפולים לא תרופתיים כמו CBT, יוגה נשית, דיקור ומדיטציה. הצוות הרפואי מכיר את כלל התסמינים האפשריים שנשים עשויות לחוות במהלך גיל המעבר, כאשר כלל הטיפולים התרופתיים נמצאים בסל הבריאות ומסובסדים.

את לא לבד

זהו גיל שבו צריך לקחת הכול בחשבון. גיל שבו רבות מאיתנו מגיעות לעמדות מפתח בעבודה, מבוססות יותר כלכלית, משנות סטטוס משפחתי, משנות קריירה ומטפלות הן בילדיהן ולעיתים, לצערי, גם בהוריהן המזדקנים. כל זאת במקביל לשינוים הפיזיולוגיים העוברים עליהן, שרובם מאוד לא נעימים. זו נקודת זמן המושפעת מהסביבה ומההורמונים וכל תחושה היא לגיטימית, וזה בדיוק הזמן לשאול ולברר. מגיע לך לדעת ואני ממליצה לא לוותר עד שתגעי למקום שבו את מרגישה בטוחה ומקבלת את המידע והטיפול הראוי לך.
הכותבת מומחית ברפואת נשים וגינקולוגיה