יותר מחודשיים של מתח נפשי קבוע: מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב וחברת Wizermed, שהתבסס על נתונים שנאספו משעונים חכמים, מצא כי מאז 7 באוקטובר המתח הנפשי שלנו נמצא כל הזמן בעלייה, אנחנו מבצעים פחות פעילות-גופנית. איכות ומשך השינה שלנו נפגעו משמעותית.
פרופ' ארז שמואלי, ראש המעבדה לנתוני עתק באוניברסיטת תל-אביב וסמנכ"ל Wizermed, עמד בראש המחקר יחד עם פרופ' דן ימין, ד"ר מירב מופז, מתן יחזקאל ורון אליאס - מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב - וד"ר שחר לב-ארי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה. בשיחה עם אולפן ynet Live, הסביר פרופ' שמואלי על שיטת המחקר, הנתונים החדשים שנמצאו, והמסקנות.
מתח נפשי פחות שעות שינה בעקבות המלחמה פרופ' ארז שמואלי
(צילום: שמוליק דודפור)
"המחקר שלנו למעשה מורכב משני תתי מחקרים", אומר פרופ' שמואלי. "הראשון הוא מחקר שאנחנו מריצים בשלוש שנים האחרונות, במסגרתו חילקנו לכ-5,000 משתתפים שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית שפיתחנו. השעונים אוספים הרבה מאוד מידע על מדדים פיזיולוגיים, בין היתר שינה ופעילות גופנית, והאפליקציה מאפשרת למשתתפים למלא שאלונים ברמה היומית, על המצב הבריאותי והכללי, ובין היתר גם על מצב הרוח ומצב המתח שלהם. בחלקו המשלים של המחקר, נסקרו 2,500 איש מישראל כמדגם מייצג, ושם הופצו גם שאלוני חרדה ופוסט-טראומה".
ומה גיליתם?
"הגענו לכמה ממצאים מאוד מעניינים. הראשון הוא לא מפתיע, אבל כמו שכולנו מבינים, אירועי 7 באוקטובר היו באמת חסרי תקדים מבחינת ההשפעה שלהם על האוכלוסייה. אנחנו רואים את זה במספר היבטים. הראשון הוא שאם אנחנו מסתכלים על רמת המתח המדווחת של המשתמשים, רואים עלייה מאוד-מאוד דרמטית ביחס לאירועים אחרים שהיו לאורך ציר הזמן. גם אירועים כמו מגפת הקורונה שגבתה את חייהם של אנשים רבים בישראל, או מבצע שומר-חומות לדוגמה".
"שכיחות הפוסט-טראומה בקרב אנשים שלא צפו בכלל בחדשות או בסרטונים הייתה כ-7%, בעוד שבקרב אלה שצפו מעל 8 שעות ביום ובמעל ל-5 סרטוני זוועה בסה"כ, שם השכיחות עמדה על 32%. אנחנו רואים כמה המדיה משפיעה על הנתונים האלה"
מה הפערים שאתם רואים מבחינת המתח הנפשי?
"עלייה של אפילו פי 2 ביחס לאירועים הגבוהים האחרים. גם ביחס לשומר חומות, גם ביחס לקורונה, ואפילו ביחס למחאה החברתית ולשיא שלה, שהביאה להשבתת המשק. רואים באופן מובהק - גם בשאלות הסובייקטיביות שאנשים עונים עליהן וגם ברמת השעונים - שזמן הערות בלילה עלה בצורה משמעותית, שמשך השינה הכולל ירד, וגם האיכות".
ולא רק השינה נפגעה. "מצפייה בנתונים אחרים מהפאנל, מהמדגם המייצג, אנחנו רואים גם עלייה מאוד-מאוד דרמטית בפוסט-טראומה. אם ניקח את המדד המחמיר ביותר, אנחנו רואים שכ-23% מהאוכלוסייה שלא נחשפה בצורה ישירה לזוועות סובלת מפוסט-טראומה, וכ-23% סובלים מחרדה ברמות בינוניות וקשות".
מדובר בנתונים חסרי תקדים, שכן אין מדובר על אנשים ששהו בעוטף או בגבול הצפון בימי הלחימה, אלא במקומות יחסים בטוחים. ועדיין, ממצאי המחקר מראים כי על אף שאותם אנשים לא היו פיזית במוקדי הלחימה, ניתן לזהות אצלם סממנים מובהקים של טראומה נפשית.
"אלה באמת מספרים מאוד גבוהים", מסכים פרופ' שמואלי. "לדוגמה, בהשוואה לאירועי ה-11.9 בארה"ב, שם נספרו כ-7.5% פוסט-טראומה בקרב צוותים רפואיים וצוותי הצלה, פה אנחנו מדברים על אוכלוסייה שלא הייתה חשופה בצורה ישירה ובמספרים הרבה יותר גבוהים. ואם מסתכלים על זה בהגדרה מחקרית פחות מחמירה, המספרים קופצים אפילו יותר".
הסיבה לכך, לדבריו של פרופ' שמואלי טמונה במהפכת המידע באינטרנט. "ב-11.9 אמצעי המדיה היו מאוד מוגבלים", הוא אומר. "באירועי 7 באוקטובר הרבה מאוד סרטונים הופצו ברשתות, הרבה מאוד מידע גרפי ומאוד מפורט. מה שאנחנו רואים, הוא שחשיפה ממושכת לחדשות ולסרטוני הזוועה מגדילה בצורה מאוד משמעותית את השכיחות של פוסט-טראומה.
"לדוגמה, שכיחות הפוסט-טראומה בקרב אנשים שלא צפו בכלל בחדשות או בסרטונים הייתה כ-7%, בעוד שאלה שצפו יותר משמונה שעות ביום וביותר מחמישה סרטוני זוועה, שם השכיחות עמדה על 32%. אנחנו רואים כמה המדיה משפיעה על הנתונים האלה".
ופרופ' שמואלי מעלה עוד נקודה מעניינת. "פוסט-טראומה ניתן לאבחן כחודש לפחות לאחר האירוע הטראומטי. פה אנחנו כבר אחרי חודש מאירועי השבת השחורה, אנחנו עדיין באירוע מתגלגל. מה שראינו, זה שכבר בשבוע הראשון אחרי האירועים, נצפו שינויים מאוד משמעותיים אצל אותם אנשים שאחר כך יאובחנו עם פוסט-טראומה, לעומת אנשים שלא אובחנו. הדברים האלה מאפשרים לנו אולי לפתח בעתיד יכולת לזהות את הפוסט-טראומה, שכן זיהוי מוקדם מוביל בסופו של דבר לטיפול מוקדם, וזה הוכח במקרים אלה כמאוד אפקטיבי בהפחתת ההשפעה והנזקים".
