חיים בזכות אפרת. המושתלים בריאיון עם הרופאים המטפלים
(צילום: דוברות בילינסון)
במיטה אחת במחלקת טיפול נמרץ נלחמו רופאי בית החולים בילינסון על חייה של רס"ן אפרת שרם זריהן (34) - ראש תחום סייבר בממר"ם - שנפצעה בתאונת דרכים בכביש 6. ממש מולה אושפז יוסף ג'בארה (48) מטייבה, שריאותיו קרסו בטיול בצרפת. כך, בסצנה כמעט דמיונית, שהו זו לצד זה במשך שתי יממות קצינה מעוטרת בפרס ביטחון ישראל - שתרומתה למדינה נותרה בגדר סוד צבאי - והאיש שבתוך שעות ספורות יקבל בזכותה את חייו בחזרה.
- לחתימה על כרטיס אדי באתר המרכז הלאומי להשתלות - לחצו כאן
רס"ן שרם זריהן ז"ל הצילה במותה עוד ארבעה חולים. "כשסיפרו לי מי תורמת הריאות שקיבלתי, הייתי בהלם", שחזר בדמעות ג'בארה, שעדיין מתאושש מההשתלה שעבר במחלקת לב-חזה בבילינסון, "קיבלתי צמרמורת בכל הגוף והתחלתי לבכות כמו ילד. לא האמנתי באיזה סרט מטורף אני נמצא - התורמת הייתה ביחד איתי שתי יממות בטיפול נמרץ, מיטה מול מיטה, כך שראיתי אותה. ומי חשב שמעכשיו גם אנשום בזכותה, דרך הריאות המושלמות שהיא תרמה לי".
עוד בנושא:
סיפור ההשתלות יוצא הדופן הזה, מתחיל בתאונת דרכים קשה שאירעה ב-28 באוגוסט בין ארבעה כלי רכב, בשעה שבע בבוקר בכביש שש, סמוך למחלף ניצני עוז. רס"ן שרם זריהן, קצינה מצטיינת, ראש תחום סייבר בממר"ם, עשתה את דרכה מביתה שבחריש לבסיס. היא נפצעה אנושות בתאונה ולאחר כיומיים של מאבק על חייה נקבע מותה בבית החולים בילינסון. כרטיס אדי שהיא וכל בני המשפחה שלה מחזיקים, הקל על הוריה לקבל את ההחלטה הלא פשוטה, לתרום את איבריה. היא הותירה אחריה בעל וילד בן שנתיים, הורים ושתי אחיות.
10 צפייה בגלריה
הותירה אחריה בעל וילד בן שנתיים, הורים ושתי אחיות. אפרת שרם זריהן ז״ל
(צילום: באדיבות המשפחה)
למלא את צוואתה של אפרת
תמי פינק, מתאמת ההשתלות בבית חולים בילינסון שליוותה את המשפחה ובהמשך ניהלה את הליך התרומה, סיפרה: "מרגע שעלה הנושא של מוות מוחי, בני המשפחה מסרו שכולם בעלי כרטיס אדי, והם ירצו למלא את צוואתה של אפרת".
בהספד מרגש מעל קברה הטרי, אמרה נוי האחות הצעירה: "אפי שלי, אהבה טהורה שלי, הכאב כל כך גדול. את גדולה ממני כמעט בעשר שנים והיית לי אימא שנייה ונבראנו כל כך דומות. פיזית ולא רק. אהבנו את אותם הדברים והלכתי בעקבותייך. עברתי בית ספר רק כדי להיות באותה מגמה שבה את היית ובזכותה הכרתי את אביאל, אהבת חיי. ואחרי מי אלך עכשיו? מי יסמן לי את הדרך? את הלב הכי גדול שיש ומה שמנחם אותי קצת שהוא ימשיך לפעום בגוף אחר, ושהצלת נפשות. אני מבטיחה לך שהבן שלך יהיה מאושר ויכיר אותך ואת חייך המדהימים".
האחות נוי ספדה: "מה שמנחם אותי קצת שהוא ימשיך לפעום בגוף אחר, ושהצלת נפשות. אני מבטיחה לך שהבן שלך יהיה מאושר ויכיר אותך ואת חייך המדהימים"
האחות יעל ציינה בהספד את התרומה הכבירה של רס"ן שרם זריהן ז"ל לביטחון ישראל, "במהלך הימים הללו נחשפנו לעוצמות אהבה והערכה אדירות להן את זוכה מכל סובבייך במעגלי החיים השונים. הבנו עד כמה התאפיינת במסירות ואכפתיות כלפי חיילייך, מפקדייך, משפחתך, חברייך ועשייתך פורצת הדרך. מלבד ההישגים הכבירים שאליהם הגעת בחייך הקצרים, התוודענו על-ידי צמרת צה"ל ואפילו שר הביטחון, שהנחת גם תשתית לפיתוח ולחיזוק ביטחון המדינה, באופן שיתגלה רק בעוד שנים".
עשייה פורצת דרך. אפרת שרם זריהן ז"ל בטקס הענקת דרגת הרס"ן
(צילום: באדיבות המשפחה)
שרם זריהן ז"ל קיבלה השנה מידי הנשיא יצחק הרצוג, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי את פרס ביטחון ישראל על פרויקט מסווג ומשמעותי, שעליו עבדה עם אנשי הצוות שלה. היא התגייסה לצה"ל ב-2008 למסלול ייעודי לקצונה. שירתה כקצינת אג"מ באוגדה 80 ויצאה לארבע שנות לימודי הנדסת חשמל, שאותן סיימה בהצטיינות. בהמשך סיימה תואר שני, ואחרי שחזרה לצבא, התקדמה במגוון תפקידים מרתקים.
10 צפייה בגלריה
רס"ן אפרת שרם זריהן ז״ל מקבלת את פרס ביטחון ישראל מנשיא המדינה הרצוג, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל
( צילום: דובר צה"ל)
"הרגשתי שאני טובע"
בעודה נאבקת על חייה, במיטה ממול, נלחם ג'בארה על כל נשימה, כשהוא ער ומחובר למכשיר האקמו, שמדמה פעולת לב-ריאה. "אני עדיין לא מבין, איך בזמן כל כך קצר, הפכתי מאדם בריא לחולה אנוש", סיפר ג'בארה, 48, מטייבה, נשוי ואב לשניים (12, 14), חשמלאי בניין וחובב צילום.
"זה היה מעשר לאפס, כי הייתי גבר בריא, חזק, התאמנתי ארבע פעמים בשבוע בחדר כושר והרגשתי מצוין", הוא מספר. ההידרדרות הפתאומית במצב בריאותו התרחשה במקום ובזמן הכי פחות צפויים: "ביולי האחרון לקחתי את המשפחה לטיול בצפון צרפת. נהנינו מאוד עד לאותו יום, כשביקרנו באחד הארמונות ופתאום היה לי קשה לטפס במדרגות ונתקפתי בקוצר נשימה. זה היה פתאומי ולא ידעתי מה לעשות".
10 צפייה בגלריה
"לא יכולתי כמעט לנשום". יוסף ג'בארה עם משפחתו בדינאן שבצפון-מערב צרפת, שם החל לקרוס
(צילום: באדיבות המשפחה)
אחרי מנוחה קצרה, הוא התאושש ומיד כששבה המשפחה מחו"ל, הפנה אותו רופא המשפחה לסדרת בדיקות והדמיות, והוא אובחן עם פיברוזיס ריאתי, "מחלה כרונית מתקדמת שגורמת להצטלקות ברקמת הריאה, המקשה עליה לפעול באופן תקין", מסביר פרופ' מוטי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה בבילינסון. לדבריו, מחלתו של יוסף הידרדרה באופן דרמטי עד שהגיע לסף מוות. "באמצע אוגוסט כבר לא יכולתי כמעט לנשום".
ג'בארה אושפז עם כשל ריאתי חמור ומסכן חיים ביחידה לטיפול נמרץ כללי בבילינסון, מחובר למכונת אקמו ובלי יכולת תנועה. "יוסף הגיע אלינו במצב של אי-ספיקה קיצונית ומסוכנת ולמזלו וכבר אחרי שבועיים תרומת ריאותיה של מטופלת ביחידה שלנו הצילה אותו", סיפר ד"ר איתי בן דוד, רופא בכיר במחלקת טיפול נמרץ.
יוסף ג'בארה: "כשסיפרו לי הבוקר מי תורמת הריאות שקיבלתי, הייתי בהלם. קיבלתי צמרמורת בכל הגוף והתחלתי לבכות כמו ילד. לא האמנתי באיזה סרט מטורף אני נמצא - התורמת הייתה ביחד איתי שתי יממות בטיפול נמרץ, מיטה מול מיטה"
"שכבתי כשכולי מחובר ואני יכול להזיז רק את הראש ואת האצבעות. זה היה נורא. לא פעם הרגשתי שאני טובע. לא היה לי אוויר ומה שעזר לי זו תמונה של אשתי והילדים ששמתי מולי ומשם שאבתי כוח. בלי אשתי, לא הייתי עובר את השבועיים הקשים האלה, שבמהלכם מצבי הנפשי הלך והידרדר", תיאר ג'בארה.
10 צפייה בגלריה
הישג יוצא דופן מבית בילינסון. מימין: ד"ר איתי בן דוד, יוסף ג'בארה, פרופ' קרמר וד"ר ארי ניימרק
(צילום: דוברות בית החולים בילינסון)
כעת, כשהוא מחלים ומתחזק במחלקת לב חזה, ג'בארה מוצא נקודות חיבור נוספות בינו לבין התורמת שלו. "איך בחדר ההמתנה שמחוץ לטיפול נמרץ יושבות אחת ליד השנייה אמא שלי ואמא שלה, ומתפללות כל אחת על הילד/ה שלה, ולא מדמיינות אפילו איך הגורל יקשר לנצח בין שתי המשפחות".
בהשתלה השתתף צוות רב-תחומי ומיומן, כפי שמספר ד"ר ארי ניימרק, סגן מנהל המערך לניתוחי לב חזה: "הריאות שהוצאנו מבית החזה של יוסף היו בלתי שמישות לחלוטין. מהלך ההשתלה היה תקין והוא התאושש במהירות".
"אשמור על הלב הגדול והרחב שלה"
תרומת הכליה הגיעה לאישה בת 71, ולבה של שרם זריהן הושתל בגופה של אירנה קרצ'מסקי (53) מנס ציונה. קרמצ'נסקי, נשואה, דיילת יופי בסופרפארם, הייתה כל חייה פעילה ונמרצת. "אני טיפוס ספורטיבי ודינמי. שנים שיחקתי כדוריד מקצועי במכבי חולון וככל שאני זוכרת, ב-30 השנים האחרונות לא דרכתי אפילו פעם אחת במרפאת קופת החולים, כך שהתקף הלב, שכמעט הרג אותי, היה כל כך מפתיע והגיע משום מקום ובלי רמזים".
בדיוק לפני שלוש שנים, בערב ראש השנה, התהפכו חייה, כשלפתע קרסה ואיבדה את הכרתה. "אני לא זוכרת את האירוע, אבל בדיעבד הבנתי שהייתי במצב אנוש וכבר מונשמת בניידת טיפול נמרץ". היא הועברה ליחידה לטיפול נמרץ לב בבילינסון כשהיא מחוסרת הכרה, מונשמת ומורדמת ובסכנת חיים.
"התעוררתי אחרי חודשיים, כשאין לי מושג איפה אני, מה קרה לי ומה זה הדבר הזה שאני מחוברת אליו". בבדיקות הדם שעברה התגלה זיהום בסטרנום (עצם החזה), שגרם להפרעה בתפקוד החדר הימני, וכתוצאה מכך תפוקת הלב שלה, שגם כך הייתה ירודה, הידרדרה לקו התחתון שכבר סיכן את חייה, ועלה צורך דחוף להשתיל לה לב.
אירנה קרצ'מסקי: "הייתי בנהיגה כשמתאמת ההשתלות מבילינסון מתקשרת ואומרת לי: 'אירנה מצאו לך לב'. עברתי ברמזור אדום וכמעט התעלפתי. אמרתי לה, 'את לא רצינית, תפסיקו להסתלבט עליי"
עד שתימצא תרומה מתאימה, קרמצ'נסקי חוברה ללב מלאכותי, אך עוד לפני שהתאוששה ושוחררה מבית החולים, נפלה עליה בשורה רעה נוספת. "אני אישה גדולה, גבוהה ושמנה, ולכן המליצו לי הרופאים לעבור את ההשתלה בארה"ב, כי עם נתונים כאלה, הובהר לי שבארץ לא יכניסו אותי לרשימת ההמתנה לקבלת תרומת לב, אלא אם ארזה באופן משמעותי".
היא טופלה בזריקת ההרזיה אוזמפיק והשילה ממשקל גופה 11 ק"ג, שהספיקו כדי להכניס אותה לרשימת ההמתנה. "הרופאים המליצו לי לנוח בבית, אבל זה הכי לא אני. העבודה היא בריאות ורק מי שבאמת חולה, שיתפרנס מהביטוח הלאומי. לא אני". וכך, במשך שלוש שנים המשיכה בשגרת חייה, כשהיא מחוברת ללב המלאכותי. "תפקדתי כמעט על 100, התאפרתי בכל בוקר ושכחתי שהלב שלי כל כך חולה", היא מספרת.
10 צפייה בגלריה
עם הצוות המטפל: ד"ר בן בן אברהם, פרופ' דן ערבות וד"ר טוביה בן גל
(צילום: דוברות בית החולים בילינסון)
ד"ר טוביה בן גל, מנהל היחידה לאי-ספיקת לב במערך הקרדיולוגי בבילינסון, סיפר: "אנחנו מטפלים באירנה מיום שהושתל בה הלב המלאכותי ונפעמים מכוח הרצון, מהאופטימיות ומתשוקת החיים שלה".
ביום רביעי שעבר, בזמן שחזרה מהעבודה לביתה, הגיעה הבשורה שהיא כל כך חיכתה לה. "הייתי בנהיגה כשמתאמת ההשתלות מבילינסון מתקשרת ואומרת לי 'אירנה מצאו לך לב'. עברתי ברמזור אדום וכמעט התעלפתי. אמרתי לה, 'את לא רצינית, תפסיקו להסתלבט עליי'".
כבר באותו ערב הגיעה לבית החולים לבדיקות אחרונות ובלילה התבצעה ההשתלה. "התכוננתי לניתוח כמו שמתכוננים לאירוע. הסתרקתי והתאפרתי והחלטתי שאם הכול יעבור תקין, בתאריך הזה אחגוג לעצמי יום הולדת שני".
אירנה, מושתלת הלב: "אמרתי שאני מבטיחה לה, לבנה הקטן ולמשפחה, שאשמור על הלב הגדול שלה הכי טוב שאפשר"
מהלך הניתוח לא היה פשוט. "מכיוון שאירנה הייתה מחוברת לא מעט זמן ללב המלאכותי, נוצרו הידבקויות שהיה צורך להפריד ביניהן במהלך הניתוח, תוך נקיטת זהירות רבה", מסביר פרופ' דן ערבות, מנהל המערך לניתוחי לב וחזה בבילינסון, "לשמחתי ההשתלה הסתיימה בהצלחה".
10 צפייה בגלריה
שר הביטחון גלנט בשבעה של רס"ן אפרת שרם זריהן ז״ל. תרומתה לביטחון המדינה נותרה בגדר סוד צבאי
(צילום: באדיבות המשפחה)
"כששמעתי ממי קיבלתי את תרומת הלב, הרגשתי גאווה והמון כבוד לאשה הצעירה והנהדרת הזאת, אפרת, שהיה לה עוד כל כך הרבה מה לתרום לעולם, ואיך להעשיר את חייהם של כל כך הרבה אנשים וכמה טרגי הגורל שלה", אומרת קרמצ'נסקי. "אמרתי שאני מבטיחה לה, לבנה היחיד בן השנתיים ולמשפחתה, שאשמור על הלב הגדול והרחב שלה הכי טוב שאפשר".
פורסם לראשונה: 09:58, 11.09.23
