מערכת המבוססת על בינה מלאכותית שתספק תמיכה מיידית במטופלים שחווים משבר. מה שנחשב כמעט למדע בדיוני יהפוך בקרוב למציאות בפרויקט משותף של שיבא ומיקרוסופט. פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וטרנספורמציה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, הציג פרטים ראשונים במפגש של נציגי מוסדות רפואיים מובילים בעולם בתחום החדשנות הרפואית במסגרת כנס התרבות והטכנולוגיה SXSW שנפתח ביום שישי בעיר אוסטין, בירת טקסס.
התוכנית הגדושה לעייפה כללה הפעם פחות יזמים ויוצרים מישראל ביחס לשנים עברו, ככל הנראה בהשפעת המלחמה בעזה. החששות למחאות מצד פעילים פרו-פלסטינים התבדו והפאנל הרפואי התנהל כמתוכנן.
2 צפייה בגלריה
פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל חדשנות וטרנספורמציה בשיבא, במהלך הכנס באוסטין טקסס
(צילום: Fernanda Haddad/Einstein)
הפאנל "ארבעה פרויקטים של שיתופי פעולה של טכנולוגיה ומידע למען שוויוניות בריאותית" הובל על ידי ד"ר סידני קליינר, נשיא בית החולים "הישראלי" ע"ש אלברט איינשטיין בסאו פאולו שבברזיל, ולקחו בו חלק אריק הרניש ממאיו קליניק האמריקני ולינדה בוסרמן מהמרכז הרפואי לטיפול בסרטן City of Hope שבקליפורניה.
פרופ' צימליכמן סיפר על מיזם ARC של שיבא שפותח פתח לשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הרפואה, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות של שיתוף מידע ובינה מלאכותית. במסגרת זו מפותחים אמצעים מבוססי בינה מלאכותית שאחד מהם יושק בשבועות הקרובים ויתמקד בתחום בריאות הנפש. הוא ציין כי מדובר בפרויקט משותף של שיבא עם חברת מיקרוסופט שמטרתו לספק תמיכה מיידית במטופלים שחווים משבר באמצעות מערכת ממוחשבת שתוכל לנתח בכוחות עצמה את המצב הנפשי של הפונים.
"מתברר שהאנליזה שה-AI מסוגלת לספק היא יותר מדויקת ממטפלים אנושיים", קבע צימליכמן והתבדח: "אני יכול לומר שיש לה גם יותר חמלה מהם". לצד היישום פורץ הדרך הזה שצפוי להיות מושק בקרוב, פרופ' צימליכמן שיתף עם הנוכחים בשימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית וסיפר שכבר היום יש בידי מוסדות הרפואה השונים אפשרות לשתף מידע עם חוקרים בכל העולם שמרחיבים משמעותית את הגיוון של הממצאים עם גישה לאוכלוסיות שונות. המכשול העיקרי כיום מגיע מהרגולטורים שמקפידים להגביל את שיתוף המידע כדי לשמור על זכויות המטופלים ופרטיותם.
עם זאת, פרופ' צימליכמן הדגיש את חשיבות שיתופי הפעולה הבינלאומיים שהטכנולוגיה מאפשרת למען האנושות. בהקשר זה אמר כי בחסות ARC, שיבא שומר על קשר רציף עם מכוני מחקר ובתי חולים מארצות הברית ואירופה, דרך דרום אמריקה ואוסטרליה ועד מדינות באסיה ואפריקה. "בגלל אזורי הזמן השונים, אני מתחיל את יום העבודה שלי מוקדם בשיחות עם קולגות באוסטרליה ומסיים אותו מאוחר בשיחות עם החוף המערבי בארצות הברית, ובין לבין אם יש לי זמן אני מקיים שיחות עם חברי לעבודה בשיבא דרך זום", התבדח פרופ' צימליכמן.
"הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעבוד עם כולם", הצהיר, "זה מאפשר לנו למצוא פתרונות חדשניים מתוך שיתוף פעולה תוך השוואת ממצאים אחד עם השני. אפילו בנוגע לארכיטקטורה של בתי חולים. אנחנו חושבים ביחד על איך אפשר לבנות בתי חולים אחרת ולא לפי הדגם שנהוג כבר 150 שנה. אפשר לקחת את זה לשלב הבא. זה בדיוק מה ש-ARC מנסה לעשות כפלטפורמה לחדשנות שמביאה יחדיו ארגונים שונים כדי לקדם תקשורת במגוון רחב של נושאים". חשיבותה של רשת כזאת מהותית בתגובה למגפות עולמיות כמו הקורונה, אבל פרופ' צימליכמן סיפר כי היא מאפשרת שבירת חסמים ברמה המקומית כמו בפרויקט רוזנה, שבמסגרתו מטפלים בשיבא ותומכים בנשים בהיריון בסיכון גבוה בגדה המערבית באמצעות טלרפואה.
פרופ' צימליכמן: "בעתיד הקרוב, במקום לבקר במרפאה, חולי סוכרת יוכלו פשוט להתחבר מהבית באמצעות הטלפון הנייד שלהם ולהעביר את הנתונים שלהם דרך חיישנים שעולים כ-50 דולר, והמערכת תהיה מסוגלת לאבחן את המצב שלהם בזמן אמת"
לסיכום, קבע פרופ' צימליכמן כי "בעוד עשרים שנה תחום הרפואה ייראה אחרת לגמרי מאיך שהוא עכשיו". הוא הדגיש את הפוטנציאל האדיר של הבינה המלאכותית לטיפול איכותי בחולים באופן מיידי ולאורך זמן. "זה חשוב למשל כשמדובר על חולים בסוכרת. הם זקוקים לטיפול מתמשך ולא לכולם יש את האפשרות הזאת. כיום ניתן לנטר את המצב שלהם על ידי חיישנים ומערכת של AI שמסוגלת לנתח את הנתונים ולספק מענה מיידי. בעתיד הקרוב, במקום לבקר במרפאה, החולים יוכלו פשוט להתחבר מהבית באמצעות הטלפון הנייד שלהם ולהעביר את הנתונים שלהם דרך חיישנים שעולים כ-50 דולר, והמערכת תהיה מסוגלת לאבחן את המצב שלהם בזמן אמת".
