מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
סכנת קטיעת הגפיים לחולי סוכרת היא עובדה מצערת וידועה. אובדן כף הרגל הוא סיבוך שכיח במיוחד בקרב חולים בסוכרת שאינה מאוזנת.
עד כמה המצב קשה ספציפית בישראל, יעיד הנתון המבהיל הבא: מדינתנו מדורגת בראש מדינות ה-OECD בקטיעות גפיים לחולי סוכרת. בפאנל שנערך באולפני ynet במסגרת ועידת הסוכרת השנתית בהנחייתו של פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מומחים שונים מהתחום ניסו למצוא פתרונות לתופעה המדאיגה.
50% מחולי הסוכרת שעוברים קטיעת גפיים, מתים בשנה הראשונה
מבלי לזלזל בהיקף הבעיה בישראל, פרופ' ערן תמיר, מנהל יחידת כף הרגל בבית החולים שמיר, קמפוס אסף הרופא, הטיל ספק באמיתות הנתונים לגבי קטועי הגפיים הסוכרתיים במדינות ה-OECD: "מדינה שלא מדווחת על מקרים של קטיעות גפיים נמצאת במקום טוב יותר לעומת מדינה שכן מדווחת, ועדיין אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך הגענו למקום הזה."
פרופ' תמיר הצביע על מחקר שנערך באסף הרופא ב-2022 שמצא כי רוב המטופלים שעברו קטיעה היו עם פוטנציאל שיקומי נמוך כמו קשישים או חולים במצב קשה. הוא תהה האם במדינות אחרות, פשוט נמנעים מקטיעה במצבים כאלו, ולכן הנתונים נמוכים יותר.
המשמעויות של אובדן חלק מכף הרגל או רגל שלמה עלולות להיות קשות מאוד. "אנחנו רואים מטופלים אחרי קטיעה שמפסיקים לעבוד, מאבדים את מקור הפרנסה והחיים שלהם קורסים", אמר פרופ' תמיר, "לכן חשוב לי שמטופלים יידעו שאפשר למנוע את התרחיש הזה באמצעות טיפול מוקדם בגורמי הסיכון, איזון המחלה והקפדה על תוכנית טיפולית מותאמת."
מעבר לאובדן הרגל עצמה, הסטטיסטיקה מלמדת שאחוז התמותה בשנה הראשונה אחרי קטיעת גפיים הוא 50%, "זהו אחוז תמותה עצום", הבהיר פרופ' תמיר. בנוסף, לחולה סוכרתי שאיבד רגל אחת ישנו סיכון של 30% לאבד את הרגל השנייה בתוך שלוש שנים ו-50% לאבדה בתוך חמש שנים.
בצד האופטימי יותר אפשר להצביע על הטיפול התרופתי החדשני שנמצא כמסייע במניעת סיבוכי סוכרת לצד "מרפאות הפצע" שהולכות ומתפתחות דרך קופות החולים וכוללות צוות מקצועי רחב שיודע לתת מענה מהיר ומדויק למקרים של פצעים ברגליים בכדי למנוע כריתת כף רגל.
עם זאת, כדי לטפל בבעיה מהשורש חשוב למנוע אותה מלכתחילה. "המפתח בטיפול הוא המניעה – לזהות את השלב לפני שמתפתח הפצע ונשקפת סכנה לרגל", אומרת בושארה יונס, אחות סוכרת מחוזית בצפון בקופת החולים המאוחדת.
נוירופתיה - הסכנה השקטה לחולי הסוכרת
המגמה הנוכחית בטיפול השוטף במחלת הסוכרת היא הזמנת המטופלים שנמצאים בסיכון לבדיקות ומעקבים. "בבדיקה אנחנו מסתכלים על מבנה כף הרגל, בודקים את הטמפרטורה והאם יש זרימת דם טובה", מסבירה יונס, "מה שמגביר את הבעיה היא נוירופתיה, מצב בו נפגעים העצבים בגלל הרס כלי הדם ולחולה אין תחושה ברגלו. חוסר התחושה הופך להיות מסוכן כשפצעים וכיבים שנוצרים בכף הרגל אינם מטופלים בזמן."
"לא מספיק רק לבדוק את כף הרגל", היא מוסיפה, "האחים והאחיות צריכים לדעת לאן להפנות את החולה והיום יש צוותים רב-מקצועיים שיודעים לטפל בממצאי הבדיקה. לדוגמה, אם אין זרימה טובה של דם המטופל יופנה לבדיקת דופלר (בדיקה המשמשת להערכת זרימה בכלי דם) ולמומחה כלי דם. לעומת זאת במקרה של פצע או יבלת הוא יופנה למרפאות שניוניות כמו מרפאות פצע שהולכות ומתפתחות כדי להנגיש את השירות".
כאשר משהים את הטיפול בפצע בעיות נוספות עלולות לצוץ. זיהומים או סיבוכים משמעותיים יותר כתוצאה מבעיה בזרימת דם. "הבנה מהירה יותר של פצע או כיב שקשורים למחלת הסוכרת והפניה מהירה לגורם מקצועי תוביל להצלחה גדולה יותר בטיפול. אם למשל מטופל פנה לרופא המשפחה, חשוב שיפנה אותו לכירורג, אורתופד או אפילו לבית חולים. הטיפול בפצע צריך להיות כשהוא הכי קטן וצעיר, אז הכי קל לטפל בו בצורה מהירה וחזקה".
לא גזירת גורל
קטיעת רגל איננה גזירת גורל. התנהלות נכונה בטיפול יכולה למנוע זאת. הטיפול המניעתי כאמור צריך להתרחש עוד לפני הופעת הנוירופתיה, הפצעים או הכיבים. הוא נעשה על ידי בדיקת רמות הסיכון, איזון לחץ הדם ורמות הסוכר, טיפול במשקל עודף, הפסקת עישון והגברת פעילות גופנית.
"טיפול מהיר, רצוי בשתי תרופות במקביל, לתיקון רמות הסוכר ולשמירתן ברמה טובה לאורך זמן – הוא דבר שימנע את סיבוכי המחלה", מסביר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת.
בעשור האחרון הונגשו שני סוגי תרופות ששינו לחלוטין את היכולת לרפא את חולי הסוכרת. "תרופה אחת היא זו שמשמשת גם להורדת המשקל, וניתנת הן בזריקה והן בכדור. משפחת תרופות זאת יעילה ביותר גם בהורדת משקל הגוף וגם בנרמול רמות הסוכר בדם, ולכן היא כיום תרופת הבחירה בניסיון להבריא את החולים כבר בשלבים הראשונים של הסוכרת. התרופה השנייה, שניתנת ככדור, מוציאה את הסוכר מהגוף דרך השתן", הוא מציין.
כ-700 אלף אנשים בישראל חולים כיום בסוכרת, מתוכם כ-10,000 מפתחים פצע בכף הרגל. כדי לטפל במספרים הגדולים הללו, הועלתה בפאנל הצעה להקים יחידות מתמחות בבתי החולים עם מיטות אשפוז ייעודיות וצוות רב-מקצועי.
פרופ' רז סיכם והדגיש כי "מקומו של המטופל במניעה ובאבחנה המוקדמת של רגל סוכרתית הוא חשוב ונדרש לפנות במיידית לרופא או לצוות המטפל. בימים אלו התוכנית הלאומית של המועצה הלאומית לסוכרת מתממשת ואנו מקווים שתוריד בצורה דרמטית את כמות הקטיעות ברגליים."
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק