בשיתוף נובונורדיסק
ד"ר אביבית ברנר מכירה על בוריה את הקשיים הנפשיים עמם מתמודדים מטופליה. בתור מנהלת שרות הסוכרת ביחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים בבית החולים דנה דואק באיכילוב, תפקידה הוא לסייע בין היתר למתבגרים במלחמה בעודף המשקל. כיום היא כבר יודעת היטב שבקרב ילדים ומתבגרים, למחלת ההשמנה השלכות פסיכולוגיות קשות לא פחות מאלה הפיזיולוגיות.
"אין ילד שסובל מעודף משקל שלא חוטף הצלפות מחבריו", היא מתריעה. "זה מתחיל כבר בגיל הגן ומשם אין לזה סוף". וברנר יודעת על מה היא מדברת. בזכרונה אינספור מקרים שבהם היא נתקלה במטופלים בעלי קשיים נפשיים אשר לא פעם נזקקו בנוסף לטיפול בהשמנה גם לטיפול פסיכיאטרי.
"נערה בת 16 הגיעה אלינו אחרי סיפור מאוד ממושך של בדידות חברתית", היא נזכרת. "ואז בתקופת הקורונה חלה החמרה – גם בעודף המשקל וגם בניתוק הקשרים החברתיים. כאשר היא חזרה לבית הספר אחרי תקופה מאוד ארוכה היא סבלה מביקורות והצקות על העלייה הנוספת שלה במשקל עד לנידוי חברתי של ממש. זה מאוד עצוב. במקום לתת לילד כזה כוחות להתמודד עם מצב רפואי זה רק מחליש ומקשה עוד יותר. הילדה הזאת נמצאת אצלנו במעקב במרפאה ומקבלת המון תמיכה. בנוסף לטיפול תרופתי בהשמנה היא מקבלת ליווי פסיכולוגי לתהליך. זה מקנה כוחות להתמודד".
רגע לקראת סוף שנת 2021 כבר ידוע לכול שהשמנה היא מחלה לכל עניין ודבר. מדובר במצב רפואי לו השלכות גופניות, רפואיות ופסיכולוגיות מרחיקות לכת, כזה שבוודאי אין להקל בו ראש. בעידן שבו מאות אלפי אנשים בוגרים נאבקים במחלת ההשמנה מדי שנה, אין ספק כי ההתמודדות עימה אינה קלה. על אחת כמה וכמה בתקופה מורכבת כמו גיל ההתבגרות.
בגיל שבו האדם מגלה את העצמאות שלו בפעם הראשונה, בתקופה שבה תפיסת העצמי מתעצבת והרצון לקבל ביטוי אינדיבידואלי מתעצם, מתבגרים רבים מוצאים עצמם במאבק בלתי פוסק מול המשקל ולדבר תוצאות הרסניות. מעבר לסיכונים הבריאותיים האפשריים הנגזרים מהשמנה, מדובר גם בהשפעות לא מבוטלות בפן הפסיכולוגי.
"השמנה היא בעצם עלייה במשקל מעבר למה שמוגדר כנורמה", מסבירה ברנר. "המשמעות של השמנה היא לא עניין חזותי - אין פה עניין של שיפוטיות, של התייחסות לצורה החיצונית, היום אנחנו כבר יודעים לפי הרבה מאוד מחקרים כי השמנה כרוכה בתחלואה מאוד משמעותית שמביאה לקיצור תוחלת החיים. זו הסיבה בעצם שהיא מוגדרת כמחלה".
"השמנה שמתחילה בגילים צעירים הרבה פעמים נגרמת על רקע נטייה גנטית שנתמכת על ידי השפעה סביבתית – ופה נכנס הנושא של צריכת מזון לא בריאה: צריכת מזון תעשייתי, שתייה ממותקת, אכילה בכמויות גדולות. גם לשינה לא רציפה יש משמעות מבחינת עליית הסיכון".
גורם משמעותי נוסף הוא ירידה בפעילות הגופנית המאפיינת את זמננו. "ילדים היום יושבים שעות ארוכות מול מסכים מה שתורם מאוד לעלייה בהחמרה של השמנה ובסיבוכים", מרחיבה ברנר. "הגורם הוא משולב – מתחיל מבסיס גנטי ונתמך ומתפתח בהשפעה סביבתית. יש פה גם עניין של חינוך ולפעמים גם קשה להפריד בין ביצה ותרנגולת: הרבה פעמים במשפחות עם נטייה להשמנה יש אמא עם סוכרת היריון שיוצרת סביבה תוך רחמית שמהווה בפני עצמה גורם סיכון להשמנה".
כפי שניתן כבר להבין, המשמעות של השמנה במתבגרים מבחינה פיזיולוגית גדולה, אך מבחינה פסיכולוגית ניתן לצפות להשלכות לא פחות חמורות. "מבחינה פיזיולוגית אנחנו מדברים על התפתחות מוקדמת של סיבוכים בריאותיים כמו סוכרת סוג 2 וכבד שומני שכבר ציינו. כשהסיבוכים המטבוליים מתפתחים בגילים צעירים מחקרים מראים שהם מתקדמים באופן הרבה יותר מהיר. מדובר בתחלואה שונה – מתבגרים שמפתחים תחלואה מטבולית נוטים לפתח בקצב מהיר יותר סיבוכים חמורים יותר.
"מבחינה פסיכולוגית החברה שלנו מאוד שופטת, וילדים בכלל מאוד ביקורתיים ומאוד נוטים לבטא את הביקורת. כמעט ואין מטופלים עם השמנה שלא חווים קשיים פסיכולוגיים וחברתיים, זו הסיבה לכך שליווי על ידי עובדת סוציולוגית ופסיכולוגית הם חלק אינטגרלי מהטיפול במרפאה. יש לא מעט מקרים של נידוי חברתי, של הסתגרות שמעצימה הרגלים מזיקים של אכילה לא מבוקרת ופחות בריאה ופחות פעילות גופנית. האחד מגביר את השני. מאוד קשה לצאת מהמעגל הזה שהולך ומחמיר את ההשמנה כשיש קשיים פסיכולוגיים כל כך גדולים".
וכמובן שיש קשר, איך לא – גם לרשתות החברתיות. בשנה האחרונה שורה של ידיעות חשפה את ההשפעות ההרסניות של הרשתות על בני הנוער, במיוחד בהקשר של דימוי ותפיסת גוף. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בילדים ומתבגרים הסובלים מהשמנה.
"תרבות האינסטגרם מאוד מקשה על ההתמודדות עם זה, העניין שכולם צריכים להיות באותו שטנץ ובאותו גודל ובאותה צורה ואין מספיק חינוך לסובלנות, ללקבל את האחר", מסכימה ברנר, " יש לנו דרך ארוכה לעשות מהבחינה הזו. אני חושבת שמה שיושב הרבה פעמים על הנושא של השיפוטיות המוגברת הוא זה שבעבר הייתה רווחת ההנחה שאדם רזה כי יש לו יכולת לשלוט בעצמו בעוד שאדם עם השמנה הוא חלש אופי ומתקשה לשלוט בדחפים שלו.
"הנטייה לעלות במשקל, לאגור שומן ולפתח סיבוכים היא הרבה פעמים נטייה שהיא מובנית גנטית. הנטייה לאכול יותר או פחות כמו גם לבחור מזונות מסויימים תלויה בתבנית גנטית. אין פה עניין של חוזק, חולשה או יכולות שכליות. הרי אדם רזה לא טוב יותר או בעל תכונות אישיות טובות יותר מאשר אדם עם השמנה, והשיפוטיות הזו מאוד מקשה לעשות תהליך מועיל מבחינה בריאותית. ובכלל, אני חושבת שראוי לעודד את כלל האוכלוסייה, כולל הילדים ובני הנוער הרזים, לאורח חיים בריא. ההנחיות שלנו לכלל אוכלוסיית הילדים והמתבגרים הן זהות: לאכול מזון בריא בכמויות מתאימות עם הפסקות בין הארוחות, שתייה ממותקת היא מחוץ לתמונה בשילוב עם פעילות גופנית יומיומית. ברור לכולנו שאנחנו רחוקים מקיום המלצות אלו".
מדוע חשובה פעילות מניעתית דווקא בגיל צעיר?
"כי לילד עם השמנה יש סיכוי גבוה להפוך למבוגר עם השמנה. הסיבוכים הבריאותיים בהשמנה בגיל צעיר מתפתחים הרבה יותר מהר מאשר בהשמנה בבגרות. בנוסף, ברפואה בכלל- יותר קל לעסוק במניעה מאשר בטיפול בסיבוכים".
ומה כוללת הפעילות המניעתית?
הבסיס לכל התערבות שהיא היא הקניית הרגלים לאורח חיים בריא. זה כולל תמיכה של דיאטנית עם הדרכה צמודה, בניית תפריט שהוא תפריט מתאים ובריא בהתאם לרפרטואר שהילד מוכן ומסוגל לצרוך, והתאמה ועידוד לביצוע פעילות גופנית. כמובן שאצל ילדים ומתבגרים עם עודף משקל הרבה פעמים קיים קושי לבצע פעילות גופנית. ילד עם עודף משקל מרגיש שהוא מזיע יותר ויותר חם לו וזה מקשה עליו. לחלק מהילדים ישנם כאבי מפרקים וסיבוכים אורטופדים עקב ההשמנה, כך שגם הנושא הזה דורש בירור וטיפול על ידי הגורמים המקצועיים".
כמובן שבעולם מושלם הדרכה לאורח חיים בריא היתה פותרים את הבעיה, אך לא כך הדבר בלא מעט מהמקרים ולכן נדרש טיול תרופתי. "במטופלים עם עדות לסיבוכים מטבוליים דוגמת כבד שומני, הפרעה במשק הסוכר, או כאלה בעלי רמות שומנים גבוהות בדם מומלץ על התערבות תרופתית", מרחיבה ברנר.
"הטיפול התרופתי הקיים באישור סל הבריאות נלקח בבליעה ומשפר את הרגישות לאינסולין, אבל הטיפול בתרופה הזו לא מביא לירידה משמעותית במשקל. בשל הצורך להביא לירידה משמעותית במשקל כדי להביא להטבה במצב הבריאותי - אנחנו תומכים במתן טיפול תרופתי חדש. במילים פשוטות יותר מדובר בתרופה שמשפיעה על ההורמונים שמופרשים ממערכת העיכול בכמה רמות וביניהן גם ברמה המרכזית במוח, דבר שבעצם מביא להפחתת תחושת הרעב. כתוצאה מכך יש ירידה במשקל המביאה לשיפור בריאותי משמעותי. במצב כזה קל יותר להרתם לתהליך חיובי הכולל גם ביצוע פעילות גופנית. כשיש פידבק חיובי מהסביבה יש למטופל הרגשה של יציאה ממעגל הרשע. יש לי כמה עשרות בני נוער שמטופלים בתרופה עם שיעור ההצלחה משמעותי.
יש לתרופה תופעות לוואי?
"היא יכולה לגרום לבחילות, כאבי בטן ושלשולים. מהסיבה הזאת אנחנו מעלים את המינון באופן מאוד הדרגתי: מתחילים ממינון מאוד נמוך ועולים במינון בהדרגה פעם בשבוע-שבועיים בהתאם להתפתחות תופעות הלווואי. חוץ מתופעות הלוואי האלה היא נמצאה כבטוחה וכלן קיבלה אישור של ה-FDA".
על אף הקשיים הבירוקרטיים נדמה כי סוף סוף נמצא פתרון אפקטיבי למלחמה בהשמנה. "היות ובסיס הטיפול שלנו בסופו של דבר הוא שינוי בהרגלי חיים עיקר המשמעות של הטיפול התרופתי בבני נוער הוא שבירת מעגל הייאוש. מגיעים אלינו למרפאות בני נוער מיואשים שניסו בכל דרך שהיא להתמודד ולשנות הרגלים ועד שהם לא חווים הצלחה הם לא מצליחים לעלות על המסלול שיביא לירידה במשקל ושיפור במצב הבריאותי". נדמה כי סוף סוף נמצא פתרון מתאים.
*נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק
בשיתוף נובו נורדיסק
