כמה ימים לאחר עלייתה המיוחלת לארץ של זריקת ההרזיה "וויגובי", התבשר עם ישראל שאגם נבא המוכרת יותר כ"גברת שווארמה" עברה ניתוח בריאטרי. "אני עוזבת לכמה חודשים רחוק מהשווארמה שלי, נפרדת מהקיבה שלי", הודיעה הגברת בטיקטוק, ועוררה, כהרגלה בקודש, סערה ברשת. "זה קיצור דרך מסוכן", הזהיר אותה אחד העוקבים, "היית יכולה פשוט להזריק אוזמפיק". "איזה שטויות", ענתה לו מגיבה אחרת, "מיני מעקף זה החיים, לא תתחרטי אפילו לשנייה".
גברת שווארמה הוא כינויה המסחרי של אושיית הרשת אגם נבא, צעירה בת 19 מנתניה, שמתמודדת מאז ילדותה עם השמנת יתר. נבא, שצברה עד כה יותר מאלף עוקבים לק"ג, מעלה לערוץ הטיקטוק שלה סרטונים נוטפי הומור עצמי המתעדים אותה בין היתר זוללת לאפות ("שווארמה זה החיים"), נוזפת בשליחי וולט ("הזמנתי קילו שוקולד ולא הגיע"), משיבה מכה לחמאס ("הייתי אוכלת אתכם") וגם לשמנופובים ("אתם גועל נפש").
סוגיית החיתוך בבשר החי של גברת שווארמה מעלה לפתחנו סוגיה מעניינת: מהו מקומם של הניתוחים הבריאטריים, בעידן של תרופות מהפכניות כמו וויגובי, הגורמות לירידה של 20 אחוז או יותר במשקל? עוד לפני שפשה בארץ טרנד הזריקות לירידה במשקל, כבר ירד מספר הניתוחים הבריאטריים המבוצעים בארץ באופן די משמעותי (זאת לעומת העלייה העקבית והמתמדת בארה"ב ובאירופה).
לפי נתונים שפורסמו על-ידי משרד הבריאות והחברה לכירורגיה מטבולית ובריאטרית, מספר הניתוחים הבריאטריים שבוצעו בישראל ירד ב-20% בין השנים בין 2015 ל-2020, מ-9,355 ניתוחים בשנה ל-7,220 ניתוחים בשנה. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות עושה רושם שירידה זו נבלמה לבינתיים.
ומה צפוי הלאה? "הטיפולים התרופתיים בפירוש ייקחו איזשהו נתח מהניתוחים הבריאטריים, ויש בזה מן הצדק", טוען פרופ' דוד גויטיין, מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא. "לא כל האנשים שסובלים מהשמנת יתר זקוקים, רוצים או מסוגלים לעבור ניתוח בריאטרי, והתרופות הללו נותנות לאנשים הללו איזשהו מפלט. כרגע מדובר באוכלוסיות קטנות יחסית, אבל כשיגיעו הטיפולים התרופתיים היותר אגרסיביים, בפירוש יכול להיות שתהיה חלוקה אחרת של העוגה הזו".
זה המקום להזכיר כי הקריטריונים לקבלת וויגובי, או כל תרופה אחרת הרשומה בארץ בהתוויה של ירידה במשקל, הם BMI 30 ומעלה, או BMI 27 ומעלה עם גורם סיכון נוסף. הקריטריונים לניתוח בריאטרי הם, כצפוי, מחמירים יותר: BMI 40 ומעלה, או BMI 35 ומעלה עם גורם סיכון נוסף. כיוון שאין סף מקסימלי של BMI שממנו ואילך לא מומלץ להתחיל טיפול תרופתי, הרי שנוצרת כביכול חפיפה מסוימת בין הקריטריונים השונים לטיפול התרופתי והכירורגי. התסבוכת הזו עלולה, לעתים, לגרום להתנגשות מסוימת בין רושמי התרופות לאוחזי הסכין.
"התרופות החדשות לירידה במשקל בכלל לא מיועדות לאוכלוסייה הבריאטרית", טוען פרופ' גויטיין, "אלא לאוכלוסיית הביניים הסובלת מעודף משקל עם גורמי סיכון או השמנה בדרגה נמוכה יחסית. אם למשל אתה סובל מהשמנת יתר חולנית וצריך לרדת 50 ק"ג, וירדת עם התרופה 10 או אפילו 15 ק"ג, זה אמנם יפה אבל לא מספיק. לדעתי, זה שהיום רושמים את התרופות האלה לאנשים שעומדים בקריטריונים לניתוחים בריאטריים זה על גבול ההונאה, כי זו לא ההתוויה המוכרת של התרופות הללו. לצערי, יש בארץ יד מאוד קלה על ההדק בטיפולים התרופתיים".
אז איך בכל זאת משתלב הטיפול התרופתי עם הטיפול הכירורגי?
"אני רואה את זה כמשהו סינרגיסטי. מדובר פה במחלה מטבולית כרונית שרק הולכת ותופחת, ובעצם היכולת לטפל בה היא רב-שכבתי. קודם כל שינוי הרגלי חיים עם דיאטה ופעילות גופנית, אחר כך תרופות לירידה במשקל ורק בסופו של דבר נשק יום הדין, שהוא הניתוח הבריאטרי".
קורה שאתה ממליץ למטופל לנסות קודם כל תרופה במקום ניתוח?
"רוב המטופלים באים אלינו לאחר שהם כבר נכשלו בטיפול תרופתי, או שפחדו ממנו, או שסבלו מתופעות לוואי, או שלא יכלו להרשות את זה לעצמם מבחינה כלכלית. מיעוט המטופלים שאני מנתח הוא נאיבי לטיפול תרופתי. בכל מקרה, אני לא בעמדה של להציע תרופה לירידה במשקל. אם מישהו שואל אותי אם כדאי לו לנסות טיפול תרופתי, אני עונה לו 'תנסה, ואז תבוא אליי אם תתייאש מזה או שזה יפסיק לעבוד'".
בהקשר זה משתף פרופ' גויטיין במחקר חדש בהובלתו, שבמסגרתו גויסה קבוצה גדולה של מטופלים העומדים לעבור ניתוח בריאטרי – חלקם טופלו לפני כן בזריקות לירידה במשקל, וחלקם לא התנסו מעולם בתרופות מסוג זה. "אנחנו רוצים להשוות בין שתי הקבוצות הללו ולבדוק אם הצלחה בטיפול התרופתי לפני הניתוח יכולה להוות אינדיקטור להצלחת הניתוח", הוא מסביר, "או שאולי נגיע בכלל למסקנה שהטיפול התרופתי דווקא פוגע בהצלחת הניתוח. זה מאוד מעניין".
בכל מקרה, נדמה כי פרופ' גויטיין רחוק מלהיות מודאג שמא יישבר מטה לחמם של המנתחים הבריאטריים בישראל. להיפך, הוא דווקא משוכנע שבקרוב הקערה תתהפך על פיה, ומספר הניתוחים הבריאטריים בארץ רק ילך ויאמיר משנה לשנה, כפי שקורה בשאר מדינות המערב. "כ-4.5% מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ סובלת מהשמנת יתר חולנית", הוא מציין, "כלומר יש יותר מ-300 אלף איש שכרגע עומדים בקריטריונים לניתוח בריאטרי. בארץ מנותחים בערך 7,000 איש בשנה, אז תעשה לבד את החשבון".
ומה לגבי גברת שווארמה? בהנחה שעברה "מיני מעקף" כמו רוב המנותחים הבריאטריים בישראל, ובתקווה שלא תסבול מסיבוכים מצערים כלשהם, היא צפויה להשיל במהלך השנים הקרובות כ-70% ממשקלה העודף. כיוון שניתוח זה כולל גם קיצור של קיבתה, סביר שאת הלאפה, לפחות בשלב הראשון, תיאלץ להחליף במיני-פיתה, ואת השווארמה, בפיסה של פסטרמה. נדמה שמעריציה בטיקטוק ימשיכו לעקוב ולחבב אותה בכל משקל.
ד"ר ליאור נוימן הוא מומחה ברפואת המשפחה, רופא השמנה וסוכרת