בזמן האחרון האדמה רועדת מתחת לרגלינו עם מספר גבוה של אירועי רעידת אדמה, וגם באופן מטאפורי, אם מוסיפים את הפחדים של רבים מפני ההפיכה המשפטית והתנודות השלטוניות. וזאת אחרי שנתיים של קורונה, שבהן רובנו התמודדנו עם גלים של חוסר יציבות, חרדות ופחדים מול מציאות משתנה. אילו כלים דרושים לנו כדי לעבור תקופות מאתגרות כאלה במינימום נזקים רגשיים ומנטליים? לד"ר קורל שחר, חוקרת ומומחית לשיפור תפקודים מוחיים ויועצת חינוכית ומשפחתית, יש כמה עצות פרקטיות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"המוח שלנו הוא מוח הישרדותי", היא אומרת, "קיימים בו מנגנונים חשובים שאמורים לשמור עלינו מפני מצבים שנתפסים כמסכני חיים. במצבים של חוסר יציבות או אי־ודאות, המוח שלנו נכנס לכוננות יתר של הישרדות, ומפעיל איתותים, תחושות ורגשות כמו במצב של סכנה. זו ההתנהלות האוטומטית של המוח עוד מהעת הקדומה, אז האדם היה צריך לזהות במהירות, אם יש מולו בעל חיים שמגיע לטרוף אותו".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריה, כאשר אנחנו לא נמצאים במודעות קשובה למנגנון הזה, אנחנו עלולים להתמקד אך ורק בדברים השליליים והמלחיצים בחיינו ופחות בדברים החיוביים והמרגיעים. היא גם מדגישה שהמנגנונים האלו מושפעים מאוד מהסביבה שבה גדלנו ומהאופן שבו ההורים שלנו התמודדו עם מצבי משבר.
ומה נכון לנו לעשות כדי להתנתק מהתחושות הללו?
"קודם כל להעביר את המוח למוד ידני במקום למוד אוטומטי. זה אומר שבמקום שהמנגנונים ההישרדותיים של המוח שלנו יחליטו עבורנו שנקלענו למצב מסוכן, עלינו לבחון את המצב בעצמנו, נקודתית, ולהחליט באמצעות ניסיון החיים שלנו אם אנחנו אכן מצויים בסכנה אמיתית או שאפשר להירגע. ברוב הפעמים המצב אינו מסוכן כפי שהמנגנון ההישרדותי הטבוע בנו היה רוצה שנחשוב או נרגיש. בנוסף, אנחנו יכולים לבחור את המיקוד בעצמנו: להחליט שאנחנו מצד אחד זהירים, אך מצד שני מתמקדים בצדדים חיוביים ובטוחים".
איך בדיוק עושים את זה?
"אפשר להתבסס על העבר שלנו, על מצבים שבהם היינו נתונים במצב לא נוח כלשהו - והתמודדנו עימו. עלינו לבחון האם כאשר התמודדנו עם הסיטואציה שממנה חששנו, באמת היה לנו כל כך קשה כפי שחשבנו שיהיה? או שאולי דווקא המצבים שהלחיצו אותנו מראש, ולא תמיד באופן מוצדק, היו כאלה שיצאנו מהם מחוזקים וגרמו לנו לגדול ולצמוח. ההסתכלות לאחור תאפשר לנו להתנהל מתוך עשייה חיובית של פתרון בעיות במקום להיתקע במצוקה וחרדה סביב השאלה מה יהיה".
שחר מסבירה כי פחד סביב התהייה "מה יהיה" לרוב רק מוביל להשתבללות ולהתחפרות בביצת הבעיות.
ומה עם הצורך שלנוו בביטחון? בכך שהדברים שהתרגלנו אליהם לא ישתנו?
"אחד הדברים שיוצרים חרדה ודיכאון במצבים של שינוי, הוא הרצון העז של חלק מאיתנו שהדברים יחזרו להיות כפי שהיו קודם. וכאשר זה לא קורה, אנחנו מרגישים שאין לנו מעקה בטיחות להיאחז בו נוכח גלי המציאות הסוערים. כך למשל, בתקופת הקורונה, כדי להתמודד עם גלי המגפה והסגרים היה עלינו קודם כל להבין שזו המציאות החדשה שבה אנחנו נמצאים ושאי אפשר כרגע לחזור באופן מיידי לעולם שאין בו קורונה".
2 צפייה בגלריה
רעידת אדמה בטורקיה. ''צריך להתמקד בסטטיסטיקה - רוב הסכויים שלא ניפגע''
(צילום: gettyimages)
מה תגידי למי שחוששים מפני המצב הפוליטי החדש והשינויים המתבצעים במערכת המשפט, שמשפיעים על הדמוקרטיה, הכלכלה, ותחושת היציבות והביטחון בישראל?
"יש גם את המצב הפוליטי וגם את המצב הביטחוני שלא רגוע. בכל אחד מהמצבים אנחנו יכולים לעבור ממיינדסט של חוסר ביטחון, חוסר יציבות ופחד, למצב של ניהול, פרספקטיבה ופתרון בעיות. אנחנו צריכים ללמוד כיצד אנחנו יכולים להגן על עצמנו, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על המצב, להבין מה הן הסטטיסטיקות, להיזכר במקרים שבהם הכל הסתדר בסוף ולהצטייד בראיית עולם רחבה".
זה לא קצת לטמון את הראש בחול?
"לא. זה לעבור למצב של פעולה מנוהלת ושל פרספקטיבה רחבה כדי לאפשר למוח לפעול בצורה מיטבית ולא להיכנס לחרדה ומצוקה".
ויש גם רעידות אדמה. אמיתיות. אז מה עושים?
"במצב של חשש לרעידת אדמה נוכל ללמוד כללי בטיחות והגנה, אך צריך גם לזכור שמבחינת סטטיסטיקה מרבית הסיכויים הם שלא ניפגע ולהתמקד בזה ולא באחוז הנמוך של הסיכוי שכן ניפגע. חשוב לזכור שמחשבות של חוסר אונים וחוסר יכולת הגנה גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים, מעמידות אותנו בפני סכנה של מצוקה רגשית גבוהה, כמו חרדה או חוסר תפקוד. אנחנו יכולים למקד את המוח שלנו בחשיבה חיובית".
ומה באשר למצב הפוליטי בארץ? האם לקחת את הילדים להפגנות? או להשאיר אותם בבית?
"אם כהורים חשוב לכם לקחת את הילדים להפגנות, תבחרו הפגנות שנראות לכם בטוחות ולכו על זה. תווכו לילדים את האפשרות שכאזרחים לא תמיד תוכלו להשפיע, אבל שחשוב לנסות להשפיע ולהביע דעה בצורה חיובית ומנומקת, ותשקיעו בנימוק, כי ילדים שמפגינים צריכים להבין את כל הצדדים ולבחור את הצד שלהם".
ולסיום, כבר היינו במצבי משבר. איך מסבירים את זה לעצמנו ולא מאבדים תקווה?
"זוכרים שבעבר היו מצבים לא פשוטים דומים, ומשם שואבים כלים לפעולה ומצד שני למיקוד חיובי ולכך שלרוב הכול מסתדר בצורה חיובית. נכון, תמיד יכול לקרות משהו רע, אבל לרוב הוא לא קורה, אז למה להתמקד ולהישאב אליו? פעולה, ניהול ומיקוד חיובי יובילו אתכם טוב יותר".
