בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות
אחד מכל שבעה ישראלים בוגרים מתמודד עם הפרעות התמכרות. אחד מכול חמישה ילדים סובל מהפרעת התמכרות למסכים – והמספרים עולים מדי שנה, כמו גם הבנת הקשר ההדוק בין דיכאון, חרדה והתמכרויות. מחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA), והוגש לאחרונה לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בדק את המצב ישראל נכון ל-2022.
"ההתמכרויות ההתנהגותיות שולטות בכיפה, והדומיננטיות ביותר הן הימורים, מין ופורנוגרפיה. בהתמכרות לחומרים בולטת ביותר ההתמכרות לקנאביס, לגראס"
כדי לדון בתוצאות המחקר ובהשלכותיות על כולנו, הגיעו לאולפן ynet פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות, פרופ' ענת שושני, מובילת תכנית המניעה במרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) וחוקרת בבית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ו ד״ר איתי בסר, מנהל מרפאת מבוגרים במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ויו״ר אילסם, החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות של ההסתדרות הרפואית. צפו בווידיאו
עליה בשכיחות ההתמכרויות
בשלוש השנים האחרונות, עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, ניתן היה לחוש בעלייה בשכיחות בהתמכרויות ואז הגיעה המגפה, על שלל מגבלותיה, והיוותה גורם מעצים. "עוד לפני הקורונה הייתה עלייה של 25% בשכיחות ההתמכרויות במדינת ישראל", אומר פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות. "מאות אלפי אנשים נוספו למעגלי ההתמכרויות", הוא מוסיף ומספר על עלייה של 15% בהתמכרות לחומרים כמו אלכוהול, סמים ותרופות מרשם ועליה של 35% בחלק מההתמכרויות ההתנהגותיות.
"ההתמכרויות ההתנהגותיות שולטות בכיפה, והדומיננטיות ביותר הן הימורים, מין ופורנוגרפיה. בהתמכרות לחומרים בולטת ביותר ההתמכרות לקנאביס, לגראס", מסביר פרופ' לב רן ואומר שהנתונים מצביעים על כ-27% מהישראלים, שמשתמשים בקנאביס, כשרק חלק קטן מאוד מהם מקבל קנאביס רפואי במרשם.
"הנתונים האלה עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו רואים בעולם המפותח, שם ניכרת עליה מתמדת בשכיחות להתמכרויות", הוא אומר ומציע לכך כמה הסברים מושכלים: "ראשית, ניכרת עליה בשלוש תופעות בולטות - דיכאון חרדה והתמכרויות, תופעות שצועדות להן יחד. שנית, בעשורים האחרונים כולנו חיים באינטנסיביות גבוהה, ואנחנו, כחברה, מחפשים כל העת דרכים להירגע, לברוח ולמתן. כמובן, שבלתי אפשרי להתעלם גם מההשפעה של הטכנולוגיות. כולנו עם סמארטפון בכיס. הזמינות והנגישות וגם התיווך לחלק מההתמכרויות הכי נפוצות נעשה דרך הטכנולוגיה ובאמצעות הסמארטפון", הוא מצביע על הסיבות העיקריות לגידול בהתמכרויות.
1 מכול 5 ילדים סובל מהפרעת התמכרות
אצל ילדים ונוער, המסכים הם בעיה בפני עצמה אבל גם היא מתווכת להם, פעמים רבות, על ידי ההורים. היכן ניצב הגבול בין בידור להתמכרות, בין שליטה לחציית קווים אל עבר הפן ההתמכרותי?
"בעשור האחרון ניכרת עליה דרמטית בדיכאון וחרדה של בני נוער וילדים. "אפשר להגיד שאנחנו נמצאים בשיא של בעיות נפשיות אצל ילדים ונוער מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת ועד היום. הקורונה החריפה את המצב ודיכאון וחרדה עלו בכ-23%. גם שימוש באלכוהול עלה דרמטית וכך גם שימוש בקנאביס ובמסכים. 1 מכל 5 ילדים היום מכור למסכים"
"קיים טווח רחב של תופעות הנובעות משימוש סביר לשימוש יתר ועד שימוש לרעה והתמכרות והוא מתקיים על הציר של תקופת הילדות וההתבגרות, שם נחשפים לראשונה למסכים ולחומרים ומתחיל שימוש", מסבירה פרופ' ענת שושני, מובילת תכנית המניעה במרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) וחוקרת בבית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן. היא מצביעה בעצם על הבעיה הראשונה והיא גיל השימוש, שהולך ויורד עם השנים.
"אם פעם ילדים נחשפו לסיגריות בחטיבת הביניים, היום הם נחשפים לעישון ולסיגריות בסוף בית הספר היסודי", אומרת פרופ' שושני ומצביעה על העובדה, שגם גיל החשיפה למסכים הולך ויורד. "היום, ילדים בכיתה ג' מקבלים טלפונים, ואפילו בגיל צעיר יותר".
5 צפייה בגלריה
אצל ילדים ונוער, המסכים הם בעיה בפני עצמה, אבל גם היא מתווכת להם, פעמים רבות, על ידי ההורים
(צילום: shutterstock)
התמכרות, היא אומרת, כרוכה בצורך הולך וגדל בשימוש, "גם במסך וגם בחומר, גם בתלות פסיכולוגית מאוד גבוהה באותו גורם, באובייקט, וגם בקושי להפסיק את השימוש. זה מלווה בהתפרצויות, וכעסים ובהקשר של מסכים, זה מאד בולט היום. אנחנו רואים ילדים שיושבים מעל 38 שעות בשבוע מול מסכים אבל גם טרום תקופת הקורונה, הילדים היו במצב לא אידיאלי".
פרופ' שושני מצביעה על כך, שבעשור האחרון ניכרת עליה דרמטית בדיכאון וחרדה של בני נוער וילדים. "אפשר להגיד שאנחנו נמצאים בשיא של בעיות נפשיות אצל ילדים ונוער מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת ועד היום. הקורונה החריפה את המצב ודיכאון וחרדה עלו בכ-23%. גם שימוש באלכוהול עלה דרמטית וכך גם שימוש בקנאביס ובמסכים. 1 מכל 5 ילדים היום מכור למסכים", היא מצביעה על הנתונים המדכאים.
"באופן איטי והדרגתי מתחילים לוותר על כל מיני פעילויות, בהתחלה כאלה שפחות חשובות לחיים ולאחר מכן, פעולות הרבה יותר משמעותיות כמו לוותר על פגישות עבודה, על הלימודים על יציאה עם הילדים או בילויים וטיולים. אחר כך ניכרים שינויים התנהגותיים כמו התפרצויות זעם בלתי נשלטות, שינויים במצב הרוח, והשפעה שלהם על אינטראקציה בין אישית"
צריך לדבר על זה
האם יש מה לעשות? פרופ' שושני חושבת שכן. "צריך לדבר על זה. יש הורים שחוששים לשים את זה על השולחן, במיוחד בהקשר של חומרים. צריך לנהל שיח על שימוש, על חשיפה, על הרווחים שבגללם ילדים משתמשים וגם מה המחירים שהם משלמים על אותם רווחים. הורים צריכים להיות שם והפיקוח ההורי מאוד מאוד משמעותי", היא מדגישה, "בנוסף, חייבים להציע אלטרנטיבות בחוץ; לעודד מפגשים חברתיים, לעודד חוגים ופעילויות שמשמעותיות לילד ולטפח אישיות בריאה כדי שהילד יגיע למסיבה בכיתה י' ויאמר לעצמו: יש לי הרבה מה להפסיד אם אני אגע ואשתמש ואני יודע לצבור ביטחון, לצבור משמעות, ולחוות אושר, גם בלי החומרים האלה", היא אומרת.
"הקורונה הציפה בעיה שהייתה קיימת כאן הרבה זמן"
כאמור, אצל ילדים הבעיה מדאיגה מאד אבל גם אצל מבוגרים, בעיית ההתמכרויות קיימת וניכרת, בעיקר אחרי מגפת הקורונה. "הקורונה רק הציפה בעיה שהייתה קיימת כאן הרבה מאוד זמן", אומר ד״ר איתי בסר, מנהל מרפאת מבוגרים במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ויו״ר אילסם, החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות של ההסתדרות הרפואית.
"בושה, בלבול, בריחה וביישנות נוכחים בחברה בנוגע להתמכרויות", הוא אומר ומוסיף, שבין שמדובר בהתמכרות התנהגותית או בהתמכרות לחומרים, ניכרים סימנים של סבילות ורצון לשימוש נוסף. "ניתן לחוש על עצמך את שימוש היתר, בין אם מדובר במחשב, בתרופה או בכל חומר אחר. ויש גם סימני גמילה - ברגע שאני מפסיק להסתכל במחשב או להשתמש באיזשהו חומר מתחילים להתפתח סימני גמילה, סימני הגמילה הם גם סימנים פיזיים וגם סימנים פסיכולוגיים או נפשיים", הוא אומר ומסביר שמדובר ב'התנהגות מחפשת סם'.
"באופן איטי והדרגתי מתחילים לוותר על כל מיני פעילויות, בהתחלה כאלה שפחות חשובות לחיים ולאחר מכן, פעולות הרבה יותר משמעותיות כמו לוותר על פגישות עבודה, על הלימודים על יציאה עם הילדים או בילויים וטיולים. אחר כך ניכרים שינויים התנהגותיים כמו התפרצויות זעם בלתי נשלטות, שינויים במצב הרוח, והשפעה שלהם על אינטראקציה בין אישית", הוא אומר ומצביע על השלב הבא – השקרים. "קוראים לזה שקרים אבל אלה לא באמת שקרים כי הם לא נעשים בצורה מודעת. מתחילים לראות דיסאינפורמציה – המצאות של דברים", אומר ד"ר בסר.
צעדים מניעתיים מעשיים
כדי להקטין את הנזק ההתמכרותי, מציעים אנשי המקצוע כמה צעדים מעשיים: בכל הנוגע להתמכרות ילדים ונוער למסכים, מציעה פרופ' שושני להרחיק את המסכים ואת הרשתות החברתיות ככל שניתן. "אם אפשר להצליח ולחכות עד גיל 14 ומעלה עדיף", היא אומרת, "וכן, אני יודעת שטיקטוק ואינסטגרם מופיעים הרבה לפני כן", בכל מקרה היא מציעה שהמסכים יורחקו מחדרו של הילד. "אנחנו לא שמים מכונות מזל מתחת לכרית של הילד וזו אותה הסיטואציה", היא מסבירה וממליצה גם לעודד יותר פעילות בתנועות נוער, נגינה, ספורט, מסגרות חברתיות ותחומי עניין שיגוונו את היום יום.
פרופ' לב רן מציעה גישה מלאת חמלה ולא שיפוטית כדי לעזור למכור שמולנו, "יש שלב קריטי לגיוס אדם לטיפול והוא צריך להתחבר למוטיבציות הפנימיות שלו, לאובדן ולפנטזיות שלו בקשר לחיים. צריך לגייס את המוטיבציה של אותו אדם ולהעצים את תחושת המסוגלות שלו. כשהוא מגויס, יש פרוטוקול ומודל טיפולי על פיו אנחנו עוזרים להניע שינוי התנהגותי תוך רתימה של כל מערכת התמיכה. עם טיפול נכון, שכולל מרכיב ביולוגי, לפעמים תרופתי, להתמכרות עצמה או להפרעה פסיכיאטרית נלווית, אחוזי ההצלחה בדרך כלל גבוהים מאוד. צריך רצון ראשוני, צריך רגל בדלת ואם הוא או היא אומרים: נדמה לי שיש לי בעיה האם אתם יכולים לעזור לי? זו ההתחלה הכי טובה שיש".
בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות
