לאחר מאבק של שנים, אישרה היום (ג') המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את פתיחת בית הספר הפרטי הראשון ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן. מדובר על מהלך שיוביל להגדלה משמעותית בטווח הרחוק של מספר הסטודנטים לרפואה, ואולם מי שידו אינה משגת ולא התקבל ללימודים באוניברסיטאות הציבוריות עלול לוותר על החלום שכן שכר הלימוד במוסד האקדמי צפוי להתקרב ל-100 אלף שקל בשנה (98 אלף ליתר דיוק). כמה זמן לוקח להכשיר רופא בישראל? צפו בסרטון הבא:
כמה זמן לוקח להכשיר רופאים בישראל? מבקר המדינה פיצח
(צילום: משרד מבקר המדינה)
תומכי המהלך טוענים שכבר כיום סטודנטים ישראלים רבים שלא מצאו את מקומם באוניברסיטאות בארץ פונים ללימודי רפואה בחו"ל ומשלמים סכומים דומים, וכעת יוכלו ללמוד בארץ. ההרשמה לבית הספר החדש לרפואה צפויה להיפתח כבר בימים הקרובים. 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בחודש פברואר הקרוב בסמסטר ב' ועוד 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בתחילת השנה האקדמית הבאה. האישור לאוניברסיטת רייכמן ניתן לתוכנית ארבע-שנתית ללימודי רפואה M.D, כלומר לבוגרי תואר מדעי ממוסדות אחרים שעומדים בתנאי הסף.
במקביל נערכת מערכת ההשכלה הגבוהה גם לפתיחה של מסלול ללימודי רפואה במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת חיפה שתלויה באישור המל"ג שטרם התקבל. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי האישור למכון ויצמן למדע נמצא בשלבים מתקדמים יותר לעומת אוניברסיטת חיפה. המהלך הוא חלק מהגדרת היעד של משרד הבריאות להעלאת מספר הסטודנטים לרפואה לכ-2,000 בשנת 2030, לעומת כ-1,100 כיום, וזאת במטרה להעלות את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל לצד הפסקת ההכרה בלימודים בשורה ארוכה של מוסדות בחו"ל (רפורמת יציב), מהלך שצפוי לצאת לדרך בשנת 2026. יחד עם רייכמן הובילו את המהלך גם המרכזים הרפואיים שיבא ורבין (בילינסון). המרכז הרפואי שניידר יוביל את לימודי רפואת הילדים בפקולטה.
5 צפייה בגלריה
מתחמים מודרניים יקלטו 80 סטודנטים מדי שנה. הפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן
(צילום: רמי סיני)
לצד התרומה להעלאה במספר הסטודנטים, אחד החששות המרכזיים במערכת הבריאות ברקע האישור הוא התחרות על השדות הקליניים (הלימודים והעבודה המעשית בבתי החולים בשנים הקליניות), שהם צוואר הבקבוק שעמדו במרכז ההתנגדות למהלך. בשעה שמספר הסטודנטים גדל לאורך השנים וצפוי לגדול בהמשך, מספר בתי החולים שקולטים אותם לא גדל, מה שאילץ אותם למצוא פתרונות כמו הרחבת שעות ההוראה וההתנסות של הסטודנטים.
התגובות למהלך מעורבות. לצד המברכים על ההחלטה שתביא בטווח הארוך לתוספת משמעותית של כמות הרופאים – אחרים הביעו חשש. "מדינת ישראל קיבלה החלטה שהיא צריכה להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה אז אין לי בעיה שפותחים עוד פקולטה", אמר בכיר במערכת הבריאות המעורה בפרטים. "כמובן צריך יהיה לסדר את הנושא של ההכשרות הקליניות. בית חולים מסונף למוסד אקדמי ואסור שזה יהיה שוק פרוע. אני חושב שיש גודל מסוים של פקולטה שמעבר אליה אתה מאבד את השליטה, והחוגים היום באוניברסיטאות קרובים לזה. כל זמן שמדינת ישראל אמרה שהיא צריכה 1,200 סטודנטים בשנה, בתי הספר הקיימים יכולים לעמוד בזה".
אותו גורם הבהיר: "השדות הקליניים צריכים להיות נכס לאומי ולא משהו ברמה של שוק פרוע של בתי החולים. זה העניין. מה הפחד שלי מבית ספר נוסף ובמרכז הארץ? התחרות על השדות הקליניים. המדינה צריכה לוודא שרייכמן לא ייקחו שדות קליניים קיימים של סטודנטים אחרים. אם המדינה תפקח על הדבר הזה ותדאג שכולם יוכלו ללמוד ושזה יהיה משאב לאומי, מצוין. אם לא, זה יהיה רע מאוד. אם זה יתחיל להיות מסחרה, זה תוהו ובוהו ואני רוצה להאמין שזה לא יהיה כך". לדבריו, "בסוף אנחנו מורידים את הרמה של ההוראה. לא הגדלנו את מספר בתי החולים במדינה ואנחנו הולכים להכפיל את מספר הסטודנטים על אותה תשתית, אז ברור שמישהו ישלם על זה וזה לא יהיה אותו דבר, אבל זה מה שהמדינה החליטה. הקמת בית הספר הזה זו כבר עובדה קיימת".
זינוק חד במספר הסטודנטים
המועצה להשכלה גבוהה מסרה בהודעתה כי "תוכנית הלימודים שהגישה אוניברסיטת רייכמן נבדקה על-ידי ועדה אקדמית שמינתה המל"ג, בראשותו של פרופ' יהונתן הלוי. הוועדה בדקה באופן מעמיק את עמידת התוכנית בתנאי הסף שקבעה המל"ג לפתיחת תוכנית לימודים ברפואה, ואת היצע השדות הקליניים שיועמדו לרשות הסטודנטים שילמדו בתוכנית, והמליצה לות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) ולמל"ג לאשר את פתיחתה. המל"ג מצאה את התוכנית ברפואה שהוגשה על-ידי אוניברסיטת רייכמן ראויה מבחינת תכניה ורמתה האקדמית. מספר הסטודנטים בתוכנית שאושרה צפוי לכלול עד-80 סטודנטים בשנתון".
בשנים האחרונות, כך נמסר, פעלה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בשיתוף עם משרד הבריאות והמוסדות האקדמיים למצוא פתרונות למצוקת המחסור ברופאים במדינת ישראל. בין היתר נסגרו תוכניות הלימוד הארבע-שנתיות לסטודנטים מחו"ל, מהלך שהוביל לתוספת של כ-140 סטודנטים ישראלים לרפואה בשנת תשפ"ד. בנוסף, נפתחה בשנה האחרונה תוכנית שש-שנתית חדשה של אוניברסיטת בר אילן בצפת עם כ-80 סטודנטים חדשים לרפואה. בעקבות מהלכים אלו, בשנת הלימודים תשפ"ד עלה מספר הסטודנטים ב-230 מ-910 ל-1,140 (גידול של 25%). זו העלייה הגבוהה ביותר מאז שהחלו לימודי רפואה בארץ.
5 צפייה בגלריה
בניין החדשנות ע"ש גרציאלה דרהי שבו יתקיימו מחקר מדעי ופעילות בית ספר לרפואה
(צילום: רמי סיני)
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש: "אני רואה יעד לאומי באישור תוכניות לימודי רפואה בישראל, כך שכל מוסד אקדמי שיעמוד בדרישות הפדגוגיות יוכל להכשיר רופאים לעתיד. פתיחת הפקולטה לרפואה היא הישג אקדמי משמעותי וצעד קריטי להבטחת עתיד הבריאות בישראל. בתקופה שבה אנו מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים ומשבר בריאותי שנובע מהמלחמה, מערכת הבריאות עומדת בפני אתגר כפול: מחסור חמור ברופאים לצד גידול באוכלוסייה ופרישת רופאים ותיקים. הקמת הפקולטה מספקת מענה איכותי, חדשני וארוך טווח שמבטיח מערכת בריאות חזקה ומוכנה לאתגרים של העשורים הבאים. זהו מהלך שיתרום לחיזוק החוסן הלאומי ומביא בשורה אדירה לאזרחי ישראל".
יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' יוסי מקורי: "ההחלטה על פתיחת בית ספר נוסף לרפואה בישראל מהווה אבן דרך חשובה במאמצי הוות"ת לצמצום הפערים במחסור ברופאים. בשנים האחרונות עמלנו על הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בשיתוף עם כלל הגורמים המעורבים, לקידום מהלכים שיגדילו באופן דרמטי את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל תוך שמירה על רמת לימודים גבוהה, הקפדה על הכשרה איכותית, הכוללת פיתוח מיומנויות מחקריות בתחומים הרלוונטיים ושילוב חדשנות בהוראת הרפואה. אני גאה בכך שהמהלכים הללו לא רק מספקים מענה למחסור בכוח אדם רפואי, אלא גם מציבים את ישראל בחזית ההכשרה הרפואית המתקדמת, תוך חיזוק מערכת הבריאות כולה".
פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן, הודה על קבלת האישור: "בית ספר דינה רקנאטי לרפואה עתיד להיות מוסד מוביל בתחום ההוראה, היזמות והמחקר הרפואי. הכשרת דור רופאים עתידי היא משימה חיונית בחברה הישראלית ואנו מודים על ההזדמנות ליטול חלק בכך". פרופ' ארנון אפק, הדיקן המייסד של בית הספר, הוסיף: "מדינת ישראל זקוקה לכ-2,000 רופאים בכל שנה, אך מכשירה רק מחצית מהם. ראוי שטובי בנינו ובנותינו, בהם אלה המשרתים כקצינים או חיילים קרביים שלחמו בגזרות השונות, ילמדו כאן במקום לנסוע לחו"ל לשווא".
