אתם עומדים במבואה של בניין משרדים, מחכים למעלית. לידכם אישה בת כ-35, יושבת בכיסא גלגלים. דלת המעלית נפתחת, האישה מגלגלת את הכיסא ואתם אחריה. יש לכם 18 קומות להיות ביחד, אתם מסתכלים בזווית העין על האישה (גובה 120 ס"מ בכיסא). איך החיים שלה? איך היא מסתדרת? האם יש לה בן זוג? ילדים? זה בטח מאוד קשה. האם יש לה חיי מין? איך היא עושה את זה בכלל? לא כואב לה?
עוד בנושא:
אנחנו, במרפאה לטיפול ושיקום מיני בלוינשטיין, פוגשות נשים וגברים עם פציעות חמורות, קטיעות, פצעי ירי, פגיעות בחוט השדרה, אירועים מוחיים, פגיעות ראש ומחלות כרוניות, אשר פוגעות בתפקוד הכללי. ועדיין, אחד הנושאים החשובים לאחר הפציעה הוא נושא המיניות. כל מה שהיה מובן מאליו לפני כן משתנה - הגוף (צלקות, חלקים חסרים, צליעה, חוסר תחושה, חולשת שרירים), דימוי הגוף - הייתי אישה שהלכה לים עם ביקיני ורכבה על אופניים, כעת אני מרותקת לכיסא גלגלים, מצנתרת את כיס השתן ארבע פעמים ביום, האם אני בכלל סקסית? גם הנפש משתנה - דיכאון בעקבות פגיעה הוא מצב שכיח, חרדות, תסמונת פוסט-טראומה, הסתגרות וירידה בתחושת הערך העצמי.
וישנם גם בן/בת הזוג אשר חווים "פציעה שקופה" – הם לא נפגעו בגוף אך חווים את הפגיעה, חוששים לגעת שמא יכאיבו, עסוקים בתמיכה, הסעות, טיפולים, עומס הטיפול בבית ובילדים. כל אלה מרחיקים גם אותם ממחשבות על סקס.
חלק עיקרי בשיקום, כמו גם בשיקום המיני, הוא לראות תמיד את מה שיש ולא את מה שאין. העצמה אישית, רגשית ופיזית, ושיפור התקשורת הזוגית הם אבני הדרך העיקריות בשיקום הפסיכוסקסואלי
השיקום המיני תמיד משולב בשיקום הכללי. המטופלים צריכים להתאזן קודם כול ולהחלים מפציעות קשות וכאבים, ומצב ההכרה צריך להשתפר. אם מטופל נמצא בדיכאון עמוק או בסדרת ניתוחים הוא לא יהיה פנוי לשוחח על סקס. לרוב השיקום המיני יתווסף לתהליך השיקומי לקראת אמצע או סיום האשפוז. המשך הטיפול נעשה במסגרת אשפוז היום ולעיתים לאחר החזרה הביתה.
אנו מציעים לאנשי הצוות הרפואי לתשאל לגבי תפקוד מיני בתחילת, אמצע ולקראת סיום האשפוז ולהציע שיקום מיני לכל המעוניין.
למה חשוב לשאול ולהציע טיפול מיני בזמן תהליך השיקום?
המטופלות והמטופלים וכן הצוות הנהדר הרב-מקצועי - כולם משקיעים בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק, בשיקום הדיבור, התפקוד המוחי ובטיפול בדיכאון. לעיתים הם שוכחים לשאול: "ואיך הזוגיות והמיניות שלך? היית רוצה להתייעץ לגבי זה?"
לפי מחקרים רבים, מטופלים מעדיפים שהצוות הרפואי יעלה את נושא המיניות. זה נושא אינטימי והבושה לדבר על מין קיימת בחברה שבה אנו חיים. ברגע שנשאל, באופן דיסקרטי ובעדינות, רוב המטופלות והמטופלים ישמחו ששאלנו וגם יבקשו סיוע.
אז איך אנחנו עוזרים לשקם את המיניות?
הטיפול מותאם אישית לכל מטופלת ומטופל לפי המצב הרפואי, הנפשי והזוגי, לפי הגיל וכמובן בהתאם לצרכי המטופלים והמטופלות. לעיתים יהיה צורך במספר שיחות עם המטופלים ובני זוגם על תקשורת מינית: איך אפשר לעשות סקס עם חולשה בזרוע וברגל, לשנות תנוחה, לקחת כדור נגד כאבים לפני סקס, להגיד מה אני רוצה ולהיות גמיש לשינויים.
במטופלים עם פגיעת חוט שדרה יש צורך בשיקום נרחב יותר, תרופות לשיפור הזקפה, כשנפגעת התחושה באזור איבר המין והדרכה למציאת אזורי גוף ארוגניים ועונג מיני בפלג הגוף העליון, שלא נפגע. נעשה גם שימוש בעזרים כגון ויברטורים, כריות, הגבהות ומנופים להתאמת תנוחת מין נוחה והדרכה לתקשורת עם בני הזוג.
חלק עיקרי בשיקום, כמו גם בשיקום המיני, הוא לראות תמיד את מה שיש ולא את מה שאין. העצמה אישית, רגשית ופיזית, ושיפור התקשורת הזוגית הם אבני הדרך העיקריות בשיקום הפסיכוסקסואלי.
ואם נחזור לאישה במעלית, בכיסא הגלגלים, אין סיבה שהיא לא תהיה פעילה מינית ותהנה בזוגיות ובסקס שלה. אנו מאמינים שלכל אדם יש זכות לאינטימיות ולהנאה מהמיניות, ללא קשר למידת הפגיעה הגופנית או הנפשית שלו.
הכותבת היא מנהלת המרפאה לטיפול ושיקום מיני, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית