בתמיכת חברת מדיסון
כשמטופל יושב מול הרופא שממליץ לו על טיפול מסוים להפחתת רמת הכולסטרול, תהליך ההחלטה כולל בתוכו פרמטרים שונים- קליניים ולא קליניים.
בצד הקליני- יש פרמטרים כמו יעילות בהפחתת LDL, בטיחות של תופעות לוואי, בטיחות קרדיאלית (תחלואה ותמותה) ועוד. אלו הם פרמטרים שהם Must have ואמורים להיות בחשיבות עליונה. בצד הלא קליני- נכנסים שיקולים כמו נוחות, מחיר ואולי באזז רגעי שיש סביב תרופה מסוימת בחדשות. אלו הם קריטריונים שהם Nice to have.
חשוב שהמטופל, וגם הרופא, יתמקדו יותר בפרמטרים הקליניים, מבלי להמעיט בחשיבותם של הפרמטרים הלא קליניים. חשוב לא פחות שהרופא יציג בפני המטופל את התמונה המלאה ויעזור לו לקבל את הבחירה הנכונה, מבלי לחסוך ממנו פרטים רק כי נראה לו שאולי "הטיפול יקר מדי עבורו" או "לא יהיה לו נוח לקחת כדור כל יום ולכן, יעדיף זריקה חצי שנתית" וכדומה. פרופ' דב גביש, יו"ר החברה לגילוי, אבחון וטיפול בטרשת עורקים במערך הקרדיולוגי שערי צדק, מסביר הכל באולפן ynet. צפו:
הטיפולים המרכזיים הזמינים כיום הם טיפול בתרופות ממשפחת הסטטינים, המהווים בסיס לכל טיפול. "כל חולה שעובר אירוע מתחיל כבר ביום ראשון מינון מקסימלי של טיפול בסטטין חזק, על מנת להשפיע באופן מיידי על רמות הכולסטרול".
הוא מוסיף כי "אנחנו יודעים שככל שנוריד מהר יותר ומוקדם יותר את ערכי הכולסטרול לאחר האירוע, כך נייצב את הפלאק הטרשתי באופן מהיר וגם לטווח הרחוק".
פרופ' גביש מדגיש כי התקופה שאחרי האירוע חשובה במיוחד. "60% מהאירועים החוזרים הם בשנה וחצי שאחרי האירוע הראשון, כך שמדובר בתקופה קריטית".
פרופ' גביש מסביר כי "כיום נותנים רק את הסטטין, אבל אנחנו מנסים להנהיג גישה של מתן שתי תרופות לפחות, כדי למקסם את האפקט כבר בהתחלה, הגישה כיום היא לתת טיפול משולש בכל התרופות הזמינות, בהתאם לרקע ולהיקף המחלה".
לשתף את המטופלים בהחלטות הטיפוליות
פרופ' גביש מדגיש, כי "הרופא צריך להתייחס למה שטוב למטופל, ולא מה שהמטופל חושב שטוב לו. הטיפול צריך לייצב את המחלה ולמנוע אירועים. היום הרפואה מתקדמת וכל דבר שקורה ניתן לטיפול ומניעה בעתיד.
"לכן, חשוב להסביר למטופלים מה יש להם בגוף. היום אפשר להראות להם את הצנתור של עצמם באופן ממשי, ואיך אפשר לעצור את זה".
הוא מוסיף כי כאשר מדברים עם חולה בגובה העיניים ומסבירים לו את המצב במדויק, "רוב החולים מקבלים את הדעה וקל לשכנע אותם. לשקף את האמת זה תמיד הצעד הנכון. צריך להתייחס למטופלים כבני אדם ולעזור להם להבין שאנחנו רוצים לגרום להם להיות שחקנים ראשיים בשמירה על הבריאות של עצמם.
"אפשר לעשות את זה באמצעות שיתוף החוויות שלנו הרופאים, הזדהות עם המצב וגם הצגת הסיכונים - הכל בשפה ברורה".
"בשורה התחתונה", אומר פרופ' גביש, "אנשים לא רוצים לחוות את התוצאה או הסיבוך שעלולים לקרות להם אם לא יטפלו בעצמם. הסיכונים של כולסטרול גבוה בוודאות גבוהים יותר מהסיכונים של נטילת התרופות".
למטופלים צעירים יש יתרון – הם הגיעו לרופא לפני שהמחלה התקדמה
כאשר מדובר במטופלים צעירים עם ערכים גבוהים של כולסטרול, הגישה היא אחרת. "אנחנו אומרים להם שיש להם יתרון כי הם הגיעו לפני שהמחלה התקדמה, כך שצריך לטפל כדי למנוע את האירוע הראשון, כל עוד אין נזק. הם במצב הכי טוב, יש להם מזל".
גם במקרה זה, "צריך להסביר מה המשמעות של מניעה ולהבין שהטיפול פחות אגרסיבי. אפשר לטפל במינונים נמוכים יותר ולעודד אורח חיים בריא: לא לעשן, פעילות גופנית, צעדים הם חלק בלתי נפרד מהטיפול והמניעה".
לדבריו, "גם הרופאים בקהילה חשובים מאוד, הם מעורבים באופן ישיר מול המטופל ומשפחתו, על מנת שימנעו מעצמם מחלות. יחד הם עוברים לאורח חיים בריא עם פעילות גופנית משותפת, תזונה מגוונת יותר בבית וגם תרופות, כאשר המזל הוא שיש לנו אפשרות לעצור את המחלה מראש. מדובר במסר שאפשר להסביר בצורה פשוטה ולהראות שאם משקיעים מקבלים תוצאה. בתור רופא, צריך להסביר תמיד את האמת ולא להתייאש".
הוא מסכם ואומר: "אנחנו רוצים להפוך את המטופל לשותף מלא בטיפול, כך שיהיה לו עניין במציאת הדרך הנכונה.זה המאבק המשותף שלנו ושל המטופלים. חשוב לזכור רק שהמאבק הזה חשוב יותר למטופלים מאשר לד"ר גוגל, ממנו רבים שואבים אינפורמציה שהם לא בוררים וכלל לא יודעים איך לברור אותה".
קבלת הטיפול המתאים והיעיל ביותר מבוססת עדיין על היחס האישי בין המטופל למטפל ורמת האמון ביניהם, "גם בעידן ה-AI ואולי במיוחד בעידן ה-AI", אומר פרופ' גביש. "המימד האישי הוא חשוב. כיום יש גם אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים למטופל לקבל תמיכה ונגישות לרופאים מומחים - הכל לטובת המטופל והבריאות שלו".
בתמיכת חברת מדיסון
