תשעה חודשים לאחר אותה שבת ארורה באוקטובר, ומספר נכי צה"ל המטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון חצה את 70 אלף המטופלים. לפי נתוני משרד הביטחון, מאז 7 באוקטובר הצטרפו לאגף השיקום 8,663 פצועים ופצועות. מספר זה גדול בהרבה מהמספרים שבידי צה"ל (4,114 פצועים נכון ל-9 ביולי), משום שהוא כולל גם פצועי אירועי שגרה כמו תאונות דרכים וכן אנשי שב"כ ושוטרים שנפצעו במלחמה. פצועי המלחמה זכאים לסל מענקים, הטבות ושירותי שיקום הגוף והנפש. ריכזנו את המידע העיקרי עבורם בסיוע אגף השיקום.
במשרד הביטחון מדווחים כי בכל חודש מתווספים בממוצע מעל אלף פצועים חדשים, זאת בנוסף ל-6,500 בקשות להכרה בפצועים ממלחמות קודמות. על-פי ניתוח שנעשה על-ידי גורמי המקצוע באגף, כ-40% מבין הפצועים שייקלטו עד סוף השנה עלולים להתמודד עם תגובות נפשיות שונות, בהן חרדה, דיכאון, פוסט טראומה, קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת ועוד.
תיעוד מפינוי פצועים מוסק בלב רצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
95% מהפצועים הם גברים, כ-70% מהם משרתי מילואים, מחציתם בגילי 18 עד 30. 41% פצועי גפיים, 8% עם פציעות בעמוד השדרה, 9% עם פגיעות פנימיות ו-12% עם פציעות ראש, עיניים ואוזניים. 35% מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה. אצל 21% מהם זו הפגיעה העיקרית.
בחודשים האחרונים מעניק אגף השיקום מעטפת טיפול רפואי ונפשי לכל הפצועים והפצועות שנקלטו בו. בנוסף גובשו כמה מתווי מענה ייחודי עבור המתמודדים עם תגובות נפשיות ו-PTSD, וזאת על רקע הערכה צפויה לקליטת כ-20 אלף פצועים חדשים מפרוץ המלחמה עד סוף 2024. למה זכאים הפצועים ובני משפחותיהם? המדריך שחשוב שתכירו.
סיוע רפואי
עקב מספר הפצועים הרב מאז תחילת המלחמה, באגף השיקום שונו הנהלים, וכעת מתאפשר לכל מי שנפצע עקב השירות או תוך כדי השירות - חיילים בסדיר ובמילואים, אנשי קבע, שוטרים וכוחות הביטחון - לקבל טיפול רפואי באופן מיידי, גם לפני שהוכרו רשמית כנכי צה"ל. זאת ניתן לעשות באופן דיגיטלי ומהיר באתר של אגף השיקום.
"ברגע שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר גייסנו את יחידת המילואים שלנו. זו יחידה של מקשרים ומקשרות שהתפקיד שלהם הוא להיות איש הקשר של הפצוע בבתי החולים אל המחוז ואל אגף השיקום", מספרת נועה רופא, ראש היחידה לשירותים פסיכוסוציאליים באגף השיקום.
"התחילו להיכנס מסות של פצועים לבתי החולים. פיזרנו בבתי החולים את המקשרים, הם הגישו את הבקשות להכרה כדי לחסוך בבירוקרטיה מול כל המציאות המטורפת שהייתה פה, לחסוך את העבודה של הפצוע. מיד התחלנו עם הטיפולים הרפואיים. הגישה שלנו היא 'קודם כל טיפול'".
תהליך ההכרה בנכי צה"ל הוא פשוט למדי. "יש קישור באינטרנט באתר של אגף השיקום עם ממשק מאוד ידידותי ומאוד קל למשתמש, שבו נכנסים, מזינים את הפרטים ושולחים את הבקשה ליחידת ההכרה בנכות. היחידה הזו בודקת שהפציעה נגרמה עקב השירות", היא מסבירה. "בתוך פחות מ-24 שעות לאחר שליחת הבקשה, הפצוע או הפצועה יקבלו לאזור האישי מכתב לאישור טיפול רפואי. האישור הזה מאפשר להם לקבל טיפול בגין הפציעה שלהם. כנ"ל גם לגבי נפש. הפצועים מקבלים טיפולים נפשיים פעם בשבוע אצל פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. אנשי טיפול מוכרים".
9 צפייה בגלריה
בכל חודש מתווספים פצועים חדשים. חילוץ פצועים בלב עזה על ידי יחידת 669
(צילום: דובר צה"ל)
לצד זאת, מציינת רופא כי הטיפול בחיילים בסדיר ובמילואים בשירות פעיל הוא באחריותו של צה"ל. "כל חייל יכול להגיש את הבקשה כבר עכשיו כדי שביום מן הימים כשהוא ישתחרר מהשירות הוא יוכל לקבל את אישור הטיפול מאגף השיקום. את הבקשה אפשר להגיש בכל רגע נתון והאישור מתקבל מרגע השחרור מצה"ל. ברגע הזה אגף השיקום לוקח את האחריות והטיפול על הפצוע באופן מלא. אנחנו רוצים להיות רלוונטיים עכשיו ולא בעוד שנה-שנתיים, כדי שלא ייווצר מצב שבאותו בית חולים באותו חדר ישכבו חייל בסדיר וחייל מילואים, וכל אחד יקבל מענה שונה".
נועה רופא צילום: אור פרבוזניקומהם הטיפולים הרפואיים להם זכאים החיילים? "ישנן שלוש יחידות מקצועיות באגף השיקום שנותנות את כל המענה הרפואי, החל מטיפולים רפואיים בסיסיים עד להתאמת פרוטזות, כיסאות גלגלים, ניתוחים בחו"ל, טיפולים ייחודיים בחו"ל, פיזיותרפיה, הידרותרפיה וטיפולי רפואה משלימה בבתי החולים", מפרטת רופא, "אחד מהשירותים שאנחנו מספקים הוא התאמת דיור. למשל, קטוע רגל שגר בקומה שלישית בלי מעלית, אנחנו עוזרים לו לעבור דירה או להתאים את הבית שלו – לפתוח פתחים, להתקין מעקים. כל פצוע בהתאם לפציעה שלו".
"יש חבר'ה שבעקבות הפציעה לא יכולים לנסוע או צריכים התאמות של כלי רכב, גם את זה היחידה הרפואית יודעת לעשות", היא מוסיפה, "כשיש פציעות גפיים ואין אפשרות להתנייד ויש רכב, אנחנו גם מסייעים במתן תו נכה זמני. היחידה יודעת לספק כל מענה שהפצוע צריך כדי להחלים ולטייב את איכות חייו, החל מיום הפציעה ועד סוף החיים. הכל בתיאום עם צה"ל".
לצד אחוזי הפוסט-טראומה בקרב הלוחמים שממשיכים לעלות, גם טיפולים נפשיים הם חלק בלתי נפרד מהסיוע שניתן לפצועים. "כל פצוע, בין אם הוא פיזי או נפשי, מקבל טיפולים נפשיים כבר בשלב הראשון. למה? אנחנו מבינים שככול שהטיפול יהיה קרוב יותר לאירוע, כך הדבר ימנע תחלואה כרונית בהמשך", מציינת רופא.
"אנחנו מבינים עוד דבר - שפצוע הוא לא משתנה בלתי תלוי. יש פה משפחה שלמה, בין אם אלה בני ובנות זוג, הורים, אחים שנמצאים שם ועוברים את הדרך הזאת יחד איתו, ולכן אנחנו נותנים טיפולים גם לבני המשפחה. זה משתנה לפי סוגי האוכלוסיות אך ככלל מדובר בעד 24 מפגשים, בערך חצי שנה טיפול. במידה שרוצים הארכה אנחנו יודעים להאריך. אנחנו מאוד מאמינים בכלי הזה, גם ברמת החוסן, גם ברמת המניעה, וגם ברמת הטיפול כשיש תחלואה.
"בנוסף ניתנת לפצועים הבראה בבית מלון למימוש בחודשיים הראשונים שלאחר השחרור מאשפוז, כדי לסייע בתהליך ההחלמה והחזרה לשגרה. עצם הזכאות ומספר ימי ההבראה נקבעים על ידי הרופא המחוזי, בהתאם למצב הרפואי. ההבראה ניתנת על פי כמה תנאים: אם האשפוז היה בעקבות מצב רפואי שקשור בנכות המוכרת, אם האשפוז היה לחמישה ימים לפחות בשל מצב פיזי או נפשי, או במקרים של ניתוח שדורש שלושה ימי אשפוז לפחות".
9 צפייה בגלריה
קודם טיפול רפואי, אחר כך בירוקרטיה. מסוק לפינוי פצועים נוחת בביה"ח איכילוב
(צילום: . REUTERS/Clodagh Kilcoyne)
סיוע שיקומי
מעבר לטיפול הנפשי הפרטני, הפצועים זכאים לסל טיפולים גם למשפחה. "יש לנו קבוצות טיפוליות בכל הארץ, חלקן גם בזום בגלל המורכבות של ניידות", מציינת רופא. "יש לנו קבוצות לפצועים עצמם וגם לבני משפחותיהם: בין אם קבוצה לבני או בנות זוג, או קבוצות לילדים. אנחנו מבינים שלקהילה ולקבוצה יש פה כוח משמעותי".
גם נושא התעסוקה מהווה נדבך חשוב. "זהו אחד האתגרים המרכזיים שלנו, כי לא מספיק רק למצוא לפצועים את מקום העבודה, זה פחות הצורך היום בעידן הטכנולוגיה", מסבירה רופא, "הרבה יותר מורכב לוודא שמקומות העבודה ערוכים לקלוט את הפצועים שלנו עם ההתאמות הנדרשות, אם בגוף ואם בנפש. הרבה פעמים זה מצריך התאמות והבנות של הסיטואציה עם המעסיקים וסביבת העבודה. יש לנו עובדת תעסוקה בכל מחוז שיודעת לסייע לנכה, החל משלב חיפוש העבודה, כתיבת קורות חיים והתערבויות למניעת פיטורים. כל מה שנדרש".
מענה חדש נוסף שנפתח במהלך חרבות ברזל הוא החוות השיקומיות. "יש לנו תשע חוות שיקומיות שפרוסות בכל הארץ: בדרום, במרכז באזור ירושלים והצפון. המטרה שלהן היא לסייע לפצועים לחזור לשגרת חיים עם איכות חיים כמה שיותר טובה. לכל חווה יש את המאפיינים שלה. זו קבוצה שבמשך חצי שנה עובדת בתחום ספציפי בהתאם לחווה. יש לנו בדרום חווה חקלאית שמפעילה יקב ומגדלת גידולים חקלאיים, יש חווה במרכז עם טיפול בבעלי חיים, וחווה בצפון עם טיפולי גוף ונפש. המטרה היא לחזור כמה שיותר מהר לשגרה, לתעסוקה וללימודים. כמובן שיש עובד סוציאלי ופסיכיאטר שמלווים את החווה ודואגים שיהיה בה מענה".
בנוסף לחוות השיקומיות אגף השיקום מפעיל גם מרכזי יום לרשות הפצועים. "יש לנו תשעה מרכזי יום יצירתיים שמנוהלים על ידינו. אלה בעצם מועדונים שיש בהם פעילות של יצירה. הם פתוחים כל יום משעות הבוקר עד הצהריים, ונועדו בעיקר לאנשים שלא יכולים להשתלב במעגל התעסוקה, אבל כן רוצים לעסוק באיזושהי עשייה משמעותית", מסבירה רופא.
"יש שם דברים מדהימים. בכל מועדון יש בין שלושים לחמישים חבר'ה. הם ממש בנו לעצמם קהילה. זו באמת הצלת חיים, כי בסוף אחד הדברים המורכבים שיכולים לקרות לפצוע זה שהוא צריך לחשב מסלול מחדש, בין אם מדובר בחיילים בסדיר שכבר ראו את עצמם בהודו או בארגנטינה, ובין אם אלה אנשי מילואים. הם מבינים שהחיים שלהם ושל בני המשפחה שלהם משתנים.
"מתוך הבנת המורכבות של המצב הזה, העובדים הסוציאליים במחוזות מנסים להושיט יד ודרך תוכניות שיקום אישיות, מסייעים להם לעבור מעמדה פסיבית לעמדה אקטיבית, ממצוקה למשמעות ועשייה. אנחנו מייצרים בקהילה מקומות שיעזרו בשלב המעבר, שמותאמים לפציעה. כשבן אדם בשיקום מרים ידיים מייאוש מאוד קשה למשוך אותו, ולכן אנחנו מייצרים מקומות שהם יוכלו להשתלב בהם, וכוח הקבוצה ימשוך אותם כלפי מעלה".
לנועה רופא חשוב להאיר את נושא המצוקה הנפשית בקרב פצועים. "אנחנו רוצים להעלות את המודעות למצבי משבר ומצוקות שעלולים להוביל לאובדנות. במקביל לקו התמיכה הנפשית 'נפש אחת' (8944*) שם יש מענה 24/7 על ידי מתנדבים ואנשי מקצוע, הקמנו 'צוותי מת"ן' – צוותים לטיפול נפשי שהמטרה שלהם היא לתת מענה בזמן משבר גדול.
"איך פונים אליהם? מתקשרים לקו "נפש אחת" או באמצעות עובד השיקום במחוז. אנשי הטיפול לוקחים החלטה ובמקרה הצורך שולחים אל הפצוע ניידת עם צוות אנשי מקצוע לסיוע פנים מול פנים - לו, ופעמים רבות גם לבני המשפחה שלצידו. חשוב לי לנצל את הפלטפורמה ולהגיד שאנחנו מזמינים את פצועי ופצועות צה"ל מחרבות ברזל וממלחמות עבר, לפנות אלינו. אנחנו כאן בשבילכם".
סיוע כספי
"מאז 7 באוקטובר אגף השיקום הבין שצריך לפעול אחרת. הבנו שעלינו לפנות את הפצועים לעסוק בשיקום וטיפול, ולא להיות מוטרדים בזכאויות הכספיות, ולכן הם זקוקים למעטפת כלכלית", מסבירה הדר קרמר, ראש היחידה לתגמולים והטבות, אגף השיקום. "מסיבה זו הוחלט לדחות את הוועדות הרפואיות בשנה, להתחיל את תהליך השיקום ובזמן הזה לתת לפצועים מקדמה על חשבון התגמולים שהם יהיו זכאים להם".
קרמר מפרטת: "בעבר הנכים היו מקבלים את התגמול הבסיסי רק אחרי ועדה רפואית שבה נקבעו להם אחוזי נכות, כאן אנחנו כבר בעת ההכרה העקרונית מתחילים לתת להם מקדמה. בנינו סל הטבות שמתבסס על הערכת אחוזי הנכות וסיווג הפציעה בבתי החולים. לפצועים קל המקדמה היא 1,653 שקלים לחודש ולפצועים בינוני-קשה המקדמה היא 4,408 לחודש. הם יקבלו את זה חודש בחודשו, לא משנה אם הם אושפזו או לא, עד שהם יעברו ועדה רפואית וייקבעו בה אחוזי הנכות שלהם. משם אנחנו עושים בחינה מחודשת ומשלמים את ההפרש".
זו רק דוגמה אחת. לפי קרמר, כל פצוע שהוכר באופן עקרוני על ידי אגף השיקום זכאי לכמה מענקים כספיים. למשל, כל פצוע, בין אם הוא מאושפז או לא, זכאי למענק כספי חד-פעמי בסך 1,800 שקלים. אם הפצוע גם מאושפז בבית החולים, הוא זכאי למענק הוצאות אשפוז: פצועים שסווגו על ידי בית החולים כפצועים קל יקבלו כיסוי הוצאות אשפוז של 2,635 שקלים, ופצועים בינוני-קשה יהיו זכאים למענק של 5,270 שקלים. "בגדול זהו סל כספי שאמור לעזור לפצוע בהתארגנות הראשונית לכל מיני צרכים כאלה ואחרים, כל הסיוע שהוא צריך בבית. כמו לדוגמה, אם יש לו אחים קטנים בבית והוא צריך שמרטפות. לכל פצוע יש צרכים אחרים", אומרת קרמר.
מנגד, באגף השיקום הבינו שישנם עוד צרכים שיאפשרו שיקום טוב יותר. אחד מהם הוא סיוע כספי במימון שכר לימוד. "יש פצועים שנמצאים בעיצומם של לימודים. אם ישנה הערכת רופא לאחוזי נכות שמזכים במענק הזה, אנחנו נותנים את מימון שכר הלימוד - עד 34 אלף שקל בשנה, וגם את התגמול החודשי – דמי קיום בזמן הלימודים. זהו בעצם סכום בסיסי שמאפשר לפצוע ללמוד מאחר שהוא לא עובד וזקוק לסוג של דמי קיום בתקופת הלימודים. דמי הקיום נקבעים לפי הערכת אחוזי הנכות".
לפי הערכת אחוזי הנכות, זכאים הפצועים גם להטבות נוספות, כמו סיוע במימון שכר דירה. "פצוע שהוערך בכ-50% נכות או 20% נכות בגין פוסט-טראומה זכאי לסיוע בשכר הדירה מתוך הבנה שלפעמים הפצועים לא יכולים לחזור לדירותיהם, כי היא לא מותאמת מסיבה כזאת או אחרת בגלל הפציעה", מסבירה קרמר, "פצוע המוערך בכ-60% נכות או 35% אחוזי נכות בגין גפיים תחתונות זכאי גם לסיוע במימון רכב שכור, עד 6,000 שקלים, לשם הסעתו. בנוסף לזה אנחנו גם נותנים דמי ניידות בגין הדלק והתחזוקה של הרכב. יש מכלול של סיוע והטבות שהאגף נותן על מנת שהפצועים יתמקדו בשיקום שלהם ובצרכים הרפואיים שלהם".
תשלום נוסף נקרא 'תגמול טיפול רפואי'. "זה פיצוי בגין ימי מחלה בהם בגלל הטיפול הרפואי והנכות, הפצוע לא יכול לחזור לעבודה, ממש חליף לימי מחלה לעובדים, כך שאם נפצעת ולא חזרת לעבודה שלך תקבל סוג של פיצוי", מרחיבה קרמר, "חיילי חובה לדוגמה, שלא עבדו לפני כן כי היו בשירות סדיר, יקבלו 7,180 שקלים לחודש עבור חייל ללא ילדים, ו-9,311 שקלים לחודש עבור חייל אב לילדים. חיילי מילואים מקבלים ממוצע של שלושת חודשי העבודה האחרונים טרם הפציעה. אנחנו נכנסים לנעלי המעסיק ומשלמים את המשכורת, עד תקרת הביטוח הלאומי".
9 צפייה בגלריה
נפצעתם? בדקו את הזכאות שלכם לסיוע כספי. פצוע חרבות ברזל במחלקת השיקום בהדסה
(צילום: דוברות הדסה)
גם בני המשפחה זכאים לסיוע כספי. לדוגמה, החזר כלכלה ונסיעות בגין ההוצאות הנלוות הכרוכות בשהייה לצד פצוע המאושפז בבית החולים. סכום התשלום הוא 380 שקלים ליום אשפוז ו-11,570 שקלים לחודש אשפוז מלא. בני משפחה של פצועים קל יהיו זכאים להחזר מקדמה של 3,000 שקלים, ובני משפחה של פצועים בינוני-קשה יהיו זכאים להחזר מקדמה של 6,000 שקלים. "זה עבור הנסיעות לבית החולים, המחיה והכלכלה שלהם במשך היום", מוסיפה קרמר.
בנוסף, בני המשפחה המלווים זכאים לפיצוי אובדן שכר. "כשיש בן משפחה שמלווה את אותו הפצוע בזמן האשפוז והוא לא חזר לעבודתו, האגף מפצה אותו עבור אותו השכר שהמעסיק משלם לו", מסבירה קרמר, "קודם כול אנחנו נותנים לו שכר מינימום – 5,880 שקלים, ולאחר הצגת תלושי השכר של כמה הוא מרוויח בפועל אנחנו עושים השלמה. עד התקרה של ביטוח לאומי, שכיום עומדת על 49,030 שקלים.
"הרעיון בעצם בסל הזה הוא שהם לא יישארו בשום שלב בלי מעטפת כלכלית. חשוב לציין שפיצוי אובדן השכר הוא לשני בני המשפחה, והוצאות הכלכלה והנסיעות הן בסך הכולל לכול בני המשפחה. במידה שישנם ילדים, והרופא העריך באחוזי נכות שמזכים בסיוע, ניתן גם לתת מימון גנים ומעונות ילדים".
ומה קורה כשהפצוע משתחרר מהאשפוז אך עדיין זקוק לסיוע של בן משפחה שיישאר איתו בבית? "במקרים כאלה לא ניתן סיוע כספי אך אם הפצוע נדרש לסיוע בפעולות יומיומיות, רופא של האגף יכול לאשר שעות ליווי", מסבירה קרמר, "שעות הליווי האלה הן בעצם החליף לאותו בן המשפחה שהיה נוכח בזמן האשפוז. במקרים כאלה ניתן להיעזר בחברת ליווי ובן המשפחה יכול לחזור לשגרת החיים שלו".
