בשיתוף מדטרוניק
חישובים מדוקדקים, דקירות, הזרקות, מדידות והתעסקות בלתי פוסקת במחלה ובניסיון לאזן את רמות הסוכר בדם – כך מתנהלת שגרת יומם של מרבית חולי הסוכרת מסוג 1 (או בשמה המוכר: סוכרת נעורים).
"אנשים עם סוכרת מסוג 1 צריכים לעבוד מסביב לשעון ב'להיות' לבלב חיצוני של עצמם", מסבירה ד"ר עירית הוכברג, מנהלת שירות סוכרת ברמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם. "חלקם מצליחים לעשות זאת ולהגיע לאיזון, אבל לשם כך הם נדרשים להתעסק באופן אינטנסיבי במעקב אחרי רמות הסוכר בדם ובמתן תוספות אינסולין או אוכל לאורך היום כדי לכוונן את רמת הסוכר בדם".
מה הקריטריונים לסוכרת מאוזנת?
"המדד להערכת איזון סוכר בדם נקרא Time in Range והוא בודק כמה מהזמן המטופלים נמצאים בטווח האיזון הרצוי של בין 70 ל-180 מ"ג/דל. ההמלצה הרשמית היא להיות בטווח זה לפחות 70% מהזמן ורצוי כמה שיותר. הזמן ביעד הוא בעל משמעות חשובה כי הוא מנבא את הסיכון לסיבוכי סוכרת בטווח הרחוק".
המפתח לאיזון רמות הסוכר הוא ניהול נכון של המחלה, אבל למרבה הצער רק כשליש מהסוכרתיים מצליחים לעמוד במשימה. "יש אנשים שמצליחים להיות מאוזנים באופן חלקי - הם יחוו תנודתיות רבה, שתגרום להם תחושה של תסכול. ויש את המתקשים שלא מאוזנים אף פעם. חלק מהמתקשים כלל לא יגיעו למרפאה, כי הם בהכחשה, מתמודדים עם בעיות סוציאליות או נפשיות או שהמודעות שלהם למחלה לא גבוהה. בדרך כלל מדובר באוכלוסיות מוחלשות או בבני נוער וצעירים - גיל ההתבגרות הוא תקופה קלאסית של הזנחת המחלה".
ד"ר הוכברג מבהירה כי גם לאנשים שמנהלים היטב את מחלתם יכולות להיות תקופות של חוסר איזון. "למשל כשיש עומס בעבודה או עם הילדים, או במצבים של דיכאון שהם שכיחים אצל סוכרתיים. יש מי שחווים שחיקה בניהול המחלה והמוטיבציה בעיסוק הבלתי פוסק יורדת. ויש כאלו שדווקא בגלל שהם מאוד שומרים ומפחדים להגיע לנפילות סוכר, נמנעים מלקחת מינון מספיק של אינסולין בזמן הנכון".
1 מתוך 3 מיטות בבי"ח – סיבוכי סוכרת
חוסר איזון מתמשך ברמות הסוכר בדם, מציינת ד"ר הוכברג, מביא בטווח הארוך לשורה ארוכה של נזקים לגוף וסיבוכים. "סיבוכים יכולים להגיע אחרי כחמש שנים של חוסר איזון. כמובן שלא אצל כולם זה יקרה מיד, לפעמים זה יופיע גם אחרי 10 או 15 שנים".
חוסר איזון יכול להשפיע על כל איברי הגוף כולל העצבים, כלי הדם, הלב והמוח. סיבוכי הסוכרת עלולים לגרום, בין היתר, לפגיעה בראייה עד כדי עיוורון, "שזו הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון אצל בוגרים מתחת לגיל 75", הפרעות בהליכה, קטיעת גפיים, ירידה בתחושה העצבית, התקף לב, אירוע מוחי, הפרעה בשליטה על לחץ הדם, פגיעה בתפקוד המיני ובתפקודי מערכת העיכול והשתן.
ד"ר הוכברג מפתיעה בנתון מדאיג: 1 מתוך 3 מיטות בבתי החולים הציבוריים בישראל מאוכלסת על ידי אדם עם סיבוכי סוכרת. "ככל שאדם לא מאוזן, הסיכויים שלו לסיבוכים גדולים יותר. הסיבוכים גורמים לירידה באיכות החיים ואף מקצרים את תוחלת החיים".
"הלבלב המלאכותי" שמסייע באיזון
העולם מציין השנה 100 שנים להמצאת האינסולין, התרופה שהפכה את הסוכרת ממחלה סופנית וקטלנית, שגרמה למוות תוך חודשים ספורים ואף ימים, למחלה כרונית שניתן לחיות לצדה למשך שנים ארוכות.
"עם השנים, נכנסו שיטות יותר בטוחות למתן אינסולין, התפתחו סוגי אינסולין חדשים וטובים יותר והיכולת להישאר מאוזנים, עם פחות נפילות סוכר ועקביות במדידות - השתפרה. יש היום משאבות אינסולין שחוסכות את הזריקות וגם סנסורים רציפים לניטור גלוקוז שחוסכים הוצאת דם לצורך המדידה. כל ההתפתחויות האלו בהחלט משפרות את אורח החיים, אבל הן לא מייתרות את ההתעסקות הבלתי פוסקת בניהול המחלה", מבהירה ד"ר הוכברג.
אחרי שנים של עבודות פיתוח על מערכות חכמות ומתקדמות שיצמצמו את ההתעסקות האינטנסיבית והמתישה במחלה, אושר לשימוש לפני שנתיים המכשיר הראשון, שעושה זאת על ידי טכנולוגיה שמדמה באופן חלקי את פעולות הלבלב. "על לבלב מלאכותי דיברו במשך שנים, ולקח זמן עד שהגיעו לפיתוח הסופי. זה דרש להגיע לרמת סנסורים, אינסולונים ובינה מלאכותית טובה יותר".
מינימד 780G של חברת מדטרוניק, היא מכשיר חכם שמגיב לשינויים ברמות הסוכר ומפחית משמעותית מצבי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה. המערכת מצוידת בטכנולוגיית בינה מלאכותית, שמחשבת את ויסות והזלפת האינסולין בכל רגע נתון, וגם נותנת תיקוני אינסולין אוטומטיים ללא התערבות.
"הייחודיות של המערכת ההיברידית האוטומטית שהיא לומדת את החולה ומגיבה לשינויים דינמיים כמו למשל בעת פעילות גופנית. בטכנולוגיה החדשה, ההתעסקות האינטנסיבית במחלה מצטמצמת משמעותית. מספיק להכניס למשאבת האינסולין מידע לגבי כמות האוכל שמתכננים לאכול בעוד 15-20 דקות, ואת השאר היא מתכננת ומבצעת בעצמה. בין הארוחות המערכת מחשבת בעצמה אם צריך תוספת או הפחתה של אינסולין. בכך המערכת מורידה הרבה עומס מהמטופל, עומס מחשבתי ועומס רגשי. זה מפנה לו זמן לחיות חיים מלאים יותר ומקל עליו את ההתמודדות עם הסוכרת, בייחוד בלילה, שהוא זמן לגביו יש יותר דאגה מירידת סוכר, המשאבה האוטומטית שומרת על יציבות רמות הסוכר".
יש כבר נתונים סטטיסטיים ומחקרים על המערכת?
"כן, יש מחקרים שעקבו אחרי אנשים שעברו למערכת החדשה והראו שהאיזון שלהם לרוב משתפר. כשבוחנים את הנתונים של המשתמשים במכשיר, רואים שיפור בטווח האיזון, ה-Time in Range, של המטופלים לאורך זמן".
איך המערכת משנה את העבודה שלכם, הצוות המטפל?
"בגלל שהמערכת כוללת אלגוריתם שלומד את צרכי האינסולין של כל מטופל ועושה בעצמו את החישובים על מינוני האינסולין הדרושים לו לאורך היום, היא מורידה הרבה עומס מהצד של הצוות המטפל. בטכנולוגיה הקודמת, הרופא צריך לשנות לעתים קרובות תכנות של המשאבה ולהתעסק במחשב ובמשאבה, וזה גוזל הרבה זמן מביקור המרפאה. הטכנולוגיה ההיברידית מאפשרת לצוות לתת יותר תשומת לב למטופל, להסתכל לו בעיניים ולשוחח איתו על איך לשפר את הטיפול העצמי שלו".
בתחילת השנה, אושרה מערכת המינימד 780G לשימוש בישראל, מה שהביא לקריאה של חולי סוכרת ומשפחותיהם להכניסה לסל הבריאות. "כמו כולם, גם אני מקווה שהמערכת תיכנס לסל של 2022. זו מערכת שהייתי רוצה שתהיה מונגשת לכל חולי הסוכרת סוג 1. היא מקלה על החיים לצד המחלה המורכבת, שדורשת התעסקות סביב השעון. היא משפרת את איכות החיים, יכולה להציל חיים ולחסוך סיבוכים וסבל".
בשיתוף מדטרוניק
פורסם לראשונה: 10:37, 31.10.21
