כבר בילדות היה לי ברור שאעסוק במקצוע רפואי, וגדלתי בבית שהשפה המדוברת בו הייתה שפת הרפואה. אמא ודוד שלי רופאים, אחותי בחרה במקצוע הסיעוד, ולימים גם התחתנתי עם אחות, כך שבהחלט אפשר להגיד שעולם הרפואה זורם בעורקים שלנו. אמא שלי אומנם חלמה שאהיה רופא, אבל מאוד גאה כיום בבחירה שלי ובתרומה שלי כאח במסגרת הרפואה בקהילה.
את טבילת האש הראשונה שלי בעולם הרפואה קיבלתי כשהתחלתי להתנדב במד"א, בגיל 29 וגם כיום אני ממשיך להתנדב באיחוד הצלה, בנוסף לתפקידי כאח במשרה מלאה במרפאת מאוחדת בבני ברק. כשראיתי כמה הסיפוק אדיר והאדרנלין חסר תחליף, החלטתי להפוך את ההתנדבות למקצוע ולהמשיך להציל חיים בכל שעות היממה, והתחלתי ללמוד סיעוד אחרי כמה שנים כמורה בית ספר יסודי.
להתחיל ללמוד מקצוע חדש, כשאתה נשוי, עם ארבעה ילדים שרואים אותך בעיקר בתמונות, ותוך כדי עבודה יומיומית כסניטר בבית חולים, כדי שאוכל לפרנס את המשפחה שלי - זה אתגר לא פשוט, אבל התשוקה למקצוע אפשרה לי להתמיד ולהחזיק מעמד.
קראו עוד:
"אח? זה לא מקצוע נשי?", לו רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה. אבל השליחות האדירה הייתה ברורה לי מהרגע הראשון, ולא נתתי לדעות קדומות להרתיע אותי, כי מי כמוני יודע איזה תפקיד חיוני ממלאים האחים והאחיות במערכת הבריאות.
מיד עם סיום הלימודים התחלתי לעבוד במחלקת ילדים באחד מבתי החולים במרכז הארץ. העבודה היתה מלאת סיפוק, אבל האתגר שבניהול משפחה, כששני ההורים נמצאים במקצוע הסיעוד ונדרשים למשמרות בבתי החולים, הוביל אותי לקבל החלטה לעבור לעבוד במרפאת מאוחדת.
"אז מה אח או אחות בעצם עושים? בניגוד לדעה הרווחת, אנחנו לא רק מודדים לחץ דם ונותנים חיסונים, אלא גם עושים מעקבי סוכרת, אי ספיקת לב, מדדי BMI ומעקב דיאטן צמוד, טיפול פליאטיבי ועוד. כמו כן מעורבים בפרוצדורות קליניות ומצילים חיים הלכה למעשה"
עבודה קלה יותר במרפאה במקום בבית חולים? רחוק מכך. אחרי שנים במקצוע אני יכול להגיד בביטחון מלא שהעבודה ברפואה בקהילה היא מעצימה יותר, מאפשרת קשר חם ויומיומי עם המטופלים, ובעיקר ממלאת בתחושת סיפוק עצומה. בעוד שבבית החולים הממשק שלי עם המטופל היה בדרך כלל מפגש חד-פעמי, היום אני מלווה אותו לאורך זמן, נמצא איתו בתהליך, בהתמודדות הארוכה, מכיר לא רק אותו אלא גם את המשפחה שלו, ומרגיש שהחיבור האישי תורם ליכולת שלי להעניק לו טיפול הוליסטי שנוגע בפן הרפואי אך גם בפן הרגשי, וכפועל יוצא מזה תורם רבות למצב הרפואה ולהחלמה שלו.
לא הכול נוצץ כמובן. חלק מהאתגרים הם אתגרים שמשותפים לכל מי שבחר במקצוע הסיעוד, וחלקם ייחודיים לאוכלוסייה שאיתה אני עובד, האוכלוסייה החרדית. בין אם מדובר בנשים שמעדיפות לקבל טיפול על ידי אחות ולא אח, או מודעות נמוכה יותר למחלות מסוימות והסברה נרחבת שנדרשת כדי להגיע לאוכלוסייה הזו, אבל אין דבר שמשמח אותי יותר מאשר לראות את ההתקדמות שחלה עם השנים ואת המודעות שעלתה גם בקרב החברה החרדית, ואין לי ספק שזה גם פועל יוצא של העבודה הקשה שלנו.
כשמטופל מגיע למרפאה, גם אם מדובר בעניין שולי או בבעיה רפואית אחרת לחלוטין שהוא פונה לגביה, אנחנו שמים לעצמנו למטרה לשים לב אם יש משהו נוסף שדורש את ההתערבות שלנו, אם דרוש מעקב מיוחד בגלל היסטוריה משפחתית או אם יש מדדים חריגים שדורשים התייחסות, והוא כמובן יקבל מאתנו הנחיות להמשך מעקב ובדיקות.
"מקצוע הסיעוד הוא לא פחות משליחות"
המטרה שלנו היא למנוע. למנוע את המחלה או את ההידרדרות שלה. למנוע מאדם בריא להיות חולה. דקירה של תינוק קטן עלולה להראות להורים כבדיקה מיותרת ומכאיבה ללא כל סיבה, ולכן הם מתנגדים לבצעה, אבל ברגע שאנחנו מסבירים להורים שגילוי מוקדם של אנמיה בקרב תינוקות יכול להציל את החיים שלהם, הם מבינים את החשיבות ונסוגים מההתנגדות. השיח הפתוח וההסברה הם חלק בלתי נפרד וחלק מהנוסחה שלנו להצלחה.
אז מה אח או אחות בעצם עושים? בניגוד לדעה הרווחת, אנחנו לא רק מודדים לחץ דם ונותנים חיסונים, אלא גם עושים מעקבי סוכרת, אי ספיקת לב, מדדי BMI ומעקב דיאטן צמוד, טיפול פליאטיבי ועוד. כמו כן מעורבים בפרוצדורות קליניות ומצילים חיים הלכה למעשה, בין אם מדובר בסיוע ראשוני או בהסברה ומניעה.
לפעמים המושג "הצלת חיים" הוא הרבה יותר רחב, ולאחרונה הצלתי את חייה של אישה צעירה בהיריון שהגיעה למרפאה לטובת מעקב שגרתי. בזמן שהיא יושבת מולי, שמתי לב שהיא דוחה שוב ושוב שיחה נכנסת לנייד שלה, וכשהצעתי לה לענות לשיחה אם היא דחופה היא סיפרה לי שזה בעלה שמטריד אותה בטלפון. המילה "מטריד" מיד הדליקה לי נורה אדומה וביקשתי ממנה למלא טופס תשאול לזיהוי אלימות במשפחה. תשובותיה בטופס אכן הצביעו על חשד לאלימות מילולית ואף פיזית, ובחרתי לערב באופן מיידי את העובדת הסוציאלית. היום היא נמצאת במקום טוב ומוגן, ולפעמים הצלת החיים שלנו באה מכיוון מפתיע לחלוטין.
מקצוע הסיעוד הוא לא פחות משליחות, זה ברור לי כשמש, והסיוע שלנו לא מסתכם רק בסיוע הפיזי למטופלים שלנו. אני מרגיש חלק בלתי נפרד מהפאזל שמרכיב את השירות הרפואי שאנחנו נותנים למטופלים שלנו, וגם את האתגרים הרבים אני מקבל בזרועות פתוחות ובשמחה ומקפיד לשלב את המקצועיות עם המון רגישות. המשפט "נפש בריאה בגוף בריא" תואם מאוד את מהות העבודה במרפאת קהילה, ואני מודה לבורא עולם שבחר בי לשמש כשליח על מנת למזג ביניהם. יש ימים שאני מרגיש שהמקצוע בחר בי, ולא אני בו, ואני מודה לו על כך בכל יום מחדש.
