"500 אנשים מתאבדים מדי שנה בישראל וכ-6,000 מבצעים ניסיונות אובדניים שלא צולחים. המון אנשים נמצאים במצבים של משבר ועד מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית, בטח ובטח בתקופת הקורונה", אומר פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין וחבר הנהלת עמותת "בשביל החיים", שהוביל לאחרונה את פיתוחו של שאלון ייחודי וראשון מסוגו בישראל. השאלון פותח במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, במטרה לאפשר לאנשים פרטיים ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בקהילה להעריך מצבי סיכון אובדני. "זה כלי שיכול לעזור להציל חיים של מישהו", הוא אומר.
לשאלון האינטרנטי לגילוי סיכון אובדני - לחצו כאן
לאחר שלושה פיילוטים מוצלחים, בימים אלו מופץ השאלון האינטרנטי לציבור הרחב בעברית ובקרוב יתורגם לארבע שפות נוספות: ערבית, רוסית, צרפתית ואמהרית. "אנחנו מקבלים פידבקים מאנשים שאמרו לנו שהם מילאו את השאלון על הבן שהתאבד, ושאם היה שאלון כזה קודם אז אולי הם היו מזהים את הסיכון שלו, או אחרים שאומרים לנו שמילאו את השאלון וזה זיהה את המשבר שהיה להם לפני שנה".
קראו עוד:
מדובר בשאלון אונליין אנונימי, שמטרתו לספק הערכה ראשונית ולא מקצועית, על מצבי סיכון אובדני, לצד הכוונה לקבלת יעוץ או טיפול בהתאם לרמת הדחיפות והסיכון. "אובדנות זו תופעה רחבה ושכיחה מדי. אנחנו מבינים שיש הרבה אנשים ששואלים את עצמם מה עובר עליי והאם אני או מישהו שאני מכיר בסיכון. השאלה הזו מתנקזת לאנשי הטיפול שמקבלים מאות פניות, והתשובה לשאלה היא בעלת משמעות רבה כי אם אני מבין שמישהו נמצא בסיכון, אז יש מה לעשות. אובדנות היא לא גזירת גורל. אפשר לעשות פעולות שימנעו סיכון, אבל צריך לדעת, לזהות".
2 צפייה בגלריה
"אנחנו מקבלים פידבקים מאנשים שאמרו לנו שהם מילאו את השאלון על הבן שהתאבד, ושאם היה שאלון כזה קודם אז אולי הם היו מזהים את הסיכון שלו"
(צילום: shutterstock)
השאלון נועד למילוי על ידי מי שמצויים במצב של כאב נפשי, משבר או מצוקה, או למילוי עבור קרוב שיש חשש לגביו (חבר, שכן, בן משפחה, מטופל, תלמיד וכו'). מירי כהן, מנהלת תחום קשרי ממשל ותוכניות לאומיות במשרד הבריאות, אומרת: "התוכנית הלאומית למניעת אובדנות נועדה לפתח דרכים להתמודדות עם תופעת האובדנות בחברה ולצמצם את תופעת האובדנות בישראל. השאלון נוצר תוך מחשבה רבה והיוועצות עם מומחים מתחומים שונים, פרי שיתוף פעולה כולל בין גופים ממשלתיים, אקדמיים וחברתיים, אשר מנגיש את המידע לציבור בצורה חדשנית ודיגטלית".
השאלון נבנה ביוזמת הצוות למניעת אובדנות במשרד הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף פעולה עם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, "ישראל דיגיטלית", ג'וינט אלכא וחברת הילמ"ה. הוא נשען על ידע מחקרי רב מהארץ ומהעולם וביעוץ מקצועי של פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, דיקנית ביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן וגורמי מקצוע רבים נוספים.
"רמת המשבר, הדיכאון, החרדה והקשיים עולה בצורה משמעותית בתקופה כזו ומצד שני הולכת ויורדת הזמינות של אנשי טיפול לקבל מטופל מהיום למחר כדי לעשות לו הערכת סיכון אובדני, כי כשיש יותר פניות יש פחות תורים אצל אנשי הטיפול"
זיהוי מצבי סיכון לאובדנות הוא השלב הראשון בתהליך, כאשר מילוי השאלון אמור להוביל למשוב ולהמלצות שיאפשרו פעולות מניעה, התערבות ראשונית והנגשת טיפול. "הדרך לזהות עד כה הייתה רק אצל אנשי טיפול, שהם מאוד עמוסים, אז הבנו שדרוש כלי נוסף", מסביר פרופ' לוי בלז. "המטרה שלנו היא להנגיש ידע בנושא מצבי משבר והערכת סיכון אובדני, כדי לעזור לקהילה לזהות ולהפנות לטיפול את מי שצריך.
השאלות עצמן כבר מסמנות את גורמי הסיכון
"יש כאן גם חינוך לקהילה, כי השאלות עצמן כבר מסמנות מהם גורמי הסיכון החשובים. כל שאלה היא גורם סיכון ובמקביל השאלון מאפשר לתת גם כלים לטיפול ראשוני. אנחנו נותנים מידע איך לדבר עם האדם ואילו מסרים חשוב להעביר לו ולסביבתו. אם מדובר במצב שזוהה כדורש התערבות מיידית, אז הדבר הראשון שהשאלון מדריך זה להרחיק אמצעי התאבדות, שזו הדרך הכי טובה למנוע. במצבים אקוטיים, הדרך הכי טובה היא לפנות למיון, בין אם מיון רגיל או מיון פסיכיאטרי, כי מדובר בהערכה ראשונית והיא לא מדוייקת, מאחר שלא פגשנו את האדם עצמו ויש צורך מיידי שגורם מקצועי יפגוש את האדם ויעריך האם הוא צריך מסגרת מחזיקה, או האם הוא צריך התערבות מיידית כדי להפחית את עוצמת המשבר".
פיתוח השאלון החל עוד לפני הקורונה, אבל התפשטות הנגיף בישראל העצימה את הקשיים והאיצה את פיתוחו ושחרורו של הכלי לציבור הרחב. "רמת המשבר, הדיכאון, החרדה והקשיים עולה בצורה משמעותית בתקופה כזו ומצד שני הולכת ויורדת הזמינות של אנשי טיפול לקבל מטופל מהיום למחר כדי לעשות לו הערכת סיכון אובדני, כי כשיש יותר פניות יש פחות תורים אצל אנשי הטיפול", מסביר פרופ' לוי בלז. "התקופה הזו רק שמה זרקור על אנשים שחווים משבר, כי זה הפך ליותר שכיח. השאלון הוא דרך להנגיש את הידע והניסיון הקליני והמחקרי שלנו לציבור, וזה הגשר הכי חשוב שיש כאן".
שימו לב: השאלון אינו תחליף להערכת סיכון מסודרת על ידי איש מקצוע מומחה.
למידע נוסף:
במצבי מצוקה, יש מי שמקשיב:
- מוקד המצוקה של משרד הרווחה והביטחון החברתי: 118
- מוקד יעוץ פסיכיאטרי לאנשי מקצוע 6045* - ייעודי לאנשי מקצוע המטפלים באנשים בסיכון אובדני (רופאים, פסיכולוגים, עו"סים)
