בשיתוף אלי לילי
אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית חמורה שבה שמערכת החיסון תוקפת את זקיקי השערה ומביאה להתקרחות פתאומית. כ-2% מהאוכלוסייה יסבלו מהמחלה בשלב כלשהו בחייהם, ולמרות שיש מספר גורמי סיכון לחלות באלופציה אראטה, לא ניתן לצפות מראש מי יחלה בה. המחיר עבור החולים לא רק אסתטי, אלא גם פיזי ונפשי. אירחנו באולפן את פרופסור יובל רמות, מנהל השירות למחלות דלקתיות של העור במחלקת עור במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ואת רמי מיטלמן, יו"ר עמותת 'בראש מורם', לשיחה על מאפייני המחלה, ההתמודדות איתה ועל תרופה פורצת דרך שמהווה בשורה של ממש עבור החולים.
פאנל אלופציה אראטה
(צילום: ירון ברנר)
"אצל חלק מהחולים השיער נעלם מהקרקפת כולה וגם מכל הגוף"
פרופ' רמות מספר כי המחלה, אשר מופיעה באופן פתאומי, מתבטאת "באזור ספציפי בו יש חוסר בשיער. ברוב המקרים כעבור כמה חודשים השיעור חוזר וצומח באופן ספונטני". עם זאת, אצל חלק מהמטופלים הקרחת מתפשטת עד לרמה של הקרקפת כולה, "ובמקרים נדירים יותר יכול לנשור כל שיער הגוף", הוא מוסיף.
פרופ' רמות מציין כי קיים מרכיב גנטי להופעת המחלה, אבל אי אפשר לדעת מראש מי יחלה. במקרים בהם יש קרחת על יותר מ-50% מהקרקפת, ההחלמה הספונטנית נדירה, "ולכן יש צורך בטיפולים על מנת לנסות ולהביא לצמיחה מחדש", מסביר פרופ' רמות.
מעבור לאלמנט האסתטי והנפשי, "יש גם אלמנטים פיזיים שרבים לא מכירים", אומר פרופ' רמות. "למשל, בלי שיער גבות, הזיעה יכולה להיכנס לעיניים ולהביא לגירוי תמידי של הלחמיות. שיער הנחיריים מסנן גורמים חיצוניים מכניסה למערות האף - לכן, אנשים שסובלים מהמחלה, נוטים להצטננות כרונית".
תסמין נוסף של החולים באלופציה אראטה הוא שברים וסדקים בציפורניים, "ברמה שיכולה לקושי בתפקוד היומיומי, עד לרמה של קושי בפתיחת פחיות", מסביר פרופ' רמות.
אנשים לא הולכים לעבודה, ילדים לא הולכים לבית ספר
מיטלמן, החולה באלופציה אראטה מגיל 35, מוביל היום את עמותת 'בראש מורם', המאגדת את החולים בישראל. "חשוב להבין שלא מדובר בהתקרחות רגילה, זה נראה חריג ולא טבעי. אתה מסתכל על זה ואומר 'איך אני אצא ככה לרחוב?'. לקח לי כמה שנים כדי להתמודד עם המחשבה הזו".
בכל הנוגע להשפעות הנפשיות מיטלמן משתף כי הפגיעה מאוד קשה. "חצי ראש ריק וחצי עם שיער. גברים עוד עשויים להתקרח בגיל הזה, אבל חשבו על נשים, ילדות וילדים שצריכים להתמודד עם זה", הוא אומר. "אנשים לא רוצים לצאת מהבית, ללכת לעבודה. ילדים לא רוצים ללכת לבית הספר. זה יכול להגיע לדיכאון וחמור מכך".
התרופה שהתגלתה במקרה ומהווה בשורה משנת חיים עבור החולים
כמו תגליות אחרות בעולם הרפואה שהתגלו במקרה, כך קרה גם באלופציה אראטה. "בשנים האחרונות מנסים לפתח תרופות מסוג מעכבי JAK, אשר פותחו למחלות מפרקים ומחלות עור אחרות", מספר פרופ' רמות. "באופן מקרי, לאחד מהמחקרים הקליניים לחולי פסוריאזיס גויס חולה עם אלופציה אראטה קשה מאוד. החוקרים קיוו שהפסוריאזיס ישתפר, ולהפתעתם השער התחיל לצמוח שוב".
לאחר מחקרים קליניים מבוקרים על מאות אנשים, "ב-2022 אושרה תרופה שכזו בארצות הברית ובשנה שעברה אושרה התרופה הראשונה מסוג זה בישראל", אומר פרופ' רמות.
"זו הפעם הראשונה שבאמת יש טיפול למחלה. גם למי שעדיין לא צריך את הטיפול, זה נותן קו הגנה ושקט נפשי", אומר מיטלמן. "יש ציפייה עצומה לתרופות האלו וציפייה לכך שוועדת הסל תהיה טובה איתנו ותקל על החולים".
בשיתוף אלי לילי
פורסם לראשונה: 07:00, 06.02.24
