רוב האנשים שהולכים במהלך חייהם לטיפול נפשי באמצעות שיחות, מסתפקים במפגש אחד. מפגש ראשון עם מומחה בריאות הנפש יתמקד בדרך כלל בשאלות היכרות עם המטופל, ולא במתן תמיכה משמעותית, ולכן עלול לגרום להם להחליט שלא לחזור לפגישות נוספות. גורם נוסף התורם לקושי לחזור למפגשים נוספים הוא התפיסה הרווחת שהדרך היחידה לקבל טיפול נפשי הולם היא להתחייב לטיפול שבועי קבוע לאורך שנים – תפיסה שעלולה להיות מרתיעה עבור רבים. אבל יש כמה מטפלים ומטופלים שמאתגרים את הרעיון הזה, ומקדמים מודל של טיפול קצר מועד. לטיפול קצר מועד יש טווח שלם – החל מפגישה בודדת ועד לכמה עשרות מפגשים שמתפרסים על פני חודשים אחדים, אולם הרעיון הוא להתמקד בפתרונות מיידיים למשברים מצביים. המטפלים המקדמים זאת סבורים שמבלי לבטל את הטיפול הארוך, טיפול קצר מועד הוא אופציה מעשית שיכולה לפתוח בפני יותר אנשים את הדלת לעזרה הדרושה להם.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
בתרבות שלנו הולך ומתבסס המסר שטיפול נפשי הוא משהו שרלוונטי לכולם. בין השאר, זו תוצאה של שינוי דורי בעמדה המייחסת סטיגמה להפרעות בריאות הנפש, ושל הלחץ הנפשי הממושך שמגפת הקורונה הטילה על כלל האוכלוסייה. ועם זאת, הקושי בנגישות לטיפול פסיכולוגי הוא בעיה מוכרת היטב כאן, בעיקר משום שיש יותר מטופלים פוטנציאליים מאשר נותני טיפול זמינים, ומשום שטיפול יכול להיות עסק יקר. טיפול קצר מועד, המוצע על ידי מטפלים שרובם נותנים גם טיפול ארוך, מסייע להפחית את ההוצאה הכלכלית הגדולה של הטיפול המסורתי וגם מאפשר למטפלים לקבל יותר מטופלים.
יש המזלזלים בטיפול קצר מועד ורואים אותו כמוגבל מכדי לתת מענה לצרכים נפשיים, אבל אנשי המקצוע שעימם שוחחתי מסכימים שבמקרים רבים אפשר להשיג התקדמות יפה גם בפרק זמן קצר. לדוגמה, מחקרים מצאו כי מספר הולך וגדל של טיפולי פסיכותרפיה שנמצאו יעילים להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), יכולים להתבצע ב-12 עד 16 מפגשים בלבד. ואף שאין ספק שיש אנשים שיזדקקו לטיפול ממושך יותר, כמו אנשים שחוו טראומה מורכבת או כאלה הסובלים מהפרעות נפשיות חמורות, עצם הניסיון להתאים את כולם לאותה תבנית אינו מסייע לאלה שטיפול מהיר וממוקד יכול להיות משמעותי עבורם.
טאילאה פייג', בעלת עסק קטן בלוס אנג'לס, עברה טיפול נפשי במהלך 2022 כדי להתמודד עם תופעות של חרדה וחשיבה אובססיבית. הטיפול נעשה במפגשים שבועיים במשך כשבעה חודשים. בימים שלפני כל פגישה, היא נהגה לכתוב את הנושאים שעליהם היא רוצה לדבר עליהם בטיפול – כמו רגעים של דיבור עצמי שלילי או תחושות של חוסר ביטחון. אבל בשלב מסוים היא שמה לב שכבר אין לה הרבה מה לכתוב, וכי הפרעת החרדה שלה הפכה למשהו שיש לה יותר שליטה עליו. פייג' הצליחה להשתמש בטכניקות נשימה עמוקות והרפיה שלמדה מהמטפל שלה כשהרגישה את החרדה מתפשטת בגופה, וככל שחלפו הימים היא חשה בטוחה יותר בעצמה. "[המטפל שלי] לימד אותי שבסוף זה עניין של ללמוד לבטוח בעצמי", אמרה לי פייג'. "אם אני מתפקדת טוב, אם אני מסתדרת היטב, אם הסביבה שלי משקפת לי שאני אדם בריא שיודע לטפל בעצמו... אז בשביל מה להמשיך ללכת לטיפול?" פייג' והמטפל שלה החליטו ביחד שטיפול הגיע לסיומו.
נראה כי אנשים עם חרדה ודיכאון (האבחנות הנפוצות ביותר בתחום בריאות הנפש) הם אלה שנוטים להפיק יותר תועלת מטיפולים קצרים, כך על פי דיאן קוברין (Kubrin), מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת מלוס אנג'לס. מרכז הלהט"ב בלוס אנג'לס, שקוברין מנהלת את שירותי בריאות הנפש שלו, מציע טיפול קצר מועד ייחודי. היא מספרת שנוכחה כיצד המודל הקצר עזר למטופלים להתמודד גם עם מעברים בשלבי החיים וגם עם מצבי אבל ואובדן. "כשאנשים מגיעים לטיפול, הם במצוקה, נכון?" מסבירה קוברין. "רוב הטיפולים לטווח קצר ממוקדים וספציפיים מאוד, ולכן מאוד מוכווני פתרון, ויחפשו להתמקד בדיוק בדבר שגורם לאותו אדם למצוקה". כמו כן, ההפרעות הנפשיות הנפוצות הן כאלה שמתאפיינות בתסמינים המתפרצים מדי פעם לאורך החיים, ולפי קוברין, המטופלים ילמדו ליישם את הפתרונות שרכשו בטיפול הקצר גם בהמשך חייהם.
ארגונים קהילתיים ובתי ספר הם דוגמאות למוסדות שמרבים להשתמש בטיפול קצר מועד מכיוון שהוא מנגיש את הטיפול הנפשי ליותר אנשים על רקע אילוצים כספיים והיעדר היצע מספק של נותני שירות. אבל חלק מהחוקרים אומרים שאף שאפשר לראות שיפור מהיר בתסמינים בתוך מסגרת זמן מוגדרת, מספר הפגישות המצומצם עלול להיות מקור ללחץ עבור מטופלים ומטפלים כאחד, ולהפוך את תהליך הטיפול לפחות יעיל עבור חלקם. כמו כן, סטודנטים במכללות טענו כי הפתרון הקצר שהוצע להם במסגרת שירותי בריאות הנפש בקמפוס שלהם, אינו נותן מענה מספק לצרכים ארוכי הטווח שלהם. קוברין אומרת שמרכז הלהט"ב שומע ביקורת כזו לעתים קרובות, דרך לקוחות שמתעקשים שטיפול קצר יהיה חסר תועלת. אולם לדבריה, רבים מהם משנים את דעתם לאחר שהם מתחילים בייעוץ ונוכחים שהתוצאות מהירות מכפי שציפו.
לצד הניסיון לשכנע את הספקנים ביעילותו של הטיפול קצר המועד, אתגר קשה יותר הוא לשכנע את אותם אנשים שהגיעו לפגישת טיפול אחת והחליטו שלא לחזור. מטפלים כמו ג'סיקה שליידר (Schleider), מנהלת המעבדה לבריאות נפש מדרגית (Scalable) באוניברסיטת סטוני ברוק, מנסים לפצח כיצד אפשר לשרת את הקבוצה הזו בצורה יעילה יותר, על ידי הפקת המקסימום מאותו ביקור בודד. דוגמה ל"מפגש טיפולי יחיד" שמציעה המעבדה שלה היא מפגש המיועד לאנשים שנכנסו לרשימת המתנה לטיפול ארוך. אדם כזה יוזמן להגיע למפגש היחיד באופן מיידי, שם יפגוש איש מקצוע שהוכשר לתוכנית. "תוכנית הייעוץ במפגש יחיד עוזרת לאנשים לנסח מה הבעיה המרכזית שהם חווים כרגע או מה הם הכי מייחלים עבור עצמם, ובהתאם להכין תוכנית פעולה פשוטה שתקרב אותם צעד אחד קדימה לעבר המטרה שלהם", היא מסבירה. המעבדה של שליידר מצאה שהתערבויות ממוקדות כאלו אכן יכולות לשנות את חוסר התקווה שחשים המטופלים ולעורר בהם את תחושת סוכנות הפעולה (אייג'נסי), בין אם ימשיכו לאחר מכן בטיפול ובין אם לאו. "מדובר בגורמים חבויים שמשפיעים על בעיות נפשיות רבות ושונות", היא אומרת. "לכן לעצם היכולת להשפיע עליהם, גם אם השפעה קטנה וגם אם זה בטווח הקצר, יכולות להיות השלכות משמעותיות בהמשך עבור חלק מהאנשים".
גארנט הנדרסון, עיתונאית מניו יורק, פנתה לטיפול קצר מועד כדי לעזור לה לנהל את מה שהיא מכנה "תגובות לא הולמות" למצבים מסוימים. הניסיון הראשון שלה בטיפול היה דרך השירותים הפסיכולוגיים של המכללה שם למדה, כאשר אביה נפטר בשנת 2011. בתום חודשים אחדים היא הרגישה שהשיגה את מה שהייתה צריכה להשיג: לצלוח את המשבר שעברה. "מפריע לי לשמוע אנשים שחושבים שכולם צריכים להיות בטיפול כל הזמן", אומרת הנדרסון. לדבריה, המשמעות של דעה כזו היא שאם אני לא בטיפול קבוע, אני לא דואגת לבריאות הנפשית שלי כמו שצריך. אף שהנדרסון אינה בטיפול כרגע, היא עדיין משתמשת בטכניקות הרפיית השרירים וההדמיה שלמדה במפגשי הטיפול. היא גם מקפידה על שינה מספקת ופעילות גופנית קבועה, לאחר שהבינה כי הם "עוזרים לה לשמור על איזון ויציבות... ולטווח הארוך מתפקדים כאמצעי מניעה".
טיפול קצר מועד יכול להיות נקודת התחלה אטרקטיבית גם עבור אנשים שספקנים לגבי יעילותו של טיפול נפשי באופן כללי. רורי בראון, ראשת כנסייה בפורטלנד שבאורגון, עברה כמה חוויות טיפוליות לא מספקות, ולכן התנסות באופציה הקצרה נראתה לה הימור נוח יותר. "כשנמצאים במשבר, קשה לפעמים להתחייב למשהו שהוא לטווח ארוך - אבל אם רואים את הסוף באופק, אפילו הסרבנים ביותר יהיו מוכנות לפעמים לנסות", היא כותבת לי בריאיון דרך האימייל. לאחרונה היא אובחנה על ידי פסיכיאטר כסובלת מהפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעות קשב וריכוז והפרעה פוסט-טראומטית. הוא הציע לה טיפול קצר מועד נוסף על תרופות. היא החלה לעבוד עם פסיכולוג על ההפרעה הטורדנית שלה באמצעות חשיפה מבוקרת במסגרת טיפול קצר מועד, והוא המליץ לה לטפל בפוסט־טראומה שלה בטיפול ארוך. לדברי בראון, מכיוון שהפסיכולוג רכש את אמונה, ומשום שנוכחה בתוצאות הטיפול הקצר, בסופו של דבר זה עזר לה להתחייב לפנות לטיפול הארוך בטראומה.
במקום לראות בטיפול נפשי מחויבות קבועה, כדאי ללמוד לחשוב עליו כמו על הזדמנות נקודתית לבניית מיומנויות או כעל דרך לצלוח משבר ספציפי. הרחבת נקודת המבט עשויה גם להפוך את הטיפול לנגיש יותר עבור אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם מפגשי טיפול ללא הגבלה או עבור מי שאינם רוצים להתחייב לטיפול ארוך. "אני חושבת שהמודל הישן אינו בנוי לתת מענה לצרכים הנוכחיים, בהתחשב בעובדה ששיעור בעיות בריאות הנפש בארץ ובעולם רק עולה", אומרת שליידר. זו אופציה טיפולית נוספת, שמציעה חלופה לגיטימית למערכת הכורעת תחת העומס.
