בצעד יוצא דופן הכיר באחרונה משרד הביטחון בא' בן ה־69, מפקד טנק בצעירותו, כנכה צה"ל וכסובל מהלם קרב בעקבות מלחמת יום הכיפורים לפני 48 שנים. א' הגיש את התביעה לראשונה לפני ארבע שנים. בתחילה ניסה לבדו להתמודד מול משרד הביטחון, אבל כעבור שנה החליט להסתייע בעו"ד.
למרות החשש להתיישנות שיכנעו א' ופרקליטו עו"ד מיכאל פסקל את משרד הביטחון לחרוג מתקופת ההתיישנות הרגילה לאחר שהוכח שא' סובל מפוסט־טראומה מושעית: המשמעות היא שגם אם אי־אפשר לשים את האצבע על התאריך המדויק של אירוע הטראומה, הדבר אינו מנתק את הקשר הסיבתי בין מצבו הנפשי של א' שהידרדר במשך השנים.
הגם שההליכים של א' מול משרד הביטחון החלו לפני המקרה הטרגי של איציק סעידיאן, נכה צה"ל הלום קרב ששרף את עצמו מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון לפני חצי שנה, פרקליטו עו"ד פסקל טוען שבחצי השנה האחרונה הוא מרגיש שינוי חיובי בגישת המשרד כלפי פגועי הנפש. לדבריו, "שולחים יותר נכים לאבחונים חיצוניים אובייקטיביים וכבר לא מפשפשים בעבר של חיילים קרביים, אם הזמינו את ההורים בכיתה ו' ליועצת בית ספר או לא". על א' אומר עו"ד פסקל: "הייתה להם אוזן קשובה ונפש חפצה, וטוב עשה משרד הביטחון שלא גרר את התיק להליך משפטי של שנים.
המאבק של א' עדיין לא הסתיים מכיוון שטרם נקבעו לו אחוזי הנכות, אבל משרד הביטחון לפחות הכיר בכך שהטראומה שלו נובעת מהמלחמה ולא מרקע אישי אחר.
קראו עוד:
חשש לפנות לעזרה
א' טען כי עוד בהיותו בסדיר, כששירת בבקעת הירדן בתחילת שנות ה־70, שבהן היו הרבה חדירות מחבלים והפגזות כבדות, נתקף התקפי חרדה ולחץ אך לא פנה לסיוע כי זה לא היה מקובל.
במלחמת יום הכיפורים השתתף כחייל מילואים באוגדת אלוף אברהם אדן בקרב הבלימה בסיני. הטנק שלו נפגע לפחות ארבע פעמים, ולאחר מכן היה שרוי בפחד משתק ולא ממש תיפקד. למרות זאת המשיך בלחימה גם לאחר חציית התעלה. לבקשתו עבר לתפקיד נהג טנק כדי לא להיות חשוף בצריח. בקרבות בגדה המערבית של התעלה נפגע הטנק שלו מטיל. לאחר הפגיעה חלה הידרדרות נוספת במצבו הנפשי והוא התקשה לתפקד. באחד הלילות נקלע עם הטנק לאש כבדה של המצרים.
כך העיד א' בתצהיר שהגיש למשרד הביטחון: "הטנק שבו נהגתי נפגע משלושה טילים לפחות. נכנסתי להלם ולא יכולתי להמשיך בנסיעה. מפקד הטנק צעק שאם לא אסע הוא יירה בי, אבל לא הייתי מסוגל לתפקד. טנקים בשיירה מאחוריי שהחלו לעקוף אותי עלו על מוקשים וחיילים נפגעו בגללי. אני חש עד היום שחוסר התפקוד שלי גרם להסתבכות הלחימה ולחיילים שנהרגו ונפצעו".
אף שא' היה במצב נפשי קשה עדיין לא פנה לעזרה. שבועיים אחר כך עלה לגולן, להחזקת קו, ושם היה תחת הפגזות קשות. מאז סבל מתופעות של פוסט־טראומה כמו הזעה וכניסה לבהלה במקומות רועשים או נטייה להתעצבן בקלות, חוסר ריכוז, קושי בשינה וקושי להחזיק מעמד בעבודה, אבל התבייש לפנות לקבלת עזרה נפשית. רק לפני ארבע שנים אזר אומץ ופנה למשרד הביטחון.
גם עו"ד עודד צדקוני, שמנהל תיקים נגד משרד הביטחון, מציין כי היה באחרונה שינוי גדול ביחס משרד הביטחון לחיילים. "יש לי כמה תיקים שהם אפילו לא העבירו למומחה. פשוט הפסיקו לחטט בעבר של החיילים. זימנו אותם לוועדה לקביעת נכות בלי להעביר אותם מדורי גיהינום". אחד מהתיקים הבולטים של עו"ד צדקוני הוא התיק של ד', חייל שלחם בעזה ב"עופרת יצוקה" ב־2008, ראה מראות קשים אבל נדרשו לו שנים עד שהיה מוכן להגיש השנה תביעה על הלם קרב אף שסבל מתסמינים רבים. חמישה חודשים אחרי, ביולי, התקבל אישור לנכות. "מישהו במשרד הביטחון הסתכל על התיק אף שעדיין לא הגשנו תצהיר, והבין מיד שזה מקרה מובהק של הלם קרב", אומר עו"ד צדקוני, "הטיפול בתיק היה מהיר באופן יוצא דופן. משהו השתנה מאז מקרה סעידיאן". לעו"ד צדקוני יש דוגמה אופיינית לעבר: מ', חייל שסבל מהלם קרב מיום כיפור אך בכל השנים התכחש לבעיה שלו. התביעה הוגשה בסוף 2009, ורק ביוני 2017 הכיר משרד הביטחון ב־50% נכות. למרבה הצער, מ' שלח יד בנפשו לפני כשנה, ועכשיו אלמנתו מנהלת תביעה להכיר בה כאלמנת צה"ל.
שפרה שחר, מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל, שבעבר טיפלה בסעידיאן כשהיה בסדיר והוגדר חייל בודד, מלווה הרבה חיילים שנפגעו מהלם קרב. שחר: "מאז הטרגדיה של סעידיאן רואים איזה זירוז בהליכים, וגם נותנים אחוזים גבוהים יותר. גם בסוגיית פגועי הגוף עם בעיות אורתופדיות מרגישים שינוי".
עו"ד ארז יער, המטפל בתביעות חיילים נגד משרד הביטחון, אומר כי "חל שינוי עצום בתהליך ההכרה של הנכות דרך קצין התגמולים. הכל קורה מהר ויעיל יותר. הפנימו שם שלא צריך לחפש בעברו של לוחם. עם זאת, בוועדות רפואיות עדיין יש נטייה לקבוע אחוזי נכות נמוכים".
לא בודקים את העבר
במשרד הביטחון גאים על כך שיש שינוי מהותי ביחס לחיילים הקרביים ולנפגעי פעולות מבצעיות, ורואים ברפורמת "נפש אחת" אחראית למצב החדש, בלי קשר לפרשת סעדיאן. לפני 8 חודשים מונה עו"ד גיא גלעד, בעל עבר קרבי, לראש היחידה לתביעות וקביעת זכאות באגף השיקום במשרד הביטחון. בתוקף תפקידו הוא אחראי על הליך ההכרה בנכות של כל מי שפונה כיום למשרד.
גלעד, מ"פ במילואים, מסתערב לשעבר ביחידת שמשון ולוחם בשב"כ, יודע מה זה פציעות של לוחמים, ולכן אולי לא מפתיע שהגישה לתביעות החיילים השתנתה מהקצה לקצה. עו"ד גלעד: "יחידת ההכרה היא שער הכניסה של נפגעי צה"ל במשרד הביטחון. אנשי היחידה הם הגורם הראשון שמטפל בבקשות ההכרה. בעקבות הרפורמה מיסדנו מסלול ירוק מהיר להכרה בלוחמים או כאלו שנפגעו במהלך פעולה מבצעית ואינם קרביים. במסגרת הרפורמה קיבלנו רוח גבית משר הביטחון שלא לקחת יותר בחשבון בעיות רקע מהעבר של לוחמים שקדמו ליום גיוסם לצבא. בעבר זה משהו שנלקח בחשבון, ואז הליך הבדיקה לקח הרבה יותר זמן. אנחנו לא פונים יותר לבתי הספר ולא עוסקים במידע רפואי קודם לגיוס. שינינו את התפיסה, והיום אנחנו נלחמים כדי לעזור ולסייע לאנשים בהליך הבקשה שלהם. מבחינתנו, אף אחד לא שקרן ולא גנב. אנחנו מטפלים במי שמגיע לו".
